https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%A6%D7%98_%D7%91 פרשני:בבלי:יבמות צט ב - היסטוריית גרסאות 2026-04-04T07:46:50Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%A6%D7%98_%D7%91&diff=141967&oldid=prev Wikiboss: Try fix category tree 2020-09-09T13:11:03Z <p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:11, 9 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l92">שורה 92:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 92:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת יבמות (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94310:rev-141967:php=table --> </table> Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%A6%D7%98_%D7%91&diff=94310&oldid=prev Micropedia bot: Automatic page editing 2015-07-01T07:21:54Z <p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|יבמות צט ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;שניהם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינן מטמאין למתים&lt;/b&gt;, שהרי כל אחד ספק כהן הוא. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;שניהם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינן נושאין נשים, בין&lt;/b&gt; נשים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כשרות&lt;/b&gt; כלומר: ישראליות, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בין פסולות&lt;/b&gt; כגון שפחות (המותרות לעבד), &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt; שהכשרות אסורות לכל אחד שמא עבד הוא, והפסולות אסורות לכל אחד שמא אינו עבד אלא ישראל גמור, וישראל אסור בשפחה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; היינו למתים שאינם קרובים, אבל לקרובים הרי הם מיטמאים ממה נפשך, שאם קרובים הם מה טוב, ואם אינם קרובים הרי הוא אינו כהן אלא עבד, ערוך לנר. ועל אף שאסורים שניהם ליטמאות למתים, מכל מקום אינן לוקין מספק, וכמו שמבואר בסיפא. ובתוספות תמהו: למה לא הזכיר זאת התנא ברישא כמו בסיפא, (וראה מה שכתבו בזה המהרש&quot;א וקרני ראם)! ? והרש&quot;ש כתב בזה לחומר הקושיא, שעבד אינו לוקה בשום מקום משום דבמלקות כתיב: ונקלה אחיך לעיניך, ועבד לא מיקרי אח, והיות ואין לוקה העבד בשום מקום, אין זה חידוש כל כך, ראה שם בכל דבריו.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; והוא הדין שהיה יכול רש&quot;י לפרש ד&quot;פסולות&quot; היינו ממזרת, שהעבד מותר בממזרת, ערוך לנר.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; נתבאר על פי פירוש רש&quot;י. אבל המאירי פירש: ואין נושאין נשים לא כשרות לכהונה ולא פסולות, לא כשרות שמא זה הוא העבד ואסור בכשרה, ולא בפסולות שמא זהו הכהן ואסור בפסולה, וכן משמע שמפרש הרע&quot;ב במשניות. ורש&quot;י מיאן בזה, אף על פי דבפשוטו הנדון הוא על פסולות לכהונה, משום דהלשון &quot;בין כשרות בין פסולות&quot; משמע שהכשרות מותרות לזה ואסורות לזה, והפסולות מותרות לזה ואסורות לזה, ואם תפרש &quot;פסולות לכהונה&quot; דהיינו ישראליות הפסולות לכהונה, הרי לא תמצא &quot;מותרות לזה ואסורות לזה&quot; שהן אסורות בין כך ובין כך, ולכן פירש רש&quot;י דה&quot;כשרות&quot; הן ישראליות המותרות לכהן ואסורות לעבד, ו&quot;פסולות&quot; הן שפחות המותרות לעבד ואסורות לכהן. ועוד, שהרי התנא של משנתנו - בהמשך המשנה - קורא לכשרות לכהונה &quot;ראויות לכהונה&quot; ולא &quot;כשרות&quot;. בירושלמי נסתפקו אם יכולין להעיד עדות כאחת, דהיינו שיבואו שניהם ויעידו אותה עדות ותיחשב עדותן כעדות של עד אחד, שהרי עבד אינו כשר לעדות. ואמרו בירושלמי שאין מקבלין אותן, הואיל והוי עדות שאי אתה יכול להזימה (שאינה עדות) היות ואין יודעים מי הוא העד&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; על פי הפני משה וקרבן העדה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הגדילו התערובות&lt;/b&gt; שהאחד עבד והשני כהן ואדונו של העבד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ושחררו זה את זה&lt;/b&gt;, ונמצאו אחד כהן ואחד ישראל:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי אלו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נושאין נשים ראויות לכהונה&lt;/b&gt; בלבד, שהרי כל אחד ספק כהן הוא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואינן מטמאין למתים&lt;/b&gt;, שהרי כל אחד ספק כהן הוא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אולם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם נטמאו אינן סופגין&lt;/b&gt; את &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הארבעים&lt;/b&gt;, שהרי כל אחד אינו אלא ספק כהן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואינן אוכלין בתרומה&lt;/b&gt;, שהרי כל אחד ספק ישראל הוא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;זר האוכל תרומה בשוגג, הרי זה מפריש חולין מתוקנים כמו הקרן שאכל, ובתוספת חומש, והן נעשים תרומה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אם אכל תרומה השייכת כהן, הרי הקרן ניתן לאותו כהן שאכל ממנו, והחומש לכל כהן שירצה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם אכל תרומת עצמו (כגון ישראל שירשה מאבי אמו כהן), הרי זה משלם את הקרן לעצמו משום כפרה, ומוכרה לכהן, ואת החומש נותן לכהן, (על פי תוספות בכתובות ל ב).