https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%A6%D7%91_%D7%91פרשני:בבלי:יבמות צב ב - היסטוריית גרסאות2026-04-19T19:48:09Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%A6%D7%91_%D7%91&diff=141953&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-09T13:09:17Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:09, 9 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l91">שורה 91:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 91:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת יבמות (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98470:rev-141953:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%A6%D7%91_%D7%91&diff=98470&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T10:23:23Z<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:23, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יהודה</b> <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב: מנין שאין קדושין תופסין</b> לאדם זר - <b style='font-size:20px; color:black;'>ביבמה</b> שעדיין לא חלצה, ואפילו לרבנן הסוברים בעלמא שקדושין תופסין בחייבי לאוין? <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יהודה</b> <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב: מנין שאין קדושין תופסין</b> לאדם זר - <b style='font-size:20px; color:black;'>ביבמה</b> שעדיין לא חלצה, ואפילו לרבנן הסוברים בעלמא שקדושין תופסין בחייבי לאוין? <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> תוספות<b>;</b> וכשם שאין קדושין תופסין בה, כן הולד ממזר, רש"י לעיל מט ב ד"ה אי כרב, והתוספות שם נחלקו עליו, ראה שם. והאחרונים דנו בדברי שמואל, המסתפק אם תופסים קידושין לזר ביבמה - האם יכול לחלוץ לה בזמן שהיא נשואה, או שצריך להמתין עד שיגרשנה מי שקידשה. כי בהיותה אשת איש (על הצד שתפסו קידושיה) הרי היא אינה יכולה להתייבם, וכל שאינה עולה ליבום אינה עולה לחליצה (בית מאיר תחילת סימן רנ"ט). וביאר החזון איש (קלד - ה), כיון שאין קידושיו של הזר מפקיעים את זיקת היבם (גם על הצד שהם חלים), ועדיין מצוה ליבמה, אלא "פומה הוא דכאיב לה מחמת איסור אשת איש של המקדש" - אין היא נחשבת בכלל "כל שאינה עולה ליבום אינה עולה לחליצה" מהתורה.</span> </span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> תוספות<b>;</b> וכשם שאין קדושין תופסין בה, כן הולד ממזר, רש"י לעיל מט ב ד"ה אי כרב, והתוספות שם נחלקו עליו, ראה שם. והאחרונים דנו בדברי שמואל, המסתפק אם תופסים קידושין לזר ביבמה - האם יכול לחלוץ לה בזמן שהיא נשואה, או שצריך להמתין עד שיגרשנה מי שקידשה. כי בהיותה אשת איש (על הצד שתפסו קידושיה) הרי היא אינה יכולה להתייבם, וכל שאינה עולה ליבום אינה עולה לחליצה (בית מאיר תחילת סימן רנ"ט). וביאר החזון איש (קלד - ה), כיון שאין קידושיו של הזר מפקיעים את זיקת היבם (גם על הצד שהם חלים), ועדיין מצוה ליבמה, אלא "פומה הוא דכאיב לה מחמת איסור אשת איש של המקדש" - אין היא נחשבת בכלל "כל שאינה עולה ליבום אינה עולה לחליצה" מהתורה.</span> </span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94296:rev-98470:php=table -->
</table>Micropedia bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%A6%D7%91_%D7%91&diff=94296&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T07:21:21Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|יבמות צב ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יהודה</b> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב: מנין שאין קדושין תופסין</b> לאדם זר - <b style='font-size:20px; color:black;'>ביבמה</b> שעדיין לא חלצה, ואפילו לרבנן הסוברים בעלמא שקדושין תופסין בחייבי לאוין? <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> תוספות<b>;</b> וכשם שאין קדושין תופסין בה, כן הולד ממזר, רש"י לעיל מט ב ד"ה אי כרב, והתוספות שם נחלקו עליו, ראה שם. והאחרונים דנו בדברי שמואל, המסתפק אם תופסים קידושין לזר ביבמה - האם יכול לחלוץ לה בזמן שהיא נשואה, או שצריך להמתין עד שיגרשנה מי שקידשה. כי בהיותה אשת איש (על הצד שתפסו קידושיה) הרי היא אינה יכולה להתייבם, וכל שאינה עולה ליבום אינה עולה לחליצה (בית מאיר תחילת סימן רנ"ט). וביאר החזון איש (קלד - ה), כיון שאין קידושיו של הזר מפקיעים את זיקת היבם (גם על הצד שהם חלים), ועדיין מצוה ליבמה, אלא "פומה הוא דכאיב לה מחמת איסור אשת איש של המקדש" - אין היא נחשבת בכלל "כל שאינה עולה ליבום אינה עולה לחליצה" מהתורה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר "לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר</b>" -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מלמד הכתוב באומרו "לא תהיה" - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא תהא בה הויה</b> של קדושין <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>אדם <b style='font-size:20px; color:black;'>זר</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ושמואל אמר: בעניותנו</b>, שאין אנו יודעים לפרש את המקרא - <b style='font-size:20px; color:black;'>צריכה גט</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארת הגמרא את דברי שמואל:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מספקא ליה לשמואל</b>, האם <b style='font-size:20px; color:black;'>האי "לא תהיה אשת המת</b>" -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי</b> רק <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>אסור אותה ב<b style='font-size:20px; color:black;'>לאו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>הוא דאתא</b>, רק זה בא הכתוב ללמד. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> כמו "לא תהיה קדשה", נמוקי יוסף.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי</b> גם לכך <b style='font-size:20px; color:black;'>דלא תפסי בה קדושין</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>הוא דאתא</b>, בא הכתוב "לא תהיה". <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> נתבאר על פי התוספות<b>;</b> ואולם בתוספות לעיל מט ב ד"ה אי כרב דקדקו מדברי רש"י שם, שלפי רב אין הפסוק בא ללאו כלל, אלא לומר שאין תופסין בה קדושין, ואם כן הוא הדין ששמואל מספקא ליה אם בא ללאו או לאי תפיסת קידושין.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רב מרי בר רחל לרב אשי: הכי אמר אמימר: הלכה כוותיה דשמואל</b>, שהיבמה שנישאה לשוק צריכה היא גט.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב אשי: השתא דאמר אמימר</b> ש<b style='font-size:20px; color:black;'>הלכתא כוותיה דשמואל</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אם היה יבמה כהן</b>, ונישאת יבמתו לזר, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b> והוצרכה ממנו גט, כדשמואל - הרי הגט אוסר אותה על היבם הכהן משום גרושה. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> כתב רש"י: "אם היה יבמה כהן, וזו נישאת לשוק בעד אחד או בשני עדים שאמרו לה מת בעליך ואחר כך מת בנך". וראה בסוגיא לעיל פא א דמוכח משם שאינה חשובה זונה אלא אם כן סבירא לן כרב המנונא ש"יבמה שזינתה אסורה לבעלה", והוא הדין דחשיבה זונה, אבל אם לא סבירא לן כרב המנונא אינה נעשית זונה, אף דלפי שיטת רש"י כל הנבעלת בעילת איסור נעשית זונה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולפיכך, <b style='font-size:20px; color:black;'>חולץ לה</b> הכהן, ואינו מיבם אותה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ושריא ליה</b> היבמה לזר, שנשאה אחר חליצתו של יבם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן עלה: <b style='font-size:20px; color:black;'>איתגורי איתגור!?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי הרויח הזר ריוח על ידי עבירתו! כי נמצא, שעל ידי נשואיו עם היבמה באיסור, הרויח הזר יותר ממה שהיה לו אם לא היה נושאה באיסור, כי קודם שנשאה יכול היה היבם ליבמה ולא היתה נישאת לו, ועכשיו שנשאה הזר, ואסרה על היבם הכהן, הרויח שתהא לו לאשה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;5&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;5.&nbsp;</b> נתבאר לפי פשוטו, אבל הנמוקי יוסף כתב: איתגורי איתגור, בשביל שנשאת לו אנו משתדלין שתשאר תחתיו, וכוונתו לומר, שהדבר נראה כאילו אנו משתדלים שתשאר תחתיו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אם כן, מצינו חוטא נשכר!?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b>, כך אמר רב אשי: <b style='font-size:20px; color:black;'>אם</b> נישאת <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;6&nbsp;</b> היבמה לזר, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>היה יבמה ישראל</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>נותן לה</b> ה<b style='font-size:20px; color:black;'>שני</b>, הזר, <b style='font-size:20px; color:black;'>גט</b> בעל כרחו, שבית דין כופין אותו לכך, כדי שלא יהא חוטא נשכר, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;7&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>והותרה לו</b> ליבם. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;6.&nbsp;</b> כן פירש רש"י, אבל התוספות פירשו שנתקדשה ולא נישאת.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;7.&nbsp;</b> נתבאר על פי התוספות ונמוקי יוסף, וכתבו התוספות שזה עיקר חידושו של רב אשי. אבל רש"י לא הזכיר בדבריו שכופין אותו ליתן גט.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב גידל אמר רב חייא בר יוסף אמר רב: יבמה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>קדושין</b> הוא ד<b style='font-size:20px; color:black;'>אין בה</b> לזר, אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>נשואין יש בה</b>, ומפרש לה ואזיל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומניחה הגמרא שכך אמר רב: אם נישאת היבמה לזר, וכגון שאמרו לה מת בעלך ואחר כך מת בנך, ואינך זקוקה ליבום - הרי זו צריכה גט.