https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%A6%D7%92_%D7%90פרשני:בבלי:יבמות צג א - היסטוריית גרסאות2026-04-04T07:36:37Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%A6%D7%92_%D7%90&diff=141954&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-09T13:09:25Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:09, 9 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l68">שורה 68:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 68:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת יבמות (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98471:rev-141954:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%A6%D7%92_%D7%90&diff=98471&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T10:23:24Z<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:23, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתנן</b>: אשה שאמרה לבעלה: <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>קונם שאני עושה לפיך</b>, היינו: מעשה ידי שאעשה הרי הם אסורים עליך כהקדש, מליהנות בהם (קונם: כינוי הוא לקרבן, והוא לשון שנודרים בו) -</span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתנן</b>: אשה שאמרה לבעלה: <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>קונם שאני עושה לפיך</b>, היינו: מעשה ידי שאעשה הרי הם אסורים עליך כהקדש, מליהנות בהם (קונם: כינוי הוא לקרבן, והוא לשון שנודרים בו) -</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי הבעל <b style='font-size:20px; color:black;'>אין צריך להפר</b> לה, כי גם בלא הפרתו, אין נדרה חל, כיון שמשועבדת היא לו למעשה ידיה, והרי זה כמי שאומר לחבירו: פירות שלך יהיו אסורים עליך בקונם, שאין הנדר חל, הואיל ואין הפירות של הנודר.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי הבעל <b style='font-size:20px; color:black;'>אין צריך להפר</b> לה, כי גם בלא הפרתו, אין נדרה חל, כיון שמשועבדת היא לו למעשה ידיה, והרי זה כמי שאומר לחבירו: פירות שלך יהיו אסורים עליך בקונם, שאין הנדר חל, הואיל ואין הפירות של הנודר.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי עקיבא אומר: יפר</b> הבעל!</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי עקיבא אומר: יפר</b> הבעל!</span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94297:rev-98471:php=table -->
</table>Micropedia bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%A6%D7%92_%D7%90&diff=94297&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T07:21:23Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|יבמות צג א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתנן</b>: אשה שאמרה לבעלה: <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>קונם שאני עושה לפיך</b>, היינו: מעשה ידי שאעשה הרי הם אסורים עליך כהקדש, מליהנות בהם (קונם: כינוי הוא לקרבן, והוא לשון שנודרים בו) -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי הבעל <b style='font-size:20px; color:black;'>אין צריך להפר</b> לה, כי גם בלא הפרתו, אין נדרה חל, כיון שמשועבדת היא לו למעשה ידיה, והרי זה כמי שאומר לחבירו: פירות שלך יהיו אסורים עליך בקונם, שאין הנדר חל, הואיל ואין הפירות של הנודר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי עקיבא אומר: יפר</b> הבעל!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>יכול, וצריך הוא להפר, כי אף על גב שמשועבדת לו האשה למעשה ידים, יש לחוש <b style='font-size:20px; color:black;'>שמא תעדיף עליו</b> האשה את מעשה ידיה, <b style='font-size:20px; color:black;'>יותר מן הראוי לו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואת העודף היא יכולה לאסור על בעלה, היות ואינה משועבדת לעשות לו אלא כפי השיעור שקבעו חכמים (ומפורש במסכת כתובות). <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> ומוכח מכאן, שעל אף שעדיין לא עשתה האשה כלום, ואין מעשי ידיה בעולם, בכל זאת יכולה היא לאסור אותם בקונם. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> כתבו התוספות על פי הגמרא בכתובות, שמחלוקת תנא קמא ורבי עקיבא היא, אם העדפה שדוחקת האשה את עצמה להוסיף על השיעור הראוי לה ("העדפה על ידי הדחק") הרי היא של הבעל או של האשה, שלדעת תנא קמא, אף העדפה שעל ידי הדחק של הבעל הוא, ואינה יכולה לאוסרו עליו, ואילו לדעת רבי עקיבא "העדפה על ידי הדחק" של האשה הוא.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי לדעת רבי עקיבא, אדם מקנה דבר שלא בא לעולם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן, אי אפשר לפרש את המשנה "המקדש את האשה" כרבי עקיבא, הואיל ולשיטתו, כל אלו השנויות במשנה מקודשות הן, אף שהן "דבר שלא בא לעולם". <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> אף חכמים שבאותה משנה "קונם שאני עושה לפיך", סוברים שאדם מקנה דבר שלא בא לעולם (תוספות ורש"י), אלא שאנו איננו צריכים אלא לדעתו של רבי עקיבא.