https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%A4%D7%92_%D7%91פרשני:בבלי:יבמות פג ב - היסטוריית גרסאות2026-04-04T09:38:57Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%A4%D7%92_%D7%91&diff=141937&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-09T13:07:16Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:07, 9 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l102">שורה 102:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 102:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת יבמות (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94280:rev-141937:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%A4%D7%92_%D7%91&diff=94280&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T07:20:39Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|יבמות פג ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לא נאסרה תבואת חבירו. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> היות ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אין אדם אוסר דבר שאינו שלו</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> בתוספות מבואר (סד"ה רבי יוסי), שאף הגפן שהיא של המסכך אינה נאסרת, והרמב"ם אוסר את הגפן. ובקובץ הערות כתב, דבירושלמי מפורש כהרמב"ם וראה שם מה שביאר דעת התוספות.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> ביארו התוספות, שאין הדבר דומה למי שנתן נבילה או חלב בתבשיל של חבירו שהתבשיל נאסר, כי בדבר התלוי במחשבה הוא דאמר "אין אדם אוסר דבר שאינו שלו", וכגון המשתחוה לבהמת חבירו, ואיסור כלאים נמי תלוי במחשבה, שהרי הרואה ירק בכרמו, וחושב בלבו "לכשאגיע אלקטנו" אינו נעשה כלאי הכרם, ובתוספות בבא בתרא ב ב ד"ה נתיאש כתבו: והטעם יש לפרש משום דכתיב "לא תזרע כרמך כלאים" דומיא דזריעה דניחא ליה. ושיטת הר"ש בפרק שביעי של כלאים אינה כן, ולדעתו (כפי שביארה רבינו עקיבא איגר בגליון השו"ע באורח חיים סימן רנג) כל מקום שהמחשבה היא האוסרת (כגון המשתחוה לבהמת חבירו) שייך "אין אדם אוסר דבר שאינו שלו", אבל במקום שהמעשה הוא האוסר אף שיש תנאי במעשה דבעינן שיהא ניחא ליה במחשבתו (כגון כלאים או העלאת עול על פרה אדומה של חבירו), אין זה בכלל "אין אדם אוסר דבר שאינו שלו". ולשיטתו, טעמא דכלאים הוא משום שנאמר "לא תזרע כרמך כלאים".</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איבעיא להו</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>באנדרוגינוס</b> - שאמר בו רב שהלכה כרבי יוסי - <b style='font-size:20px; color:black;'>מה לי אמר שמואל</b>, מה סובר שמואל, שלא הזכיר בין דבריו את דין האנדרוגינוס?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תא שמע</b> מהא <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר שמואל לרב ענן, ליתא לברייתא</b>, שאמר בה רבי יוסי האנדרוגינוס ספק הוא, <b style='font-size:20px; color:black;'>מקמי מתניתין</b> מלפני המשנה, שמבואר בה לרבי יוסי שאנדרוגינוס ודאי זכר הוא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומוכח שאף לשמואל הלכה כרבי יוסי באנדרוגינוס.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>הרכבה</b> - שאמר בה רב הלכה כרבי יוסי - <b style='font-size:20px; color:black;'>מה לי אמר שמואל</b> שלא הזכיר בין דבריו את דין ההרכבה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תא שמע</b> מהא <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר ליה שמואל לרב ענן: תני כמאן דאמר שלשה ושלשים</b>, והיינו כרבי יהודה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. <b style='font-size:20px; color:black;'>קושי</b> - שאמר בו שמואל הלכה כרבי יוסי - <b style='font-size:20px; color:black;'>מה לי אמר רב</b> שלא הזכיר בין דבריו את דין הקושי?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תיקו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>קידוש</b> - שאמר בו שמואל הלכה כרבי יוסי - <b style='font-size:20px; color:black;'>מה לי אמר רב</b> שלא הזכיר בין דבריו את דין הקושי?