https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%98_%D7%91פרשני:בבלי:יבמות מט ב - היסטוריית גרסאות2026-04-11T18:51:56Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%98_%D7%91&diff=141872&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-09T12:59:05Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:59, 9 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l67">שורה 67:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 67:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת יבמות (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94205:rev-141872:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%98_%D7%91&diff=94205&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T15:53:59Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|יבמות מט ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
</span><BR></U></B></span><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כן הכל מודים, ואפילו רבי עקיבא שעושה ממזר אפילו מחייבי לאוין שאינם של שאר, כגון המחזיר גרושתו משנישאת -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שאם בא הבעל <b style='font-size:20px; color:black;'>על הסוטה</b>, על אשתו לאחר שזינתה, ואפילו אם ודאי זינתה ואסורה לו בלאו - <b style='font-size:20px; color:black;'>שאין הולד ממזר!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומסביר אביי את דבריו:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>נדה</b>, על אף שביאתה אסורה לבעלה בכרת, הכל מודים שאין הולד ממזר, <b style='font-size:20px; color:black;'>דהא תפסי בה קידושין</b> לאשה. שהרי בעת נדותה לא פוקעים קידושיה לבעלה, ולכן אין הולד ממזר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי לדברי הכל אין ממזר אלא מאשה שלא תופסים לו בה קידושין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לפי שיסוד הממזרות הוא "מום זר", שה"זרות" בין האיש לאשה, שלא יתכן ביניהם קשר של אישות, אלא לעולם הם זרים זה לזה, היא הגורמת לממזרות של הולד הנולד מהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן, אם אין פוקעים קידושיה של הנדה בעת נדותה, הרי זה ראיה שיתכן בה קידושין לבעל גם בשעת נדתה, ורק ביאתה אסורה, וזו היא הסיבה שדהולד אינו ממזר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b> במי שבא על הנדה, שנטמא שבעה ימים כמו הנדה שהוא בא עליה: (ויקרא טו) <b style='font-size:20px; color:black;'>"ותהי נדתה עליו</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"ותהי", לשון הויה הוא, מלמד הכתוב ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו בשעת נדתה, תפסי בה קידושין</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>סוטה נמי</b>, אין ממזר מבעלה, על אף שהוא עובר על לאו של איסור זונה, <b style='font-size:20px; color:black;'>דהא תפסי בה קידושין</b>. שהרי אין קידושיה לבעלה פוקעים מחמת זנותה. ולכן אין הולד ממזר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא נמי הכי</b> כדברי אביי: <b style='font-size:20px; color:black;'>הכל מודים, ב</b>בעל ה<b style='font-size:20px; color:black;'>בא על הנדה, ו</b>בבעל הבא <b style='font-size:20px; color:black;'>על הסוטה</b> שזינתה תחתיו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>באיש זר הבא <b style='font-size:20px; color:black;'>על שומרת יבם</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>שאין הולד ממזר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וסוברת הברייתא שאין ממזר מאיש זר הבא על שומרת יבם, היות ויש לאיש זר תפיסת קידושין ביבמה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ונחלקו בדבר לקמן (צב ב), רב ושמואל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לדעת רב לא תופסים קידושין בשומרת יבם לאדם זר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולמד זאת רב מן הפסוק "לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר", וסובר רב שמשמעות הפסוק היא: לא תהיה הויה של קידושין בשומרת יבם לאיש זר, אלא רק יבמה יכול לקחתה לאשה, ולא אדם אחר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולפי רב, כיון שאין לזר תפיסת קידושין בה, אם יבוא עליה זר יהיה הולד ממזר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו שמואל, מסתפק אם כונת הפסוק היא כמו רב, לומר שאין ביבמה כל הויה לזר. או לומר הפוך, שאיסור ההויה של זר בשומרת יבם הוא לאו, שעובר הזר המקדש אותה לו לאשה בלאו, בכך שהוא מהוה אותה לעצמו. וזה עצמו מגלה הכתוב, שיש לו בה תפיסת קידושין, כי אחרת לא היה בה לאו של לקיחה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והברייתא האומרת שאין ממזר בשומרת יבם מתאימה עם הצד של שמואל שיש בה הויה לזר, כי לצד השני של שמואל, ולדברי רב, הרי הוא ממזר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ואביי</b> שאמר "הכל מודים בבא על הנדה ועל הסוטה שאין הולד ממזר", מדוע הוא לא הזכיר גם שומרת יבם, כמו הברייתא?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>שומרת יבם</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מספקא ליה</b> לאביי <b style='font-size:20px; color:black;'>אי כרב</b>, הסובר שהוא ממזר <b style='font-size:20px; color:black;'>אי כ</b>צד אחד של <b style='font-size:20px; color:black;'>שמואל</b>, שיש בה תפיסת קידושין, ואין הולד ממזר, וכמו שנתבאר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי שמעון בן עזאי</b> מצאתי מגילת יוחסין בירושלים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תני,</b> שנינו בברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>שמעון בן עזאי אומר: מצאתי מגלת יוחסין בירושלים, וכתוב בה: איש פלוני ממזר מאשת איש</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>עוד מצאתי <b style='font-size:20px; color:black;'>כתוב בה: משנת רבי אליעזר בן יעקב</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>קב, ונקי!