https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%93_%D7%91
פרשני:בבלי:יבמות עד ב - היסטוריית גרסאות
2026-04-04T11:26:50Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.43.0
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%93_%D7%91&diff=141919&oldid=prev
Wikiboss: Try fix category tree
2020-09-09T13:05:03Z
<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:05, 9 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l112">שורה 112:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 112:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת יבמות (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98459:rev-141919:php=table -->
</table>
Wikiboss
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%93_%D7%91&diff=98459&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T10:22:59Z
<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:22, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>אי זהו דבר ששוה</b> <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>בזרעו של אהרן</b> - כלומר: כל זרעו של אהרן בין בנים ובין בנות שייכים בו - <b style='font-size:20px; color:black;'>הוי אומר זו תרומה</b>, שהשוה בהן הכתוב בנות לבנים, ולא בקדשי קדשים, שאין נאכלים אלא לזכרי כהונה.</span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>אי זהו דבר ששוה</b> <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>בזרעו של אהרן</b> - כלומר: כל זרעו של אהרן בין בנים ובין בנות שייכים בו - <b style='font-size:20px; color:black;'>הוי אומר זו תרומה</b>, שהשוה בהן הכתוב בנות לבנים, ולא בקדשי קדשים, שאין נאכלים אלא לזכרי כהונה.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי למדת: טמא אסור באכילת תרומה.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי למדת: טמא אסור באכילת תרומה.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ואימא</b>, אמור, הואיל ואמר הכתוב "בקדשים" לא יאכל, אין הכתוב בא לאסור את הטמא אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>בחזה ושוק</b> של קדשים - הניתן לכהנים, ועשה בהם הכתוב בנות כבנים?!</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ואימא</b>, אמור, הואיל ואמר הכתוב "בקדשים" לא יאכל, אין הכתוב בא לאסור את הטמא אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>בחזה ושוק</b> של קדשים - הניתן לכהנים, ועשה בהם הכתוב בנות כבנים?!</span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94262:rev-98459:php=table -->
</table>
Micropedia bot
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%93_%D7%91&diff=94262&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T07:19:54Z
<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|יבמות עד ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>אי זהו דבר ששוה</b> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>בזרעו של אהרן</b> - כלומר: כל זרעו של אהרן בין בנים ובין בנות שייכים בו - <b style='font-size:20px; color:black;'>הוי אומר זו תרומה</b>, שהשוה בהן הכתוב בנות לבנים, ולא בקדשי קדשים, שאין נאכלים אלא לזכרי כהונה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי למדת: טמא אסור באכילת תרומה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ואימא</b>, אמור, הואיל ואמר הכתוב "בקדשים" לא יאכל, אין הכתוב בא לאסור את הטמא אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>בחזה ושוק</b> של קדשים - הניתן לכהנים, ועשה בהם הכתוב בנות כבנים?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: חזה ושוק אינו שוה בכל זרעו של אהרן. שהרי <b style='font-size:20px; color:black;'>אינה ב"חוזרת</b>" (בת כהן שנישאת לישראל ונתאלמנה או נתגרשה וחזרה אל בית אביה, אינה חוזרת ואוכלת בחזה ושוק, שפסקה מלאכול בעת שנתארסה לישראל, וכפי שנתבאר בגמרא לעיל סח ב), ולפיכך מפרשינן את הכתוב על תרומה, שישנה אף ב"חוזרת".