https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%A4%D7%92_%D7%90 2026-04-04T09:39:01Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%A4%D7%92_%D7%90&diff=141936&oldid=prev 2020-09-09T13:07:09Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:07, 9 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l69">שורה 69:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 69:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת יבמות (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94279:rev-141936:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%A4%D7%92_%D7%90&diff=94279&oldid=prev 2015-07-01T07:20:36Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|יבמות פג א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ליתא למתניתין&lt;/b&gt;, שמבואר בה שהאנדרוגינוס מאכיל את אשתו בתרומה ואפילו בתרומה דאורייתא &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ושמע מינה, שלרבי יוסי האנדרוגינוס ודאי זכר הוא - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מקמי ברייתא&lt;/b&gt;, שסובר בה רבי יוסי שאנדרוגינוס ספיקא הוי. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; צריך ביאור למה לא פירש רש&quot;י את ההוכחה ממה ששנינו &quot;אנדרוגינוס נושא&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתניא: רבי יוסי אומר: אנדרוגינוס&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בריה בפני עצמה הוא, ולא הכריעו בו חכמים אם זכר אם נקבה&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתבו התוספות: האי &quot;בריה&quot;, לא הוי פירושו כגון בריה שבמקומות אחרים, שאינו ספק, אלא &quot;בריה&quot; דקאמר הכא, היינו שהוא ספק כדקאמר &quot;ולא הכריעו בו חכמים אם זכר אם נקבה&quot;. וביארו התוספות את החילוק בינו לבין טומטום &quot;אבל טומטום אינו כן כמו אנדרוגינוס, שהוא ספק מחמת שהוא בריה משונה משום שיש לו זכרות ונקבות והוא ספק לעולם. אבל טומטום אינו כן, אלא ספק שהוא איש ודאי או אשה ודאית, אלא שהוא מכוסה ואין ניכר, ואם קידש ונקרע ונמצא זכר אגלאי מילתא דמתחילה היה זכר ודאי, וכן אם נתקדשה ונמצאה נקבה&quot;. אבל הריטב&quot;א כתב בשם הרמב&quot;ן דהוא בריה מחודשת לגמרי שאינה לא זכר ולא נקבה, והלשון מעיד על פירוש בריה מחודשת לגמרי. ודעת הראב&quot;ד בהלכות שופר ובהלכות תרומות שהאנדרוגינוס הוא חצי זכר וחצי נקבה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותמהינן: מנין לך לדחות את המשנה מפני הברייתא?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אדרבה&lt;/b&gt; נימא ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ליתא לברייתא מקמי מתניתין!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מדשבקיה רבי יוסי לבר זוגיה&lt;/b&gt; (הואיל ובברייתא הניח רבי יוסי את רבי שמעון בן זוגו ששנה עמו במשנה), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמע מינה, הדר ביה&lt;/b&gt; חזר בו רבי יוסי ממה שאמר במשנה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; פירש רש&quot;י: &quot;מדשבקיה רבי יוסי לרבי שמעון בן זוגיה דאיירי בהדיה במתניתין ואיירי בברייתא לחודיה, שמע מינה הדר ביה, ולאו תנאי היא, דתימא סמי תנא דברייתא מקמי תנא דמתניתין. דאי תנאי היא, תרווייהו הוה תני להו נמי בברייתא, ומפיך (האי תנא) לדרבי שמעון כדאפכא לרבי יוסי&quot;. וצריך ביאור, שהרי אם כי מוכח שאין אלו שני תנאים בשיטת רבי יוסי, אך מכל מקום מנין לנו לדחות את המשנה בגלל הברייתא, ולא את הברייתא מפני המשנה?! ובתוספות הקשו בזה הלשון: תימה, דילמא הדר ביה מברייתא לגבי רבי שמעון?!&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ושמואל אמר: ליתא לברייתא&lt;/b&gt;, שמבואר בה דלרבי יוסי אנדרוגינוס ספיקא הוי - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מקמי מתניתין&lt;/b&gt;, שמשמע ממנה דלרבי יוסי ודאי זכר הוא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אדרבה&lt;/b&gt;, נאמר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ליתא למתניתין מקמי ברייתא!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דהא שמעינן ליה לשמואל ד&quot;חייש ליחידאה&lt;/b&gt;&quot;. ואם כן, בברייתא זו שנשנו בה דברי רבי יוסי לחוד, כתנא יחיד, יש לנו לנקוט כמותה! &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; פירש רש&quot;י: דאמר שמואל בהחולץ (מא א) הלכה כרבי יהודה בשומרת יבם שקידש אחיו את אחותה&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ותמה הריטב&quot;א, וכי משום שפעם אחת חייש ליחידאה יש לו לחשוש בכל מקום, ראה שם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הני מילי כי לא מתעקרא מתניתין&lt;/b&gt; (כשאין משנה נעקרת) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל כי מתעקרא מתניתין&lt;/b&gt; שמבואר בה שלשיטת רבי יוסי אנדרוגינוס ודאי זכר הוא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא חייש&lt;/b&gt; שמואל ליחידאה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרי בי רב&lt;/b&gt; (אמרו בישיבתו של רב, ולקמן מפרש דהיינו רב הונא) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משמיה דרב&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הלכה כרבי יוסי ב&lt;/b&gt;ענין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אנדרוגינוס