https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%A4_%D7%91פרשני:בבלי:יבמות פ ב - היסטוריית גרסאות2026-04-20T05:50:46Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%A4_%D7%91&diff=141931&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-09T13:06:33Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:06, 9 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l90">שורה 90:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 90:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת יבמות (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98464:rev-141931:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%A4_%D7%91&diff=98464&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T10:23:08Z<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:23, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל אמו שוחה עליו ומניקתו</b>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>מפני הסכנה</b> של האם והולד. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל אמו שוחה עליו ומניקתו</b>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>מפני הסכנה</b> של האם והולד. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> כן פירש רש"י בסוגייתנו<b>;</b> אבל בשבת קלה א פירש: מפני שחלב הרבה יש בדדיה ומביאה לידי חולי, וכן פירשו התוספות שם, והוסיפו: ולא חיישינן שמא תטלטל אותו, (וראה עוד בדבריהם שם).</span> </span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> כן פירש רש"י בסוגייתנו<b>;</b> אבל בשבת קלה א פירש: מפני שחלב הרבה יש בדדיה ומביאה לידי חולי, וכן פירשו התוספות שם, והוסיפו: ולא חיישינן שמא תטלטל אותו, (וראה עוד בדבריהם שם).</span> </span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94274:rev-98464:php=table -->
</table>Micropedia bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%A4_%D7%91&diff=94274&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T07:20:25Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|יבמות פ ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל אמו שוחה עליו ומניקתו</b>, <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>מפני הסכנה</b> של האם והולד. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> כן פירש רש"י בסוגייתנו<b>;</b> אבל בשבת קלה א פירש: מפני שחלב הרבה יש בדדיה ומביאה לידי חולי, וכן פירשו התוספות שם, והוסיפו: ולא חיישינן שמא תטלטל אותו, (וראה עוד בדבריהם שם).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשמע לגמרא עכשיו, שאין חילוק בין גמרו סימניו ללא גמרו סימניו, ותיקשי לרבי אבהו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הכא במאי עסקינן</b>, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>כשגמרו סימניו</b>, כלומר: הואיל וגמרו סימניו הרי הוא בר קיימא אם הגיע לגיל עשרים, וכדעת רבי <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b> בברייתא שמביאה הגמרא, והשמיענו רבי אבהו: מכל מקום אין מחזיקין אותו בבן קיימא אלא כשהגיע לגיל עשרים וחי. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> לשון "הכא במאי עסקינן" אינו מדוקדק כל כך, שהרי ודאי אנו דנים על סימני בן שמונה, ואף המקשה ידע כן.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> נתבאר על פי רש"<b>י;</b> ואולם התוספות פירשו את דברי רבי אבהו אליבא דרבנן החולקים על רבי ואין סומכים על הסימנים, והשמיענו רבי אבהו: מכל מקום אם נגמרו סימניו ואף חיה עד עשרים זה ודאי בן קיימא הוא.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא: איזהו בן שמונה</b> חדשים שאינו בן קיימא, <b style='font-size:20px; color:black;'>כל שלא כלו לו חדשיו</b>, כלומר: בזמן הלידה הדין תלוי ולא בסימנים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אומר: סימנין מוכיחין עליו</b> שהוא בן שמונה חדשים, <b style='font-size:20px; color:black;'>שערו וצפרניו שלא גמרו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי למדת לדעת רבי: <b style='font-size:20px; color:black;'>טעמא דלא גמרו</b> שערו וציפרניו הוא דלא הוי בן קיימא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b> נולד לשמונה חדשים, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>גמרו</b> שערו וצפרניו, <b style='font-size:20px; color:black;'>אמרינן: האי</b> ולד <b style='font-size:20px; color:black;'>בר שבעה</b> חדשים <b style='font-size:20px; color:black;'>הוא</b> (נגמרה צורתו לסוף שבעה חדשים) <b style='font-size:20px; color:black;'>ואישתהויי הוא דאישתהי</b> (נשתהה במעי אמו אחר שנגמר, ויצא