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: והרי <b style='font-size:20px; color:black;'>תרומה נמי</b> אינה שוה בכל זרעו של אהרן. שהרי <b style='font-size:20px; color:black;'>אינה בחללה</b> שנולדה מכהן שבא על פסולי כהונה, או בת כהן שנבעלה למי שפסול לה ונפסלה מן התרומה (ריטב"א)?! <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> ואף שהנבעלת לפסול לה לא מיקרי "חללה" ופסולה בתרומה הוא משום "ובת כהן כי תהיה לאיש זר" (כפי שנתבאר לעיל בפרק אלמנה), לא דייק הש"ס בלשונו, ונתכוין לכלול אף את אלו, ועל כולן הוא אומר: חללה לאו זרעו דאהרן הוא, ריטב"א<b>;</b> וראה מה שכתב הרב המגיה שם בציון 369.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>חללה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לאו זרעו דאהרן היא</b> נחשבת אלא כזרה!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>וממאי דהאי</b> קרא: "איש איש מזרע אהרן והוא צרוע או זב בקדשים לא יאכל <b style='font-size:20px; color:black;'>עד אשר יטהר</b>" - המלמדנו איסור אכילה בטומאת הגוף - היינו <b style='font-size:20px; color:black;'>עד דאיכא הערב שמש</b> בלבד, ואילו מחוסר כפורים מותר הוא בתרומה (וכפי שנתבאר בברייתא שהובאה לעיל בעמוד א) -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אימא</b>: "עד אשר יטהר" היינו <b style='font-size:20px; color:black;'>עד דמייתי כפרה</b>, ומחוסר כפורים יהיה אסור בתרומה, ותיקשי על הברייתא דלעיל, המתרת מחוסר כפורים בתרומה?! ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא סלקא דעתך</b> לומר כך!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דהא תנא דבי רבי ישמעאל</b> לפרש: "והוא צרוע או זב", דהיינו: <b style='font-size:20px; color:black;'>בזב בעל שתי ראיות</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ובמצורע מוסגר</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b> - שאין צריכים להביא כפרה - הכתוב מדבר. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> זב שראה ראיה אחת בלבד של זוב, אין היא אלא כראיית קרי בעלמא. ואם ראה שתי ראיות, כל דיני טומאת זב עליו, אלא שאינו מביא קרבן למחרת טהרתו. ואם ראה שלש ראיות הרי זה מביא קרבן למחרת טהרתו.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> מי שנראתה בו כמין צרעת, הרי זה מראה את הכהן, ופעמים שהכהן מטמא את המצורע מיד והוא נקרא "מצורע מוחלט", ופעמים שהכהן מסגירו שבעת ימים פעם או פעמים לראות אם יהיו בו מהסימנים המחליטים את המצורע, והוא נקרא: מצורע מוסגר"<b>;</b> המצורע המוחלט לכשיטהר, הרי זה מביא קרבן, אבל המצורע המוסגר אינו מביא קרבן.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וטעמו: משום דכתיב: והוא צרוע או זב בקדשים לא יאכל עד אשר יטהר והנוגע בכל טמא נפש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי למדת: "צרוע או זב" דינו הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>דומיא ד"טמא נפש</b>" (טמא מת).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מה "טמא נפש" דלאו בר כפרה הוא</b>, אף <b style='font-size:20px; color:black;'>הני</b> (צרוע או זב) <b style='font-size:20px; color:black;'>נמי, דלאו בני כפרה נינהו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואכתי מקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ואימא הני מילי</b> - שדי לו לטמא בהערב שמש - בטומאה <b style='font-size:20px; color:black;'>דלאו בר כפרה</b> הוא כזב בעל שתי ראיות ומצורע מוסגר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל</b> בטומאה <b style='font-size:20px; color:black;'>דבר כפרה</b> הוא, כזב בעל שלש ראיות ומצורע מוחלט וכיוצא בזה, אימא לא יאכל בתרומה <b style='font-size:20px; color:black;'>עד דמייתי כפרה?!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ותו</b> יש לשאול: <b style='font-size:20px; color:black;'>הא דתנן: טבל</b> - הטמא שצריך להביא כפרה לכשיטהר - <b style='font-size:20px; color:black;'>ועלה</b> מן המים, הרי זה <b style='font-size:20px; color:black;'>אוכל במעשר</b> שני ואף שעדיין לא העריב שמשו, כי טבול יום מותר במעשר שני. אבל בתרומה לא יאכל בעודו טבול יום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכש<b style='font-size:20px; color:black;'>העריב שמשו</b> הרי זה <b style='font-size:20px; color:black;'>אוכל</b> אף <b style='font-size:20px; color:black;'>בתרומה</b> ואף שלא הביא כפרתו, שהמחוסר כפורים אוכל רק בתרומה, אבל בקדשים עדיין לא יאכל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכש<b style='font-size:20px; color:black;'>הביא כפרה</b> - הרי זה <b style='font-size:20px; color:black;'>אוכל</b> אף <b style='font-size:20px; color:black;'>בקדשים</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מנא לן</b> שהמחוסר כפורים אסור בקדשים?