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אולם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם אכלו&lt;/b&gt; תרומה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינן משלמין קרן וחומש&lt;/b&gt; שמשלם זר שאכל תרומה, אלא מפרישין חולין מתוקנין, והן נעשין תרומה, ונוטלין אותן לעצמן, ואינן צריכים ליתנן לכהן כשאר זר שאוכל תרומה, כי בממון - המוציא מחבירו עליו הראיה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואינן חולקין על הגורן&lt;/b&gt;, אין נותנים להם תרומה על הגורן, שהרי אחד מהם אינו כהן אלא עבד משוחרר. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתבו התוספות בכתובות ל ב ד&quot;ה זר וז&quot;ל: &quot;אפילו אוכל תרומת עצמו דלא גזל מידי, משלם (קרן) כפרה לעצמו, וחומש לכהן. ואם תאמר: הא דתנן &quot;אם אכלו בתרומה אין משלמין קרן וחומש&quot;, ואמאי כיון דכפרה הוא ליחייבו מספק! ? ויש לומר, דודאי צריכין להפריש, אבל אין נותנין לכהן, ולפי זה צריך לומר שהכפרה תלויה בהפרשה&quot;, עכ&quot;ל. פשטות ביאור דבריהם: משנתנו מדברת במי שאכל תרומה של אחרים ולא של עצמו, שהרי אם של עצמו אכל אין צריך להשמיענו שאינו נותן את הקרן, שהרי אפילו ודאי היה לא היה משלם קרן אלא לעצמו, אלא ודאי באכל תרומה של אחרים, ואם כן תיקשי לכאורה איך לא ישלם קרן, והרי גזלן הוא! ? אלא כוונת המשנה לומר, שאינו חייב ליתן תרומה זו דוקא לכהן, אף דבשאר תרומה חייב הוא ליתנו דוקא לכהן שאכל ממנו מדין תשלומי תרומה, אבל ודאי שצריך לשלם את התרומה או כל תשלום אחר מדין גזלן. או שהמשנה מדברת באכל תרומה שלא הגיעה ליד כהן שהיא ממון שאין לו תובעין, שמדין גזלן אינו חייב לשלם, וקמ&quot;ל המשנה שאף מדין תשלומי תרומה אינו צריך ליתן את התשלומין לשבט כיון דספק כהן הוא. והמאירי כתב כאן: &quot;ואם אכלו אין משלמין קרן וחומש שכל אחד אומר כהן אני ואיני בדין זרות לשלם חומש אלא שמשלם קרן בלבד, בין שאכלה לכהן שניתנו לו בין שאכלה לישראל קודם שנתנה&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ויש מפרשים דוקא שאכלו לכהן משניתנה לו, אבל אכלה לישראל קודם שנתנה, אע&quot;פ שהיה בדעת הישראל ליתנה לכהן אחר אינו משלם כלום, ואין הישראל צריך להפריש אחרת, וכן דעת רבותי נוטה&quot;, עכ&quot;ל.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ואפילו אם יבואו שניהם על הגורן ויאמרו: אם כהן אני תנו לי בשבילי, ואם חברי כהן תנו לי בשבילו, אפילו הכי אין חולקין, כי היות ואין הם רשאים לאכול אין חולקים להם שמא יבואו לאוכלו, תוספות.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומוכרין את התרומה והדמים שלהן&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;תרומה שהפרישו הספקות מגורנם אינם צריכים ליתנה לכהן מספק, שהמוציא מחבירו עליו הראיה. והיות שאין הם יכולים לאכול את התרומה, הרי הם מוכרים את התרומה לכהן, והדמים שלהם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואינן חולקין בקדשי המקדש&lt;/b&gt;, כגון עורות הקדשים הניתנים לכהנים. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;6&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;6.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כן פירש רש&quot;&lt;b&gt;י;&lt;/b&gt; והטעם שלא פירש רש&quot;י על שאר קדשים הניתנים לכהנים, היינו משום שהוא בכלל מה שאמרו ואינן חולקין על הגורן משום שאין יכולים לאוכלו, והוא הדין קדשים, ולכן פירש רש&quot;י בעורות קדשים שאינם עומדים לאכילה, וראה גם במאירי. ובטעם הדבר שאין נותנין להם אפילו עורות (כלומר: ואפילו יבואו שניהם בדרך ממה נפשך), כתב הרש&quot;ש דהוא גזירה משום שאר קדשים. ואולם הרע&quot;ב כתב: דלכל חד מינייהו אמרינן אייתי ראיה דכהן את ושקול.