https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%96_%D7%91פרשני:בבלי:יבמות עז ב - היסטוריית גרסאות2026-04-11T16:51:37Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%96_%D7%91&diff=141925&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-09T13:05:48Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:05, 9 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l110">שורה 110:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 110:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת יבמות (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94268:rev-141925:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%96_%D7%91&diff=94268&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T07:20:10Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|יבמות עז ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתני רבי זכאי קמיה דרבי יוחנן</b>: כתיב גבי כהן גדול: <b style='font-size:20px; color:black;'>כי אם בתולה "מעמיו" יקח אשה</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>להביא גיורת מכנה</b> (מלשון "כן", "מכון")! כלומר זאת שאביה ואמה הם "מעם אחד", <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> כגון עמוני שנשא עמונית, והבת נולדה בקדושה, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>שהיא כשירה לכהונה</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> רש"י כתב: שאביה ואמה מעם אחד. ומשמע שזה הוא טעם ההיתר, ולא משום דקהל גרים לא איקרי קהל. וכן משמע בגמרא שהרי הוא נלמד מ"בעמיו", דהיינו עם אחד. וביאור הדברים הוא, על פי משמעות לשון רש"י בד"ה איכא דאמרי, גבי בתולה הבאה "משני עממין", שאינו מפרש עמון וישראל, אלא "גר וישראל" הם שנקראו שני עממין<b>;</b> ועל דרך זה היא כוונת רש"י כאן "שאביה ואמה מעם אחד", והיינו שאמו אף היא גיורת, כאביו שהוא גר עמוני, וטעם היתר הבת הוא משום דקהל גרים לא איקרי קהל. וכן הוא בלשון המאירי: כלומר, דוקא "מכנה", פירוש "מכן שלה", רצה לומר ממכונה, <b>שהיא מכל צד בת גרים</b>. כגון שאביה ואמה מעם אחר, ונתגיירו, שאין צד עבירה בביאתם.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> בערוך לנר נתקשה בלשון "גיורת" דמשמע שהבת עצמה נתגיירה, וכן בלשון רש"י שכתב: "ונולדה בקדושה", דמשמע שהורתה היתה שלא בקדושה, שהרי משמעות הסוגיא היא שאין אנו מדברים כלל על בת שהיא עצמה גיורת או שהורתה שלא בקדושה, אלא שהיא בת גרים.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> כתב הריטב"א שאין זה אלא אסמכתא בעלמא, הואיל ואף בלא המקרא אין לנו לאסור עמוני שבא על עמונית, הואיל ואין ביאתו בעבירה, וכמבואר בסוגיא לעיל<b>;</b> ולא בא הכתוב אלא למעט בתולה הבאה משני עממין (בת גר עמוני שבא על בת ישראל, כדמפרש הגמרא ואזיל), שאין בתו כשירה לכהונה וכדעת ריש לקיש, שהרי אמרה תורה: "מעמיו" דמשמע עם אחד ולא שני עממין.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל כשאינה באה מעם אחד, וכגון שנשא גר עמוני את בת ישראל, הואיל והיא אסורה לו וביאתו בעבירה - בתו פסולה לכהונה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר ליה</b> רבי יוחנן לרבי זכאי: <b style='font-size:20px; color:black;'>אני שונה: "עמיו</b>" <b style='font-size:20px; color:black;'>"מעמיו</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר: הואיל ולא אמר הכתוב "בתולת עמיו יקח אשה", אלא אמר: בתולה "מעמיו" יקח אשה, הרי משמע: אפילו בתולה שמקצתה היא מעמיו (מישראל) ומקצתה מעם אחר -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>להביא בתולה הבאה משני עממין</b>, שאף היא כשירה לכהונה (ומפרש לה ואזיל).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אילו <b style='font-size:20px; color:black;'>את אמרת: גיורת מכנה</b> בלבד כשרה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ותו לא!?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי</b>, למה התכוון רבי יוחנן באומרו "להביא בתולה הבאה מ<b style='font-size:20px; color:black;'>שני עממין</b>"?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אילימא</b> לגר <b style='font-size:20px; color:black;'>עמוני שנשא</b> גיורת <b style='font-size:20px; color:black;'>עמונית, ומאי "משני עממין</b>", עם שיש בו שני עממין דהיינו עמון, <b style='font-size:20px; color:black;'>דזכרים</b> שבעם זה <b style='font-size:20px; color:black;'>אסורים, ונקבות</b> שבעם זה <b style='font-size:20px; color:black;'>מותרות</b>, וקרויים הזכרים והנקבות שני עממין. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> נסתפקו אחרונים בגדר היתר הנקבות בעמון ומואב, וצידדו לומר שמהנקבות פקע שם "עמון", ובזכרים לא פקע, ולפי זה ניחא דמיקרי "שני עממין", דהיינו עמון וישראל.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אי אפשר לומר כן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דהא <b style='font-size:20px; color:black;'>היינו "גיורת מכנה</b>", שאף רבי זכאי התירה, ומה בא רבי יוחנן להוסיף עליו? <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא ב</b>הכרח, שגר <b style='font-size:20px; color:black;'>עמוני שנשא בת ישראל</b> אמר רבי יוחנן להתיר, ומביא מהפסוק שבתו הבאה משני עממין, גר עמוני וישראלית הרי היא מותרת לכהונה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומוכח שכוונתו של רבי יוחנן היא לומר שגר עמוני הבא על בת ישראל, בתו כשרה לכהונה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;5&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;5.&nbsp;</b> עיין ברש"י ובריטב"א.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואיכא דאמרי</b> שאין צורך להוכיח שכך אמר רבי יוחנן, אלא במפורש <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רבי יוחנן לרבי זכאי:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אני שונה "עמיו</b>" <b style='font-size:20px; color:black;'>"מעמיו</b>" - <b style='font-size:20px; color:black;'>להביא בתולה הבאה משני עממין</b>, דהיינו מישראלית וגר שהיא כשרה לכהונה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא שלפי האיכא דאמרי, מוסיף רבי יוחנן בדבריו נקודה משמעותית:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אותו גר, בא <b style='font-size:20px; color:black;'>מעם שיש בו שני עממין</b>, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;6&nbsp;</b> עמוני או מואבי, שהזכרים אסורים מהעם הזה והנקבות ממנו מותרות. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;6.&nbsp;</b> כתב הריטב"א שהוא נלמד ממה שאמרה תורה: "עמיו" ולא "עמו".</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אילו <b style='font-size:20px; color:black;'>את</b>, רבי זכאי <b style='font-size:20px; color:black;'>אמרת</b> שרק מי שהיא <b style='font-size:20px; color:black;'>"גיורת מכנה</b>" כשרה לכהונה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ותו לא!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומעתה, שואלת הגמרא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולהך לישנא</b> בתרא, לפי הלשון של האיכא דאמרי, שלפיו אומר רבי יוחנן במפורש שאין הכתוב מרבה אלא גר עמוני הבא על בת ישראל, שהוא גר הבא מעם שיש בו שני עממין - אחד מותר (הנקבות) ואחד אסור הזכרים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל גר מצרי, שאף הנקבות שלו אסורות, לא שמענו ממקרא זה!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>בת מצרי שני</b>, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;7&nbsp;</b> שנשא בת ישראל, וביאתו בעבירה, <b style='font-size:20px; color:black;'>דכשירה</b> היא <b style='font-size:20px; color:black;'>לכהונה</b> וכמו שאמר רבי יוחנן במפורש בעמוד הקודם - <b style='font-size:20px; color:black;'>מנא ליה</b> לרבי יוחנן שהיא כשרה, כיון שאינה נכללת בהיתר "מעמיו"? <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;8&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;7.&nbsp;</b> אבל ללישנא קמא ניחא, שהרי בתו באה משני עממין, ונכללת בהיתר ד"מעמיו".&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;8.&nbsp;</b> לפיכך נוקטת הגמרא: מצרי שני, כי במצרי ראשון תהא בתו פסולה אפילו לקהל משום שהיא מצרית שניה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכי תימא: דיליף</b> מצרי שנשא בת ישראל <b style='font-size:20px; color:black;'>מ</b>גר <b style='font-size:20px; color:black;'>עמוני שנשא בת ישראל</b>, מה זו כשירה אף שביאתו בעבירה, אף אני אביא גר מצרי שביאתו בעבירה ובתו כשירה לכהונה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי יש לפרוך: <b style='font-size:20px; color:black;'>מה ל</b>גר <b style='font-size:20px; color:black;'>עמוני שנשא בת ישראל, שכן</b> הקיל הכתוב בעמון, ש<b style='font-size:20px; color:black;'>נקבות</b> שלהם <b style='font-size:20px; color:black;'>מותרות</b>, ולכן הקיל בהם גם להתיר את בתו לכהונה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>תאמר במצרי, שהחמיר בהם הכתוב לאסור אף את הנקבות. ואם כן, מנין לך שאף בגר מצרי שבא על בת ישראל בעבירה, בכל זאת הכשיר הכתוב את בתו לכהונה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מצרי שני שנשא מצרית שניה</b>, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;9&nbsp;</b> שנקבותיהם אסורות, ויש בהם צד חמור שהרי אסורים כולם לבוא בקהל, <b style='font-size:20px; color:black;'>יוכיח</b>: מה בתם מותרת לכהונה, אף בת מצרי שנשא בת ישראל מותרת לכהונה. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;9.&nbsp;</b> לשון הגמרא משמע, שאילו היה נושא מצרית ראשונה היתה בתו פסולה לקהל, כי היינו הולכים אחר אמו, ולכן נקטה הגמרא: מצרי שני שנשא <b>מצרית שניה</b>, ואולם לקמן עח א נחלקו אמוראים בדעת רבי יוחנן במצרי שני שנשא מצרית ראשונה, אם הבן הוא מצרי שני או מצרי שלישי.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודחינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מה למצרי שני שנשא מצרית שניה, שכן אין ביאתו בעבירה</b>, ואין בהם אלא צד חמור שהם אינם ראויים לבוא בקהל, תאמר במצרי שנשא בת ישראל, שביאתו בעבירה, ומנין לך שבתו כשירה לכהונה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>עמוני שנשא בת ישראל</b>, שביאתו בעבירה, והתיר הכתוב ("בעמיו") את בתם, <b style='font-size:20px; color:black;'>יוכיח</b>. ואף אני אביא מצרי שנשא בת ישראל, שבתו כשירה לכהונה, אף שביאתו בעבירה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחזר הדין</b>, לא ראי זה (עמוני שנשא בת ישראל) כראי זה (מצרי שני שנשא מצרית שניה) ולא ראי זה כראי זה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הצד השוה שבהן: אף שאינם ברוב קהל, מכל מקום הבת כשירה לכהונה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אף אני אביא מצרי שנשא בת ישראל, שאינו ברוב קהל, ומכל מקום בתו כשירה לכהונה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יוסף: היינו דשמענא ליה לרב יהודה, דאמר: "עמיו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מעמיו", ולא ידענא מאי קאמר</b> (זה הוא ששמעתי לרב יהודה לדרוש "עמיו" "מעמיו", ולא הייתי יודע מה הוא דורש בו). ועכשיו אני יודע, שבא להתיר בת עמוני שנשא בת ישראל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כי אתא רב שמואל בר יהודה, אמר: הכי תנא</b> רבי זכאי <b style='font-size:20px; color:black;'>קמיה</b> דרבי יוחנן:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אשה עמונית</b> - הרי היא <b style='font-size:20px; color:black;'>כשירה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בנה מעמוני</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>פסול</b>. וכפי שיתבאר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובתה מעמוני</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כשירה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>במה דברים אמורים: בעמוני ועמונית שנתגיירו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל בתה מעמוני</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>פסול</b> (וכל ביאור הברייתא מתבאר בהמשך הסוגיא).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רבי יוחנן לרבי זכאי: <b style='font-size:20px; color:black;'>פוק תני לברא</b> (צא ושנה ברייתא שהבאת, בחוץ), כלומר: ברייתא זו אינה, שהרי:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הניחא <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי דאמרת אשה</b> גיורת <b style='font-size:20px; color:black;'>עמונית</b> הרי היא <b style='font-size:20px; color:black;'>כשירה</b>, כי: <b style='font-size:20px; color:black;'>עמוני ולא עמונית</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן מה שאמרת: <b style='font-size:20px; color:black;'>בנה</b> - של הגיורת העמונית - <b style='font-size:20px; color:black;'>מ</b>גר <b style='font-size:20px; color:black;'>עמוני</b> הרי הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>פסול</b>, נמי ניחא, <b style='font-size:20px; color:black;'>דהא "עמוני" הוא</b> הבן, מכח אביו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל זה קשה על דבריך:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי בתחילה אתה שונה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ובתה</b> של הגיורת העמונית <b style='font-size:20px; color:black;'>מ</b>גר <b style='font-size:20px; color:black;'>עמוני</b> הרי היא <b style='font-size:20px; color:black;'>כשירה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ויש להבין: <b style='font-size:20px; color:black;'>למאי</b> היא כשירה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אילימא</b> להכשיר את בתה <b style='font-size:20px; color:black;'>לבוא בקהל</b> - הרי אין צורך לומר זאת,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>השתא</b>, אפילו <b style='font-size:20px; color:black;'>אמה</b> של הבת הזאת, שהיא עמונית שלא נולדה בקדושה, הרי משנתגיירה היא <b style='font-size:20px; color:black;'>כשירה</b> לבוא בקהל - <b style='font-size:20px; color:black;'>היא</b> - בתה, שנולדה בקדושה - <b style='font-size:20px; color:black;'>מיבעיא!?