https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%A6%D7%97_%D7%90 פרשני:בבלי:יבמות צח א - היסטוריית גרסאות 2026-04-28T13:39:34Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%A6%D7%97_%D7%90&diff=141964&oldid=prev Wikiboss: Try fix category tree 2020-09-09T13:10:40Z <p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:10, 9 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l99">שורה 99:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 99:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת יבמות (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div></td></tr> </table> Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%A6%D7%97_%D7%90&diff=94307&oldid=prev Micropedia bot: Automatic page editing 2015-07-01T07:21:47Z <p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|יבמות צח א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא איסורא&lt;/b&gt; משום דלא ליתי לאחלופי בישראל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איכא&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומוכח, כי שני אחים מן האב ומן האם (כתאומים שהם אחים מן האב ומן האם) אין בהם איסור, וכל שכן כשהיו אחים מן האם בלבד, וקשיא לרב אחא בר יעקב לפי שתי הלשונות דלעיל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודחינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוא הדין דאפילו איסורא נמי ליכא&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואיידי&lt;/b&gt; (אגב) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דבעי&lt;/b&gt; התנא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למיתני&lt;/b&gt; ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סיפא&lt;/b&gt; - בשני אחים שהורתן שלא בקדושה ולידתם בקדושה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;חייבין&lt;/b&gt;&quot; עליהם משום אשת אח, ולהשמיענו שיש בהם איסור אשת אח דאורייתא וחייבים עליו כרת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנא נמי רישא אין &quot;חייבין&lt;/b&gt;&quot;, לפיכך שנה התנא גם ברישא לשון חיוב, ולעולם אף איסור דרבנן אין בהם, וכרב אחא בר יעקב.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבא: הא דאמור רבנן: אין אב למצרי&lt;/b&gt; (לגוי). &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב רש&quot;י: הא דאמור רבנן אין אב למצרי ואפילו היכא דליכא למימר כקטן שנולד דמי, כגון הורתו שלא בקדושה (שאין אומרים בה גר שנתגיייר כקטן שנולד דמי) &quot;. ביאור דבריו הוא, שהוקשה לרש&quot;י למה לנו ליתן טעמים לדין אין אב למצרי, והרי תיפוק ליה משום גר שנתגייר כקטן שנולד דמי, ולזה ביאר רש&quot;י דהנידון הוא באופן שאי אפשר לומר גר שנתגייר כקטן שנולד דמי. ובפשוטו מוכח מקושיית רש&quot;י, שכל עיקר דין אין אב למצרי לא נאמר אלא בגר, שאם לא כן, הרי צריכים אנו ליתן טעם מנין שאין אב למצרי ממש, וראה גם לשון רש&quot;י צז ב ד&quot;ה לא חולצין שכתב &quot;וגר אין לו שאר אב&quot;, וכן בד&quot;ה בתר אביו כתב &quot;דאין אחוה מן האב לגר&quot;&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ואולם לא כן נקטו האחרונים בדעת רש&quot;י. ולפי זה צריך לפרש דברי רש&quot;י על פי מה שכתב הריטב&quot;א כאן &quot;הא דאמור רבנן, פירוש: בין במתניתין בין בברייתא&quot;, ואף רש&quot;י סבירא ליה שדברי הגמרא סובבים על מה שנאמר בסוגייתנו, וסוגייתנו הרי אינה עוסקת אלא בגרים, ועל זה הוקשה לרש&quot;י היכן אמרינן כן, והרי אפשר שהטעם הוא משום גר שנתגייר כקטן שנולד דמי.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא תימא&lt;/b&gt; לפרש הטעם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום דשטופי&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בזימה&lt;/b&gt; הם הגויים, ומשום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דלא ידיע&lt;/b&gt; (אין ידוע) מי הוא אביו, כי שמא זינתה אמו עם אחר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל&lt;/b&gt; אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ידיע&lt;/b&gt; מי הוא אביו וכגון שהיו אביו ואמו חבושין בבית האסורים וודאי לא בא עליה אחר, אז &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חיישינן&lt;/b&gt; לקורבת אב אף בגוי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;לא תאמר כן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא אפילו דידיע&lt;/b&gt; מי הוא אביו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נמי לא חיישינן&lt;/b&gt; לקורבת אב.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והראיה מהברייתא שנזכרה לעיל, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דהא שני אחין תאומים&lt;/b&gt; - בהם עוסקת הברייתא - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דטפה אחת היתה ונחלקה לשתים&lt;/b&gt;, וידיע לנו בודאי שאחים הם אף מאב אחד, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;מכל מקום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קתני סיפא&lt;/b&gt;: היתה הורתן שלא בקדושה ולידתן בקדושה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא חולצין ולא מייבמין&lt;/b&gt;, הואיל ואין אב למצרי. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ואין לומר שהטעם הוא משום גר שנתגייר כקטן שנולד דמי, שאם כן אמאי קתני בברייתא: וחייבין עליהם משום אשת אח (מן האם) והרי גר שנתגייר כקטן שנולד דמי, ובהכרח שבגרות של עובר אין אומרים &quot;גר שנתגייר כקטן שנולד דמי&quot;, ואם כן אף לגבי קורבה מצד האב אי אתה יכול לומר בהם &quot;גר שנתגייר כקטן שנולד דמי&quot;, אלא ודאי הטעם הוא משום שאין אב למצרי, ומעולם לא היה להם אב ואין הם אחים מן האב. ומטעם זה הוכיחה הגמרא מן הסיפא ולא מן הרישא, ומשום דברישא דמיירי בהורתן ולידתן שלא בקדושה, אין הכרח שאינם אחים מן האב משום דאין אב למצרי, ויתכן שהטעם הוא משום &quot;גר שנתגייר כקטן שנולד דמי&quot;&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; נתבאר על פי רש&quot;י בד&quot;ה הא דאמור ובד&quot;ה ה&quot;ג. ומכאן מוכח שטעם הדין במעוברת שילדה תאומים (או שהאחד הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה, והשני הורתו ולידתו בקדושה) שחשובים הם כאחים מן האם, אינו מטעם שבשעת הלידה נעשו אחים היות ואין גרות אחרי הלידה שתפקיע את אחוותם מהלידה, שהרי אם כן לגבי שאר אב שאינו תלוי בלידה אלא בהריון יש לנו לומר &quot;גר שנתגייר כקטן שנולד דמי&quot; ולא תוכיח מכאן שאין אב למצרי, כי אפשר שהטעם הוא משום &quot;גר שנתגייר כקטן שנולד דמי&quot;&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; על פי חידושי רבי שמואל כתובות סימן יא אות ג.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמע מינה&lt;/b&gt; מברייתא זו:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אפקורי אפקריה רחמנא לזרעיה&lt;/b&gt; דגוי (הפקירה התורה את זרעו של הגוי) ואינו חשוב כקרובו ושארו של אביו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דכתיב&lt;/b&gt;: &quot;ותרבה את זנותיה לזכור את ימי נעוריה אשר זנתה בארץ מצרים. ותעגבה על פלגשיהם (חשקה נפשה להיות מפלגשותיהם של המצרים) אשר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשר חמורים בשרם&lt;/b&gt; (אבר התשמיש של המצרים), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וזרמת סוסים זרמתם&lt;/b&gt; (קלוח הזרע של המצרים, מלשון &quot;זרם&quot;)&quot;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולפיכך. אין הזרעת האב מקרבתו לבנו, כזרמת הסוס שאין הולד שנולד ממנו קרוב לאביו הסוס.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תא שמע, דאמר רבי יוסי&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מעשה בגיפטיים&lt;/b&gt; (שם אדם) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הגר, שנשא&lt;/b&gt; את &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אשת אחיו מאמו&lt;/b&gt; שהתגייר אף הוא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ובא מעשה לפני חכמים, ואמרו: אין אישות לגר&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והוינן בה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואלא גר דקדיש, הכי נמי&lt;/b&gt; ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא תפסי בה קידושין&lt;/b&gt;, וכי אם גר מקדש אשה לא יתפסו בה קידושין, והרי כישראל גמור הוא לכל דיניו?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא אימא&lt;/b&gt; כך אמרו חכמים: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין איסור אשת אח לגר&lt;/b&gt;, וכדמפרש ואזיל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי לאו&lt;/b&gt;, האם אין הכוונה על האשה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דנסבא אח כשהוא גר&lt;/b&gt; (שנישאת לאח אחר גירותו) ואשתו גמורה היא, ומכל מקום מותרת היא לאחיו משום שאין אחוה לגר דכקטן שנולד דמי, ואף לאיחלופי בישראל אין חוששים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכיון שסתמה הברייתא הרי משמע שהיא עוסקת גם באחין מן האם לבד, ומכל מקום מותרת האשה, ותיקשי לרב ששת ללישנא בתרא, וללישנא קמא תיקשי אפילו לרב אחא?! &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ריטב&quot;א.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא&lt;/b&gt; כאשר הבנת שנישאה אשת האח לאח אחר גירותו, ואשתו היא -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דנסבא כשהוא גוי&lt;/b&gt; (נישאת האשה לאח בגויותו) ומשנתגייר פקעו קידושיו, ולא בא עליה אחר שנתגיירו, ונמצא שמעולם לא היה לה אישות של ישראל, ואין בה דין אשת אח. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב הריטב&quot;א: אפילו בחיי הבעל מותרת האשה, כי אע&quot;ג שאסורה היתה בגויותו משום שהיא &quot;בעולת בעל&quot; של בן נח, מכל מקום משנתגייר פקע האישות, ואפילו מדרבנן אינה אסורה, ואין חוששין שמא יאמרו באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה, ודלא כיש אומרים שהן אסורות בחיי הבעל משום שמא יאמרו באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; וראה בהערה לקמן על מעשה באשה ושבעת בניה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותמהה הגמרא: וכי יעלה על דעתך שנשאה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כשהוא גוי!?