https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%A1%D7%95_%D7%91פרשני:בבלי:יבמות סו ב - היסטוריית גרסאות2026-04-04T11:24:56Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%A1%D7%95_%D7%91&diff=141903&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-09T13:03:00Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:03, 9 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l93">שורה 93:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 93:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת יבמות (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98456:rev-141903:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%A1%D7%95_%D7%91&diff=98456&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T10:22:53Z<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:22, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב יהודה אמר</b>: <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>הדין עמה</b>, ותטול כליה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב יהודה אמר</b>: <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>הדין עמה</b>, ותטול כליה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> לקמן בהמשך הסוגיא מבואר, שאף לרב יהודה אין הכלים שלה בלא שתעשה בהם גוביינא. ודעת התוספות והתוספות ישנים והכי משמע גם מדברי הרמב"ן והרשב"א, שידענו כל זה כבר בתחילת הסוגיא, ואינו חידוש שנתחדש בסוף הסוגיא<b>;</b> ואולם דעת הריטב"א (ראה דבריו ודברי הראשונים לקמן בהא דתניא כוותיה דרבי אמי), שמתחילה לא ידעה הגמרא שמחוסרת גוביינא היא, ראה שם.</span> </span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> לקמן בהמשך הסוגיא מבואר, שאף לרב יהודה אין הכלים שלה בלא שתעשה בהם גוביינא. ודעת התוספות והתוספות ישנים והכי משמע גם מדברי הרמב"ן והרשב"א, שידענו כל זה כבר בתחילת הסוגיא, ואינו חידוש שנתחדש בסוף הסוגיא<b>;</b> ואולם דעת הריטב"א (ראה דבריו ודברי הראשונים לקמן בהא דתניא כוותיה דרבי אמי), שמתחילה לא ידעה הגמרא שמחוסרת גוביינא היא, ראה שם.</span> </span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94246:rev-98456:php=table -->
</table>Micropedia bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%A1%D7%95_%D7%91&diff=94246&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T07:18:57Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|יבמות סו ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב יהודה אמר</b>: <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>הדין עמה</b>, ותטול כליה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> לקמן בהמשך הסוגיא מבואר, שאף לרב יהודה אין הכלים שלה בלא שתעשה בהם גוביינא. ודעת התוספות והתוספות ישנים והכי משמע גם מדברי הרמב"ן והרשב"א, שידענו כל זה כבר בתחילת הסוגיא, ואינו חידוש שנתחדש בסוף הסוגיא<b>;</b> ואולם דעת הריטב"א (ראה דבריו ודברי הראשונים לקמן בהא דתניא כוותיה דרבי אמי), שמתחילה לא ידעה הגמרא שמחוסרת גוביינא היא, ראה שם.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי אמי אמר: הדין עמו</b>, ונותן לה דמים, ואינה נוטלת את הכלים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשת הגמרא את טעמם:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב יהודה אמר: הדין עמה</b>, כי <b style='font-size:20px; color:black;'>משום "שבח בית אביה</b>" - <b style='font-size:20px; color:black;'>דידה הוי!</b> (יש סוברים שהוא שלה ממש, ויש אומרי שזכותה היא לגבותם. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> כן הוא לדעת רוב הראשונים שנזכרו בהערה לעיל, וכן מצינו לשון "דידה הוי" בסוף הסוגיא אף על כלים שהיא נוטלת משום שבח בית אביה וצריכה לשלם תמורתם.