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן תמהה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אי קדושין אין בה</b> - הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>נשואין נמי אין בה!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי אי אפשר לנשואין בלא קדושין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אימא</b>, אמור שכך אמר רב:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>קדושין ונשואין אין בה</b> להצריכה גט. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;8&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;8.&nbsp;</b> ביאר הריטב"א: לפי תירוץ זה, מימרתו של רב בלשון תמיהה היא: "וכי קדושין אין בה ויהיו בה נשואין", והביא שם דוגמא לזה במסכת בבא בתרא.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואיבעית אימא: מאי נשואין יש בה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>בזנות!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר, לא לענין להצריכה גט אמר רב, אלא לענין שאם נישאת לזר, אף שעדיין לא נבעלה לו, הרי הוא כזנות, ונאסרת על יבמה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;9&nbsp;</b> והלכה זו היא <b style='font-size:20px; color:black;'>כדרב המנונא!</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;9.&nbsp;</b> נתבאר על פי פירושו השני של הריטב"א<b>;</b> ובפירוש ראשון פירש הריטב"א, ש"נישואין" - לישנא מעליא נקט, והכוונה לביאה שלאחריה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רב המנונא: שומרת יבם שזינתה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אסורה ליבמה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואיבעית אימא: לעולם כדאמרן מעיקרא</b>, ש<b style='font-size:20px; color:black;'>קדושין אין בה</b> ביבמה הנישאת לשוק על פי עד אחד או שנים - להצריכה גט.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>נשואין יש בה</b> להצריכה גט, אם אמרו לה מת בעלך ואחר כך מת בנך, ושוב התברר שמת בנה קודם לבעלה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודקשיא לך: אם קדושין אין בה, הרי כל שכן שנשואין אין בה - לא תיקשי:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי ודאי אין נישואיה נישואין גמורין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא, שהצריכוה חכמים גט, משום <b style='font-size:20px; color:black;'>דמיחלפא</b> דין היבמה הנישאת לשוק בעד אחד <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>דין של <b style='font-size:20px; color:black;'>אשה שהלך בעלה למדינת הים</b>, ובא עד אחד ואמר לה מת בעלך, וניסת על פי בית דין בעד אחד, ואחר כך בא בעלה, שהיא כן צריכה גט.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ויבואו לומר שאף אשת איש אינה צריכה גט. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;10&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי ינאי: בחבורה</b> (יום אסיפה או יום ועד היה להם שקורין "חבורה") <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;11&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>נמנו וגמרו</b>, נמנו החכמים למנין והסכימו ברוב דעות: <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;10.&nbsp;</b> הוסיף רש"י ביאור: אבל נתקדשה לא בעיא גיטא, שהרי אשת איש גופה כשנתקדשה על פי בית דין בעד אחד ולא נישאת תצא בלא גט, כדתנן (במשנה בעמוד א): אע"פ שנתן לה האחרון גט לא פסלה מן הכהונה.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;11.&nbsp;</b> כן פירש רש"י במכות כא ב את פירוש המלה "חבורה".</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אין קדושין תופסין ביבמה</b> לשוק!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>היות ונאמר "לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר", ודרשינן: לא תהא בה הויה לאיש זר!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רבי יוחנן</b> לרבי ינאי: <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי!</b> האם <b style='font-size:20px; color:black;'>לא משנתנו היא זו</b> שאמרה שאין תופסים קידושין ביבמה לשוק!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתנן</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. המקנה דבר שלא בא לעולם, כגון פירות דקל שעדיין לא צמחו, נחלקו בדבר תנאים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>יש הסוברים: המקנה דבר שלא בא לעולם, קנינו קנין. ואילו לדעת חכמים, המקנה דבר שלא בא לעולם, לא קנה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. ולא בדבר זה בלבד נחלקו, אלא כל העושה מעשה קנין באופן שאין חלותו של הקנין מיד, אלא חלות הקנין היא לאחר זמן, היות לא יתכן שתחול חלות הקנין עתה - הרי הוא בכלל מקנה "דבר שלא בא לעולם".