https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%90_%D7%90פרשני:בבלי:יבמות מא א - היסטוריית גרסאות2026-04-04T11:24:34Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%90_%D7%90&diff=141855&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-09T12:57:02Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:57, 9 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l114">שורה 114:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 114:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת יבמות (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94188:rev-141855:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%90_%D7%90&diff=94188&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T15:51:56Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|יבמות מא א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
</span><BR></U></B></span><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: האיסור של "צרת קרובת חלוצתו" הנשואה לאדם נכרי, הוא גזירה מיוחדת, שגזרו חכמים כדי שלא יבואו אנשים לידי טעות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי בנוהג שבעולם, הקרובות של החלוצות הולכות עמהן לבית דין בשעה שהן חולצות. אך אין שאר היבמות נוהגות ללכת עם היבמה הנחלצת לבית דין לראות בחליצתה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וחששו חכמים, שלא יבחינו כל האנשים מי היא האשה הנחלצת, אלא יהיו אנשים שיטעו לומר שהקרובה של החלוצה, הנמצאת עמה בבית דין בשעת החליצה, היא זאת שנחלצה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הילכך, <b style='font-size:20px; color:black;'>הך</b> קרובה <b style='font-size:20px; color:black;'>דאזלא בהדה</b>, שהולכת יחד עם החלוצה <b style='font-size:20px; color:black;'>לבי דינא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>גזרו בהו רבנן</b> שתהיה צרתה אסורה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכגון אם תביא אשה בשם לאה את אחותה רחל לבית הדין, כדי שתהיה נוכחת יחד עמה בעת חליצתה, יכולים אנשים לטעות ולחשוב שרחל היא אשת המת הנחלצת, ולא לאה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומכח טעות זאת, הם יחשבו שצרת רחל, היא אשת המת השניה, הנפטרת לשוק בחליצתה של רחל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן, אם יקח היבם את צרת רחל, יבואו האנשים לומר שהוא לקח את צרת חלוצתו, האסורה עליו מן התורה לדברי הכל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן אסרו לקחת את צרת קרובת חלוצתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>האי</b>, היבמה שאינה נחלצת, <b style='font-size:20px; color:black;'>דלא אזלא</b>, שאין דרך היבמה שאינה נחלצת ללכת <b style='font-size:20px; color:black;'>בהדה</b>, ביחד עם צרתה היבמה הנחלצת, <b style='font-size:20px; color:black;'>לבי דינא</b>, ולא יבואו לטעות בה -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לא גזרו בהו רבנן</b> לאסור את אחותה. לפי שלא יבואו לטעות ולומר שנשא את אחות חלוצתו האסורה לו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן לא אסרו את קרובת צרת חלוצתו.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>החולץ ליבמתו, ונשא אחיו את אחותה</b> של החלוצה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ומת</b> האח -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי היא <b style='font-size:20px; color:black;'>חולצת ולא מתיבמת</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מן התורה בת ייבום היא, אך אינה מתייבמת מדרבנן, כי אסורה עליו משום אחות חלוצה, שהוא איסור דרבנן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>וכן המגרש את אשתו, ונשא אחיו את אחותה ומת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>הרי זו פטורה</b> לגמרי מן הייבום ומן החליצה. לפי שהיא אסורה עליו בערות אחות אשה מן התורה, שנוהג בה גם אחר שגירש את אשתו, כל עוד אשתו קיימת בחיים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(הגמרא דנה מדוע נקט התנא לשון "וכן", והרי כאן היא פטורה לגמרי).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. <b style='font-size:20px; color:black;'>שומרת יבם,</b> שנפלה לפני כמה אחים, והוזקקה להם ליבום, <b style='font-size:20px; color:black;'>שקידש אחיו</b> (אחד מן האחים) <b style='font-size:20px; color:black;'>את אחותה</b> של היבמה, ונאסרה על האח הזה יבמתו באיסור כרת של אחות אשה -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לדברי חכמים, פקעה זיקתה של היבמה אליו משעה שנעשתה ערוה עליו כליל, ואחותה אינה אסורה עליו עוד באיסור של "אחות זקוקה". שהרי אין היבמה זקוקה לו עוד מן התורה, ואין לו כל זיקה בה עד שנאסור את קרובותיה מחמת "זיקה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובכל זאת, <b style='font-size:20px; color:black;'>משום רבי יהודה בן בתירא