https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%97_%D7%90פרשני:בבלי:יבמות קח א - היסטוריית גרסאות2026-04-04T07:36:49Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%97_%D7%90&diff=141984&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-09T13:13:08Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:13, 9 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l138">שורה 138:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 138:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת יבמות (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94327:rev-141984:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%97_%D7%90&diff=94327&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T07:22:41Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|יבמות קח א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
</span><BR></U></B></span><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אתי לאיחלופי</b> גט מיאון <b style='font-size:20px; color:black;'>בגיטא</b> של אשה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דהיינו, חששו חכמים שיבוא סופר גיטין בור, ויכתוב את הנוסח של שטר מיאון כנוסח שטר של גט אשה. ולכן, קיצרו חכמים את הנוסח של שטר גט מיאון, כדי שיבחינו אפילו הסופרים הבורים שאין זה נוסח של גט אשה, לפי שנוסח הגט ארוך יותר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>תקינו</b> חכמים לכתוב בשטר גט מיאון <b style='font-size:20px; color:black;'>הכי</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ביום פלוני, מיאנה פלונית בת פלוני</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>באנפנא</b>, בפנינו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן: אי זהו</b>, באיזה אופן נעשה ה<b style='font-size:20px; color:black;'>מיאון?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כש<b style='font-size:20px; color:black;'>אמרה</b> הקטנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>אי אפשי בפלוני בעלי!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>או שאמרה: <b style='font-size:20px; color:black;'>אי אפשי בקידושין שקידשוני אמי ואחי!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יתר על כן, אמר רבי יהודה: אפילו</b> היתה הקטנה שקידשוה אמה או אחיה, <b style='font-size:20px; color:black;'>יושבת באפריון</b>, מושב מקושט של כלה, <b style='font-size:20px; color:black;'>והולכת</b>, והיו נושאים אותה באפריון הזה <b style='font-size:20px; color:black;'>מבית אביה לבית בעלה</b>, כדי להכנס שם לחופה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמרה</b> תוך כדי נשיאתה באפריון לחופה: <b style='font-size:20px; color:black;'>אי אפשי בפלוני בעלי!</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>זהו מיאון</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ויש חידוש בדבר זה. כי היה מקום לומר, שאם אינה רוצה בנישואיה, יש לה לרדת מאפריון, ולחזור לביתה. ואם אינה עושה כן, הרי זו ראיה שהיא חפיצה בנשואיה. ואמירתה תוך כדי נשיאתה באפריון לחופה, שהיא אינה רוצה בבעלה, אין בה ממש, שהרי מעשיה מוכיחים שהיא אכן רוצה להכנס לחופה עמו. וחידש רב יהודה, שבכל זאת האמירה הזאת היא מיאון.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יתר על כן, אמר רבי יהודה: אפילו היו אורחין מסובין בבית בעלה, והיא עומדת ומשקה עליהם, ואמרה להם: אי אפשי בפלוני בעלי!</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>הרי הוא מיאון</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והחידוש בדבר, הוא בכך שמיאונה אינו בבית דין, ובכך שאורחי בעלה ישתקו, ולא יפרסמו את אמירתה הזאת, ובכל זאת נחשבת האמירה הזאת למיאון.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יתר על כן, אמר רבי יוסי בר יהודה: אפילו שיגרה בעלה אצל חנוני להביא לו חפץ משלו, ואמרה: אי אפשי בפלוני בעלי!</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אין לך מיאון גדול מזה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וחידוש יש בדבר, בכך שהמיאון הוא בפני החנווני, שהוא אדם יחיד, ובכך שיש לומר שאין כונתה למאן בבעלה, אלא רק התבטאה בצורה כזאת כיון שהטריחה להביאה מהחנוני להביא לו חפץ משלו. ובכל זאת, אמירתה "אי אפשי בפלוני בעלה" - אין לך מיאון גדול מזה! כי זה הוא נוסח המיאון.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר: כל תינוקת</b> שאינה יכולה לשמור קידושיה - אינה צריכה למאן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי חנינא בן אנטיגנוס.