</b> וכי צריך אתה לומר שהיא כשירה!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> ודאי שלענין כשרות <b style='font-size:20px; color:black;'>לכהונה</b> אתה שונה: בת עמונית שנישאת לעמוני כשירה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכיון שכן, יקשה מה שאתה שונה בהמשך הברייתא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>במה דברים אמורים בעמוני ועמונית שנתגיירו, אבל בתה מעמוני פסולה</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי "בתה מעמוני</b>" שאתה שונה: פסולה היא לכהונה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אילימא</b> בת גר <b style='font-size:20px; color:black;'>עמוני שנשא</b> גיורת <b style='font-size:20px; color:black;'>עמונית.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי <b style='font-size:20px; color:black;'>היינו "גיורת <b style='font-size:20px; color:black;'>מ</b>ִ<b style='font-size:20px; color:black;'>כ</b>ָּ<b style='font-size:20px; color:black;'>נ</b>ָה</b>" -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שאתה עצמך הכשרת אותה לכהונה. שהרי שנית "ובתה מעמוני כשירה", וכבר נתבאר, שכונתך לומר שהיא כשירה לכהונה!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> ודאי, בת גר <b style='font-size:20px; color:black;'>עמוני שנשא בת ישראל</b>, אותה אתה פוסל לכהונה, כיון שביאתו בעבירה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן, <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b>, רבי יוחנן: <b style='font-size:20px; color:black;'>פוק תני לברא</b>, צא ושנה משנתך בחוץ, שהיא אינה נכונה, כיון שאף זו כשירה לכהונה, שהרי אני שונה "עמיו - מעמיו".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מצרי ואדומי אינן אסורין</b> אלא עד שלשה דורות. אחד זכרים ואחד נקבות. רבי שמעון מתיר את הנקבות מיד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אמר רבי שמעון: קל וחומר הדברים, ומה אם במקום שאסר את הזכרים איסור עולם, התיר את הנקבות מיד, מקום שלא אסר את הזכרים אלא עד שלושה דורות, אינו דין שנתיר את הנקבות מיד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אמרו לו: אם הלכה נקבל, ואם לדין יש תשובה; אמר להם: לא כי, הלכה אני אומר:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי תשובה</b> יש לקל וחומר שלמד רבי שמעון מעמוני ומואבי, שאף נקבותיהן של מצרים מותרות?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>משום דאיכא למימר: עריות יוכיחו</b>, כלומר: איסור הבת ובת הבן או בת הבת, <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא אסר בהן</b> הכתוב <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא עד שלשה דורות</b> (בתו, ובת בתו או בנו), ואסר הכתוב <b style='font-size:20px; color:black;'>אחד זכרים ואחד נקבות</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי אסר את בת בתו כבת בנו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אף אני אביא מצרי ואדומי, שלא אסר בהן אלא עד שלושה דורות, ואחד זכרים ואחד נקבות אסורים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ופרכינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מה לעריות, שכן כרת</b>, ולפיכך החמיר ואסר בהן הכתוב אחד זכרים ואחד נקבות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>תאמר במצרי ואדומי, שאינו אלא איסור עשה, שנאמר: דור שלישי יבוא להם בקהל ה', ולא ראשון ושני!