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מצאנו דבריו במידה מועטת, כמו שמידת קב היא מידה מועטה, אבל בכל מקום שנשנו דבריו, הלכה כמותו, לפי שדבריו ברורים לאמיתם, כסולת נקיה מכל פסולת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>עוד <b style='font-size:20px; color:black;'>כתוב בה: מנשה הרג את ישעיה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא: מידן דייניה</b>, דן אותו מנשה בדין שיבואר להלן, <b style='font-size:20px; color:black;'>וקטליה,</b> והרגו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> מנשה לישעיה: <b style='font-size:20px; color:black;'>משה רבך אמר</b> (שמות לג) <b style='font-size:20px; color:black;'>"כי לא יראני האדם, וחי</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אילו <b style='font-size:20px; color:black;'>את אמרת</b> (ישעיהו ו) <b style='font-size:20px; color:black;'>"ואראה את ה' יושב על כסא רם ונשא</b>", ובכל זאת נשארת בחיים!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>משה רבך אמר</b> (דברים ד) <b style='font-size:20px; color:black;'>"מי כה' אלהינו בכל קראנו אליו!</b>", שבכל עת שאנו קוראים אליו נשמעת התפילה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אילו <b style='font-size:20px; color:black;'>את אמרת</b> (ישעיהו נה) <b style='font-size:20px; color:black;'>"דרשו ה' בהמצאו</b>". שיש זמן שהוא מצוי לשמוע ויש זמן שאינו מצוי לשמוע את קריאתנו אליו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>משה רבך אמר</b> (שמות כג) בלשון ברכה <b style='font-size:20px; color:black;'>"את מספר ימיך אמלא</b>". שיהיו הימים שנקצבו לאדם שלמים מבלי גרעון עקב החטא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך משמע מלשון "אמלא", שלכל היותר תהיה הברכה שיהיו ימיו מלאים כמו שנקצבו לו, אך לא תיתכן תוספת של ברכה על מספר הימים שנקצבו לאדם בשעת הוולדו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אילו <b style='font-size:20px; color:black;'>את אמרת</b> לחזקיה (מלכים ב כ) <b style='font-size:20px; color:black;'>"והוספתי על ימיך</b> (הקצובים בעת הולדתך) <b style='font-size:20px; color:black;'>חמש עשרה שנה</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ישעיה: ידענא ביה</b> במנשה, <b style='font-size:20px; color:black;'>דלא מקבל מה דאימא ליה,</b> שלא יקבל את מה שאומר ואשיב על טענותיו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי אימא ליה אישוייה מזיד</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם אומר לו ולא יקבל דברי, ויהרגני, אז הוא יהיה מזיד בהריגתי, בעוד שעתה הוא בגדר "אומר מותר" להרגני. שסבור הוא שכדין הוא עושה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ונמצא אני מכשילו להרגני במזיד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> ישעיה <b style='font-size:20px; color:black;'>שם</b> ו<b style='font-size:20px; color:black;'>איבלע ב</b>תוך עץ <b style='font-size:20px; color:black;'>ארזא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אתיוה לארזא</b>, הביאו את עץ הארז, <b style='font-size:20px; color:black;'>ונסרוה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כי מטא</b>, כאשר הגיע המסור המנסר <b style='font-size:20px; color:black;'>להדי פומא</b>, לפיהו של ישעיה, ניסר המסור את פיו, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>נח נפשיה</b>, נפטר ישעיה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והטעם שמת בצורה כזאת, הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>משום דאמר</b> (ישעיהו ו) <b style='font-size:20px; color:black;'>"ובתוך עם טמא שפתים אנכי יושב</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שאמר את גנות ישראל מעצמו, ולא צוה לו הקב"ה לומר זאת, ולא אמר זאת בדרך תוכחה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה לאחר שהביאה הגמרא את טענותיו של מנשה, ואת זה שאמר ישעיה שיש ליישב את הכתובים, אך מנשה לא יקבל את ההסבר, דנה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מכל מקום, קשו קראי אהדדי!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומסבירה הגמרא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. זה שאמר ישעיה <b style='font-size:20px; color:black;'>"ואראה את ה'</b>", בעוד שמשה רבינו אמר "לא יראני האדם וחי", אין בכך קושיה -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כדתניא: כל הנביאים נסתכלו</b> בהקב"ה <b style='font-size:20px; color:black;'>באספקלריא</b> (כלי הבטה) <b style='font-size:20px; color:black;'>שאינה מאירה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן הם חשבו שהם ראו את הקב"ה, אבל למעשה הם לא ראו!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו <b style='font-size:20px; color:black;'>משה רבינו נסתכל באספקלריא המאירה</b>, ונוכח לדעת שלא ראהו בפניו!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. זה שאמר ישעיה <b style='font-size:20px; color:black;'>"דרשו ה' בהמצאו</b>", בעוד שמה רבינו אמר "אין כה' אלהינו בכל קראנו אליו", אין בכך קושיה -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא ביחיד,</b> אין הוא נשמע אלא ב"המצאו" של הקב"ה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא בצבור</b>, תפלתו נשמעת בכל עת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ויחיד אימת</b> הטא נשמע ה"המצאו"?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. זה שאמר ישעיה לחזקיה "והוספתי על ימיך חמש עשרה שנה, בעוד שמשה רבינו אמר <b style='font-size:20px; color:black;'>"את מספר ימיך אמלא</b>" - מחלוקת <b style='font-size:20px; color:black;'>תנאי היא!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא: "את מספר ימיך אמלא</b>".</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0099_L2"></nowiki><nowiki name="דףBנB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div>Micropedia bot