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אמי</b>, ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אמר הדין עמו</b>, סבר, <b style='font-size:20px; color:black;'>כיון דאמר מר</b>, במשנתנו בענין העבדים שהכניסה לו בתורת נכסי צאן ברזל:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אם מתו</b> העבדים שהכניסה לו כנכסי צאן ברזל - <b style='font-size:20px; color:black;'>מתו לו, ואם הותירו</b> העבדים לאחר שהושבחו או התייקרו - <b style='font-size:20px; color:black;'>הותירו לו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>הואיל וחייב</b> הבעל <b style='font-size:20px; color:black;'>באחריותן</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>יאכלו</b> העבדים בתרומתו של אדוניהם הכהן (וראה תוספת ביאור בהערות <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b>). <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> לפי גירסת הספרים שלפנינו: נראה מדחייתו של רב ספרא, שראיית הגמרא היא ממה ששנינו: "הואיל וחייב באחריותן יאכלו", ומהמשך הגמרא נראה שהכוונה היא להוכיח ממה שאוכלים העבדים בתרומה, וכן נראה מדברי התוספות ישנים, כמבואר בהערה בהמשך הסוגיא. ואולם בספר ישועות יעקב גרס: כיון דאמר מר: אם מתו מתו לו ואם הותירו הותירו לו, (כלומר: כיון שאתה אומר: "אם הותירו הותירו לו", על זה אין שייך לבוא מדין חיוב אחריות, אלא מתוך שהם שלו, ואינו חייב אלא דמי החפץ) <b>;</b> לימא מסייע ליה: הואיל וחייב באחריותן יאכלו, אמר רב ספרא וכו'.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב ספרא: מי קתני "והן שלו</b>"?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי <b style='font-size:20px; color:black;'>"הואיל וחייב באחריותן</b>" הוא ד<b style='font-size:20px; color:black;'>קתני! ולעולם</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לאו דידיה נינהו</b> (וראה תוספת ביאור בהערות <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b>). <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> אין כוונת רב ספרא לומר, שהוכחת הגמרא היתה מלשון "הואיל וחייב באחריותן", כי זו אינה ראיה כלל, אלא אדרבה יותר משמע שאינם שלו<b>;</b> וכוונת הגמרא בהוכחתה היתה ממה שהעבדים אוכלים בתרומה (וכדמשמע המשך הגמרא), כי לא סברה הגמרא שעל ידי חיוב אחריות יוכל האדון להאכיל את עבדיו<b>;</b> ועל זה אמר רב ספרא: וכי אטו כתוב במשנה כי מטעם שהם שלו הרי הוא מאכילם, הרי אדרבה לשון המשנה הוא שחיוב האחריות הוא שמאכילה, כי סובר רב ספרא, שאף חיוב האחריות יש בכחו להאכיל את העבדים בתרומה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>כל היכא דחייב</b> האדון <b style='font-size:20px; color:black;'>באחריותן</b> של העבדים, <b style='font-size:20px; color:black;'>אכלי</b> העבדים <b style='font-size:20px; color:black;'>בתרומה?</b> וכי משום שיש לבעל חיוב אחריות עליהם יאכלו העבדים בתרומה, והרי אינם שלו! וכיון ששנינו "עבדי צאן ברזל יאכלו", הרי למדת שדידיה נינהו. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;5&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>והתנן</b> במשנה במסכת תרומות, שחיוב אחריות של כהן על עבד או בהמה, אינו חשוב "קנין כספו" להאכילם בתרומה: <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;5.