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא אמר רב חסדא</b> לפרש המקור שמחוסר כפורים אינו אוכל בקדשים: <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> ואילו ישוב קושיא ראשונה של הגמרא, מתבאר בהמשך הסוגיא.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תלתא קראי כתיבא</b> (שלש מקראות כתובים):</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. כתיב בפרשת איש איש מזרע אהרן והוא צרוע: <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא יאכל מן הקדשים, כי אם רחץ בשרו במים</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשמע: <b style='font-size:20px; color:black;'>הא רחץ</b> במים - הרי זה <b style='font-size:20px; color:black;'>טהור</b>, ואף שעדיין לא העריב שמשו. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;5&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;5.&nbsp;</b> כתבו התוספות: ואף על גב דבההוא קרא כתיב: נפש אשר תגע בו "וטמאה עד הערב" ולא יאכל מן הקדשים, איכא למימר דקאי על תרומה וקדשים, ומכל מקום משמע הא רחץ, טהור.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>וכתיב</b> (באותה הפרשה): <b style='font-size:20px; color:black;'>ובא השמש וטהר, ואחר יאכל מן הקדשים</b> ומשמע: כשהוא טבול יום אינו אוכל, אבל משהעריב שמשו הרי זה אוכל, ואף שלא הביא עדיין את כפרתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. <b style='font-size:20px; color:black;'>וכתיב</b> גבי יולדת "ובמלאות ימי טהרה לבן או לבת, תביא כבש בן שנתו. <b style='font-size:20px; color:black;'>וכפר עליה הכהן, ו</b> (אז) <b style='font-size:20px; color:black;'>טהרה</b>"</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי למדת שלא נשלמה טהרתה עד שתביא כפרתה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא כיצד</b> יתקיימו שלשת המקראות הללו:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כאן</b> - המקרא הראשון - אמור <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>ענין <b style='font-size:20px; color:black;'>מעשר</b> שני, ללמדך: אף כשהוא טבול יום הרי הוא אוכל במעשר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כאן</b> - המקרא השני - אמור <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>עניין <b style='font-size:20px; color:black;'>תרומה</b>, ללמדך: כשהוא טבול יום אינו אוכל בתרומה, אבל כשהעריב שמשו הרי זה אוכל, ואף שלא הביא עדיין את כפרתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כאן</b> - המקרא השלישי - אמור <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>ענין <b style='font-size:20px; color:black;'>קדשים</b>, ללמדך: כל הטעון כפרה, הרי זה אינו אוכל בקדשים עד שיביא כפרתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ואיפוך אנא</b> את פירוש המקראות הראשון והשני, ונאמר: המקרא הראשון בא לענין לתרומה, כדי ללמדך: טבול יום אוכל בתרומה, והמקרא השני בא לענין מעשר שני, וללמדך: טבול יום אינו אוכל במעשר שני עד שיעריב שמשו?