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יוסף תא שמע</b> מהא <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רב הונא אמר רב: אין הלכה כרבי יוסי</b> בקידוש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> (תמה) <b style='font-size:20px; color:black;'>ליה אביי</b> לרב יוסף: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי חזית דסמכת אהא</b>, מה ראית לסמוך אדרב הונא בשם רב שאין הלכה כרבי יוסי בקידוש?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>סמוך אהא דאמר רב אדא אמר רב: הלכה כרבי יוסי</b> בקידוש?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>"אמרי בי רב</b>" - שאמרו לעיל משמיה דרב שהלכה כרבי יוסי באנדרוגינוס ובהרכבה, ואשר לפי שיטתם נשאלה השאלה מה דעתו של רב בקידוש - <b style='font-size:20px; color:black;'>מנו</b> (מי הם)? הלוא <b style='font-size:20px; color:black;'>רב הונא</b> הוא. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ורב הונא</b> גופיה הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> משמו של רב ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אין הלכה</b> כרבי יוסי בקידוש. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> פירש רש"י: כמבואר בסנהרין יז ב "אמרי בי רב - רב הונא"<b>;</b> ומיהו בגמרא שם איתא: והאמר רב הונא "אמרי בי רב", כלומר הרי מוכח ד"אמרי בי רב" לאו היינו רב הונא, ומשנינן "אלא רב המנונא", וכיון שכן האיך אמרינן הכא ד"אמרי בי רב" היינו רב הונא?! והביאו התוספות בשם רש"י דאין כוונת הגמרא שם לחזור בה מן הכלל ד"אמרי בי רב" היינו רב הונא, אלא דבמקום שרב הונא עצמו אמר "אמרי בי רב", היינו רב המנונא. והתוספות גופייהו בשם ר"ת שינו שם את הגירסא, ולפי גירסתם אכן מסקינן ד"אמרי בי רב" היינו רב הונא.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה אומר טומטום</b> שנקרע ונמצא זכר לא יחלוץ מפני שהוא כסריס:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי אמי: מאי עביד ליה</b> (מה יעשה) <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה לטומטום דבירי</b> (טומטום שהיה בעיר הנקראת בירי) <b style='font-size:20px; color:black;'>דאותבוה אבי כורסיה</b>, הניח שני רגליו על שתי כורסאות, ומשך והפריד ביניהם, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כך <b style='font-size:20px; color:black;'>איקרע</b> העור שחיפה את זכרותו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואוליד שבע בנין</b> (ונשא אשה והוליד שבע בנים).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר: איך אמר רבי יהודה שהטומטום הוא כסריס שאינו מוליד, והרי מעשה שהיה בטומטום, שנקרע, והוליד?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי יהודה אמר לך: חזר על בניו מאין הם</b> (בדוק מאיזה אב הם באים), כי ודאי ממזרים הם, כי הטומטום שנקרע אינו מוליד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא: רבי יוסי ברבי יהודה אומר</b>: טומטום שנקרע, ונמצא זכר, הרי זה מוליד, ומכל מקום <b style='font-size:20px; color:black;'>טומטום לא יחלוץ</b> כשיש עוד אחים, <b style='font-size:20px; color:black;'>שמא יקרע ונמצא</b> (כלומר: ויימצא) <b style='font-size:20px; color:black;'>סריס חמה</b>, שאינו ראוי לחליצה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אטו</b> האם <b style='font-size:20px; color:black;'>כל דמקרע זכר הוי</b> (וכי כל טומטום שנקרע יימצא זכר), עד שאינך חושש אלא שמא יימצא סריס, ולשמא יימצא נקבה אינך חושש?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הכי קאמר</b>: טומטום לא יחלוץ <b style='font-size:20px; color:black;'>שמא יקרע וימצא נקבה</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואפילו</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b> יקרע ו<b style='font-size:20px; color:black;'>נמצא זכר</b>, גם לא יחלוץ, <b style='font-size:20px; color:black;'>שמא ימצא סריס חמה</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;5&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> מרש"י נראה דגריס כגירסתנו "ואפילו", ודלא כהב"ח שהגיה "ואם", והתוספות גורסים "ואם".