https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%A1%D7%97_%D7%90פרשני:בבלי:יבמות סח א - היסטוריית גרסאות2026-06-01T12:24:46Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%A1%D7%97_%D7%90&diff=141906&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-09T13:03:23Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:03, 9 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l86">שורה 86:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 86:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת יבמות (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94249:rev-141906:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%A1%D7%97_%D7%90&diff=94249&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T07:19:09Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|יבמות סח א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דהא קניה</b> הארוס לארוסתו <b style='font-size:20px; color:black;'>בהויה</b>, ואמרה תורה "ובת כהן כי תהיה לאיש זר, היא (מאותה שעה ש"נהיתה" אשת זר, דהיינו, שנתארסה לאיש זר), בתרומת הקדשים לא תאכל".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי</b> ארוסתו <b style='font-size:20px; color:black;'>בת ישראל לכהן היא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא מאכיל לה</b> הארוס הכהן לארוסתו בתרומה, <b style='font-size:20px; color:black;'>משום דעולא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דאמר עולא: דבר תורה, בת ישראל המאורסת לכהן אוכלת בתרומה, דכתיב: "וכהן כי יקנה נפש קנין כספו - הוא יאכל בו". ומה טעם אמרו אינה אוכלת, גזירה, שמא ימזגו לה כוס של יין תרומה בבית אביה (שהיא עדיין בביתו בשעה שהיא ארוסה), ותלך ותשקה את היין של תרומה לאחיה ולאחותה הישראלים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>והחרש</b> פוסל ולא מאכיל:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארת הגמרא טעמו של דבר:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי</b> אשתו של החרש, <b style='font-size:20px; color:black;'>בת כהן לישראל היא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>פסיל לה</b> החרש מתרומת בית אביה, <b style='font-size:20px; color:black;'>דהא קניה</b> החרש לאשתו <b style='font-size:20px; color:black;'>בתקנתא דרבנן</b>, שתיקנו לו נישואין, אף שאינו בר דעת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי</b> אשתו של החרש, <b style='font-size:20px; color:black;'>בת ישראל לכהן היא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא מאכיל</b> החרש הכהן לאשתו, הואיל "וכהן כי יקנה נפש <b style='font-size:20px; color:black;'>קנין כספו" אמר רחמנא, והאי</b> חרש, <b style='font-size:20px; color:black;'>לאו בר קנין הוא</b> מן התורה, אלא רק חכמים תיקנו לו נישואין, אבל אין הוא יכול להאכילה בתרומה לפי שאינה קנויה לו מן התורה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ובן תשע שנים</b> ויום אחד - פוסל ולא מאכיל:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>קא סלקא דעתין</b> שהמשנה עוסקת <b style='font-size:20px; color:black;'>בשומרת יבם לבן תשע</b> שנים <b style='font-size:20px; color:black;'>ויום אחד</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>למאי</b>, לאיזה ענין של פסול אומרת זאת המשנה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי למיפסל</b> בת כהן, ומלמדת המשנה שאם היא זקוקה ליבם ישראל בן תשע שנים (שהוא ראוי לביאה) הרי הוא פוסלה מלאכול בתרומה, וזו היא ששנינו "ובן תשע שנים ויום אחד פוסלין". <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> הגמרא מצדדת, ואף מסיקה כן למסקנא (לשיטת רש"י), שיש לפרש את "פוסלין, ולא מאכילין", כשני ענינים נפרדים, כך שרק אחד מהם, "פוסלין" או "לא מאכילין" עוסק בבן תשע שנים ויום אחד, ולא שנינו "פוסלין ולא מאכילין" כאחד, אלא ביחס לשאר הדברים שנשנו במשנה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אי אפשר לפרש כן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי יבם <b style='font-size:20px; color:black;'>קטן</b> ישראל, אפילו אם הוא פחות מבן תשע שנים - <b style='font-size:20px; color:black;'>נמי מיפסל פסיל</b> בת כהן מלשוב אל בית אביה ולאכול בתרומה, היות והיא זקוקה לו. וכיון שהיא אגודה בו, ואינה מותרת לשוק, אין אני קורא בה "ושבה אל בית אביה כנעוריה"!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי לאכולי</b> (להאכיל) בת ישראל תרומה, שאם היתה זקוקה ליבם כהן בן תשע שנים הרי הוא מאכילה בתרומה; וזו היא ששנינו בן תשע שנים ויום אחד "מאכיל".