&nbsp;</b> א. ביאר הרשב"א (וראה גם בריטב"א), שקושיית הגמרא היא, ממה ששנינו: עבדי צאן ברזל של אלמנה וגרושה לכהן אוכלים בתרומה, הואיל ובאלו אי אפשר שיאכלו מכח האשה שהרי חללה היא<b>;</b> אבל משאר עבדי צאן ברזל שאוכלים בתרומה, אין להוכיח שדידיה נינהו, הואיל ואף אם תאמר: דידה נינהו, הרי אוכלים הם בתרומה, שהרי קנינו שקנה קנין - והקנין עצמו אוכל בתרומה - הרי אותו קנין שני אוכל בתרומה, וכפי שנתבאר בגמרא לעיל בעמוד א. ב. מבואר מן הסוגיא, שלמאן דאמר "דידה נינהו", אף מחיים דידה נינהו, שהרי משנתנו אינה מדברת לאחר מיתת הבעל או אחר גירושי האשה<b>;</b> וראה היטב בתוספות ד"ה עבדי בסופו. ג. הקשו בתוספות ישנים: הרי לכולי עלמא - בין לרבי אמי בין לרב יהודה - מחוסרת גוביינא היא, ועד שלא תגבה ברשותו הם<b>;</b> וכיון שכן למה לא יאכילם הבעל בתרומה עד שתגבה אותם ממנו?! ד. בריטב"א לקמן בהמשך הסוגיא, כתב - על פי שיטתו, שלא נתחדשה סברא זו ד"מחוסרא גוביינא" אלא בסוף הסוגיא (כפי שהובא לעיל בהערה) - שאכן לפי מסקנת הגמרא מתבארת המשנה לענין תרומה כפשוטה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דתנן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ישראל ששכר פרה מכהן, הרי זה יאכילנה כרשיני תרומה</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;6&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;6.&nbsp;</b> רש"י בעבודה זרה טו א הוקשה לו, איך מאכילה הישראל כרשיני תרומה שאינם שלו אלא של כהנים, והרי הוא גזלן, וראה מה שביאר שם, וכתב עוד: אי נמי, שנפלו לו מאבי אמו כהן.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>כהן ששכר פרה מישראל, אף על פי שמזונותיה עליו</b> (על הכהן) - הרי זה <b style='font-size:20px; color:black;'>לא יאכילנה כרשיני תרומה!</b> היות ולענין תרומה צריך שתהא הבהמה "קנין כספו", ובהמה זו אינה קנין כספו של השוכר הכהן, אלא של בעליה הזר (וראה תוספת ביאור בהערות <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;7&nbsp;</b>). <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;7.&nbsp;</b> התוספות פירשו שאיסור האכלתה בכרשיני תרומה הוא משום שעל ידי כך נהנה הזר בעל הבהמה "הנאה של כילוי" מן התרומה, והנאה כעין זו אסורה אף בתרומה שמותרת בהנאה. ותוספות ישנים ותוספות הרא"ש, וכן הרע"ב ביארו: לא יאכילנה כרשיני תרומה, כיון שגוף הפרה לישראל, דכתיב: וכהן כי יקנה נפש קנין כספו, נפש אפילו נפש בהמה במשמע, ואמר רחמנא: קנין כספו דכהן ליכול בתרומה, קנין כספו של ישראל לא ליכול בתרומה, (לשון הרע"ב). וראה מה שכתב רש"י בעבודה זרה טו א ד"ה לא יאכילנה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ותסברא</b>, וכי סבור אתה שראיה זו שהבאת, ראיה היא?! והרי <b style='font-size:20px; color:black;'>נהי</b>, על אף <b style='font-size:20px; color:black;'>דמחייב</b> השוכר <b style='font-size:20px; color:black;'>בגניבה ואבידה</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;8&nbsp;</b> - <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;8.&nbsp;</b> מחלוקת תנאים היא, אם דין השוכר כשומר שכר החייב בגניבה ואבידה, או דינו כשומר חנם שאינו חייב אלא בפשיעה, וסוגייתנו כדעת הסובר: שוכר כנושא שכר דמי, ומכאן משמע שהלכה כמותו, תוספות.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>באונסיה, בכחשה ובפחיתת</b> (רשב"א) <b style='font-size:20px; color:black;'>דמיה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מי מחייב!?</b> וכי חייב השוכר באחריות הבהמה אם תיאנס או תיכחש או שייפחתו דמיה, כשם שחייב הבעל בנכסי צאן ברזל?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן, אין לך להוכיח ממשנה זו שאין חיוב אחריות כמו של הבעל בנכסי צאן ברזל מאכלת בתרומה; ויכולים אנו לומר שמשום חיוב אחריות הבעל אוכלים העבדים בתרומה, ולעולם נכסי צאן ברזל לאו דידיה נינהו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b> - בעל שחייב באחריות נכסי צאן ברזל שלו - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא דמיא אלא לסיפא</b> של אותה משנה בתרומות:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ישראל ששם</b> (שי"ן ימנית) <b style='font-size:20px; color:black;'>פרה מכהן</b> (קיבל על עצמו אחריות הפרה אף מאונס, כחש ופחת דמים <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;9&nbsp;</b>), <b style='font-size:20px; color:black;'>לא יאכילנה כרשיני תרומה</b>, דכשלו הן חשובים ולא של הכהן. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;9.&nbsp;</b> התוספות כתבו שאסור לעשות כן משום איסור ריבית, ולפיכך פירשו: ישראל ששאל פרה מכהן.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל כהן ששם פרה מישראל, יאכילנה כרשיני תרומה</b>, דכשלו הם חשובים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי למדת: כל שנתחייב באחריות גמורה, הרי זה מאכילם בתרומה, והכי נמי יש לפרש במשנתנו, ומכל מקום לאו דידיה נינהו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יתוב</b> (אחרונים, ישבו) <b style='font-size:20px; color:black;'>רבה ורב יוסף בשלהי פירקיה דרב נחמן</b> (לאחר דרשת רב נחמן), <b style='font-size:20px; color:black;'>ויתבי וקאמרי</b> (ישבו ואמרו): <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;10&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;10.&nbsp;</b> בראשונים יש גירסא: <b>ויתיב וקאמר</b>, והיינו שרב נחמן הוא שאמרה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא כוותיה דרב יהודה, ותניא כוותיה דרבי אמי</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא כוותיה דרבי אמי</b> שנכסי צאן ברזל כשלו הם חשובים, ועל כרחך שאם באה ליטול כליה אין הדין עמה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אמרה תורה: וכי יכה איש את עין עבדו או את עין אמתו ושחתה לחפשי ישלחנו תחת עינו. ואם שן עבדו או שן אמתו יפיל לחפשי ישלחנו תחת שנו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>עבדי צאן ברזל</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>יוצאין בשן ועין לאיש</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שאם הבעל הוא זה שחבל והוציא את השן או את העין של העבד, הרי הוא יוצא לחרות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל לא לאשה</b>, שאם האשה היא שחבלה בהם, אין הם יוצאים לחרות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומוכח שעבדי צאן ברזל הם של הבעל, וכדעת רבי אמי (וראה תוספת ביאור בהערות <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;11&nbsp;</b>). <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;11.&nbsp;</b> כתבו התוספות, שמן הרישא של הברייתא "עבדי צאן ברזל יוצאים בשן ועין לאיש", אין להוכיח כדעתו של רבי אמי, כי בדין זה מודה אף רב יהודה, שהרי לענין תרומה מודים כולי עלמא שהם אוכלים בתרומה, ומשום שאף לרב יהודה חשובים העבדים "קנין כספו" של הבעל מחמת חיוב אחריות של הבעל, ואם כן מטעם זה חשוב העבד "עבדו" של הבעל, ויוצא הוא לחירות אם הכהו הבעל<b>;</b> ועוד, שהרי מחוסרת גוביינא היא, ראה בדבריהם. וביאור ראיית הגמרא היא מן הסיפא: "אבל לא לאשה", שדין זה תלוי במחלוקתם של רבי אמי ורב יהודה, ולדעת רבי אמי אין הם יוצאים לחירות אלא בהכאתו של בעל, וכמבואר בברייתא, ואילו לדעת רב יהודה הרי הם יוצאים לחירות אף בהכאתה של האשה, (וראה עוד מה שהוסיפו בזה <b>;</b> וראה מהרש"א וקרן אורה שנחלקו בהבנת דבריהם). ואולם דעת הרמב"ן הרשב"א והריטב"א (ותוספות עצמם בבבא קמא פט ב ד"ה מאי), שהראיה היא ממה שיוצא לאיש, ודחו קושייתם השניה של התוספות, כל אחד על פי דרכו<b>;</b> וקושייתם הראשונה של התוספות לא הזכירו כלל.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא כוותיה דרב יהודה</b>, שהדין עמה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דתניא: אשה <b style='font-size:20px; color:black;'>המכנסת שום לבעלה</b> (נכסי צאן ברזל, הנישומים בכתובתה) -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אם רצה הבעל למכור</b> את הנכסים - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא ימכור</b>, כדי שאם יגרשנה תוכל ליטול כליה, וכדעת רב יהודה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולא עוד, אלא אפילו הכניס לה</b> הבעל <b style='font-size:20px; color:black;'>שום משלו</b>, שהוא זה שהביאם, וקיבלם על עצמו כמו נכסי צאן ברזל, אף בנכסים האלו, <b style='font-size:20px; color:black;'>אם רצה הבעל למכור</b> את הנכסים - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא ימכור!