&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;5.&nbsp;</b> גירסת התוספות היא: שמא יקרע וימצא נקבה, וגם אם ימצא זכר, שמא ימצא סריס חמה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי בינייהו</b>, בין רבי יהודה לרבי יוסי ברבי יהודה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>לפסול במקום אחין</b>, אם חלץ הטומטום <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;6&nbsp;</b> והיו עוד אחים - <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;6.&nbsp;</b> עיין רש"י בכורות מב ב ד"ה אלא רבי יוסי.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לדעת רבי יהודה: כיון שדינו כודאי סריס, אין חליצתו כלום, ואינו פוסל את היבמה על האחים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לדעת רבי יוסי ברבי יהודה: כיון שאין דינו אלא כספק סריס, הרי מספק חליצתו פוסלת אותה על האחים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>ולחלוץ שלא במקום אחין</b>, אם אין שם אח אלא הוא אם צריכה חליצה ממנו - לדעת רבי יהודה: כודאי סריס הוא, ואין צריכה חליצה הימנו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לדעת רבי יוסי ברבי יהודה כספק סריס הוא, וצריכה חליצה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>בשני אופנים אלו <b style='font-size:20px; color:black;'>איכא בינייהו</b>, בין רבי יהודה לרבי יוסי ברבי יהודה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב שמואל בר יהודה, אמר רבי אבא אחוה דרבי יהודה</b> (אחיו של רבי יהודה) <b style='font-size:20px; color:black;'>בר זבדי, אמר רב יהודה</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;7&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב</b>: <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;7.&nbsp;</b> רבי עקיבא איגר בגליון הש"ס הביא מכמה מקומות דגרסינן "אמר רב הונא אמר רב".</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אנדרוגינוס</b>, שזכר ודאי הוא - <b style='font-size:20px; color:black;'>חייבין עליו סקילה</b> משום משכב זכור <b style='font-size:20px; color:black;'>משני מקומות</b>, בין שבא עליו מלפניו ובין מלאחריו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מיתיבי</b> מתוספתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אליעזר אומר: אנדרוגינוס, חייבין עליו</b>, על משכב זכור שלו, <b style='font-size:20px; color:black;'>סקילה, כ</b>מו <b style='font-size:20px; color:black;'>בזכר</b> (וכדאיתא במשנתנו).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>במה דברים אמורים, בזכרות שלו</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל בנקבות שלו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>פטור</b> מסקילה, וחייב מכת מרדות (ריטב"א)?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הוא</b> - רב - <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר כי האי תנא, דתניא</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי סימאי אומר: אנדרוגינוס חייבין עליו סקילה משני מקומות</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;8&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;8.&nbsp;</b> הקשה הרשב"א: למה הוצרך להביא ממרחק לחמו מדברי רבי סימאי, והרי היה יכול להביא ממשנתנו, לפי מה שנתבאר לעיל בגמרא פב ב דבזה הוא שנחלק רבי יוסי במשנתנו עם רבי אליעזר, ולדעת רבי יוסי - אליבא דרבי יוחנן שם - הרי זה חייב עליו משני מקומות?! ותירץ, דאין הכי נמי, אלא משום דאינהו לא אמרוה בהדיא, ולריש לקיש אפילו ממקום זכר אינו נסקל לתנא קמא, דספוקי מספקא ליה, משום הכי ניחא ליה למינקט רבי סימאי דאמר לה בהדיא. והריטב"א סגנן את הקושיא באופן אחר: הרי כאן רב הונא הוא בעל המימרא (כגירסת רעק"א), ורב הונא עצמו, דהיינו "אמרי בי רב", הרי סובר כרבי יוסי דמתניתין שהוא זכר גמור. ולדעה זו, שלרבי יוסי ודאי זכר הוא, על כרחך שרבי יוסי ורבי אליעזר במשנתנו נחלקו אם חייב עליו משני מקומות, וכפי שפירשה הגמרא לעיל לדעת רבי יוחנן, הסובר דלרבי יוסי ודאי זכר הוא, וכיון שכן מה מקשה הגמרא מרבי אליעזר על רב הונא?! ותירץ הריטב"א: הואיל ולא אמר רב הונא שדבריו הם לדעת רבי יוסי משמע דלכולי עלמא אמרה, ראה שם.