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואין נותנים להם קדשים&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אין נותנים להם בכורות בהמה וחרמים הניתנים לכהנים, שהרי ספק ישראל הם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אולם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין מוציאין&lt;/b&gt; את הבכורות והחרמים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלהם מידיהם&lt;/b&gt;, שהרי יכולים לטעון שהם כהנים, ודין חרמים שהחרימו הכהנים שהם שלהם, ובהמשך מפרשת המשנה מה יעשו בבכורותיהם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ופטורין מן הזרוע ומן הלחיים ומן הקיבה&lt;/b&gt; - שכל ישראל חייב לתת לכהן מבהמותיו - כי המוציא מחבירו עליו הראיה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ובכורו&lt;/b&gt; של כל אחד מהם - שאם היה ישראל ודאי היה צריך ליתנו לכהן - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יהא רועה עד שיסתאב&lt;/b&gt; (יפול בו מום), ואז יחזיקנו מספק ולא יתנו לכהנים, שהרי אין בו איסור זרות אלא איסור גזל, והמוציא מחבירו עליו הראיה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל אם לא ימתין עד שיפול בו מום אלא יקריבנו על גבי המזבח, שוב לא יוכל לאכול את בשרו השייך לו מספק, היות ואינו נאכל אלא לכהנים וזר אסור באכילתם, וזה שספק ישראל הוא, הרי הוא אסור באכילתו. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;7&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ונותנין עליו&lt;/b&gt; (על כל אחד ואחד) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חומרי כהנים וחומרי ישראלים&lt;/b&gt;, מפרש בגמרא מה באה פיסקא זו לרבות. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;7.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; יש להקשות: א. למה אמר &quot;ובכורו&quot; לשון יחיד, ובכל המשנה דיבר בלשון רבים! ? ב. איך ירעה עד שיסתאב והרי עובר בבל תאחר! ? ובערוך לנר יישב קושיא אחת בחברתה, שמשנתנו עוסקת בבכור שירשו שניהם כאחד מן הכהן דממה נפשך אחד מהם יורשו וחולקין אותו בין שניהם, ואמרינן בגמרא ראש השנה (ו ב) שיורש אינו עובר בבל תאחר, וזו היא ששנינו &quot;ובכורו&quot; לשון יחיד ולא &quot;ובכורם&quot; דבכור זה אינו אלא של אחד מהם רק שאין אנו יודעים מי הוא.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;גמרא:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתו הכשרים&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותמהה הגמרא על לשון המשנה הקוראת לבנים הודאין &quot;כשרים&quot;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא הנך&lt;/b&gt; - אלו הספיקות המעורבין - וכי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום דאיערוב להו הוו להו פסולין&lt;/b&gt; (וכי התערובות פסולים הם)!? עד שאתה קורא את הודאין שאינן ספיקות &quot;כשירין&quot;!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר&lt;/b&gt; תירץ &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב פפא: אימא: מתו הודאין&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: (התערובות) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לבני הכלה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אחד חולץ ואחד מייבם&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומפרשת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דוקא מיחלץ והדר יבומי&lt;/b&gt; (קודם יחלוץ האחד ואחר כך יוכל השני לייבם).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל יבומי ברישא&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא&lt;/b&gt; (לא ייבם קודם שיחלוץ השני), משום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ד&lt;/b&gt;אפשר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קפגע ביבמה לשוק&lt;/b&gt;, אם המיבם אינו בן הכלה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כהנת שנתערב&lt;/b&gt; ולדה בולד שפחתה הרי אלו אוכלין בתרומה וחולקין חלק אחד בגורן: הבינה הגמרא בסלקא דעתין, דהיינו שחולקין לשניהם חלק אחד בגורן, ותמהה הגמרא על כך:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חלק אחד!?&lt;/b&gt; והרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פשיטא&lt;/b&gt; שאין נותנין להם שני חלקים, כי העבד אינו מקבל תרומה בשביל עצמו אלא בשביל רבו, והרי אחד מהם הוא העבד של רבו!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אימא: חלק כאחד&lt;/b&gt;, שאין נותנים לאף אחד מהם תרומה על הגורן בלא חבירו, שכל אחד ספק עבד הוא, ואין חולקין תרומה לעבד בלא רבו, כדמפרש ואזיל. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;8&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;8.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ואולם דוקא על הגורן אין נותנין לו, אבל משגרין לו לביתו, כמבואר בברייתא בהמשך הסוגיא.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם כן, הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנן&lt;/b&gt; במשנתנו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כמאן דאמר אין חולקין תרומה לעבד אלא אם כן רבו עמו&lt;/b&gt;, שעל ידי זה יודעים כולם שמשום רבו חלקו לו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתניא&lt;/b&gt;: כהנת (אשת כהן שמת והניחה מעוברת) שנתערב ולדה בולד שפחתה, שניהן (העבד ורבו שאין ידוע מי הוא רבו של מי) יוצאין לגורן ונוטלין חלק אחד, ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין חולקין תרומה לעבד, אלא אם כן רבו עמו, דברי רבי יהודה&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והטעם הוא משום שאם יחלקו לאחד בלא השני שמא יחזיקוהו על ידי כך בכהן, והרי יתכן שהוא עבד. