https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%98_%D7%90 פרשני:בבלי:יבמות עט א - היסטוריית גרסאות 2026-04-28T15:20:25Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%98_%D7%90&diff=141928&oldid=prev Wikiboss: Try fix category tree 2020-09-09T13:06:10Z <p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:06, 9 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l99">שורה 99:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 99:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת יבמות (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94271:rev-141928:php=table --> </table> Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%98_%D7%90&diff=94271&oldid=prev Micropedia bot: Automatic page editing 2015-07-01T07:20:18Z <p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|יבמות עט א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואולם את אשר נעשה ל&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נתינים&lt;/b&gt;, הרי יש בידינו לתקן. ולכן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ניקרינהו וניפייסינהו&lt;/b&gt; (נקרא לנתינים ונפייסם).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מיד&lt;/b&gt; - &quot;ויאמר ה&#039; אל שאול ואל בית הדמים, על אשר המית את הגבעונים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ויקרא המלך לגבעונים, ויאמר אליהם&lt;/b&gt;: &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה אעשה לכם, ובמה אכפר?&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וברכו את נחלת ה&#039;&lt;/b&gt;!&quot; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לא נמצא פסוק כזה &quot;ויאמר אליהם מה אעשה לכם&quot; בספר שמואל, אלא &quot;ויקרא המלך לגבעונים, ויאמר אליהם. והגבעונים, לא מבני ישראל המה. ויאמר דוד אל הגבעונים: מה אעשה לכם?&quot; ובפשוטו הוא דילוג מפסוק לפסוק. ואולם רש&quot;י בשמואל פירש &quot;ויקרא המלך לגבעונים ויאמר אליהם&quot;, דברי ריצוי הם, שיעברו על מדותיהם וימחלו לשאול ולביתו. אך &quot;והגבעונים - לא מבני ישראל המה!&quot;, שהראו במדת האכזריות שלהם כי הם אינם מזרעו של אברהם אבינו, ואינן הם ראויים להידבק בישראל. ולכך גזר עליהם דוד שלא יבואו בקהל. ודברים אלו שכתב רש&quot;י על &quot;והגבעונים לא מבני ישראל המה&quot;, יסודם בגמרא כאן בהמשך השמועה (אלא שלא מבואר כן בתורת פירוש על הפסוק).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ויאמרו לו הגבעונים: אין לנו כסף וזהב עם שאול ועם ביתו&lt;/b&gt;, כי אם נפשות!&quot;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ביקש לפייסם בממון ולא רצו, אמר: שמא הם מתביישין זה מזה? הלך ופייס כל אחד לעצמו, ולא נתפייסו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;לכך כתיב: אין &quot;לי&quot; כסף וזהב (רש&quot;י שמואל בשם ירושלמי).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;ואין לנו איש&lt;/b&gt; להמית בישראל&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אין לנו איש להמית בכל שאר בני ישראל, שלא חטאו לנו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&quot;ויאמר (דוד לגבעונים): מה אתם אומרים - אעשה לכם!&quot; &quot;ויאמרו אל המלך: איש אשר כילנו - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יותן לנו שבעה אנשים מבניו&lt;/b&gt; (מזרעו של שאול), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והוקענום לה&#039;&lt;/b&gt;!&quot; נתלה אותם לשמו של מקום, להודיע משפטו, רש&quot;י שמואל)&quot; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רש&quot;י בספר. לפי סדר הפסוקים בשמואל, נראה שהמשך הדברים כפי שהם מבוארים כאן, היה קודם שבקשו להוקיע את בני שאול.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פייסינהו&lt;/b&gt; דוד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא מפייסו&lt;/b&gt; (גירסת עין יעקב; פייס אותם דוד וביקש מהם למחול ולא נתרצו הגבעונים).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולפיכך גזר עליהם דוד שלא יתחתנו בהם, כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר&lt;/b&gt; דוד: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלשה סימנים יש באומה זו&lt;/b&gt; (ישראל):&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;א. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הרחמנים&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ב. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והביישנים&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ג. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וגומלי חסדים&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכל זאת מנין:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רחמנים&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ד&lt;/b&gt;הא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כתיב: ונתן לך רחמים&lt;/b&gt; (היינו, שיהיה לך מדת הרחמים כדי שתרחם על הבריות, מהרש&quot;א) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורחמך והרבך&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ביישנין&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ד&lt;/b&gt;הא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כתיב: בעבור תהיה&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יראתו על פניכם&lt;/b&gt;, וכמבואר בנדרים (כ א) שהיא הבושה, כי היראה הניכרת בפנים היא הבושה וכפי שהיא נקראת &quot;בושת פנים&quot;, (מהרש&quot;א).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גומלי חסדים&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ד&lt;/b&gt;הא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כתיב&lt;/b&gt;: כי ידעתיו (את אברהם) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו&lt;/b&gt; אחריו ושמרו &quot;דרך ה&#039;&quot; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לעשות צדקה ומשפט. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב המהרש&quot;א, כי עיקר הלימוד הוא מ&quot;דרך ה&quot;&#039;, כי גמילות החסדים נקראת &quot;דרך ה&quot;&#039; שילך בה האדם אחרי מדותיו יתברך, וכמו שאמרו: &quot;אחרי ה&#039; אלהיכם תלכו&quot;, וכי אפשר להלוך אחר שכינה וכו&#039; אלא להלוך אחר מדותיו, מה הוא מלביש ערומים וכו&#039;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל שיש בו סימנים הללו, ראוי להדבק באומה זו&lt;/b&gt;, וכל שאין בו אין ראוי להדבק בו. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וזה הוא שאמר הכתוב: &quot;והגבעונים לא מבני ישראל המה&quot;, כלומר: והם הראו בעצמן מדת אכזריות שאינן מזרעו של אברהם אבינו, ואינן ראויין לידבק בישראל (רש&quot;י שמואל) &lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ומשמע כי הלשון: &quot;והגבעונים לא מבני ישראל המה&quot; מתפרש על פי פשוטו כפירוש רש&quot;י (וכן פירשו על דרך זה גם שאר המפרשים), ועל פי מדרשו: לא יבואו בקהל לך.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&quot;יותן לנו שבעה אנשים מבניו, ויאמר המלך אני אתן. ויחמול המלך על מפיבושת בו יהונתן בן שאול.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ויקח המלך את שני בני רצפה בת איה אשר ילדה לשאול, את ארמוני ואת מפיבושת ואת חמשת בני מיכל בת שאול אשר ילדה לעדריאל בן ברזילי המחולתי&lt;/b&gt;&quot;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב הריטב&quot;א: אין ספק כי שבעה אלו שקלטן הארון (כמבואר בהמשך הסוגיא), חייבי מיתה היו מצד אחר, ולכן נתגלגלה להן חובה עכשיו יותר משאר זרעו של שאול.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי שנא הני&lt;/b&gt; (למה בחר דוד באלו למות) ולא בשאר זרעו של שאול?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב הונא: העבירום&lt;/b&gt; - לזרעו של שאול - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לפני&lt;/b&gt; ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ארון, כל ש&lt;/b&gt;היה ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ארון קולטו&lt;/b&gt;, היה הולך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למיתה&lt;/b&gt;, ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל שאין&lt;/b&gt; ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ארון קולטו&lt;/b&gt;, נבדל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לחיים&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתיב רב חנא בר קטינא&lt;/b&gt; על דברי רב הונא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והא כתיב: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;ויחמול המלך על מפיבושת בן יהונתן בן שאול&lt;/b&gt;&quot;, וקא סלקא דעתין שהעבירו לפני הארון ולא קלטו, וכיון שכן מה חמלה יש בדבר?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלא העבירו&lt;/b&gt; דוד למפיבושת לפני הארון.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותמהינן עלה: ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי&lt;/b&gt; אטו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משוא פנים יש בדבר&lt;/b&gt;, כלומר: וכי אטו היה לו לדוד לישא פנים בדיני נפשות, היה לו להעביר את כולם?! &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;6&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;6.