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולדעת חכמים, אי אפשר לעשות מעשה קנין עתה כדי שיחול בעתיד, בענין שלא יכול הקנין לחול עתה. ולכן, אף לכשיגיע הזמן שחלות הקנין יכולה לחול - היא אינה חלה. ולכן -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>גוי שאינו יכול לקדש אשה ישראלית בעודו גוי, <b style='font-size:20px; color:black;'>האומר לאשה</b> ישראלית: <b style='font-size:20px; color:black;'>הרי את מקודשת לי</b>, ויחולו קידושייך <b style='font-size:20px; color:black;'>לאחר שאתגייר</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>או ישראל האומר לגויה, שאינה ראויה להתקדש לו בגויותה: הרי את מקודשת לי, <b style='font-size:20px; color:black;'>לאחר שתתגיירי</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>או עבד כנעני שאמר לבת ישראל: הרי את מקודשת לי <b style='font-size:20px; color:black;'>לאחר שאשתחרר</b>, ואהיה בר קדושין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>או ישראל שאמר לשפחה כנענית: הרי את מקודשת לי <b style='font-size:20px; color:black;'>לאחר שתשתחררי</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>או שאמר לאשת איש: הרי את מקודשת לי <b style='font-size:20px; color:black;'>לאחר שימות בעליך</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>או שאמר לאחות אשתו, שאינה ראויה להתקדש לו בעוד אחותה חיה: הרי את מקודשת לי <b style='font-size:20px; color:black;'>לאחר שתמות אחותיך</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או</b> שאמר ליבמה הזקוקה לחליצה, ואינה ראויה עכשיו להתקדש: הרי את מקודשת לי <b style='font-size:20px; color:black;'>לאחר שיחלוץ לך יבמיך</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כל אחת ואחת מאלו - <b style='font-size:20px; color:black;'>אינה מקודשת</b>, שהרי זה כמקנה דבר שלא בא לעולם, וכדעת חכמים, שהמקנה דבר שלא בא לעולם לא קנה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומוכח מהמשנה שאין קדושין תופסין ביבמה, ולכן האומר ליבמה הזקוקה לחליצה: הרי את מקודשת לי לאחר שיחלוץ לך יבמיך אינה מקודשת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רבי ינאי לרבי יוחנן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אי לאו דדלאי לך חספא</b>, אם לא שהגבהתי עבורך חרס מקרקעית הים (רבינו תם) -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מי משכחת מרגניתא תותיה!?</b> וכי היית מוצא בעצמך את המרגלית המונחת תחתיו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר, אם לא שגיליתי לך שאין קדושין תופסין ביבמה, לא היית יודע טעמה האמיתי של המשנה. אלא היית אומר שכל העושה מעשה קנין שחלותו היא לאחר זמן לא חל הקנין, אפילו אם ביכלתו להחיל את חלות הקנין מידית. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;12&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;12.&nbsp;</b> כן פירש רש"י, וביאור דבריו הוא, כי מאחר שאמר לאחר שיחלוץ לך יבמיך, חשובה אשה זו כמי שלא באה לעולם, לפי שהוא קידש חלוצה ולא יבמה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה ריש לקיש</b> לרבי יוחנן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אי לאו דקלסך גברא רבה</b> (אם לא ששיבח רבי ינאי שהוא אדם גדול את דבריך), <b style='font-size:20px; color:black;'>הוה אמינא לך אנא</b>, הייתי אומר לך אני, אין ראייתך ראיה, היות ו<b style='font-size:20px; color:black;'>מתניתין</b> זאת (אשר הוכחת ממה ששנינו בה, לאחר שיחלוץ לך יבמיך אינה מקודשת משום דהוה דבר שלא בא לעולם), שאין קדושין תופסין ביבמה לשוק - <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי עקיבא היא, דאמר: אין קדושין תופסין בחייבי לאוין</b>. ובכלל זה יבמה לשוק, שהיא מחייבי לאוין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל לדעת חכמים - אף ביבמה תופסין קדושין!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהה הגמרא על פירושו של ריש לקיש במשנה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי</b> משנה זו לדברי <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי עקיבא</b> היא שנויה, תיקשי מה ששנינו בה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כי אמר לה</b> המקדש למתקדשת: הרי את מקודשת לי <b style='font-size:20px; color:black;'>לאחר שיחלוץ לך יבמיך</b> - אינה מקודשת, משום שזה דבר שלא בא לעולם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואי רבי עקיבא היא - מדוע לא <b style='font-size:20px; color:black;'>ליתפסי בה קדושי</b> לאחר שיחלוץ לה!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דהא שמעינן ליה לרבי עקיבא, דאמר: אדם מקנה דבר שלא בא לעולם!</b></span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0189_L2"></nowiki><nowiki name="דףBצגB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div>Micropedia bot