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא דרבי סימאי?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא: בר המדורי</b> (שם חכם) <b style='font-size:20px; color:black;'>אסברא לי</b>: דכתיב <b style='font-size:20px; color:black;'>"ואת זכר לא תשכב משכבי אשה", אי זהו זכר שיש בו שני משכבות?</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>הוי אומר זה אנדרוגינוס</b>, והרי אמרה תורה ששני משכבותיו אסורים. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;9&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;9.&nbsp;</b> בריטב"א מבואר, דאפילו אי אנדרוגינוס ספיקא הוא, נמי דרשינן הך דרשה, וראה עוד שיטות בזה בדברי הרב המגיה ציון 228.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבנן</b> (כלומר: רבי אליעזר <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;10&nbsp;</b>) - הסוברים שרק על זכרות של אנדרוגינוס חייבים, טעמם הוא, כי <b style='font-size:20px; color:black;'>אע"ג דאית ביה שני משכבות</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>"זכר" כתיב</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;10.&nbsp;</b> כתב הריטב"א: הואיל והלכה כרבי אליעזר לפיכך נקטה הגמרא לשון "ורבנן".</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכך אמר הכתוב: זכרותו של מי שיש לו שתי משכבות - לא תשכב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>מקשינן ל<b style='font-size:20px; color:black;'>רבנן: זכר גרידא</b> (מי שאינו רק זכר ואינו אנדרוגינוס) <b style='font-size:20px; color:black;'>מנא להו</b> מנין להם שהבא עליו חייב סקילה? כי הניחא לרבי סימאי, הואיל וכתיב "ואת זכר לא תשכב" כל זכרים במשמע.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל לרבי אליעזר, הדורש מ"זכר" למעט נקבות של אנדרוגינוס, מנין לו שחייבים על זכר שאין בו שתי משכבות?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מ"ואת</b>" זכר (ב"ח).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>תו מקשינן, בין למר ובין למר, כיון ד"משכבי אשה" לאנדרוגינוס הוא בא, אם כן לחייב על ביאה אסורה <b style='font-size:20px; color:black;'>באשה שלא כדרכה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מנא להו?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי אי אפשר ללומדו מ"משכבי" אשה, שמשמע יש לאשה שתי משכבות, שהרי איצטריך קרא לאנדרוגינוס, ללמד שיש לו שניי משכבות?! <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;11&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;11.&nbsp;</b> מבואר מדברי הגמרא, שאפילו לרבי אליעזר צריכים אנו לפרש "משכבי אשה" דקאי על אנדרוגינוס, ואי אפשר לפרשה שהוא בא ללמד שתי משכבות באשה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מ"אשה</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהיה לו לומר "ואת זכר לא תשכב משכבים", או "לא תשכב משכבי זכר".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומדוע הוסיף הכתוב לומר גם את המילה "אשה"? - אלא בא הכתוב לרבות ולחייב שתי משכבות באשה (ריטב"א).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב שיזבי אמר רב חסדא: לא לכל</b> הדינים <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי אליעזר</b> ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אנדרוגינוס זכר מעליא הוא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לפי <b style='font-size:20px; color:black;'>שאם אתה אומר כן</b>, שלכל דבר הרי הוא כזכר גמור, <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>בהמת <b style='font-size:20px; color:black;'>מוקדשין</b> (אם הקדיש בהמה אנדרוגינוס למזבח) <b style='font-size:20px; color:black;'>יקדש</b> להיקרב!