https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%A6_%D7%91 פרשני:בבלי:יבמות צ ב - היסטוריית גרסאות 2026-04-28T15:19:37Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%A6_%D7%91&diff=141951&oldid=prev Wikiboss: Try fix category tree 2020-09-09T13:09:02Z <p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:09, 9 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l92">שורה 92:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 92:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת יבמות (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94294:rev-141951:php=table --> </table> Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%A6_%D7%91&diff=94294&oldid=prev Micropedia bot: Automatic page editing 2015-07-01T07:21:15Z <p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|יבמות צ ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה&lt;/b&gt; רב חסדא לרבה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בעאי לאותובך&lt;/b&gt; (הייתי רוצה להקשות עליך עוד):&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מ&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ערל&lt;/b&gt; שמל, ואמרו בית הלל: &quot;הפורש מן הערלה כפורש מן הקבר&quot;, וצריך הזאת שלישי ושביעי. ולפיכך גר שנתגייר בערב הפסח, הרי הוא כטמא, ואינו מביא קרבן פסח, לפי שצריך עדיין הזאה, ואין הזאה זו אלא מדרבנן, ומכל מקום עקרו חכמים ממנו את מצות הקרבת קרבן פסח, שהוא חייב בו מן התורה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומ&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הזאה&lt;/b&gt;. טמא שצריך הזאה ממי חטאת, אין מזים עליו בשבת משום &quot;שבות&quot;, והעמידו חכמים דבריהם אף כשנצרך להזאה כדי להיטהר לקרבן פסח. ונמצאו חכמים עוקרים דבר מן התורה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;מ&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איזמל&lt;/b&gt; של מילה, שאם הוצרכו להביאו בשבת דרך חצרות גגות וקרפיפות (מחצר של זה לחצר של אחר, וכן מגג לגג, ומקרפף לקרפף, ומחצר לגג או לקרפף) שאסרו חכמים את הטלטול בהם, העמידו חכמים את דבריהם, ונעקרת מצות מילה מן התורה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומ&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סדין&lt;/b&gt; של פשתן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בציצית&lt;/b&gt;, שמן התורה יכול להטיל בו ציצית של צמר, היות וכלאים בציצית התירה התורה, וחכמים גזרו שלא יטילנו גזירה משום כסות לילה שאינה חייבת בציצית, ושמא יטיל אף בה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי שעקרו חכמים מצוה מן התורה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;מ&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כבשי עצרת&lt;/b&gt; ששחטן בשבת שלא לשמן, דקיימא לן שהם כשרים בתורת שלמים, אלא שלא עלו לשם חובת כבשי עצרת. ואמרו חכמים: לא יזרוק את הדם, שלא ניתנה שבות של זריקת דם לידחות אלא אצל כבשי עצרת ולא אצל שלמים בעלמא. ונמצא שעקרו חכמים שלש מצות עשה: א. עשה דזריקת דם. ב. עשה דהקטרת אימורים. ג. עשה דאכילת בשר. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הגמרא בהמשך מיישבת קושיא זו וחברותיה, כיון שהכל &quot;שב ואל תעשה&quot; הוא. והקשה הערוך לנר, כיון שלא ידע רבה &quot;שב ואל תעשה שאני&quot;, אם כן למה הקשה לו מתחילה מברייתות, ולא מדינים אלו, שבהן משניות מפורשות, ראה שם מה שתירץ. והקשו התוספות: הרי סדין בציצית הוי קום ועשה, כי בשעה שמתכסה הוא בטלית החייבת בציצית שאין בה ציצית, הרי הוא עובר בידים! ? ותירצו: בשעת עיטוף אכתי לא מחייב עד אחר שנתעטף, ד&quot;כסותך&quot; משמע שאתה מכוסה בה כבר, ו&quot;אשר תכסה בה&quot; אתא לדרשה אחרינא, ולאחר שנתעטף דמתחייב, שב ואל תעשה הוא. ובקובץ הערות הוכיח מקושיית התוספות כמו הצד השני בחקירה הראשונה (לעיל בהערות), שקום ועשה ושב ואל תעשה תלוי באופן שהוא עובר עליו ולא בגוף המצוה. שהרי אף בקושייתם לא סברו התוספות שהלבישה עצמה היא איסור, אלא שמיד בשעת לבישה מתחייב הוא בציצית, ועל ידי לבישתו שהיא קום ועשה מתבטלת מצוה בשב ואל תעשה.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רש&quot;י.