וב&lt;/b&gt;כנין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הרכבה&lt;/b&gt;, ומפרש להו ואזיל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ושמואל אמר&lt;/b&gt;: הלכה כרבי יוסי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ב&lt;/b&gt;ענין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;קושי&quot; וב&lt;/b&gt;ענין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קידוש&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומפרשינן לה:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הלכה כרבי יוסי ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אנדרוגינוס&lt;/b&gt; היינו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא דאמרן&lt;/b&gt;, שהלכה כרבי יוסי שבמשנה, ולא כמו שמבואר לעיל בשם רב ד&quot;ליתא למתניתין מקמי ברייתא&quot;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הלכה כרבי יוסי ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הרכבה&lt;/b&gt; הינו הא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתנן&lt;/b&gt;: <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רש&quot;י נתן טעם למה פירש דהלכה כרבי יוסי שבמשנה, משום שבכל אלו שנזכרו כאן שהלכה כרבי יוסי היינו כרבי יוסי ורבי שמעון שזוג זה אמר כל ההלכות הבאות, ואם כן מסתבר נמי דאנדרוגינוס היינו מה שאמרו הזוג רבי יוסי ורבי שמעון, והיינו רבי יוסי דמתניתין.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין נוטעין&lt;/b&gt; אילן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואין מבריכין&lt;/b&gt; (כיפוף ענף מן האילן לאדמה, והוצאתו במקום אחר נקראת &quot;הברכה&quot;), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואין מרכיבין&lt;/b&gt; (הכנסת ענף מאילן אחר לתוך האילן נקראת &quot;הרכבה&quot;) בשנה השישית, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ערב&lt;/b&gt; השנה ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שביעית, פחות משלשים יום לפני ראש השנה&lt;/b&gt;, הואיל והיא נקלטת בשביעית, כי משך זמן הקליטה הוא שלשים יום.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואם נטע, והבריך, והרכיב&lt;/b&gt; בפחות משלשים יום לפני שביעית - קנסוהו חכמים שהרי זה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יעקור&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יהודה אומר: כל הרכבה&lt;/b&gt; וכן נטיעה והברכה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שאינה קולטת בשלשה ימים&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שוב אינה קולטת&lt;/b&gt;. ולפיכך די בשלשה ימים לפני כניסת השנה השביעית.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יוסי ורבי שמעון אומרים: שתי שבתות&lt;/b&gt; נמשך זמן הקליטה, ודי בזמן זה לפני שביעית.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לדברי האומר&lt;/b&gt; (תנא קמא) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלשים&lt;/b&gt; יום - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;צריך שלשים&lt;/b&gt; יום לקליטה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;עוד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלשים&lt;/b&gt; יום נוספים לפניהם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כלומר, צריך שתסתיים הקליטה שלשים יום לפני שביעית, כי כל שלשים יום לפני שביעית כמו שביעית הם, ונלמד (מועד קטן ג ב) ממאמר הכתוב &quot;בחריש ובקציר תשבות&quot;, המלמד שצריך להוסיף מהחול על הקודש.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לדברי האומר&lt;/b&gt; (רבי יהודה): &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלשה&lt;/b&gt; ימים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;צריך שלשה&lt;/b&gt; ימים לקליטה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;עוד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלשים&lt;/b&gt; יום לפני שביעית, דכשביעית דמו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לדברי האומר&lt;/b&gt; (רבי יוסי ורבי שמעון) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שתי שבתות: צריך שתי שבתות&lt;/b&gt; לקליטה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;עוד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלשים&lt;/b&gt; יום.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והלכה כרבי יוסי, שצריך שתי שבתות, ושלשים יום לפניהם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ושמואל אמר&lt;/b&gt;: הלכה כרבי יוסי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בקושי וקידוש&lt;/b&gt;, ומפרש להו ואזיל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הלכה כרבי יוסי ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קושי&lt;/b&gt;, היינו בהא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתנן&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;א. האשה נעשית &quot;נדה&quot; - אם היא רואה דם ב&quot;עת נדותה&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ונעשית &quot;זבה&quot; - אם רואה את הדם ב&quot;לא עת נדתה&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;יש לכל אשה מחזוריות קבועה של שבעה ימים שהם &quot;עת נדתה&quot;, ולאחריהם אחד עשר