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;9&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;9.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; נכתב ונתבאר על פי רש&quot;י בכתובות כח ב.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יוסי אומר: יכול&lt;/b&gt; - כל אחד שבא לחלוק - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שיאמר: אם כהן אני, תנו לי&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשביל עצמי&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואם עבד&lt;/b&gt; של &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כהן אני, תנו לי בשביל רבי&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וטעם מחלוקתם הוא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במקומו של רבי יהודה, היו מעלין מ&lt;/b&gt;חלוקת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תרומה&lt;/b&gt; בגורן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ליוחסין&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;10&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;10.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; סתם &quot;יוחסין&quot; שבש&quot;ס הוא לענין כשרות ופסול חיתון של ישראל, אבל כאן בהכרח שהכוונה היא &quot;כהונה&quot;, ובפרט לפי השיטות דאין סתירה בין כהונה לממזרות, שבודאי אין להעלות מתרומה ליוחסין שבכל הש&quot;ס&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; וראה כתובות יג א &quot;מעלה עשו ביוחסין&quot; ופירש רש&quot;י &quot;בכהונה&quot;, אלא שהנידון שם הוא לענין נשים כשרות ופסולות לכהנים, ולא לענין כהונה עצמה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כל מי שהיו רואים אותו חולק תרומה בגורן היו מחזיקים אותו בכהן, ולכן אמר רבי יהודה שלא לחלוק לעבד בלי רבו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במקומו של רבי יוסי לא היו מעלין מ&lt;/b&gt;חלוקת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תרומה&lt;/b&gt; בגורן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ליוחסין&lt;/b&gt;, ולכן אין לחוש אם יחלקו גם לעבדים. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;11&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;11.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; את דברי הגמרא יש לבאר בשני אופנים: האחד: יסוד מחלוקתם של רבי יהודה ורבי יוסי אם יש לחוש שמא יחזיקוהו בכהן על ידי החלוקה, ומתוך שנחלקו בזה לפיכך היו נוהגים במקומו של זה להעלות ובמקומו של זה לא להעלות. השני: יסוד מחלוקתם הוא משום שבמקומו של זה נהגו לעלות ובמקומו של זה לא נהגו לעלות, ולכן נחלקו אם לחלוק לזה בלא זה או לא. ואף שבפשוטו היה נראה כפירוש ראשון, שהרי לפי פירוש שני אין כאן מחלוקת כלל, שאף רבי יהודה מודה שבמקומו של רבי יוסי אין בזה חשש, ורבי יוסי יודה במקומו של רבי יהודה, ולשון הגמרא הרי משמע שנחלקו בכל מקום. אבל ברש&quot;י כתב כאן &quot;היו מעלין מתרומה ליוחסין, וכו&#039; הלכך אין חולקין לו דלא ליתי לאסוקי ליוחסין&quot;, וכן כתובות כח ב כתב &quot;במקומו של רבי יהודה (היו מעלין מתרומה ליוחסין), משום הכי אמר אין חולקין&quot;, ועל פי דבריו נתבאר בפנים, (וראה מה שנחלקו תוספות ורש&quot;י בסוכה נא א ד&quot;ה מעלין.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תניא: אמר רבי אלעזר בר צדוק&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מימי לא העדתי אלא עדות אחת&lt;/b&gt;, והיא: שחלקו תרומה בגורן לפלוני, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והעלו עבד&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לכהונה על פי&lt;/b&gt;, כי אותו פלוני עבד היה, והיה חולק בגורן בשביל רבו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;תמהה הגמרא: וכי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;העלו&quot; סלקא דעתך&lt;/b&gt;, היתכן שתיגרם תקלה על ידו שיעלו עבד לכהונה על פיו!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;השתא&lt;/b&gt; אפילו ל&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בהמתן של צדיקים&lt;/b&gt; - כחמורו של רבי פנחס בן יאיר &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;12&amp;nbsp;&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין הקב&quot;ה מביא תקלה על ידן&lt;/b&gt; - <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;12.