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מסתברא</b> ש<b style='font-size:20px; color:black;'>תרומה עדיפא</b> ממעשר להחמיר בדינה, <b style='font-size:20px; color:black;'>שכן</b> יש בה חומרות שסימנם <b style='font-size:20px; color:black;'>מחפ"ז</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>חייבים עליה <b style='font-size:20px; color:black;'>מ</b>יתה, כשאוכלה בטומאת הגוף, וזר האוכלה בשוגג ומשלם את תמורתה מוסיף <b style='font-size:20px; color:black;'>ח</b>ומש על הקרן, ואין לה <b style='font-size:20px; color:black;'>פ</b>דיון, ואסורה ל<b style='font-size:20px; color:black;'>ז</b>רים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>תאמר במעשר, שאין בו מיתה כשאוכלו בטומאת הגוף, אלא רק עבירת לאו, ואין בו חומש, שהרי מותר הוא לזרים, ויש לו פדיון, ומותר לזרים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן עלה: <b style='font-size:20px; color:black;'>אדרבא, מעשר עדיפא, שכן</b> יש בו חומרות שסימנם: <b style='font-size:20px; color:black;'>הד"ס ט"ב</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מעשר טעון <b style='font-size:20px; color:black;'>ה</b>באת מקום לירושלים, ואילו התרומה נאכלת בגבולין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מעשר טעון וי<b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>וי, ואילו התרומה אינה טעונה וידוי אלא אגב מעשר (תוספות לעיל עג א ד"ה וטעונין).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מעשר א<b style='font-size:20px; color:black;'>ס</b>ור לאונן, ואילו התרומה מותרת לו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אין מבערין מן המעשר ב<b style='font-size:20px; color:black;'>ט</b>ומאה, ואילו תרומה הטומאה מתירתה בהבערה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מעשר טעון <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>יעור מן העולם ואילו התרומה אינה טעונה ביעור. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;6&nbsp;</b> ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו הכי</b>, חומרת <b style='font-size:20px; color:black;'>מיתה</b> שיש בתרומה למי שאוכלה בטומאת הגוף <b style='font-size:20px; color:black;'>עדיפא</b> מכל החומרות שיש במעשר. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;6.&nbsp;</b> ראה מה שנתבאר בזה בהערות לעיל עג א בסוף העמוד.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבא אמר</b> (תירץ): אף <b style='font-size:20px; color:black;'>בלא</b> סברת <b style='font-size:20px; color:black;'>"מיתה עדיפא" נמי לא מצית אמרת</b> שהכתוב "ולא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ בשרו במים" (דמשמע: כיון שטבל הרי הוא אוכל), במעשר הוא מדבר -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר קרא: "נפש</b> אשר <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;7&nbsp;</b> תגע בו, וטמאה עד הערב, ולא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ בשרו במים". <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;7.&nbsp;</b> לשון רש"י: אמר קרא נפש בקרא דכי אם רחץ בשרו במים כתיב נפש "כי" תגע בו<b>;</b> ואולם לשון הכתוב הוא: נפש "אשר" תגע בו<b>;</b> והרש"ש הגיה בדברי רש"י.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי <b style='font-size:20px; color:black;'>איזהו דבר ששוה בכל נפש</b>, בין כהנים ובין זרים?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הוי אומר זה מעשר</b> שני, שהוא מותר לזרים, ולא תרומה, שהיא אסורה לזרים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואכתי</b> תיקשה הקושיא ראשונה, דאקשינן לעיל: הואיל ולא למדנו לתרומה אלא מן המקרא "ובא השמש וטהר, ואחר יאכל מן הקדשים" האמור גבי צרוע או זב, שאינם טעונים כפרה (כפי שפירש תנא דבי רבי ישמעאל), אם כן נאמר:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הני מילי היכא דלאו בר כפרה</b> הוא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל היכא דבר כפרה</b> הוא, נאמר שאינו אוכל בתרומה <b style='font-size:20px; color:black;'>עד דמייתי כפרה</b>, וכפי שהקשינו לעיל?! <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;8&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;8.&nbsp;</b> כתבו התוספות: על מעשר אין להקשות: ואימא הני מילי היכא ד לאו בר כפרה, אבל היכא דבר כפרה עד דמייתי כפרה, כיון דסגי בטבילה בלא הערב שמש, ולא בעי שיטהר לגמרי, הוא הדין במידי דבר כפרה הוא, וכן מבואר ברש"י כאן שהקושיא היא על תרומה בלבד ולא על מעשר. ומיהו לעיל עד א גבי פרה מבואר, שמחוסר כפורים אסור בה (לחד מאן דאמר), אף שטבול יום מותר בה, וראה מה שביאר בזה במהרש"א.