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הקשה בערוך לנר: הרי קושיא זו יש לשאול על הפסוק, ומה ענין זה למה שאמר: שלא העבירו דוד לפני הארון, וראה שם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא שהעבירו&lt;/b&gt; למפיבושת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וקלטו, וביקש&lt;/b&gt; דוד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עליו רחמים ופלטו&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואכתי משוא פנים יש בדבר&lt;/b&gt;, כי הואיל וקלטו הארון לא היה לו לדוד להמית אחר תחתיו (רש&quot;י)?! &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;7&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;7.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אין כוונת רש&quot;י בלשונו &quot;להמית אחר תחתיו&quot; שהיה דוד משלח אחר למות במקומו, כי מאחר שפלט הארון את מפיבושת, ודאי שקלט הארון אחר תחתיו&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; אלא שאף באופן זה משוא פנים יש כאן.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא שביקש&lt;/b&gt; דוד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רחמים&lt;/b&gt; על מפיבושת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלא יקלטנו הארון&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;8&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;8.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; א. כתב בערוך לנר: קשה קצת, אי קרי ליה &quot;משוא פנים&quot; מה שהתפלל דוד שיפלטנו הארון מפני שעל ידי זה יכנס אחר תחתיו, איך מתורץ זה במה שאמר שהתפלל דוד שלא יקלטנו הארון, דהא אכתי איכא משוא פנים?! וראה מה שכתב שם. ב. כתבו התוספות, שאותו מפיבושת בן שאול שהוקע, היה רבו של דוד, ושמא ביקש עליו רחמים ולא נענה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כאן שבה הגמרא לעיקר העונש שהוטל על זרעו של שאול בעוון שאול; ומתמהת הגמרא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והא כתיב: לא יומתו אבות על בנים&lt;/b&gt; ובנים לא יומתו על אבות איש בחטאו יומתו&quot;, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;9&amp;nbsp;&lt;/b&gt; והאיך הסכימה שכינה כשקלטם הארון - להרוג את זרעו של שאול בעוון אביהם - ולעקור מצוה זו (ריטב&quot;א)?! <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;9.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הקושיא היא מסוף הפסוק: &quot;איש בחטאו יומתו&quot;, כי את עיקר הפסוק: &quot;לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות&quot; הרי מפרשינן לה במסכת סנהדרין: לא יומתו אבות בעדות בנים, ובנים לא יומתו בעדות אבות, מהרש&quot;א &lt;b&gt;;&lt;/b&gt; אבל בריטב&quot;א מבואר, דהקושיא היא מ&quot;ובנים לא יומתו על אבות&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;לפיכך מתו, כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מוטב שתיעקר אות אחת&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;10&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מן התורה, ואל יתחלל שם שמים בפרהסיא&lt;/b&gt;, שהיו האומות אומרים: אין אומה זו ראויין לידבק בה, שהרי פשטו ידיהם בגרים ליטול מזונותיהם ולא עשו בהם נקמה. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;10.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב הריטב&quot;א: פירוש: שכל הוראת שעה ולמיגדר מילתא שרי, ובית דין מכין ועונשין שלא מן התורה &lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ואין זו עקירה ממש, אלר שתיעקר לפי ראות בני אדם קאמר&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; וכתב עוד: אף שחייבי מיתה היו מצד אחר (כמבואר לעיל בהערה), משום דלא ידיע חובם קרי ליה &quot;עקירה&quot;, שאין להעניש אלא על הנגלות. וביאר עוד: &quot;אות אחת&quot; לאו דוקא, שהרי מקרא מלא אנו עוקרים&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; אי נמי משום שאנו עוקרים: ובנים &quot;לא&quot; יומתו על אבות, וזה חשוב כאות אחת, משום שהאל&quot;ף נכתבת ואינה נהגת בפה. ובעיון יעקב וערוך לנר פירשו על פי דברי המהרש&quot;א שאנו עוקרים את &quot;איש בחטאו ימותו&quot;, ואילו היה אומר הכתוב: איש בחטא (ולא &quot;בחטאו&quot;) יומת, לא היה משתמע שלא יומת איש בחטאו של אביו, הרי שלא נעקרה אלא אות אחת.