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנא</b> בברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>קטנה שלא מיאנה, ועמדה ונשאת</b> לאדם אחר -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>משום רבי יהודה בן בתירה אמרו: נישואיה</b> לאחר - <b style='font-size:20px; color:black;'>הן הן מיאוניה</b> בבעלה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיינו, שדי ב"מיאון קל", שאינה אומרת במפורש שאינה רוצה בו, כדי להוציאה ממנו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איבעיא להו</b>: קטנה שלא מיאנה ו<b style='font-size:20px; color:black;'>נתקדשה</b> לאחר, אך לא נישאה לו - <b style='font-size:20px; color:black;'>מהו</b> שייחשבו קידושיה לאחר כמיאון?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תא שמע</b> מהא דתניא: <b style='font-size:20px; color:black;'>קטנה שלא מיאנה, ועמדה ונתקדשה</b> לאחר - <b style='font-size:20px; color:black;'>משום רבי יהודה בן בתירה אמרו: קידושיה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>הן הן מיאוניה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איבעיא להו</b> ארבעה ספיקות:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. האם <b style='font-size:20px; color:black;'>פליגי רבנן עליה דרבי יהודה בן בתירה</b>, וסוברים שאין קידושיה לאחר נחשבים למיאון, <b style='font-size:20px; color:black;'>או לא</b> נחלקו עליו חכמים?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. גם <b style='font-size:20px; color:black;'>אם תימצי לומר</b> ש<b style='font-size:20px; color:black;'>פליגי</b> רבנן עליו - עדיין יש להסתפק:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>האם רק <b style='font-size:20px; color:black;'>בקידושין</b> לאדם אחר נחלקו עליו חכמים, וסוברים שאין קידושיה לאחר נחשבים מיאון.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או אפילו בנישואין</b> חולקים עליו חכמים, וסוברים שאפילו נישואין לאחר אינם נחשבים למיאון בבעלה? ג. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואם תימצי לומר פליגי</b> חכמים <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו בנישואין</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הלכה כמותו</b> של רבי יהודה בן בתירה, <b style='font-size:20px; color:black;'>או אין הלכה כמותו?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ד. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואם תימצי לומר הלכה כמותו</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הלכה כמותו <b style='font-size:20px; color:black;'>בנישואין</b> לאדם אחר, <b style='font-size:20px; color:black;'>או אפילו בקידושין?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תא שמע</b> ראיה לפשוט את כל ארבעת הספיקות:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי יהודה בן בתירה</b>, בין בקידושין ובין בנישואין,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכיון שאמר רב יהודה בשם שמואל, ש<b style='font-size:20px; color:black;'>הלכה</b> כרבי יהודה בן בתירה בשניהם - הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>מכלל</b> זה אתה למד:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א - ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>דפליגי</b> רבנן עליו בין בקידושין ובין בנישואין!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג - ד. הלכה כרבי יהודה בן בתירה בשניהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומוסיפה הגמרא ספק נוסף:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואכתי</b> ועדיין <b style='font-size:20px; color:black;'>תיבעי לך</b>: האם "מיאון קל" שכזה, שאינה אומרת במפורש שאינה רוצה בו, נחשב למיאון גם במקום <b style='font-size:20px; color:black;'>דהוה נסיבא מעיקרא</b>, שהיתה נשואה לבעלה לפני שעמדה והתקדשה לאחר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או דלמא</b> נחשב המיאון הקל הזה למיאון רק במקום שרק <b style='font-size:20px; color:black;'>מיקדשא</b>, שהיתה רק מאורסת לו? כי יתכן שלצורך מיאון בנישואין, אין די ב"מיאון קל"?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תא שמע: דכלתיה דאבדן</b>, כלותיו הקטנות (נשות בניו של) של התנא אבדן, שנישאו על ידי אמן או אחיהם - <b style='font-size:20px; color:black;'>אימרוד</b>, מרדו בבעליהן, וסירבו לשמש עמם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שדר</b> שלח <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי, זוגי דרבנן</b>, זוגות של חכמים - <b style='font-size:20px; color:black;'>למיבדקינהו</b>, לראות אם יחזרו בהן ממרדן בבעליהן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרי להו נשי</b>, אמרו הנשים לכלותיו הקטנות של אבדן על זוגות החכמים שבאו לבדקן: <b style='font-size:20px; color:black;'>חזו גברייכו, דקאתו!