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והרי אם כן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי למימרא&lt;/b&gt; (מה חידוש יש בדבר) שהיא מותרת!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: אכן חידוש יש בדבר, כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מהו דתימא: לגזור&lt;/b&gt; על אשה שנישאת לאח &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כשהוא גוי, אטו&lt;/b&gt; אשה שנישאת לאח &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כשהוא גר&lt;/b&gt;, שאחיו אסור בה מדרבנן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;לפיכך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קא משמע לן&lt;/b&gt; שאין גוזרים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תא שמע&lt;/b&gt; קושיא על רב ששת ללשון שני האוסר אשת אח מן האם, ואף על רב אחא ללשון ראשון המודה לרב ששת באשת אח מן האם בלבד:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר בן יאסיין: כשהלכתי לכרכי הים, מצאתי גר אחד שנשא אשת אחיו&lt;/b&gt; הגר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאמו&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרתי לו: בני, מי הרשך&lt;/b&gt; לישא את אשת אחיך מאמך!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר לי&lt;/b&gt; אותו גר: הרי לפניך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אשה&lt;/b&gt; גיורת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ושבעת בניה&lt;/b&gt;, שהתיר להם רבי עקיבא לישא איש את אשת אחיו, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ומהן למדתי - <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כן הוא לשון רש&quot;י, ומשמע שהותרו כולם לישא זה את אשת אחיו של זה, ואם כן בהכרח שהתיר להם אפילו מחיים, ויהיה ראיה מדברי רש&quot;י כדברי הריטב&quot;א דלעיל דאפילו מחיים מותר.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על ספסל זה&lt;/b&gt; - שלפניך - הוא ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ישב רבי עקיבא, ואמר שני דברים&lt;/b&gt;, האחד בהלכה והשני באגדה:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;א. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גר נושא&lt;/b&gt; את &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אשת אחיו מאמו&lt;/b&gt;, ועל פי הוראתו עשו שבעת בניה של האשה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ב. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;עוד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר&lt;/b&gt; רבי עקיבא: כתיב: ויהי דבר ה&#039; אל יונה בן אמתי לאמר. קום לך אל נינוה העיר הגדולה וקרא עליה כי עלתה רעתם לפני. וגו&#039;. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ויהי דבר ה&#039;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אל יונה שנית לאמר&lt;/b&gt;. קום לך אל נינוה העיר הגדולה וקרא עליה את הקריאה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולכך אמר הכתוב &quot;שנית&quot; כדי ללמד: פעם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנית&lt;/b&gt; בלבד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דברה עמו שכינה&lt;/b&gt;, אבל פעם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלישית לא דברה עמו שכינה&lt;/b&gt;, לפי שתבע כבוד הבן (כלומר: את כבוד עצמו) ולא תבע כבוד האב (היינו כבוד הקב&quot;ה). &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;6&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קתני מיהת&lt;/b&gt; בברייתא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גר נושא&lt;/b&gt; את &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אשת אחיו מאמו&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;6.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רש&quot;י מלכים ב יד כה. הקשו התוספות: והרי נאמר שם (ד ד&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; &quot;ויאמר ה&#039; ההיטב חרה לך&quot;. ועוד שם) (פסוק ט) &quot;ויאמר אלהים אל יונה ההיטב חרה לך על הקיקיון וגו&quot;&#039;, הרי שדיבר ה&#039; עמו שנית! ? ותירצו: שזה היה אותו יום וחשוב הכל נבואה אחת, אבל בין נבואה ראשונה לנבואה שניה היו כמה ימים שהיה יונה במעי הדגה, ולכך נקראת &quot;שנית&quot;. והמהרש&quot;א כתב: אין זה דיבור שלישי אלא הוכחה בעלמא על שחרה לו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי לאו דנסבא אחיו כשהוא גר&lt;/b&gt; (נישאת לאח אחר גירותו) ומכל מקום התיר רבי עקיבא לישא את אשת אחיו אפילו מאמו לבד, והיינו כרב אחא דלישנא בתרא, ותיקשי לרב ששת לשתי הלשונות, ולרב אחא ללישנא קמא!