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;מ&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שופר ולולב&lt;/b&gt; בשבת, שעקרו חכמים את המצוה משום &quot;שמא יעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים&quot;, הרי שעקרו חכמים מצוה דאורייתא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אולם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;השתא, דשנית לן: &quot;שב ואל תעשה&quot; לא מיעקר הוא&lt;/b&gt; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כולהו&lt;/b&gt; קושיות שרציתי להקשות, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נמי&lt;/b&gt; יש לתרצן, לפי ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;שב ואל תעשה&quot; נינהו&lt;/b&gt;, ואינם קושיות על שיטתך שאין כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תא שמע&lt;/b&gt; ראיה נוספת:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כתיב בספר דברים (פרק יח), בענין הוראה של נביא אמת לשנות דבר מן התורה -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;אליו&lt;/b&gt; אל נביא האמת - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תשמעון&lt;/b&gt;&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מלמד הכתוב ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אפילו אומר לך&lt;/b&gt; הנביא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עבור על אחת מכל מצוות שבתורה, כגון אליהו בהר הכרמל&lt;/b&gt;, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt; שהורה להקריב קרבן בבמה בשעת איסור הבמות, ויש כאן איסור שחוטי חוץ וכרת על העלאה בחוץ - <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; מלכים א, יח יט - לט. ובערוך לנר הוכיח ממה שכתב רש&quot;י שעבר אליהו על העלאה בחוץ, שעל אף שאליהו לא העלה את הקרבן על האש, אלא ירדה האש מן השמים אחר שהעלהו, מכל מקום יש על זה כרת של העלאה בחוץ. ראה עוד שם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכל&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לפי שעה&lt;/b&gt;. רק אם הורה הנביא לשנות דבר מן התורה כהוראת שעה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמע לו&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הקשו הראשונים: אדרבה איפכא קשיא: דמשמע לפי השעה שמע לו, אבל לתקן לדורות לא, אלמא אין בית דין מתנין לעקור דבר מן התורה! ? ותירץ הרשב&quot;א: כל תקנות חכמים לפי צורך השעה הם משום גדר דבר, וקא סלקא דעתין שלא אמרו &quot;לפי השעה&quot; אלא להוציא נביא שאמר: חזר בו הקב&quot;ה ממצוה פלונית ומבטלה לעולם, שאין שומעין לו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שאני התם: דכתיב &quot;אליו תשמעון&lt;/b&gt;&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואכתי מקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וליגמר מיניה&lt;/b&gt; (נלמד מדין נביא האמת) שבכל מקום בית דין עוקרין דבר מן התורה, ואפילו בקום ועשה!? &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הקשו התוספות: האיך אפשר ללמוד מדין זה שחכמים יכולים לעקור דבר מן התורה, והרי שאני התם, שעל פי הדיבור היה מתנבא לעבור על דברי תורה, והיכי ניגמר מיניה לעבור משום תקנת חכמים שלא על פי הדיבור! ? ותירצו: כיון שעל פי הדיבור שרי משום צורך שעה, הוא הדין שלא על פי הדיבור. שהרי אין נביא רשאי לחדש דבר, כדנפקא לן במגילה (ב ב) מקראי.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מיגדר מילתא&lt;/b&gt; (לעשות גדר ותקנה), וכמו אליהו בהר הכרמל, שהשיב את בני ישראל על ידי זה מעבודת כוכבים - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שאני&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;6&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;6.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; שני פירושים כתבו הראשונים בתירוץ הגמרא: האחד: לעולם שפיר גמרינן מיניה, ותריץ הכי, דהתם מיגדר מילתא לשעה אבל לעקור דבר מן התורה לדורות לא, וכן הלכתא דשב ואל תעשה בית דין עוקרין או אפילו לא תעשה לצורך השעה או הפקר ממון לעולם, אבל לעקור לא תעשה לדורות לא (לשון הריטב&quot;א). השני: התם דוקא משום מגדר מילתא לעשות סייג לתורה, כי התם שהשיבם על ידי כך מעבודה זרה, וכן לקמן (במי שהטיח תחת התאנה) מפני שהיו פרוצים בעריות, או שהיו מזלזלים בשביתת שבת (ולכך סקלו את הרוכב על הסוס בשבת) אבל בעלמא לא (לשון הרשב&quot;א, והוא פירוש רש&quot;י כמבואר שם). ועל הפירוש הראשון כתב הרשב&quot;א: ואינו מחוור. דאם כן הוה ליה למימר &quot;אלא מגדר מילתא שאני&quot;. ועוד, מאי &quot;שאני&quot;? והרי הכין הוה ליה למימר &quot;אלא מגדר מילתא שפיר דמי&quot;, או כיוצא בלשון זה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תא שמע&lt;/b&gt; ראיה נוספת:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;בעל ששלח גט לאשתו ורצה לבטלו קודם שהגיע ליד האשה, בראשונה היה עושה בית דין ומבטל בפניהם, ולא היה מודיע