יום שהם &quot;לא עת נדתה&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;משחלפו שמונה עשר יום אלו, מתחיל שוב פרק הזמן שבו ראויה האשה להיות נדה, והיינו, משעה שתחזור ותראה דם, יהיה זה דם נדה, ויחזור שוב המחזור של שבעה ימי נדות, ואחריהם אחד עשר ימים שהם &quot;לא עת נדתה&quot;, שאם תראה בהם דם, היא תהיה זבה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ב. אשה שראתה דם נדה, הרי היא נדה שבעה ימים, והאי היא טובלת (מן התורה) לטהרתה בסופם. זאת, אפילו ראתה דם נדות כל שבעת הימים, ובלבד שתפסוק מראיית הדם לקראת סוף יום השביעי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם ראתה דם בשלשה ימים רצופים באחד עשר הימים שאחר שבעת ימי הנדה, הרי היא נעשית &quot;זבה גדולה&quot;, וטעונה ספירת שבעה ימים נקיים אחרי שיפסיק דם הזיבה, ופרק הזמן של אחד עשר הימים שלאחר שבעת ימי הנדה, נקרא &quot;י&quot;א יום שבין נדה לנדה&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ג. דם של יולדת היוצא בשעת הלידה או לפניה, בשעה שהיא חשה כאבי לידה, אינו מטמא בטומאת זבה, ודין זה שאין דם הקושי של לידה מטמא בטומאת זוב, נלמד מהכתוב &quot;ואשה כי יזוב זוב דמה ימים רבים&quot;, ודרשו חכמים: כי יזוב דמה מחמת עצמה, ולא כשזיבת הדם היא מחמת לידת הולד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ד. הגדרת הדם בתורת דם קושי של לידה, שאינו מטמא אותה בזיבה, מותנה בסמיכות ללידה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ונחלקו חכמים מהו פרק הזמן שלפני הלידה, שבו לא תהיה האשה זבה גם אם תראה האשה דם בתוך אחד עשר הימים שהם &quot;לא עת נדתה&quot;, ובתנאי שיהיו לה כאבי לידה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כמה יהא קישויה&lt;/b&gt;, כלומר צער שמצטערת אשה סמוך ללידתה ורואה אז דם, מאימתי יהא חשוב הצער שהוא מחמת הולד, שנוכל לתלות את זיבתה בולד, ולא תיעשה זבה על ידי הראיה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי מאיר אומר: או ארבעים או חמשים יום&lt;/b&gt;, כלומר אפילו קשתה וראתה דם ארבעים או חמשים יום קודם ללידה, תולים אנו את ראיית הדם בולד ואינה נעשית זבה, אלא נידה היא מחמת אותן דמים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יהודה אומר: דייה חדשה&lt;/b&gt;, כלומר: רק אם קשתה וראתה דם בחודש האחרון להריונה, אז אין הדמים הללו עושים אותה לזבה. אבל דמים שראתה קודם חודש האחרון להריונה, עושים אותה לזבה, לפי שאין דמים אלו מחמת ולד. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;6&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;6.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; דייה חדשה, החודש התשיעי להריונה, שהיא יולדת בו. ופעמים שאין הוא יותר מיום או יומיים. כגון שילדה ביום השני לחודש התשיעי להריונה, אין הולד מטהר אלא מראש חודש של אותו חודש, ואילך, שאין באה על ידו לזיבה אם לא ראתה שלשה ימים רצופים קודם ראש חודש. דקסבר רבי יהודה &quot;שיפורא גרים&quot; (שופר שבית דין תוקעים לקדוש החודש הוא המגדיר את חדשי הריונה לגבי קביעת דמה כדם קישוי מחמת לידה), ופעמים שהוא מטהר את כל החודש, וכגון אם ילדה בסופו&quot;. מתבאר מדברי רש&quot;י שאין אנו מונים את החודש התשיעי מתחילת הריונה לפי חדשי ההריון, שלאחר שעברו עליה שמונה פעמים שלשים יום הרי היא בחודש התשיעי, אלא אם הרתה בחודש תשרי, הרי שהחל מראש חודש סיון היא בחודש התשיעי, ולעולם מתחיל החודש התשיעי בראש חודש.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יוסי ורבי שמעון אומרים: אין קישוי&lt;/b&gt; של לידה נמשך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יותר משתי שבתות&lt;/b&gt;, משבועיים לפני הלידה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הלכה כרבי יוסי ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קידוש&lt;/b&gt; - היינו הא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתנן: המסכך גפנו על גבי תבואתו של חבירו&lt;/b&gt; (והוא הדין הזורע, תוספות) והשהה את הגפן עד שהוסיף אחד ממאתיים ממה שהיה קודם - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הרי זה קידש!&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;7&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;7.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; על שם הכתוב בכלאי הכרם &quot;פן תקדש המלאה הזרע אשר תזרע ותבואת הכרם&quot;, רש&quot;י.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כלומר, אסר את תבואתו של חבירו בהנאה מדין &quot;כלאי הכרם&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וחייב&lt;/b&gt; המסכך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;באחריותו&lt;/b&gt;, וצריך לשלם ההפסד, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דברי רבי מאיר&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;8&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יוסי ורבי שמעון אומרים&lt;/b&gt;: <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;8.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; במסורת הש&quot;ס הביא מכמה מקומות דלא גרסינן &quot;דברי רבי מאיר&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0169_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBפגB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div>

Micropedia bot