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא&lt;/b&gt; מיירי רבי עקיבא באשת האח שנשא בגירות, אלא באשת האח &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דנסבא כשהוא גוי&lt;/b&gt; וכדלעיל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותמהינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כשהוא גוי!?&lt;/b&gt; והרי אם כן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי למימרא!?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מהו דתימא: נגזור כשהוא גוי אטו כשהוא גר&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קא משמע לן&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואגב שהביאה הגמרא את הברייתא הרי היא מפרשת אותו, ואחר כן שבה הגמרא לנידון מחלוקתם של רב אחא ורב ששת:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשה הגמרא על קבלת דבריו של אותר גר שאמר משם רבי עקיבא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומי מהימן&lt;/b&gt;, וכי נאמן הוא אותו גר על דבריו!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והאמר רבי אבא, אמר רב הונא אמר רב: כל תלמיד חכם שמורה הלכה ובא, אם קודם&lt;/b&gt; שבא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מעשה&lt;/b&gt; לידו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרה&lt;/b&gt; (היה רגיל לשנותה לתלמידים), הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שומעין לו&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואם לאו&lt;/b&gt;, אלא שאמרה אחר שבא מעשה לידו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין שומעין לו&lt;/b&gt;, כי הואיל ודבר חידוש הוא שמא בשביל מעשה שבא לידו הוא שאמרה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איבעית אימא&lt;/b&gt; לתרץ: אכן אותו גר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מורה ובא היה&lt;/b&gt; כן עוד לפני שנשא את אשת אחיו מאמו, ולכן האמינוהו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואיבעית אימא: משום דקאמר&lt;/b&gt; אותו גר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;הרי אשה ושבעת בניה&lt;/b&gt;&quot;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;7&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;7.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; פירש רש&quot;י: &quot;ראיה של קודם לכן הביא&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואיבעית אימא: שאני הכא דקאמר מעשה אחרינא בהדה&lt;/b&gt;, כאן האמינוהו משום שאמר עוד מעשה משמו של רבי עקיבא (ביאור הפסוק בספר יונה), ומתוך שנאמן על הענין השני, כך נאמן על ההלכה שאמר משמו של רבי עקיבא, כי ניכרין דברי אמת שקיבלן לשתי המימרות ביחד. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;8&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר מר&lt;/b&gt; בברייתא משמו של רבי עקיבא: <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;8.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כן פירש רש&quot;&lt;b&gt;י;&lt;/b&gt; והריטב&quot;א הוסיף ביאור, כי הטעם שאין מאמינים למי שבא מעשה לידו אין זה מפני שנחוש לשקר חס ושלום, אלא שאומרן כן &quot;בדדמי&quot; מתוך שסובר שהדין כן, ולפיכך כל שמסיים לומר לומר לנו דבר אחר עם אותה הלכה באותו מעמד, ראיה היא והוכחה שנזכר את ההלכה יפה ולא אמר &quot;בדדמי&quot;&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; שאילו היינו חוששים לשקר, לא היינו מאמינים לו משום שאמר דבר אחר עמו, שהרי יש לומר כי הוא מערים לומר דבר שני כדי שיאמינוהו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כתיב: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;ויהי דבר ה&#039;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אל יונה שנית לאמר&lt;/b&gt;&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנית דיברה עמו שכינה, שלישית לא דיברה עמו&lt;/b&gt; שכינה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והא כתיב&lt;/b&gt;: (בשנת חמש עשרה שנה לאמציהו בן יואש מלך יהודה, מלך ירבעם בן יואש. ויעש הרע בעיני ה&#039; לא סר מכל חטאת ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;הוא השיב&lt;/b&gt; (החזיר מיד מלכי ארם) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;את גבול ישראל מלבא חמת&lt;/b&gt; (מן המקום שבאים בה לחמת) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עד ים הערבה&lt;/b&gt; (כלפי ים הערבה, והוא ים המלח), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדבר ה&#039;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אשר דבר ביד עבדו יונה בן אמתי הנביא&lt;/b&gt;&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי שהיתה נבואה נוספת ליונה!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר&lt;/b&gt; יישב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבינא&lt;/b&gt;: שלישית לא דיבר עמו דוקא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על עסקי נינוה&lt;/b&gt; הוא ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קאמר&lt;/b&gt;, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;9&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אבל נבואות אחרות בענינים אחרים אכן היה לו ליונה מאת ה&#039;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;9.