לשמונה חדשים), ונמצא שבן קיימא הוא כשאר יולדות לשבעה חדשים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא הא דעבד רבי אבא תוספאה עובדא באשה שהלך בעלה למדינת הים, ואישתהי</b> הבעל במדינת הים <b style='font-size:20px; color:black;'>עד תריסר ירחי שתא</b> (שנים עשר חודש) ואז ילדה אשתו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואכשריה</b> רבי אבא לולד לבוא בקהל, ומשום שאנו תולים: לא מאחר נתעברה וממזר הוא, אלא מבעלה נתעברה קודם שיצא למדינת הים, ונשתהה העובר במעי אמו שלשה חדשים לאחר שנגמרה צורתו לסוף תשעה חדשים -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כמאן</b>, כדעת מי הוא שעשה כן רבי אבא, האם <b style='font-size:20px; color:black;'>כרבי דאמר: משתהא</b> הולד במעי אמו אחר שנגמרה צורתו?! <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> תמהו התוספות לפי פירושו של רש"י בדעת רבי אבהו שהיא כרבי, דאם כן למה מתמהת הגמרא על רבי אבא שעשה כרבי יותר מעל רבי אבהו שאמר את דינו כרב<b>י;</b> ומכח זה פירשו כפירושם הנזכר לעיל בהערה<b>;</b> וראה בריטב"א שיישב קושיא זו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>כיון דאיכא רבן שמעון בן גמליאל דאמר</b> נמי: <b style='font-size:20px; color:black;'>משתהי</b> הולד במעי אמו אחר שנגמרה צורתו, הרי נמצא כי <b style='font-size:20px; color:black;'>כרבים</b> הוא ד<b style='font-size:20px; color:black;'>עבד</b> רבי אבא ולא כיחיד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא: רבן שמעון בן גמליאל אומר כל שנשתהא שלשים יום באדם</b>, תינוק שחי אחר לידתו שלשים יום אפילו <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;5&nbsp;</b> נולד לשמונה חדשים הרי זה <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו נפל</b>, מפני שאנו אומרים: לשבעה חדשים נגמרה צורתו, אלא שנשתהה במעי אמו עד החודש השמיני. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;6&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;5.&nbsp;</b> ביארו התוספות כי לדעת רבן שמעון בן גמליאל, אפילו הנולד לשבעה או לתשעה חדשים ולא שהה שלשים יום הרי זה ספק נפל<b>;</b> ומאידך, אפילו הנולד לשמונה חדשים ושהה שלשים יום הרי זה בר קיימא.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;6.&nbsp;</b> נמצאת אומר, שלש שיטות יש בתינוק שנולד לשמונה חדשים: דעת תנא קמא בברייתא הקודמת: אין זה בן קיימא אפילו חי הרבה לאחר שנולד ואפילו גמרו סימניו. דעת רבי, כפי שפירשה רבי אבהו: אם גמרו סימניו וגם חי עשרים שנה הרי זה בר קיימא. דעת רבן שמעון בן גמליאל: אפילו שהה שלשים יום בלבד, ואפילו לא גמרו סימניו, הרי זה בר קיימא. ואולם הריטב"א הביא בשם יש מפרשים, דלרבן שמעון בן גמליאל אין די בשהיית שלשים יום בלבד אלא אם כן גמרו סימניו, ודעת הריטב"א עצמו נוטה שלא כדעה זו, משום דכן נראה יותר לפי לשונו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן: איזהו סריס חמה, כל שהוא בן עשרים ולא הביא שתי שערות, ואפילו הביא</b> שתי שערות <b style='font-size:20px; color:black;'>לאחר מכאן, הרי הוא כסריס לכל דבריו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואלו הן סימניו</b> להחזיקו בסריס מלבד אי הבאת שתי שערות:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כל שאין לו זקן</b>, כלומר: שלא נתמלא זקנו, ואפילו שיש לו שערות בזקן, (תוספות). <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;7&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;7.&nbsp;</b> כל שלא נתמלא זקנו - ואפילו הביא שתי שערות בזקן - אינו יוצא מכלל סימן "אין לו זקן", וגם חשוב הוא כמי שלא הביא שתי שערות, כי אין שתי שערות מועילים להיות סימן גדלות אלא כשהם גדלים בשאר מקומות שבגוף, אבל שערות בזקן אינם סימן גדלות, תוספות<b>;</b> ודעת הרמב"ם היא, שאף בשאר מקומות שבגוף אין שתי שערות חשובים סימן גדלות, אלא בבית הערוה בלבד.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ושערו לקוי</b> (דק ורך ביותר, רש"י ומאירי).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובשרו מחליק</b> (חלק כשל אשה) ואינו שעיר כדרך שאר אנשים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה בן יאיר אומר: כל שאין מימיו</b> (מימי רגליו, רמב"ם ומאירי <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;8&nbsp;</b>) <b style='font-size:20px; color:black;'>מעלין רתיחות</b>, והוא הקרוי "קצף", (מאירי). <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;8.&nbsp;</b> מסתבר שכן היא הגירסא בגמרא, וכמו שאמרו: אין מימי רגליו מחמיצין.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ויש אומרים: כל המטיל מים, ואין עושין כיפה</b> (קילוח ארוך למרחוק, ועגול ככיפה).