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אף כך אי אפשר לומר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי אפילו יבם <b style='font-size:20px; color:black;'>גדול</b> ממש <b style='font-size:20px; color:black;'>נמי לא מאכיל</b> שומרת יבם. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> וכמו ששנינו במשנתנו שהיבם אינו מאכיל. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> הוא הדין שיש לפרוך שאין לפרש פירוש זה במשנה, מהסיפא: ספק בן תשע, כפירכת רבא על הפירוש הבא של אביי.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן, לאיזה ענין מחלקת המשנה בין קטן בן תשע שנים, לקטן פחות ממנו?! <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר אביי</b>: <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>הכא, ביבם</b> כהן שהוא <b style='font-size:20px; color:black;'>בן תשע שנים ויום אחד</b> (שביאתו ביאה), <b style='font-size:20px; color:black;'>הבא על יבמתו</b> בת ישראל <b style='font-size:20px; color:black;'>עסקינן</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>דמדאורייתא קניא ליה</b>, והיא אשתו מן התורה. ו<b style='font-size:20px; color:black;'>סלקא דעתך אמינא, הואיל ומדאורייתא קניא ליה, וביאתו</b> של בן תשע <b style='font-size:20px; color:black;'>ביאה</b> היא, <b style='font-size:20px; color:black;'>אימא</b> קנה אותה מן התורה כאילו היא נשואה לו לגמרי, על אף שקטן הוא, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>לוכיל</b> (יאכילנה ליבמתו בתרומה) כשם שיבם גדול מאכיל את יבמתו לאחר ביאה. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> לפי רש"י בקדושין יט א.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>קא משמע לן</b> משנתנו שאין קנינו של הקטן קנין גמור:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא, <b style='font-size:20px; color:black;'>עשו</b> חכמים את גדרה של <b style='font-size:20px; color:black;'>ביאת</b> קטן <b style='font-size:20px; color:black;'>בן תשע שנים ויום אחד</b> ביבמתו, שתהא קונה את היבמה <b style='font-size:20px; color:black;'>כ</b>מו שקונה <b style='font-size:20px; color:black;'>מאמר ב</b>יבם <b style='font-size:20px; color:black;'>גדול</b>, שאינו קונה מן התורה קנין גמור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רבא</b> לאביי: <b style='font-size:20px; color:black;'>אי הכי</b> - שמשנתנו אומרת רק שקטנים בני תשע שנים ויום אחד "לא מאכילין", ואין היא עוסקת בהם לענין "פוסלין" -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>סיפא, דקתני</b> בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ספק</b> אם הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>בן תשע שנים ויום אחד, ספק שאינו</b> בן תשע -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי בהכרח לפרש, שכונת המשנה היא להמשיך את האמור לעיל, ולומר, שאף מי שהוא ספק בן תשע שנים ויום אחד, הרי הוא בדין האמור בודאי בן תשע, שאינו מאכיל - ואם כן, תיקשי: וכי צריכה משנתנו להשמיע שספק בן תשע אינו מאכיל?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי <b style='font-size:20px; color:black;'>השתא, ודאי בן תשע לא מאכיל</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ספק</b> בן תשע - וכי <b style='font-size:20px; color:black;'>מיבעיא</b> לתנא לומר שאינו מאכיל!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, אמר רבא</b>, הכי קתני "בן תשע שנים ויום אחד - פוסל".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והכא <b style='font-size:20px; color:black;'>בבן תשע שנים ויום אחד דהנך פסולים קתני</b> (משנתנו עוסקת בקטנים פסולים בני תשע כגון ממזר ונתין), <b style='font-size:20px; color:black;'>דפסלי בביאתן</b> (הפוסלים אשה בביאתן), ומלמדתנו משנתנו, שאין הם פוסלים אלא משהגיעו לגיל תשע, שנעשו אז ראויים לביאה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> דעת רש"י לפי פירושו של רבא במשנתנו, ש"לא מאכילין" לא נשנה ביחס לבן תשע שנים ויום אחד, אלא "לא פוסלין" בלבד, ועל דרך זה נתבאר בפנים. אבל המאירי כתב לפרש גם לשון "לא מאכילין" ביחס לבן תשע, ראה שם.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכדתניא: בן תשע שנים ויום אחד</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>גר עמוני</b>, או גר <b style='font-size:20px; color:black;'>מואבי</b>, או גר <b style='font-size:20px; color:black;'>מצרי, ו</b>כן גר <b style='font-size:20px; color:black;'>אדומי</b> (האסורים לבוא בקהל),</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כותי</b> (הכותים גרי אריות הם, וביאתם אסורה משום "לא תתחתן בם").