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ביארו התוספות שהיה מקום לומר כי לאחר שחזרו אנשי נינוה לקלקולם ונתנבא עליהם נחום האלקושי, שוב נתנבא עליהם יונה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב נחמן בר יצחק אמר: הכי קאמר&lt;/b&gt; הכתוב: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדבר ה&#039;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אשר דבר ביד עבדו הנביא, כשם שנהפך לנינוה מ&lt;/b&gt;גזירה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רעה לטובה, כך בימי ירבעם בן יואש נהפך להם לישראל מרעה לטובה&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;10&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;10.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; א. המהרש&quot;א כאן פירש, דהכוונה להמשך הכתובים שם: כי ראה ה&#039; את עני ישראל מורה מאד ואפס עצור ועזוב ואין עוזר לישראל. ולא דיבר ה&#039; למחות את שם ישראל מתחת השמים ויושיעם ביד ירבעם בן יואש. אבל רש&quot;י במלכים שם פירש: מרעה שהיו בה אשר איבדם מלך ארם וישימם כעפר לדוש, ועכשיו נהפך להם לטובה. ב. בערוך לנר ביאר על פי תירוץ הגמרא כאן, את הקשר בין שני מימרותיו של רבי עקיבא&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ויסוד דבריו, דהשב בתשובה הרי הוא כקטן שנולד כמו גר, ומטעם זה יכולה הנבואה ליהפך מרעה לטובה, כי הגזירה הרעה היתה על איש אחר כי משעשה תשובה הרי הוא כקטן שנולד.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כאן שבה הגמרא למחלוקת רב אחא ורב ששת, וחוזרת ומקשה על רב ששת ללישנא בתרא ואף על רב אחא ללישנא קמא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תא שמע&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כבר נתבאר לעיל, כי אף על פי שהגר כקטן שנולד דמי, מכל מקום גר שהורתו שלא בקדושה והורתו בקדושה, כל שאר אם שיש לאמו אחריו, שהיתה הורתו ולידתו בקדושה, הרי הוא שאר אם גמור.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל שאר אם מאמו שהיתה הורתו ולידתו שלא בקדושה, אינו אסור מן התורה, כי גר שנתגייר כקטן שנולד דמי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גר שהיתה הורתו שלא בקדושה, ולידתו בקדושה&lt;/b&gt; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יש לו&lt;/b&gt; מדרבנן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שאר האם&lt;/b&gt; שהיתה הורתו ולידתו שלא בקדושה, (ואילו שאר אם שהיה הורתו ולידתו בקדושה הרי הוא אסור מן התורה).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואין לו שאר האב&lt;/b&gt; אפילו מדרבנן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כיצד&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נשא&lt;/b&gt; את &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אחותו מן האם&lt;/b&gt;, אף שהיתה הורתה ולידתה שלא בקדושה וזה שנתגייר כקטן שנולד דמי, הרי זה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יוציא&lt;/b&gt;, גזירה שמא ישא את אחותו מן האם שהיתה הורתה ולידתה בקדושה שהיא אסורה מן התורה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;11&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;11.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כן פירש רש&quot;י, והוסיף הריטב&quot;א לבאר לפי שיטתו, כי לכן כתוב הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה, כי אם היתה הורתו ולידתו שלא בקדושה, אין שייך לגזור אטו ישראל גמור&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ואולם הריטב&quot;א והתוספות תמהו על פירושו של רש&quot;י, וחלקו עליו בביאור הברייתא&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ואף רש&quot;י עצמו בסנהדרין נח א ביאר את דברי הברייתא באופן אחר ממה שביאר רש&quot;י כאן.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם נשא את אחותו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מן האב&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;12&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הרי זה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יקיים&lt;/b&gt;, כי אין אב למצרי, וכולם יודעים את ההלכה הזאת ואין לחוש לאיחלופי. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;12.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אין נפקא מינה מתי נולד שאר האב אם קודם גירותו של האב או לאחר גירותו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם נשא את &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אחות האב מן האם&lt;/b&gt; הרי זה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יוציא&lt;/b&gt;, ואף שאין זה אלא שאר אב, וגזירה משום אחותו מן האם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0200_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBצחB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div> Micropedia bot