</b> ראו את בעליכם המגיעים אליכם!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרי להו</b> כלותיו של אבדן לנשים הללו: <b style='font-size:20px; color:black;'>ניהוו</b>, יהיו בעלים אלו <b style='font-size:20px; color:black;'>גברייכו דידכו</b>, בעלים שלכם!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי</b>: כיון שאמרו כלות אבדן שיהיו בעליהן - לבעלים של הנשים האחרות, הרי גם אם לא מיאנו במפורש בבעליהן -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אין לך מיאון גדול מזה!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיינו, גם מיאון קל, שאינו לשון מיאון מפורשת, נחשב למיאון.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומדייקת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי לאו</b>, הואיל המיאון הקל אפילו במקום <b style='font-size:20px; color:black;'>דהוה נסיבא</b>, שהיתה נשואה לבעלה, ומוכח שמועיל מיאון קל אפילו בנשואה!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודחינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> מדובר שהיו כלות אבדן נשואות, אלא רק <b style='font-size:20px; color:black;'>דהוה מיקדשא קידושי</b>, מאורסות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומסקנת הגמרא היא: <b style='font-size:20px; color:black;'>והלכה כרבי יהודה בן</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>בתירה,</b> שמועיל מיאון קל, שאינו מפורש, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואפילו</b> כשמיאון זה הוא מיאון <b style='font-size:20px; color:black;'>בנישואין דקמא</b>, של הבעל הראשון.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אליעזר אומר</b>: אין מעשה קטנה כלום, אלא כמפותה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יהודה אמר שמואל: חוזרני על כל צדדי חכמים, ולא מצאתי אדם שהשוה מדותיו בקטנה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כרבי אליעזר!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שעשאה רבי אלעזר</b> לקטנה הנישאת על ידי אמה או אחיה - <b style='font-size:20px; color:black;'>כמטיילת עמו בחצר</b>, שאינה אשתו כלל, ובא עליה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ועומדת מחיקו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אם בת כהן הנשואה לישראל היא, אין היא נפסלת מלאכול בתרומה, אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>טובלת</b> לטהרתה, כדין כל אשה הנבעלת, שטמאה טומאת ערב, והיינו, שטובלת ונטהרת בהערב שמש, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואוכלת בתרומה לערב.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא, רבי אליעזר אומר: אין מעשה קטנה</b> הנישאת, <b style='font-size:20px; color:black;'>כלום</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואין בעלה זכאי לא במציאתה, ולא במעשה ידיה, ולא בהפרת נדריה</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואינו יורשה, ואין מיטמא לה</b> אם הוא כהן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כללו של דבר: אינה כאשתו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לכל דבר, אלא שצריכה מיאון</b> כדי להנשא לאחר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהושע אומר: בעלה זכאי</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>במציאתה, ובמעשה ידיה</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לפי שיש כח בידי חכמים להעמיד את ממונה בידו, מכח "הפקר בית דין הפקר".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובהפרת נדריה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>בהגיעה לגיל י"א שנים ויום אחד נדריה נבדקים, ואם יודעת לשם מי היא נודרת, נדרה נדר. ויכול להפר את נדריה על אף שמהתורה הוא אינו בעלה, כיון שהיא נודרת על דעתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ויורשה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מכח הפקר בית דין הפקר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומיטמא לה</b>, אפילו אם הוא כהן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהיות והוא יורש את כל נכסיה, לא ימצא לה מי שיקברנה, חוץ ממנו, והרי היא כמת מצוה, שאין לו קוברים, שכהן מיטמא לו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כללו של דבר: הרי היא כאשתו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לכל דבר</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא שיוצאה במיאון</b> בלבד, ואינה צריכה גט כאשה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי: נראין דברי רבי אליעזר מדברי רבי יהושע</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>היות <b style='font-size:20px; color:black;'>שרבי אליעזר השוה מדותיו בקטנה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אילו <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהושע חלק</b> מידותיו, שמצד אחד החשיבה לנשואה ומצד שני החשיבה כאינה נשואה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן, עדיפים דבריו של רבי אליעזר, שהשווה את כל דיניה, ואינם נמצאים בניגוד האחד לשני כדברי רבי יהושע.