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> תירץ <b style='font-size:20px; color:black;'>אביי: תרי קראי כתיבי ביולדת</b>, הטעונה כפרה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כתיב</b> "אשה כי תזריע וילדה זכר, וטמאה שבעת ימים, כימי נדת דוותה תטמא. (ומשעברו שבעת ימים הרי היא טובלת לטהרתה). ושלושים יום ושלושת ימים תשב בדמי טהרה (אף אם ראתה דם אינה נעשית נדה, והיא קרויה בימים אלו: טבולת יום ארוך עד שיעריב השמש בסוף ימי טוהר שלה). בכל קודש לא תגע ואל המקדש לא תבוא - <b style='font-size:20px; color:black;'>עד מלאת ימי טהרה</b>" <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;9&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;9.&nbsp;</b> מדברי התוספות בד"ה ימי טהרה, נראה שהם גורסים "ובמלאת ימי טהרה לבן או לבת תביא כבש", שהרי כתבו לבאר את הדרשה: מדלא כתיב ובמלאת לבן או לבת.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי למדת: <b style='font-size:20px; color:black;'>כיון שמלאו ימיה</b> (העריב השמש בסוף ימי טוהר שלה) - <b style='font-size:20px; color:black;'>טהרה</b>, ואף שלא הביאה כפרתה עדיין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכתיב</b> עוד ביולדת "ובמלאת ימי טהרה לבן או לבת תביא כבש בן שנתו לעולה ובן יונה או תור לחטאת. <b style='font-size:20px; color:black;'>וכפר עליה הכהן, וטהרה</b>" -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשמע שעד אשר תביא כפרתה היא אינה טהורה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא כיצד</b> יתקיימו שני מקראות הללו? <b style='font-size:20px; color:black;'>כאן</b> - עד מלאת ימי טהרה - <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>אכילת <b style='font-size:20px; color:black;'>תרומה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וללמדך: אף שלא הביאה כפרתה הרי זו אוכלת בתרומה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;10&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;10.&nbsp;</b> כתב רש"י: וליכא למימר כאן למעשר בהערב שמש, דהא אמרן לעיל גבי מעשר הא רחץ טהור, דלא בעי הערב שמש. ולענין טבול יום מה לי בר כפרה מה לי לאו בר כפרה. כלומר: אי אפשר לומר שבמידי דבר כפרה יהא הדין במעשר שהוא צריך הערב שמש, ואילו במידי דלאו בר כפרה לא יהא טעון הערב שמש, כי אם אינו צריך להמתין עד שיביא כפרתו, למה ימתין עד שיעריב שמשו, מה שאינו צריך במידי דלאו בר כפרה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כאן</b> - וכפר עליה הכהן וטהרה - <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>אכילת <b style='font-size:20px; color:black;'>קדשים</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וללמדך: עד שלא תביא כפרתה אל תאכל בקדשים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ואיפוך אנא!</b> ונאמר: תרומה אינה אוכלת עד שלא תביא כפרתה, ואילו קדשים הרי זו אוכלת במלאת ימי טהרה?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מסתברא, קודש חמור, שכן</b> יש בו חומרות, שסימנם: <b style='font-size:20px; color:black;'>פנקעכ"ס</b> (כמבואר לעיל עג ב), ומן הראוי להחמיר בהם שלא יאכל אותם מי שמחוסר כפורים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואכתי מקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אדרבה, תרומה חמורה, שכן</b> יש בה חומרות שסימנם: <b style='font-size:20px; color:black;'>מחפ"ז</b> (כמבואר בגמרא שם).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הנך</b>, החומרות שיש בקודש על התרומה <b style='font-size:20px; color:black;'>נפישן</b> (רבות הן) מן החומרות שיש בתרומה על הקודש. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;11&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;11.&nbsp;</b> לעיל עג ב תירצה הגמרא על קושיא דומה: כרת עדיפא, והוא הדין דהוה הגמרא מצי למימר כאן תירוץ זה, תוספות.