לאשה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והתקין רבן גמליאל שלא יהו עושין כן מפני תיקון העולם, משום שפעמים אין האשה יודעת מביטול הגט, והולכת ונישאת לאדם אחר, ובניה ממנו ממזרים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם בכל זאת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בטלו&lt;/b&gt; הבעל בפני בית דין ושלא בפני האשה - לאחר תקנת רבן גמליאל - הרי גט זה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מבוטל, דברי רבי&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבן שמעון בן גמליאל אומר: אינו יכול&lt;/b&gt; - לאחר תקנת רבן גמליאל - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא לבטלו ולא להוסיף על תנאו&lt;/b&gt; שלא בפני האשה, ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם כן מה כח בית דין&lt;/b&gt; - שהתקינו שלא לבטל אלא בפני האשה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יפה&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והא הכא, דמדאורייתא בטל גט&lt;/b&gt; שנותן השליח לאשה, כי עד שהגיע גט ליד האשה יכול הבעל לבטלו. שנאמר: וכתב לה ספר כריתות &quot;ונתן בידה&quot;, ועד שבא הגט לידה לאו גט הוא. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;7&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;7.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רש&quot;י.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומשום &quot;מה כח בית דין&lt;/b&gt; יפה&quot; הכשירו חכמים את הגט, ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קא שרינן אשת איש לעלמא!?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאן דמקדש&lt;/b&gt; אשה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אדעתא דרבנן מקדש&lt;/b&gt; (תולה הוא את קידושיו בדעת חכמים) שהרי אומר בשעת קדושין שמקדש אותה לאשה &quot;כדת משה וישראל&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואפקעינהו רבנן&lt;/b&gt; - על ידי גט זה, שאינו גט מן התורה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לקדושין&lt;/b&gt;, ועשו את המעות שנתן לה הבעל לשם קידושין כמתנה, שהרי הפקר בית דין הפקר. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;8&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;8.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כן פירש רש&quot;י כאן ולקמן קי א. אבל בכתובות ג א, ובגיטין לג א, לא הזכיר &quot;הפקר בית דין הפקר&quot;. וראה עוד תוספת ביאור בדברי הגמרא, בתוספות בבבא בתרא מח ב ד&quot;ה תינח, וראה עוד בדברי המאירי כאן.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר&lt;/b&gt; תמה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ליה רבינא לרב אשי: התינח דקדיש בכספא&lt;/b&gt;, שפיר יש לומר: עשו חכמים את מעותיו כמתנה למפרע.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קדיש בביאה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי&lt;/b&gt; הפקעה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איכא למימר&lt;/b&gt;, שהרי ביאתו שבעל לשם קידושין - מאי שויוה רבנן!? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה&lt;/b&gt; (גירסת רש&quot;י) רב אשי לרבינא: כיון שבדעת חכמים תלה את קדושיו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שויוה רבנן&lt;/b&gt; על ידי גט זה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לבעילתו&lt;/b&gt; של הבעל שהיתה לשם קדושין כ&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בעילת זנות&lt;/b&gt; למפרע. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;9&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;9.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב רש&quot;י: ואית דאמרי: תינח דקדיש בכספא דקידושי כסף דרבנן, קדיש בביאה דקידושין מדאורייתא נינהו מאי איכא למימר. וטעות גדול הוא בידם, כי קידושי כסף מן התורה הם, והם נלמדים מגזירה שוה ד&quot;קיחה קיחה&quot; משדה עפרון כמבואר במסכת קדושין ב א, וגזירה שוה בסיני נאמרה וכן כל י&quot;ג מידות שהתורה נדרשת בהן. ועוד, אם קדושי כסף מדרבנן הם, איך סוקלים על בעילת נערה בתולה מאורסה. ועוד, מאי שינויא דשני &quot;שויוה רבנן לבעילתו בעילת זנות&quot;, והרי הקושיא היתה: היכי מצו רבנן לאפקועי מידי דאורייתא, ואם כן מה משני ליה &quot;שויוה רבנן&quot;, והרי אף זו הפקעה היא.