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי שנינו שאינו קדוש להיקרב, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;12&nbsp;</b> וכדמפרש ואזיל. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;12.&nbsp;</b> נתבאר על פי לשון רש"י שכתב: "במוקדשים יקדש, ליקרב", ומיהו בהמשך הסוגיא מבואר דלא חל עליו קדושת הגוף כלל, ואינו רק פסול להקרבה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומנלן דלא קדש</b> אנדרוגינוס במוקדשין?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתנו רבנן</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. חידוש מיוחד נאמר בטומאת נבלת עוף טהור, שהיא מטמאה את האדם ואת הבגדים שעליו בשעת בליעתה בבית הבליעה, ואינה מטמאה באופן אחר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר: רק האוכל אותה נטמא בטומאת נבלות, ובגדיו טעונים טבילה במקוה, שנאמר (ויקרא כב ח): "נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה". וקיבלו חז"ל, שפסוק זה, על נבלת עוף טהור נאמר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. עוף חולין אינו יוצא מידי נבילה אלא על ידי שחיטה, אבל קרבן העוף יוצא מידי נבילה על ידי מליקה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. עוף שהוא פסול למוקדשין, ומלקו, הרי הוא נבילה, והוא "מטמא בגדים אבית הבליעה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>עופות שהם פסולים לקרבן, כגון -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הנרבע</b> על ידי אדם, <b style='font-size:20px; color:black;'>והמוקצה</b> (הקצהו וייחדו לתקרובת עבודת כוכבים), <b style='font-size:20px; color:black;'>והנעבד</b> (השתחוה לו ועשאו עבודה זרה), <b style='font-size:20px; color:black;'>והאתנן</b> (שניתן לזונה בשכרה), <b style='font-size:20px; color:black;'>ומחיר</b> כלב (שהוחלף בתמורה לכלב), <b style='font-size:20px; color:black;'>וטומטום, ואנדרוגינוס</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם הקדישן להיות קרבן העוף, ומלקן -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי אלו <b style='font-size:20px; color:black;'>מטמאין בגדים אבית הבליעה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהיות וכל אלו פסולין להקרבה, מליקתן נבילה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ונבלת עוף טהור מטמאת את האדם והבגדים שעליו - בשעה שבולע אותה בבית הבליעה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אליעזר אומר</b>: עופות שהם <b style='font-size:20px; color:black;'>טומטום ואנדרוגינוס</b> שהוקדשו ונמלקו - <b style='font-size:20px; color:black;'>אין מטמאין בגדים אבית הבליעה</b>, מפני שהם כשרים לקרבן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שהיה רבי אליעזר אומר: כל מקום שנאמר "זכר" ו"נקיבה</b>" - כגון בקרבן בהמה - רק בו <b style='font-size:20px; color:black;'>אתה מוציא טומטום ואנדרוגינוס מביניהם</b>, משום שצריכים הם להיות זכר ודאי או נקיבה ודאי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אילו <b style='font-size:20px; color:black;'>עוף, הואיל ולא נאמר בו "זכר" ו"נקבה</b>" - <b style='font-size:20px; color:black;'>אי אתה מוציא טומטום ואנדרוגינוס מביניהם</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי למדת שאנדרוגינוס בהמה פסול להקרבה, ומוכח שלא לכל אמר רבי אליעזר שהאנדרוגינוס זכר הוא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב נחמן בר יצחק: אף אנן נמי תנינא</b>, שלרבי אליעזר, אנדרוגינוס פסול בבהמה להקרב למזבח:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שכך למדנו בברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אליעזר אומר</b>:</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0170_L2"></nowiki><nowiki name="דףBפדB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div>Micropedia bot