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הא איתמר עלה: אמר רב הונא בריה דרב יהושע: באומרת</b> האשה <b style='font-size:20px; color:black;'>"יקדשו ידי לעושיהם</b>", לקדוש ברוך הוא, שעשאן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר, אוסרת היא על הבעל את ההנאה מידיה, היות <b style='font-size:20px; color:black;'>דידים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>איתנהו בעלמא</b> (קיימים הם בעולם) ואין זה מקנה דבר שלא בא לעולם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומאחר שנדחית הראיה שרבי עקיבא סובר אדם מקנה דבר שלא בא לעולם, שוב יכולים אנו לפרש את המשנה ששנינו בה אין קדושין תופסין ביבמה, והמקדשה קודם שתחלוץ הרי זה כמקדש דבר שלא בא לעולם - כרבי עקיבא, הסובר שאין קדושין תופסין ביבמה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ופליגא</b>, רב הונא בריה דרב יהושע, המפרש את דברי רבי עקיבא כדעת הסובר שאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>חולק הוא על <b style='font-size:20px; color:black;'>דרב נחמן בר יצחק</b>, הסובר בדעת רבי עקיבא שאדם מקנה דבר שלא בא לעולם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רב נחמן בר יצחק: רב הונא</b> - הסובר שלרבי עקיבא אדם מקנה דבר שלא בא לעולם, כדמפרש ואזיל -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>סובר <b style='font-size:20px; color:black;'>כרב</b>, ממנו למד רב הונא את שיטתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורב כרבי ינאי, ורבי ינאי כרבי חייא, ורבי חייא כרבי, ורבי כרבי מאיר, ורבי מאיר כרבי אליעזר בן יעקב, ורבי אליעזר בן יעקב כרבי עקיבא</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר</b> רבי עקיבא - <b style='font-size:20px; color:black;'>אדם מקנה דבר שלא בא לעולם!</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b> ועתה מפרשת הגמרא את המקור לדברי רב נחמן בר יצחק בשיטת כל אלו, שאדם מקנה דבר שלא בא לעולם: <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> כתב רש"י שכל השנויים כאן - מרבי עקיבא עד רב הונא - חיו דור אחרי דור וכל אחד מסר לזה שלאחריו, רבי עקיבא מסר לרבי אליעזר בן יעקב ורבי אליעזר בן יעקב לרבי מאיר, ורבי מאיר לרבי ורבי לרבי חייא, ורבי חיא לרבי ינאי, ורבי ינאי לרב, ורב לרב הונא. ובשו"ת חוות יאיר סימן צ"ד (ציינו רבינו עקיבא איגר בגליונו) תמה על דברי רש"י אלו: כי רבי מאיר עצמו למד אצל רבי עקיבא (כמבואר בעירובין יג א) ולא היה זקוק לרבי אליעזר בן יעקב שבינתיים, וכן רב לא הוצרך לרבי ינאי ורבי חייא שבינו לבין רבי, כי רב עצמו שימש את רבי, כדאיתא בחולין קלז ב.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב הונא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי היא?</b> היכן מצינו שסובר כך?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאיתמר: המוכר פירות דקל</b> - שעדיין לא באו לעולם - <b style='font-size:20px; color:black;'>לחברו</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב הונא</b>: חל הקנין - כשיבואו הפירות לעולם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולפיכך: <b style='font-size:20px; color:black;'>עד שלא באו לעולם</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>יכול לחזור בו</b>, שהרי עדיין לא חל הקנין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>משבאו לעולם</b> חל הקנין, ושוב <b style='font-size:20px; color:black;'>אין יכול לחזור בו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורב נחמן אמר: אף משבאו לעולם יכול לחזור בו</b>, כי אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם, ולא חל קנינו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב נחמן</b>: אף שאני סבור שהמוכר יכול לחזור בו אף משבאו לעולם, מכל מקום -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מודינא: דאי שמיט ואכיל</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא מפקינן מיניה!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מודה אני, שאם אכל הלוקח מן הפירות קודם שחזר בו המוכר, אין יכול המוכר להוציא מן הלוקח את מה שאכל, שהרי כל זמן שלא חזר בו, מחל על אכילתו של הלוקח, ואף על פי שבטעות מחל, שהרי לא היה יודע שיכול לחזור בו, מחילה היא. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> נתבאר על פי רש"י בבא מציעא סו ב.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב</b> - היכן מצינו שסובר כך?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רב הונא אמר רב: האומר לחברו: שדה זו שאני לוקח</b> (עומד ליקח) - <b style='font-size:20px; color:black;'>לכשאקחנה, קנויה לך מעכשיו</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;5&nbsp;</b> - <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;5.