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כתיב: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;ותקח רצפה בת איה את השק, ותטהו לה אל הצור&lt;/b&gt; (נטתה ופרשה לעצמה את השק לשבת, אצל ההר שם נתלו, מצודות &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;11&amp;nbsp;&lt;/b&gt;), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתחילת קציר חטים&lt;/b&gt; (הוא הזמן שנתלו בו) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עד ניתך מים עליהם מן השמים&lt;/b&gt; (כלומר: עד ימות הגשמים, רש&quot;י &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;12&amp;nbsp;&lt;/b&gt;) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא נתנה עוף השמים לנוח עליהם יומם, וחית השדה לילה&lt;/b&gt;&quot; - <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;11.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; זה הוא פשוטו של מקרא &lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ובתוספות הביאו בשם מדרש: אל הצור, שהצדיקה עליה את הדין ואמרה: הצור תמים פעלו, וביאר בערוך לנר, שהוא נדרש ממה שאמר הכתוב &quot;אל&quot; הצור ולא &quot;על&quot; הצור.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;12.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; מרש&quot;י נראה שהיו תלויים על העץ מימי קציר חטים דהיינו ביומי ניסן (וכמו שכתב רש&quot;י בשמואל) ועד ימות הגשמים&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ואולם במצודות בשמואל כתב: שמרה עליהם מאז נתלו עד ניתך מים עליהם, ובהשגחת המקום ירד גשם מעט למען יורידום, למען דעת אשר בעוון אביהם היתה עצירת הגשמים, בראותם אשר לאחר שנעשה משפט התחילו הגשמים לרדת.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: כיצד הניחום על העץ מתחילת קציר חטים עד רד הגשם?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והא כתיב: &quot;לא תלין נבלתו על העץ&lt;/b&gt;&quot;?! &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;13&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק&lt;/b&gt;: <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;13.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ברמב&quot;ן על התורה כתב, שאין לאו זה אמור אלא בחייבי מיתות בית דין, וכמאמר הכתוב: &quot;וכי יהיה באיש חטא משפט מות והומת וגו&#039;. לא תלין נבלתו על העץ&quot;, ומטעם זה הלינו את בני שאול. ובערוך לנר העיר, שהוא נגד הגמרא דילן, וראה מה שיישב שם, ומה שביאר על פי דבריו, את לשון הגמרא: מוטב שתיעקר &quot;אות אחת&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מוטב שתיעקר אות אחת&lt;/b&gt; (&quot;לא תלין נבלתו על העץ&quot;) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מן התורה, ויתקדש שם שמים בפרהסיא&lt;/b&gt; על ידי שהיו תלויים -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ש&lt;/b&gt;מתוך כך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היו עוברים ושבים אומרים&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה טיבן של אלו?&lt;/b&gt; והיו עונים להם: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הללו בני מלכים הם&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומה עשו?&lt;/b&gt; והיו עונים להם ואומרים: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פשטו ידיהם בגרים גרורים&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;14&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;14.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ראה ביאור לשון &quot;גרורים&quot; בעיון יעקב.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אחר שראו ושמעו העוברים את כל זאת, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרו&lt;/b&gt; העוברים והשבים: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין לך אומה&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שראויה להידבק בה כ&lt;/b&gt;אומה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זו&lt;/b&gt; (ישראל), שהרי:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומה&lt;/b&gt; ל&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בני מלכים&lt;/b&gt; עשו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כך&lt;/b&gt;, ל&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בני הדיוטות&lt;/b&gt; - אילו היו עושים כמעשיהם - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על אחת כמה וכמה&lt;/b&gt; שיעשו להם כך.