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבא אמר</b>: אף <b style='font-size:20px; color:black;'>בלא</b> סברת <b style='font-size:20px; color:black;'>"הנך נפישן</b>", גם <b style='font-size:20px; color:black;'>לא מצית אמרת</b> שהכתוב בא ללמדנו שמחוסר כפורים אוכל בקדשים -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר קרא "וכפר עליה הכהן</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>וטהרה</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מכלל</b> זה אתה למד <b style='font-size:20px; color:black;'>שהיא טמאה</b> עד שלא תביא כפרתה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי סלקא דעתך בקדשים</b> מדבר הכתוב "עד מלאת ימי טהרה", וללמדנו שמחוסר כפורים אוכל בקדשים, הרי לא יתכן שיהא הדין כן!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>איקרי כאן "והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר: כיון שהכתוב קורא את המחוסרת כפורים "טמאה", הרי נטמא הבשר במגעה, אם תאכלנו קודם שתביא כפרתה, והאיך תאכל בקדשים!? <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;12&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;12.&nbsp;</b> א. ראה מה שביאר הערוך לנר, למה אין לומר כן גם לגבי תרומה. ב. הקשו התוספות: הוה ליה למימר: איקרי כאן "כל איש אשר יקרב מכל זרעכם אל הקדשים אשר יקדישו בני ישראל לה' וטומאתו עליו ונכרתה", שהרי בטומאת הגוף אנו עוסקים?! ותירצו: לרבותא נקטיה, דאפילו טומאת בשר איכא <b>;</b> וראה מה שכתב על זה בערוך לנר.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, שמע מינה: בתרומה</b> הכתוב מדבר, ומתירה לאכול בתרומה אף קודם שתביא כפרתה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מתקיף לה רב שישא בריה דרב אידי: ומי מצית אמרת</b> ש<b style='font-size:20px; color:black;'>תרומה כתיבא הכא!?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכי אפשר שהתורה מדברת בפרשת יולדת על תרומה, וכאשר אמרת: "עד מלאת ימי טהרה", ללמד על התרומה הוא בא?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והתניא</b>: כתיב בפרשת יולדת <b style='font-size:20px; color:black;'>"דבר אל בני ישראל</b> ואמרת אליהם: אשה כי תזריע, וילדה זכר, וטמאה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אין לי אלא</b> נשים מ<b style='font-size:20px; color:black;'>"בני ישראל</b>" <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;13&nbsp;</b> שהן טמאות לידה. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;13.&nbsp;</b> מרש"י נראה קצת שהוא גורס: אין לי אלא "בנות ישראל".</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>גיורת ושפחה משוחררת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מנין</b> שגם הן טמאות לידה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר: "אשה</b>" כי תזריע.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי סלקא דעתך</b> ש<b style='font-size:20px; color:black;'>בתרומה</b> הכתוב מדבר, תקשי: וכי <b style='font-size:20px; color:black;'>גיורת ושפחה</b> משוחררת <b style='font-size:20px; color:black;'>בנות מיכל תרומה נינהו?</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;14&nbsp;</b> והרי אף על ידי נישואין לכהן אי אפשר שיאכלו, כיון שאסורות הן לכהן! <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;14.&nbsp;</b> הגירסא שלפנינו היא: אין לי אלא בני ישראל גיורת ושפחה "משוחררת" מנין<b>;</b> ולפי גירסא זו מתבארים היטב דברי הגמרא: "גיורת ושפחה משוחררת בנות מיכל תרומה נינהו?!". ואולם בכריתות ז ב הגירסא בספרים שלנו היא: "גיורת ושפחה מנין", וכן מתבאר מן הסוגיא שם, שהברייתא עוסקת בשפחה שאינה משוחררת<b>;</b> ולפי גירסא זו אין מובנים דברי הגמרא שהשפחה אינה בת אכילת תרומה, כי הרי בת אכילת תרומה כשהיא קנין כספו של כהן, ואם טמאה אסורה היא לאכול באותה תרומה?! וביאר הרשב"א: דמכל מקום אכתי תיקשי לן גיורת<b>;</b> וראה דברי התוספות ד"ה ושפחה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b>, תירץ <b style='font-size:20px; color:black;'>רבא: ו</b>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> מצינו בפרשת יולדת בדברי הכתוב ענין של אכילת תרומה, שאינה שייכת בגיורת ושפחה, הכלולים בפרשת יולדת?!</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0152_L2"></nowiki><nowiki name="דףBעהB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div>
Micropedia bot