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי</b>, מהו זה שאמר רבי על רבי יהושע, שהוא <b style='font-size:20px; color:black;'>חלק</b> מידותיו?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>אי אשתו היא,</b> כדברי רבי יהושע - <b style='font-size:20px; color:black;'>תיבעי גט!</b> תצטרך גט, כדי להוציאה, כמו כל אשת איש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ופרכינן: אם כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>לרבי אליעזר נמי</b> נאמר שחלק דבריו -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>אי לאו אשתו היא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מיאון נמי לא תיבעי!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: לרבי אליעזר אין זו טענה, כי -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b>, וכי <b style='font-size:20px; color:black;'>בכדי תיפוק?</b> וכי ניתן לאפשר לה לצאת בלא כלום, אחרי ששהתה אצלו. אבל לרבי יהושע זו היא טענה, מדוע לא תיקנו לה שצריכה גט כמו אשה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אליעזר בן יעקב אומר</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כל עכבה שהיא שהיא מן האיש - כאילו היא אשתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כל עכבה שאינה מן האיש - כאילו אינה אשתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודנה הגמרא, באיזה אופן היא העכבה מן האיש או העכבה שאינה מן האיש, וכלפי איזה דין הדברים אמורים:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>היכי דמי?</b> איך היא <b style='font-size:20px; color:black;'>עכבה שהיא מן האיש?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>איך היא <b style='font-size:20px; color:black;'>עכבה שאינה מן האיש?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובאיזה ענין הדברים אמורים?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומביאה הגמרא שני הסברים, כאשר כל הסבר מעמיד את המשנה בענין שונה לחלוטין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ההסבר הראשון:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יהודה אמר שמואל</b>: קטנה שהשיאוה אמה או אחיה, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>תבעוה</b>, ביקשו ממנה <b style='font-size:20px; color:black;'>לינשא</b> לאדם אחר. וסירבה להנשא, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואמרה</b> את הנימוק: <b style='font-size:20px; color:black;'>מחמת פלוני בעלי</b> איני נישאת לאדם אחר! -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>זו היא עכבה שהיא מן</b> (בגלל) <b style='font-size:20px; color:black;'>האיש!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיינו, אם היא מגלה דעתה שהיא מתעכבת אצלו מחמת היותה אשתו, הרי במקרה שכזה סבור רבי אליעזר בן יעקב שהיא אשתו ממש, והרי הוא נאסר בקרובותיה. ואם יתן לה גט, היא תיפסל בכך לכהונה כגרושה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך מאידך, אם כשתבעוה להינשא לאדם אחר, היתה תשובתה, שהיא מסרבת להנשא <b style='font-size:20px; color:black;'>מחמת "בני אדם שאינם מהוגנין לי</b>", ולא מחמת שיש לה בעל -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>זו היא עכבה שאינה מן</b> (בגלל) <b style='font-size:20px; color:black;'>האיש.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכיון שמגלה דעתה שאינה מתעכבת אצלו בגלל אישות שיש לו בה, אין היא אשתו כלל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הסבר שני:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אביי בר אבין ורב חנינא בר אבין, דאמרי תרוייהו</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם לא מיאנה הקטנה, אלא,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>נתן לה</b> בעלה <b style='font-size:20px; color:black;'>גט</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>זו היא עכבה שהיא מן האיש</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אז -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>הוא אסור בקרובותיה והיא אסורה בקרוביו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>ופסלה מן