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומה&lt;/b&gt; על פשע שנעשה כנגד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גרים גרורים&lt;/b&gt; עשו לבני המלכים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כך&lt;/b&gt;, על פשע שנעשה כנגד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ישראל על אחת כמה וכמה&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מיד נתוספו על ישראל מאה וחמשים אלף&lt;/b&gt; גרים -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנאמר: ויהי לשלמה שבעים אלף נושא סבל ושמונים אלף חוצב בהר&lt;/b&gt;, והם היו הגרים כדמפרש ואזיל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומפרשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ודילמא&lt;/b&gt; אותם מאה וחמשים אלף עבדים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ישראל הוו&lt;/b&gt; ולא גרים?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא סלקא דעתך, ד&lt;/b&gt;הא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כתיב: ומבני ישראל לא שם שלמה עבד&lt;/b&gt;, ועל כרחך עבדים אלו מן הגרים היו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אכתי מקשינן עלה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דילמא&lt;/b&gt; מכל מקום ישראל הוו, ואכן לא היו עבדים אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דוגזר&lt;/b&gt; (שכירים) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בעלמא&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; מכח קושיא זו מוכיחה הגמרא שאותם מאה וחמשים אלף אכן גרים היו ולא ישראל, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מהכא: ויספור שלמה כל האנשים הגרים אשר בארץ ישראל וגו&#039;, וימצאו מאה וחמשים אלף וגו&#039;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ויעש מהם שבעים אלף סבל ושמונים אלף חוצב בהר&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כאן שבה הגמרא לעיקר מימרתו של רב חנא בר אדא, שאמר: נתינים דוד גזר עליהם, ומתמהת על כך הגמרא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נתינים דוד גזר עליהם?!&lt;/b&gt; והרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משה&lt;/b&gt; כבר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גזר עליהם, דכתיב: מחוטב עציך עד שואב מימיך&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משה גזר לההוא דרא&lt;/b&gt; (לאותו דור), ואילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דוד גזר לכולי דרא&lt;/b&gt; (לכל הדורות).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואכתי&lt;/b&gt; תמהינן: והרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יהושע&lt;/b&gt; הוא ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גזר עלייהו?&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;! דכתיב: ויתנם יהושע ביום ההוא חוטבי עצים ושואבי מים לעדה ולמזבח ה&#039;&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ויהושע הרי לדורות הבאים גזר, וכמו שנאמר עוד: ועתה ארורים אתם, ולא יכרת מכם עבד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יהושע, גזר&lt;/b&gt; עליהם עבדות רק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בזמן שבית המקדש קיים&lt;/b&gt;, וכמו שנאמר: למזבח ה&#039; (רש&quot;י). &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;15&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;15.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ונאמר עוד: ולא יכרת מכם עבד וחוטבי עצים ושואבי מים לבית אלהי.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דוד, גזר&lt;/b&gt; עליהם עבדות אף &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בזמן שאין בית המקדש קיים&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;16&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;16.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לעיל בהערה בתחילת סוגיא זו נתבאר בהבנת שיטת רש&quot;י שני אופנים: האחד: דוד גזר עליהם עבדות וממילא נאסרו כשאר עבדים. השני: דוד גזר עליהם איסור חתנות. ולפירוש הראשון מתבארת בפשוטו סוגיית הגמרא כאן שמשמע: גזר דוד מה שגזר יהושע, אלא שזה גזר לדורו וזה גזר לעולם&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; אבל לפירוש השני צריך לומר, שאין גזירת יהושע שווה עם גזירת דוד, שהרי לא מצינו ליהושע שיגזור עליהם איסור חתנות&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; והכי קאמר: וכי אטו נתינים דוד גזר עליהם, והרי כבר גזר עליהם יהושע שיהיו עבדים, וממילא אסורים הם בחתנות כשאר עבדים. ואולם התוספות בסוגייתנו הבינו בשיטת רש&quot;י כפירוש השני, וראה בדבריהם ביאור דברי הגמרא.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0161_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBעטB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div> Micropedia bot