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשום שאף בנכסים אלו זכותה של האשה ליטול את אותם כלים שהוא הכניס, על אף שבהם אין לה את טענת הזכות לקבל "שבח בית אביה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מכרו שניהם</b>, הבעל או האשה, את נכסי צאן הברזל <b style='font-size:20px; color:black;'>לפרנסה</b> (למזונות <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;12&nbsp;</b>) - <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;12.&nbsp;</b> לאו דוקא למזונות, אלא שאין אדם מוכר כלי תשמישיו אלא למזונות, רש"י.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>זה היה מעשה לפני רבן שמעון בן גמליאל, ואמר: הבעל מוציא מיד הלקוחות</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר: לא מיבעיא שכשמכר הוא בלא דעתה ומת או גירשה, שהיא מוציאה מיד הלקוחות את כליה, אלא אפילו הוא מוציא מיד הלקוחות מיד, דבשעת מכירה לאו מכירה ודאית היא שמא ימות בחייה ונמצאת מכירתו בטילה, (רשב"א בהבנת רש"י); וכשהיא מכרה, ודאי מוציא הבעל שהרי שלו הוא. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;13&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;13.&nbsp;</b> לשון רש"י הוא: לא מיבעיא דאם מכר הוא בלא דעתה ומת או גירשה, דהיא מוציאה מיד הלקוחות, אלא אפילו מתה היא הוא מוציא מיד הלקוחות דמכירה לאו מכירה הוא<b>י;</b> והרשב"א הביא משמו: דבשעת מכירה לאו מכירה ודאית היא שמא ימות בחייה ונמצאת מכירתו בטילה. וכתב עוד הרשב"א, כי מה שכתב רש"י "אלא אפילו <b>מתה היא</b> הוא מוציא מיד הלקוחות, אין כוונתו שאינו מוציא מיד הלקוחות אלא כשמתה היא, אלא אפילו כשמתה היא, הבעל מוציא מיד הלקוחות, ראה שם. והרשב"א תמה עליו: נמצא לפי דבריו שהבעל מבטל לכשירצה והאשה אינה יכולה לבטל אלא משעה שתבוא לגבות, וזה דחוק מאד, יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא, הוא מבטל מיד מחמת זכותה, והיא אינה יכולה לבטל עד שעת גוביינא?! וביאר שם הענין באופן אחר.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא אמר רב נחמן: הלכה כרב יהודה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> תמה <b style='font-size:20px; color:black;'>ליה רבא לרב נחמן: והתניא כוותיה דרבי אמי</b>, וכפי שהביאה הגמרא לעיל?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשני ליה רב נחמן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אף על גב דתניא כוותיה דרבי אמי, מסתברא טעמא דרב יהודה, משום "שבח בית אביה</b>"</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ההיא איתתא, דעיילה ליה לגברא איצטלא דמילתא בכתובתה</b> (אשה אחת הכניסה בגד של משי כנכסי צאן ברזל בכתובתה). <b style='font-size:20px; color:black;'>שכיב</b> (מת) בעלה. <b style='font-size:20px; color:black;'>שקלוה יתמי, ופרסוה אמיתנא</b> (נטלו היתומים את האיצטלה ופרסו אותה על המת). ותכריכים של מת אסורים בהנאה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;14&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא: קנייה מיתנא</b>, "קנהו" המת לאיצטלה, מחמת היתומים שפרסוה עליו, וכאילו שלו היא! <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;14.