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ויש אומרים: כל ששכבת זרעו דוחה</b> (צלולה כמים ואינה קשורה כלובן ביצה, רש"י ומאירי).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ויש אומרים: כל שאין מימי רגליו מחמיצין</b> (מסריחים כששוהים בכלי).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אחרים אומרים: כל שרוחץ</b> בחמין <b style='font-size:20px; color:black;'>בימות הגשמים, ואין בשרו מעלה הבל</b> (אדים)</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבן שמעון בן אלעזר אומר: כל שקולו לקוי</b>, דק וכעין צפצוף <b style='font-size:20px; color:black;'>ואין ניכר בין</b> קולו של <b style='font-size:20px; color:black;'>איש לאשה</b>, (מאירי).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואיזו היא איילונית</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כל שהיא בת עשרים</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;9&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא הביאה שתי שערות, ואפילו הביאה</b> שתי שערות <b style='font-size:20px; color:black;'>לאחר מכאן, הרי היא כאיילונית לכל דבריה</b><span style='background-color:violet;'>!!!</span> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;9.&nbsp;</b> ברייתא זו כדעת בית הלל היא, הסוברים: בין זכר ובין בנקבה הגיל הוא עשרים שנה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואלו הן סימניה</b> להחזיקה באיילונית לבד אי הבאת שתי שערות:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כל שאין לה דדים</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומתקשה בשעת תשמיש</b> (תשמיש קשה עליה).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבן שמעון בן גמליאל אומר: כל שאין שיפולי מעיה כנשים</b> (אין לה כמין כף מעל אותו מקום).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון בן אלעזר אומר: כל שקולה עבה, ואינה ניכרת בין אשה לאיש</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>השמועה הבאה מתבארת על פי שיטת התוספות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איתמר: סימני סריס</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;10&nbsp;</b> שנזכרו בברייתא דלעיל, נחלקו בו אמוראים אם צריך את כולם או את חלקם כדי להחזיקו כסריס חמה: <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;10.&nbsp;</b> נידון שמועתנו הוא על סימני הסריס, שאמרו עליהם בברייתא לעיל: ואלו הן סימניו, וכן על סימני האיילונית, ואין בכלל שמועתנו אי הבאת שתי שערות, ולעולם אינו סריס חמה ולא איילונית אלא אם כן לא הביא שתי שערות.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב הונא אמר: עד שיהו</b> בו <b style='font-size:20px; color:black;'>כולם</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוחנן אמר: אפילו באחד מהן</b>, ומפרש לה ואזיל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>היכא דהביא</b> אפילו <b style='font-size:20px; color:black;'>שתי שערות</b> בלבד <b style='font-size:20px; color:black;'>בזקן, כולי עלמא לא פליגי</b> - ואפילו רבי יוחנן מודה - <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>אינו סריס <b style='font-size:20px; color:black;'>עד שיהיו</b> בו <b style='font-size:20px; color:black;'>כולן</b>. כלומר: שלא יתמלא זקנו יחד עם שאר הסימנים שנשנו בברייתא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כי פליגי, בשלא הביא</b> אפילו שתי שערות בזקן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובאופן זה בלבד הוא שאמר רבי יוחנן: סימן זה לבדו מועיל להחשיבו כסריס, ואילו לדעת רב הונא: אפילו באופן זה אינו מוחזק להיות סריס עד שיצטרפו אליו שאר הסימנים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אלא הא דאמר להו רבה בר אבוה לרבנן</b> (ביקש רבה בר אבוה מהחכמים): <b style='font-size:20px; color:black;'>עיינו ביה ברב נחמן</b> (צאו והתבוננו ברב נחמן) - שלא היה לו זקן -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיה, <b style='font-size:20px; color:black;'>אי בשרו מעלה הבל</b>, אם כן אינו סריס,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איתיב ליה ברת</b> (אתן לו את בתי לאשה)!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>נמצאת למד מדברי רבה בר אבוה שאין די במה שאין לו זקן להחזיקו כסריס, ואם כן <b style='font-size:20px; color:black;'>כמאן</b> סבירא ליה לרבה בר אבוה? <b style='font-size:20px; color:black;'>כרב הונא</b> האומר: אפילו כשלא הביא שתי שערות בזקן צריך שיהיו בו כולם, ולפיכך אם היה חסר לו לרב נחמן הסימן שאמרו: אין בשרו מעלה הבל, הרי שאינו סריס?