</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>נתין</b>, גבעוני שיתבאר דינו להלן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חלל</b>, שמחלל אשה לכהונה בביאתו,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וממזר</b>, האסור לבוא בקהל, <b style='font-size:20px; color:black;'>שבאו על כהנת</b> (בת כהן), או על <b style='font-size:20px; color:black;'>לויה וישראלית</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>פסלוה</b> לתרומה ולכהונה (ומתבאר יותר בגמרא בעמוד ב). <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;5&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;5.&nbsp;</b> ברש"י כתב: פסלוה, אם בת כהן מן התרומה (ובהמשך העמוד בד"ה פסלוה, הוסיף: ומן הכהונה), ולויה וישראלית לינשא לכהונה עולמית. ואין זה אלא לפי הסלקא דעתין בגמרא לקמן בעמוד ב, אבל מסקנת הגמרא שם היא, שאף לויה וישראלית לענין תרומה הוא.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: איך יתכן להעמיד את משנתנו בקטנים פסולים, הפוסלים את האשה בביאתם?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא מדקתני סיפא</b>, במשנה הבאה: האונס והמפתה, <b style='font-size:20px; color:black;'>אם אינן ראויין לבוא בישראל</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>הרי אלו פוסלים!</b> ללמדך, שכל הפוסלים אשה בביאתם, פוסלים אותה אפילו באונס ופיתוי, בלי נישואין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>מכלל</b> זה אתה למד, <b style='font-size:20px; color:black;'>דרישא</b> (משנתנו, העוסקת בקטן בן תשע, שאין לו קידושין, וביאתו ביאת "פיתוי" היא נחשבת מן התורה) - <b style='font-size:20px; color:black;'>לאו בפסולים עסקינן!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי אם משנתנו עוסקת בפסולים, שפוסלים את האשה בביאה בלי קדושין, למה לו לתנא לחזור ולהשמיענו זאת גם בסיפא!? ובהכרח שמשנתנו, שהיא הרישא, אינה עוסקת בפסולים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: לעולם גם משנתנו וגם הסיפא במשנה הבאה עוסקות בפסולים, אלא שהם שני סוגי פסולים שונים - <b style='font-size:20px; color:black;'>רישא</b> - עוסקת ב<b style='font-size:20px; color:black;'>פסולי קהל</b>, שהם פוסלים אשה לכהונה בביאה בלי קדושין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>סיפא</b> - עוסקת ב<b style='font-size:20px; color:black;'>פסולי כהונה</b>, בחללים, שאף הם פוסלים אשה לכהונה בביאה בלי קדושין. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;6&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;6.&nbsp;</b> כתב רש"י: אף על גב שהמשנה הבאה אומרת "ואם אינן ראויין לבוא <b>בישראל</b>", הכונה היא שאינם ראיים לבוא בכהונה. והראשונים גרסו בהיפוך: <b>רישא פסולי</b> <b>כהונה</b>, <b>סיפא פסולי קהל;</b> ורש"י מיאן בגירסא זו משום קושיית התוספות: כיון דתנא רישא פסול כהונה למה לי למיתני בסיפא פסול קהל דכל שכן הוא, וראה מה שתירצו התוספות. ורש"י במשנה הבאה כתב: ואם אינן ראויין לבוא בישראל הרי אלו פוסלין, שהרי נתחללה בביאת פסול לה. ולשון זה לא שייך בחלל שאינו פסול לה, כי לא הוזהרו כשרות לינשא לפסולים, אלא שהוא מחללה בביאתו כשם שהוא חלל, וכאן פירש רש"י דפסולי כהונה היינו חלל.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>גופא: בן תשע שנים ויום אחד, גר עמוני ומואבי, מצרי ואדומי, כותי, נתין, חלל וממזר, שבאו על כהנת לויה וישראלית</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>פסלוה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>עמוני, מואבי וממזר, אסורים לבוא בקהל אפילו דור עשירי שלהם. אבל גר מצרי ואדומי לא אסרה תורה אלא דור ראשון ושני, אך דור שלישי מותר לבוא בקהל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוסי אומר: כל ש</b>אף <b style='font-size:20px; color:black;'>זרעו פסול</b> - הרי הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>פוסל</b> את אשתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כל שאין זרעו פסול</b>, כגון דור שני לגר מצרי ואדומי, שאין זרעו פסול - <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו פוסל</b> אף את מי שבא עליה, ואף שבאיסור בא עליה (וכך מפורש בגמרא לקמן).