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בחולין ז&#039; מבואר, שרבי פנחס בן יאיר הגיע לאכסניא עם חמורו, ושמו שעורים לפני חמורו לאכול ולא אכל, ואמר להם רבי פנחס בן יאיר: שמא אינם מעושרים, ואכן לאחר שעישרו את השעורים אכל החמור. והטעם שנמנע החמור מלאכול טבל הוא משום שאם יאכל החמור את הטבל נמצא שבעל הבהמה נהנה מן הטבל &quot;הנאה של כילוי&quot;, ואין הנאה של כילוי מותרת בטבל, תוספות לעיל סז ב.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;צדיקים עצמן לא כל שכן&lt;/b&gt; שלא יביא הקב&quot;ה תקלה על ידן!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא אימא&lt;/b&gt;, תקן את הברייתא, שכך אמר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בקשו להעלות עבד לכהונה על פי!&lt;/b&gt; אך לבסוף התברר הדבר, ולא העלו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומעשה שהיה כך היה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חזא&lt;/b&gt;, ראה רבי אלעזר בר צדוק בעבד שחולקים לו תרומה בגורן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;באתריה דרבי יוסי&lt;/b&gt; (במקומו של רבי יוסי) שחלקו לו תרומה בגורן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואזל אסהיד&lt;/b&gt; על כך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;באתריה דרבי יהודה&lt;/b&gt; (הלך להעיד על מעשה זה במקומו של רבי יהודה) שם לא היו חולקין תרומה לעבדי כהנים. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;13&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;13.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; נתבאר על פי רש&quot;י בכתובות כח ב ד&quot;ה ואסהיד באתריה דרבי יהודה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנו רבנן: עשרה&lt;/b&gt; כהנים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין חולקין להם תרומה בבית הגרנות, ואלו הן&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;א, ב, ג: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חרש שוטה וקטן&lt;/b&gt;, ומפרשת הגמרא את הטעם של כולם בהמשך.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ד, ה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טומטום ואנדרוגינוס&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ו. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והעבד&lt;/b&gt; שבא לחלוק בשביל רבו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ז. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והאשה&lt;/b&gt; שבאה לחלוק בשביל בעלה הכהן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ח, ט: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והערל&lt;/b&gt; אפילו אם מתו אחיו מחמת מילה ולכן לא מל, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והטמא&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;י. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;לכהן ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נושא אשה שאינה הוגנת לו&lt;/b&gt;, הפסולה לכהונה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכולן משגרין להם לבתיהם&lt;/b&gt; שיאכלו. ואף הערל, שאינו אוכל בעצמו, יאכילנו לנשיו ולעבדיו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חוץ מטמא&lt;/b&gt;, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;14&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כהן ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נושא אשה שאינה הוגנת לו&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;14.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב רש&quot;י: חוץ מטמא וכו&#039; &quot;לקמיה מפרש&quot;, ואולם לא מצינו בגמרא לקמן שתתיחס הגמרא בהדיא לפרש את הטעם בטמא ואף לא בנושא אשה שאינה הוגנת לו, וברש&quot;י מבואר לקמן שהטעם בשניהם משום קנס, בטמא על שלא נזהר לשמור את עצמו בטהרה, ובנושא אשה שאינה הוגנת לו שהרי עבר על איסור.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשה הגמרא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשלמא חרש שוטה וקטן&lt;/b&gt; ניחא הטעם שאין חולקין להם תרומה, משום ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאו בני דיעה נינהו&lt;/b&gt;, ויש בזה משום זילות התרומה לחלוק להם בגורן לעין כל. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;15&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;15.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כן פירש רש&quot;&lt;b&gt;י;&lt;/b&gt; ואולם בתוספות מבואר הטעם משום שאינם בני דעה לשומרם בטהרה, ראה עוד שם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0203_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBקB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div> Micropedia bot