&nbsp;</b> הקשו התוספות: למה לי "מעכשיו", והרי כשם שאם הקנה דבר שבא לעולם אינו צריך לומר "מעכשיו", הוא הדין למאן דאמר אדם מקנה דבר שלא בא לעולם, אינו צריך לומר "מעכשיו", כי לשיטתו דבר שלא בא לעולם כדבר שבא לעולם דמי! ? וביאר רבינו תם: סתם קנין שדה הוא בחליפין או בשטר וחזקה. לפי שהכסף אינו קונה במקום שכותבין שטר (בסתם, אלא אם כן פירש), והואיל והוא מקנה את השדה לאחר זמן (לכשאקחנה), הרי "כלה קנינו" (בחליפין וחזקה כלה הוא מיד, ובשטר כשנקרע או נאבד), ואין הקנין מועיל אף אילו היה זה דבר שבא לעולם, ולכן צריך שיאמר "מעכשיו", כי באופן זה מועיל הקנין, ואין כאן משום "כלה קנינו". אבל במשנה ד"התקדשי לי" אין צריך לומר "מעכשיו", אף שמקדש את האשה לאחר זמן, כי הואיל ובכסף הוא מקדש, אין כאן משום "כלה קנינו", הואיל ושעבוד המעות קיים לעולם. ובספר "מגלת ספר" בפרשת תולדות הביא לפרש על פי המבואר בדברי התוספות הנזכרים, שהקונה בקנין חליפין לאחר זמן אין קנינו מועיל אם לא אמר "מעכשיו", דזה הוא מה שאמר יעקב לעשו "מכרה כיום את בכורתך לי", ועל פי המבואר בספורנו שם, שיעקב קנה את הבכורה מעשו בקנין חליפין, וזה הוא שאמר יעקב: מכרה "כיום", כלומר: מכור לי את ירושת הבכורה שלך - לכשימות יצחק - בקנין חליפין, "מעכשיו".</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי זה <b style='font-size:20px; color:black;'>קנה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אף כי בשעה שמכר את השדה לא היתה השדה שלו שיוכל למוכרה, והרי זה כמקנה דבר שלא בא לעולם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>רב כרבי ינאי, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>רבי ינאי כרבי חייא</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דרבי ינאי הוה ליה אריסא, דהוה מייתי ליה כנתא</b> כלי מלא <b style='font-size:20px; color:black;'>דפירי, כל מעלי שבתא</b> (אריסו של רבי ינאי היה רגיל להביא לרבי ינאי כלי עם פירות מן השדה בכל ערב שבת).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ההוא יומא נגה ליה ולא אתא</b> (באחד מערבי שבתות התמהמה האריס), והיה חשש שיגיע בשבת, ולא יוכל רבי ינאי להפריש מהפירות תרומות ומעשרות, שאין מעשרין בשבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שקל</b> רבי ינאי פירות טבל שלו, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>עשר מפירי דביתיה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>עלייהו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>נטל רבי ינאי מפירות טבל שבידו ועישר על הפירות של האריס, שעתיד להביאם לו, ועדיין הם בידי האריס.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אתא</b> רבי ינאי <b style='font-size:20px; color:black;'>לקמיה דרבי חייא</b>, לשאול אם הועיל מעשרו, שהרי זה כמקנה דבר שלא בא לעולם, כיון שהיום אינו יכול לעשר את פירותיו של האריס. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;6&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;6.&nbsp;</b> נתבאר על פי פירושו של רש"י, אבל התוספות חלקו עליו, ופירשו באופן אחר, ויתבאר בהערה שבעמוד הבא. והקשה רבי עקיבא איגר, לדעת הפוסקים "התורם משלו על של חבירו אין צריך דעת", אם כן אכן יכול היה רבי ינאי לעשר אף היום מפירותיו על פירותיו של האריס, ולמה נקרא זה דבר שלא בא לעולם. ועיין בקובץ הערות מה שהביא בשם הגר"ח לתרץ.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רבי חייא לרבי ינאי: <b style='font-size:20px; color:black;'>שפיר עבדת</b> שעישרת, אף שהוא דבר שלא בא לעולם!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>משום <b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא</b>: כתיב "עשר תעשר את כל תבואת זרעך היוצא השדה שנה שנה. ואכלת לפני ה' אלהיך, מעשר דגנך תירושך ויצהרך - <b style='font-size:20px; color:black;'>למען תלמד ליראה את ה'</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>אלהיך כל הימים</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"כל הימים" - <b style='font-size:20px; color:black;'>אלו שבתות וימים טובים!</b> הוי למד להזהר, שלא ייבטל עונג שבת בשביל תיקון הטבל, אלא תקנהו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי <b style='font-size:20px; color:black;'>למאי הלכתא</b>, לאיזה ענין בא הכתוב להזהירך שלא תבטל עונג שבת מפני תיקון הטבל?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אילימא לעשורי</b> בשבת <b style='font-size:20px; color:black;'>ומיכל</b> (כדי לאכול), ולא תחוש משום איסור הגבהת תרומות ומעשרות בשבת?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכי <b style='font-size:20px; color:black;'>איצטריך קרא למישרי טלטול</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;7&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>דרבנן?</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;7.&nbsp;</b> כתב רבינו עקיבא איגר: וצ"ע לשון "טלטול דרבנן", והוה ליה למימר: "מתקן דרבנן", וראה מה שכתב בזה בערוך לנר.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי איסור הגבהת תרומות ומעשרות ביום טוב אינו אלא שבות דרבנן, שהוא מעין מלאכת "מתקן מנא" (תיקון כלי), ואין צריך הכתוב להתירו!</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0190_L2"></nowiki><nowiki name="דףBצגB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div>Micropedia bot