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תא שמע&lt;/b&gt; ראיה נוספת:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי אליעזר בן יעקב: שמעתי שבית דין מכין&lt;/b&gt; מלקות, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ועונשין&lt;/b&gt; עונש מיתה אפילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלא מן התורה&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא&lt;/b&gt; שיתכוונו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לעבור על דברי תורה&lt;/b&gt; לבדות מלבם חיוב מיתה למי שאינו חייב, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; מפני צורך השעה יכולים לעשות זאת, כדי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לעשות סייג לתורה&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;10&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;10.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; על פי רש&quot;י בסנהדרין&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ועיקר דין זה נפסק בשולחן ערוך בחושן משפט סימן ב: כל בית דין אפילו אינם סמוכים בארץ ישראל, אם רואים שהעם פרוצים בעבירות דנין בין מיתה בין ממון בין כל דיני עונש ואפילו אין בדבר עדות גמורה. ואפילו בלא התראה. סמ&quot;ע.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומעשה באדם אחד שרכב על סוס בשבת&lt;/b&gt; - שאינו אלא איסור שבות דרבנן - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בימי יונים&lt;/b&gt;, שהיו אז פרוצים בעבירות, מפני שראו לחצן של ישראל שהיונים גוזרים עליהם גזירות והיו מצוות בזויות בעיניהם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והביאוהו לבית דין, וסקלוהו&lt;/b&gt; כמחלל שבת גמור - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא מפני שראוי לכך, אלא&lt;/b&gt; מפני &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שהשעה צריכה לכך&lt;/b&gt;, שהרי היו פרוצים בעבירות. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;11&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;11.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; על פי רש&quot;י בסנהדרין&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; והרשב&quot;א כתב, שהיו פרוצים בשביתת שבת.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ושוב מעשה באדם אחד שהטיח באשתו&lt;/b&gt; (בעל את אשתו) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תחת התאנה&lt;/b&gt;, שהוא מקום גלוי, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והביאוהו לבית דין, והלקוהו&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא מפני שראוי לכך, אלא&lt;/b&gt; מפני &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שהשעה צריכה לכך&lt;/b&gt;, שהיו פרוצים בעריות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מיגדר מילתא שאני&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא זה וזה מטמאין לה&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומפרשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מנלן?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כלומר: הבעל השני ודאי אינו מיטמא לה, שהרי אינה אשתו, אבל ראשון מאי טעמא אינו מיטמא לה כשאר נשים שבעליהם הכהנים מיטמאים להן? &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;12&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;12.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתבו הרמב&quot;ן והרשב&quot;א: פירוש, אי אפשר לפרש שלא ייטמא לה משום קנסא וכשאר חומרות שבמשנה, שהרי מה קנס יש בזה &quot;דמאי איכפת לה&quot;. וראה ברשב&quot;א במשנתנו שהקשה: מאי שנא בעל דמיטמא לאשתו קטנה ומשום דזה הוי כמו מת מצוה כיון שהוא יורשה (וכמבואר לעיל פט ב), ומאי שנא כאן שאין אומרים שייטמא לה משום דהוה כמת מצוה! ? ותירץ, דהתם שאני שהקרובים אומרים &quot;אם בעל הוא לירש, יקבור, ואם אינו קובר אף הוא לא יירש&quot;, מה שאין כן בנישואין גמורין דאורייתא שהכל יודעים שבעל הוא, וזה הוי כמו אחותו הבעולה שהוא יורשה ואינו מיטמא לה. והריטב&quot;א כתב כאן דהוה מצי למימר משום קנסא, &quot;כי זו ודאי קריא ולא ענו לה, כשהוא יורש ואינו קובר אילו היה חייב לקוברה מן התורה&quot; אלא שאת האמת כתבה הגמרא שאף מן התורה אינו מטמא לה, וראה מה שכתב הרב המגיה כאן ציון 309.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דכתיב&lt;/b&gt; &quot;אמור אל הכהנים, לנפש לא יטמא בעמיו. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי אם לשארו הקרוב אליו&lt;/b&gt;&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמר מר: &quot;שארו&lt;/b&gt;&quot; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זו אשתו&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכתיב&lt;/b&gt; עוד באותה פרשה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;לא יטמא בעל בעמיו להחלו&lt;/b&gt;&quot; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מלמד הכתוב ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יש בעל שמיטמא&lt;/b&gt; לאשתו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ויש בעל שאין מיטמא&lt;/b&gt; לה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא כיצד: מיטמא הוא לאשתו כשירה&lt;/b&gt;, דהא קרינן ביה &quot;שארו&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואינו מיטמא לאשתו פסולה&lt;/b&gt; שהרי ב&quot;בעמוד והוצא&quot; קאי, וזו פסולה היא לו, כי אשת כהן שנאנסה אסורה לבעלה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;עוד שנינו במשנה שקונסים אותה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא זה וזה זכאין במציאתה&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומפרשת הגמרא מהו הקנס בכך שאין הבעל הראשון זכאי במציאתה כשאר נשים:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טעמא מאי אמור רבנן&lt;/b&gt; (מאיזה טעם אמרו חכמים) ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מציאת אשה לבעלה?&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי היכי דלא תיהוי ליה איבה&lt;/b&gt; (כדי שלא ישנאה), מאחר שהוא נותן לה מזונות והיא לא תתן לה את מציאתה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;13&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכא&lt;/b&gt; - שציוו אותו חכמים לגרשה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תיהוי ליה איבה ואיבה&lt;/b&gt; עליה, כדי שיגרשנה. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;13.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כן פירשו התוספות מתוך הכרח סוגיא דכתובות סו א, ודומה למה שאמרו בכתובות נח ב, &quot;כי תקנו רבנן מזוני עיקר, ומעשה ידיה משום איבה&quot;. ומיהו הקשו: למה שינתה הגמרא לשונה בין מציאתה דהוא משום דתיהוי ליה איבה, לבין מעשה ידיה דאמרינן דהוא משום דלית לה מזוני, ולא יישבו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;עוד שנינו במשנה: ולא זה וזה זכאין, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ובמעשה ידיה&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומפרשת הגמרא למה אין הבעל הראשון זכאי במעשה ידיה כשאר נשים:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טעמא מאי אמור רבנן מעשה ידיה לבעלה?&lt;/b&gt; הרי הטעם הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום דקאכלה מזוני&lt;/b&gt; שהבעל נותן מזונות).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכא, כיון דמזוני לית לה&lt;/b&gt; לאשה, וכמו ששנינו: &quot;ולא מזונות&quot;, אם כן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מעשה ידיה לאו דידיה&lt;/b&gt;, אין מעשה ידיה של הבעל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא מיפר נדריה&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומפרשת הגמרא את הטעם שהראשון אינו מיפר נדריה כשאר בעל שמיפר את נדרי אשתו, ומה קנס יש לה בכך: כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טעמא מאי אמר רחמנא&lt;/b&gt; (מאיזה טעם אמרה התורה) שה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בעל מיפר&lt;/b&gt; נדרי עינוי נפש כגון שלא ארחץ ולא אתקשט, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;14&amp;nbsp;&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדי שלא תתגנה&lt;/b&gt; האשה על בעלה. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;14.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב הרשב&quot;א: פירש&quot;י כגון בנדרי עינוי נפש, אם ארחץ אם אתקשט. קשיא לי, תינח נדרי עינוי נפש (שאינו מיפר). דברים שבינו לבינה (שכל בעל מיפר לאשתו), מאי איכא למימר? ועוד, דהא טעמא לאו משום שלא תתגנה היא, אלא דאורייתא היא, וכדרבי פנחס דאמר (לעיל כט ב) &quot;כל הנודרת על דעת בעלה היא נודרת&quot; (ובערוך לנר תמה עוד, דמה בכך שאין את טעם הפסוק, והרי לא קיימא לן כרבי שמעון דדריש טעמא דקרא), וראה מה שפירש הרשב&quot;א, וראה עוד מה שכתבו התוספות לעיל פט א ד&quot;ה מאי.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכא&lt;/b&gt;, שמחוייב הוא להוציאה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תתגנה ותתגנה&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היתה בת ישראל נפסלה מן הכהונה&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0185_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBצאB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div> Micropedia bot