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> כאשר סלקא דעתין שלא היו לרב נחמן אפילו שתי שערות בזקן, אלא: <b style='font-size:20px; color:black;'>רב נחמן סיכי דיקנא</b> (יתדות הזקן, כלומר: שערות בכמה מקומות בזקנו) <b style='font-size:20px; color:black;'>הוי ליה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>נמצא, שלא היה ברב נחמן אותו הסימן שלדעת רבי יוחנן די בו כדי להחזיקו בסריס - דהיינו: אין לו שתי שערות בזקן - ולפיכך אם לא נמצאו בו ברב נחמן כל שאר הסימנים הרי שאינו סריס.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>הסריס לא חולץ ולא מייבם וכן איילונית</b> לא חולצת ולא מתייבמת:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודייקינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>קתני סריס דומיא דאיילונית</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מה "איילונית" בידי שמים</b> היא, <b style='font-size:20px; color:black;'>אף "סריס</b>" בסריס <b style='font-size:20px; color:black;'>בידי שמים</b> (כלומר: סריס חמה שהוא לקוי ממעי אמו) עוסקת משנתנו, ובזה הוא שאמרו: הסריס לא חולץ ולא מייבם,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>נמצאת <b style='font-size:20px; color:black;'>סתמא</b> דמשנתנו <b style='font-size:20px; color:black;'>כרבי עקיבא, דאמר</b>: סריס <b style='font-size:20px; color:black;'>בידי אדם אין</b> אכן בעי חליצה הואיל והיתה לו שעת הכושר, <b style='font-size:20px; color:black;'>בידי שמים</b> הוא ד<b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> בעי חליצה, הואיל והיתה לו שעת הכושר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>הסריס שחלץ ליבמתו לא פסלה</b>, בעלה פסלה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>השמועה הבאה מתבארת על פי הריטב"א.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. לעיל דף סא ב תניא: "זונה" שאסרה התורה לכהן היא זונה כשמה (לשון טועה, שטועה מתחת בעלה לאחרים, רש"י) דברי רבי אליעזר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(דלרבי אליעזר אין זונה אלא אשת איש, רש"י).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>רבי עקיבא אומר: זונה זו מופקרת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>רבי יהודה אומר: זונה זו איילונית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וחכמים אומרים: אין זונה אלא גיורת ומשוחררת ושנבעלה בעילת זנות" (כגון אחד מכל העריות וכגון בת ישראל לנתין וממזר, רש"י).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. לדעת חכמים כל הנבעלת בעילת איסור הרי היא זונה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;11&nbsp;</b> ובלבד שיהא "זר אצלה מעיקרא". <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;12&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;11.&nbsp;</b> כן היא גם שיטת רש"י, שכל הנבעלת בעילת איסור ואפילו למי שאינו חייבי כריתות הרי היא נעשית זונה, וכמבואר ברש"י ס א וס ב, ובתוספות שם חלקו על זה.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;12.&nbsp;</b> דין זה שכתב הריטב"א שאין אשה נעשית זונה אלא אם כן נבעלה למי שהוא זר אצלה מעיקרא, חידוש הוא, ובגמרא לעיל סט א מצינו כן לגבי הנפסלת משום "ובת כהן כי תהיה לאיש זר היא בתרומת הקדשים לא תאכל", אבל לענין זונה לא מצינו תנאי זה, וראה בהערות הרב המגיה לריטב"א הנדמ"ח ציון 951.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל אם היה מותר לה תחילה ואחר כך נאסרה עליו, אינה נעשית זונה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. נבעלה לחייבי כריתות, הרי היא זונה אפילו אם אינו זר אצלה מעיקרא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודייקינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>טעמא דבעלה הוא</b> (הסריס) דפסלה מן הכהונה משום שנבעלה לאשת אחיה שלא במקום מצוה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;13&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;13.&nbsp;</b> ואף שאינו זר אצלה מעיקרא, שהרי קודם שנישאת לאחיו מותרת היא לו, מכל מקום כיון דחייבי כריתות היא לא בעינן זר אצלה מעיקרא.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b> אם בעלה <b style='font-size:20px; color:black;'>אחר</b> והיו לו עוד אחים בריאים שהיא זקוקה להם <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> נפסלה מן הכהונה ואף שאסורה היא לכל אדם קודם שחלצה; ואם כן:</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0164_L2"></nowiki><nowiki name="דףBפאB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div>Micropedia bot