הכהונה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך אם לא נתן לה הבעל גט, אלא, <b style='font-size:20px; color:black;'>מיאנה</b> היא <b style='font-size:20px; color:black;'>בו</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>זו היא עכבה שאינה מן האיש</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אז -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>הוא מותר בקרובותיה והיא מותרת בקרוביו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא פסלה מן הכהונה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: לא יתכן לומר שזהו הביאור בדברי רבי אליעזר בן יעקב, שהרי <b style='font-size:20px; color:black;'>הא קתני</b> במשנה הבאה, <b style='font-size:20px; color:black;'>לקמן</b>, דין זה, לדברי הכל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולא יתכן שתחזור המשנה ותשנה בסתם את מה ששנתה במשנה קודמת בשם תנא מסוים:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דתנן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הממאנת באיש</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הוא מותר בקרובותיה, והיא מותרת בקרוביו, ולא פסלה מן הכהונה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>נתן לה גט</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הוא אסור בקרובותיה והיא אסורה בקרוביו, ופסלה מן הכהונה!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: המשנה הבאה אינה משנה בפני עצמה, המביאה בסתם את דבר רבי אליעזר בן יעקב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא היא המשך לדבריו, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>פרושי קמפרש</b> למה שאמר רבי אליעזר בן יעקב.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. קטנה <b style='font-size:20px; color:black;'>הממאנת באיש</b> (בבעלה), נעקרים קידושיה מכאן ולהבא למפרע. ולכן -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הוא מותר בקרובותיה, והיא מותרת</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>בק רוביו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולא פסלה</b> (לא נפסלה במיאונה) <b style='font-size:20px; color:black;'>מן הכהונה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>נתן לה גט</b>, הרי אפילו שאינה צריכה לגט, לפי שהיא קטנה היכולה לצאת במיאון בלבד, בכל זאת, כיון שגירשה בעלה בגט, אין הגירושין עוקרים את קידושיה למפרע כמו המיאון. ולכן -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הוא אסור בקרובותיה, והיא אסורה בקרוביו</b>, כמו בכל גרושה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ופסלה מן הכהונה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. האיסור להחזיר גרושתו משנישאת לאדם אחר, נוהג גם בקטנה, מדרבנן. ולכן, אם גירש הבעל את הקטנה, והלכה ונישאה לאדם אחר, וגירשה בעלה השני, או שמת - הרי היא אסורה לחזור לבעלה הראשון.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>במה דברים אמורים בשגירשה בעלה, ונישאה לאחר הגירושין לאדם אחר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל, אם <b style='font-size:20px; color:black;'>נתן לה</b> לקטנה <b style='font-size:20px; color:black;'>גט, ו</b>לא הלכה מיד ונישאה לאחר, אלא, תחילה <b style='font-size:20px; color:black;'>החזירה</b> בעלה הראשון אליו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואחר כך, <b style='font-size:20px; color:black;'>מיאנה בו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ורק אחר כך הלכה <b style='font-size:20px; color:black;'>ונשאת לאחר, ונתארמלה או נתגרשה</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אז <b style='font-size:20px; color:black;'>מותרת לחזור לו</b>, לבעלה הראשון.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וטעמו של דבר, היות והחזירה בעלה הראשון לאחר שגירשה, ומיאנה בו, מגלה המיאון לכל שהיא קטנה, ויש בכח המיאון לבטל את גיטה, ולכן אין הוא נחשב מעתה ל"מחזיר גרושתו".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הילכך, נישואיה לאדם אחר, אינם אוסרים אותה מדין "מחזיר גרושתו משנישאת לאחר".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ד. ואם <b style='font-size:20px; color:black;'>מיאנה בו, והחזירה</b>. ואחר כך <b style='font-size:20px; color:black;'>נתן לה גט, ונשאת לאחר, ונתארמלה או נתגרשה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אסורה לחזור לו</b>. כי כאן אי אפשר לומר שיבוא המיאון הקודם, ויבטל את הגט שניתן אחריו.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0220_L2"></nowiki><nowiki name="דףBקחB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div>Micropedia bot