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ממזר</b> שאינו בכרת <b style='font-size:20px; color:black;'>יוכיח</b>, שעשה בו הכתוב נקבות כזכרים, אף אני אביא מצרי ואדומי לאסור בהם את הזכרים כנקבות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מה לממזר, שכן אינו ראוי לבוא בקהל לעולם</b>, תאמר במצרי ואדומי שלא אסר בהן הכתוב אלא עד שלשה דורות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>עריות</b>, שאף בהן לא אסר הכתוב לעולם, <b style='font-size:20px; color:black;'>יוכיחו</b>, שאסר בהן הכתוב את הזכרים כנקבות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(עיין בלשון רש"י, ובמה שכתב על כך המהרש"א)</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחזר הדין, לא ראי זה</b> (עריות) <b style='font-size:20px; color:black;'>כראי זה</b> (ממזר), <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא ראי זה כראי זה, הצד השוה שבהן: שאסורין, ואחד זכרים ואחד נקבות, אף אני אביא מצרי ומצרית שיהיו אסורין אחד זכרים ואחד נקבות</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מה להצד השוה שבהן</b> (עריות וממזר) <b style='font-size:20px; color:black;'>שכן יש בהם צד כרת</b>, כי אף הממזר שאין כרת בביאתו, מכל מקום מחייבי כריתות הוא בא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבנן</b> שהשיבו, כך השיבו: עריות יוכיחו, שלא אסר בהן הכתוב אלא עד שלשה דורות ואחד זכרים ואחד נקבות אסורים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שמא תאמר: מה לעריות שכן כרת, אף אני אוכיח לך <b style='font-size:20px; color:black;'>מחלל דחייבי עשה</b> (כגון כהן גדול שנשא אנוסה או מפותה שהיא עליו בעשה: "והוא אשה בבתוליה יקח" ולא בעולה, וילדה) שעשה בהן הכתוב נקבות כזכרים, <b style='font-size:20px; color:black;'>וכרבי אליעזר בן יעקב</b> הסובר: יש חלל מחייבי עשה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארת הגמרא את תשובתו של רבי שמעון:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומאי</b> אמר להם <b style='font-size:20px; color:black;'>"לא כי</b>" אלא הלכה אני אומר. והיינו, שהוא חולק על תשובתם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הכי קאמר להו</b> רבי שמעון לרבנן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לדידי, לא</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>סבירא לי דרבי אליעזר בן יעקב</b>, ואין תשובה לקל וחומר שלמדתי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואף <b style='font-size:20px; color:black;'>לדידכו, דסבירא לכו כרבי אליעזר בן יעקב</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>הלכה אני אומר</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא: אמר להן רבי שמעון</b> לחכמים: <b style='font-size:20px; color:black;'>הלכה אני אומר</b> מפי רבותי, שהנקבות המצריות מותרות. <b style='font-size:20px; color:black;'>ועוד, מקרא מסייעני</b>, דכתיב: "לא תתעב אדומי, כי אחיך הוא, לא תתעב מצרי, כי גר היית בארצו. <b style='font-size:20px; color:black;'>בנים</b> אשר יולדו להן, דור שלישי - יבוא להם בקהל ה'". בנים <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא בנות!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר: בנים התרתי לך בדור שלישי בלבד, ואילו בנות התרתי מיד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן: "בנים" ולא בנות, דברי רבי שמעון</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יהודה: הרי הוא אומר: בנים אשר "יולדו" להם דור שלישי</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי שה<b style='font-size:20px; color:black;'>הכתוב תלאן בלידה</b>, כלומר: כל הנולדים להם אינם מותרים אלא בדור שלישי, ואפילו נקבות במשמע.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יוחנן: אי לאו דאמר רבי יהודה: הכתוב תלאן בלידה</b> - דמשמע: אף הנקבות אסורות - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא מצא ידיו ורגליו בבית המדרש</b> (לא היה יכול לעמוד בדבריו, רש"י), כי איך יפרש את הכתוב "בנים אשר יולדו להם (למצרים), דור שלישי, יבוא להם בקהל ה'".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי אם נקבותיהם של המצרים מותרות, הרי משהתגיירו הן בכלל "קהל" שאסרה התורה לפסולי קהל (כגון למצרי) מלבוא בהן, ואיך ימצא דור שלישי למצרי?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולרבי יהודה אין אתה יכול להתירן להנשא לפסולי קהל מצד גירותן, משום ההיתר ש"קהל גרים לא איקרי קהל", <b style='font-size:20px; color:black;'>כיון</b> שרבי יהודה אינו סובר היתר זה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר מר</b> (כלומר: רבי יהודה): <b style='font-size:20px; color:black;'>קהל גרים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>איקרי קהל!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן:</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0158_L2"></nowiki><nowiki name="דףBעחB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div>Micropedia bot