&nbsp;</b> תכריכי המת איסורי הנאה הן כהקדש, שלמד בגזירה שוה "שם - שם" מעגלה ערופה. כתיב במיתת מרים "ותמת שם מרים", וכתיב בעגלה ערופה "וערפו שם את העגלה בנחל". ועגלה ערופה אסורה בהנאה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר, מתוך שפרסוה היתומים לאיצטלה על המת - הרי היא נאסרת בהנאה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואין זה נחשב כאדם האוסר על חבירו דבר שאינו שלו, שאין בכוחו לאוסרו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> תמה <b style='font-size:20px; color:black;'>ליה נאנאי, בריה דרב יוסף, בריה דרבא, לרב כהנא</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והאמר רבא אמר רב נחמן: הלכה כרב יהודה</b>, שאמר שהאיצטלה הוא של האשה ולא של היתומים, ואיך יכולים היתומים לאסור בהנאה את הבגד שאינו שלהם?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רב כהנא לנאנאי: <b style='font-size:20px; color:black;'>מי לא מודה רב יהודה ד</b>אף על גב שהדין עמה, מכל מקום בגד זה עדיין <b style='font-size:20px; color:black;'>מחוסר גוביינא</b> הוא! וכל עוד שלא גבתה את האיצטלא מהיתומים אין האיצטלה שלה (או אין היא נחשבית ברשותה) אלא רק "שעבודא בעלמא" יש לה על האיצטלא!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והראיה שעדיין אין האיצלה שלה (או שאין היא עדיין ברשותה, שהרי <b style='font-size:20px; color:black;'>אילו מיגניב</b> (אם האיצטלא היתה נגנבת מהיתומים) וכי <b style='font-size:20px; color:black;'>לאו יורשים חייבים לשלומי</b> (האם לא היה מוטל חיוב על היתומים לשלם לה את האיצטלא)?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי אם תמצי לומר שכבר הם ברשותה, אף בלי גוביינא, אם כן, למה לא פקע מיד בשעת המיתה חיוב האחריות שיש לבעל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>כיון דאילו מיגניב</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>יורשין חייבים לשלומי</b>, הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>ברשותייהו</b> של יורשים <b style='font-size:20px; color:black;'>קיימי</b>, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;15&nbsp;</b> עד שתגבה אותה מהם. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;15.&nbsp;</b> רש"י. כן היא הגירסא ברי"ף ברשב"א וברא"ש, ונתבארה כפי שפירשוה רש"י והרשב"א<b>;</b> וכתב הערוך לנר, שמרש"י משמע נמי שהוא גורס כן, ותמה, מי השמיט דברים אלו מן הגמרא.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכיון שאיצטלה ברשות היתומים היא, בא ה"הקדש" שהקדישוהו היתומים (דהיינו, איסור ההנאה שהחילו היתומים על החפץ), ומפקיע את שעבוד האשה מן האיצטלא, ונותנים היורשים את דמי האיצטלא <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;16&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;16.&nbsp;</b> פירוש: ולכן חל איסור ההנאה שעשו היתומים, אבל אם לא היינו אומרים שהוא מפקיע מידי שעבוד, היה שעבודה של האשה מונע בעד היתומים מלאסור את החפץ בהנאה<b>;</b> וכן בשלשת הדברים שמביאה הגמרא, אם לא שאנו אומרים: "חמץ מפקיע מידי שעבוד", היה השעבוד מונע מן ההקדש לחול, ולא היה חל איסור החמץ כי היה נחשב כחמץ של גוי שאינו נאסר בהנאה, וכן לא היה חל השחרור ששחרר בעל השור את שורו. ובביאור ענין "מפקיע מידי שעבוד", נסתפקו בו האחרונים, האם הכוונה היא, שדברים אלו אכן מפקיעים את השעבוד המונע בעדם מלחול (וכפי שמשמע מפשטות לשון רש"י), ומתוך כך הם חלים<b>;</b> או כוונת הדברים היא, שאין בכח שעבודה של האשה מלמנוע בעד היתומים מלאסור את החפץ בהנאה, אף שעל ידי כך יימנע ממנה מלגבות את שעבודה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>רבא</b>, שאמר מתוך שמחוסרת גוביינא היא, חל ההקדש, ופקע שעבוד האשה - <b style='font-size:20px; color:black;'>לטעמיה</b> (לשיטתו) הוא!</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0136_L2"></nowiki><nowiki name="דףBסזB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div>Micropedia bot