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבן שמעון בן גמליאל אומר: כל שאתה נושא בתו</b> (שמותר לישא בתו) שהיא כשירה - <b style='font-size:20px; color:black;'>אתה נושא</b> אף את <b style='font-size:20px; color:black;'>אלמנתו</b>, כי לא נפסלה על ידי ביאתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכל שאין אתה נושא בתו</b>, לפי שהיא פסולה - <b style='font-size:20px; color:black;'>אי אתה נושא</b> את <b style='font-size:20px; color:black;'>אלמנתו</b>, לפי שהיא נפסלה בביאתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובגמרא לקמן יתבאר יותר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מנא הני מילי</b> שהנבעלת למי שהוא פסול לה, הרי הוא פוסלה לתרומה ולכהונה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יהודה אמר רב: אמר קרא "ובת כהן כי תהיה לאיש זר</b> - היא בתרומת הקדשים לא תאכל". מלמד הכתוב, ש<b style='font-size:20px; color:black;'>כיון שנבעלה לפסול לה</b>, הרי זה <b style='font-size:20px; color:black;'>פסלה</b> לתרומה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;7&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;7.&nbsp;</b> בהמשך הסוגיא מבארת הגמרא, מנין אנו יודעים שהיא פסולה לכהונה, שהרי עיקר המקרא לא נאמר אלא לתרומה. וכן מתבאר, שאין פסוק זה מלמד אלא על עמוני מואבי מצרי אדומי וממזר, אבל כל השאר, מפסוקים אחרים הם נלמדים.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: והרי <b style='font-size:20px; color:black;'>האי</b> קרא של "ובת כהן כי תהיה לאיש זר היא בתרומת הקדשים לא תאכל" - <b style='font-size:20px; color:black;'>מיבעי ליה</b>, יש בו צורך לגוף הדבר המבואר בפסוק, ואי אפשר לדרוש ממנו דברים נוספים!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דקאמר רחמנא: בת כהן דמינסבא לזר</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא תיכול!</b> (בת כהן הנישאת לישראל לא תאכל בתרומת בית אביה)!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ההיא</b> (דין זה שהנישאת לישראל נפסלת) -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מ</b>" ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ושבה</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>אל בית אביה כנעוריה מלחם אביה תאכל</b>"</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>- <b style='font-size:20px; color:black;'>נפקא</b> (הוא נלמד).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי <b style='font-size:20px; color:black;'>מדקאמר רחמנא</b> (הואיל ואמרה תורה): <b style='font-size:20px; color:black;'>"ושבה אל בית אביה</b>", ואז "מלחם אביה <b style='font-size:20px; color:black;'>תאכל</b>". <b style='font-size:20px; color:black;'>מכלל</b> זה עתה למד <b style='font-size:20px; color:black;'>דמעיקרא</b>, קודם ששבה אליו, שהיתה תחת בעלה - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא אכלה</b> בתרומה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואכתי מקשינן שאין הפסוק "ובת כהן כי תהיה לאיש זר" מיותר כדי ללמוד לנבעלת לפסול לה, כי אנו צריכים את המקרא לפשוטו, וללמד על הנישאת לישראל שתיפסל מתרומה; ואף שכבר אמרה תורה "ושבה אל בית אביה - מלחם אביה תאכל", וידענו כי עד שלא שבה, לא תאכל, מכל מקום, הוצרכה תורה לכתוב גם "ובת כהן כי תהיה לאיש זר":</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי, <b style='font-size:20px; color:black;'>אי מההיא</b> קרא של "ושבה אל בית אביה" - <b style='font-size:20px; color:black;'>הוה אמינא</b> שבת כהן הנישאת לישראל אם אכלה תרומה, אינה עוברת אלא ב<b style='font-size:20px; color:black;'>לאו הבא מכלל עשה</b> (איסור הנלמד בדרך מכלל הן אתה שומע לאו) שאינו אלא איסור <b style='font-size:20px; color:black;'>עשה</b>, שהרי לא למדת לאוסרה אלא ממה שאמרה תורה: ושבה - אז תאכל. הא אם לא שבה - לא תאכל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולפיכך <b style='font-size:20px; color:black;'>כתב רחמנא האי</b> "ובת כהן כי תהיה לאיש זר היא בתרומת הקדשים לא תאכל"</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>- <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>יתן <b style='font-size:20px; color:black;'>לאו</b> על אכילת תרומה של בת ישראל הנישאת לכהן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכיון שכן, עדיין לא למדת שהנבעלת לפסול לה הרי היא נפסלת!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: איסור <b style='font-size:20px; color:black;'>לאו</b> לבת כהן הניסת לישראל לאכול בתרומה - <b style='font-size:20px; color:black;'>מ"וכל זר לא יאכל קודש" נפקא</b>. שהואיל וניסת לישראל, אף היא בכלל לאו זה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומאחר שידענו אף את איסור לאו גם בלי הפסוק "ובת כהן כי תהיה לאיש זר", הרי שיש לך ללמוד ממקרא מיותר זה, שהנבעלת לפסול לה - הרי היא פסולה!</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0139_L2"></nowiki><nowiki name="דףBסחB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div>Micropedia bot