אמרו: אומרים לו</b> לאותו יבם שקידש את אחותה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>המתן</b> מלכנוס את אחות יבמתך שקדשת לך לאשה, לפי שעדיין אסורה היא עליך באיסור "אחות זקוקה", מדרבנן, <b style='font-size:20px; color:black;'>עד שיעשה אחיך</b> (אחד האחים) <b style='font-size:20px; color:black;'>מעשה</b> של יבום או חליצה ביבמה, ואז תפקע זיקתה, ולא תהיה עוד אסורה עליך משום "אחות זקוקה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חלץ לה אחיו, או כנסה</b> - פקעה זיקתה לגמרי, ואין אחותה אסורה משום אחות זקוקה. ולכן אז <b style='font-size:20px; color:black;'>יכנוס</b> היבם <b style='font-size:20px; color:black;'>את אשתו</b>, אחות יבמתו, שקידשה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן אם <b style='font-size:20px; color:black;'>מתה היבמה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>יכנוס את אשתו</b>, אחותה!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי אפילו אם כנס את יבמתו ומתה, אחותה מותרת לו, לאחר מות אשתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מת יבם</b>, ואין אח אחר שיחלוץ או ייבם, והרי אחותה של היבמה, שקידש לו לאשה, אסורה עליו באיסור אחות זקוקה -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יוציא</b> הלה <b style='font-size:20px; color:black;'>את אשתו</b> האסורה לו באיסור אחות זקוקה <b style='font-size:20px; color:black;'>בגט</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>את <b style='font-size:20px; color:black;'>אשת אחיו</b>, היבמה, אחות אשתו שקידש, הוא יוציא <b style='font-size:20px; color:black;'>בחליצה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך אינו יכול לייבמה משום שהיא אסורה עליו כערות אחות אשה גם לאחר שגירש את אשתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומן התורה היא יוצאת בלי חליצה, שהרי ערוה גמורה היא עליו, וחכמים תיקנו שיחלוץ לה.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>החולץ ליבמתו ונשא אחיו את אחותה, ומת, חולצת ולא מתייבמתת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן המגרש את אשתו ונשא אחיו את אחותה ומת, הרי זו פטורה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי "וכן</b>"? והרי אין דמיון בין אחות חלוצה לאחות גרושה, שזו חולצת, וזו פטורה מן החליצה!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: אכן אין דמיון ביניהן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן <b style='font-size:20px; color:black;'>אימא</b>, אמור בלשון המשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל המגרש</b> את אשתו, ונשא אחיו את אחותה ומת, הרי היא פטורה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ריש לקיש, כאן</b>, במשנתנו, <b style='font-size:20px; color:black;'>שנה</b> לימד <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אחות גרושה</b> - אסורה <b style='font-size:20px; color:black;'>מדברי תורה</b>. ולכן היא פטורה מהחליצה והיבום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אחות חלוצה</b> - אסורה <b style='font-size:20px; color:black;'>מדברי סופרים!</b> ולכן היא חייבת בחליצה, אך אינה מתייבמת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנתנו: <b style='font-size:20px; color:black;'>שומרת יבם, שקידש</b> אחיו את אחותה, <b style='font-size:20px; color:black;'>וכו'.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר שמואל: הלכה כדברי רבי יהודה בן בתירא</b>, שצריך המקדש להמתין עד שיחלוץ אחיו ליבמה או ייבמנה, היות ואמרינן "יש זיקה" לאסור את היבם בקרובותיה של יבמתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ויש בכוחה של הזיקה הזאת שבין היבמה ליבם, כדי לאסור את קרובותיה של היבמה אפילו לאחר שקידש ביבם את אחותה, ונעשתה היבמה אסורה עליו באיסור כרת!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לפי שהחשיבו חכמים את זיקתה אליו כאילו היא גוברת על קידושי אחותה שהם מן התורה, והזיקה עדיין קיימת מדרבנן, למרות שמן התורה היא ערוה גמורה עליו!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איבעיא להו</b>: אם לאחר מכן <b style='font-size:20px; color:black;'>מתה אשתו</b> (אחות יבמתו שקידש לו לאשה) - <b style='font-size:20px; color:black;'>מהו ביבמתו?</b> ויסוד השאלה הוא: היות ובשעה שהיתה אסורה עליו ליבום מחמת ערות אחות אשה, חל עליה איסור ערוה של אשת אח שאין לו היתר יבום, המוגדר כשם "אשת אח שיש לו בנים" -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>האם יכול איסור זה לפקוע כשמתה אשתו, ותחזור להיות מותרת כדין אשת אח שאין לו בנים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>או שנאמר היות וחל עליה שם אשת אח שאין לו היתר, המוגדר כשם "אשת אח שיש לו בנים", שוב אין הוא יכול לפקוע, והרי היא אסורה עולמית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב ורבי חנינא, דאמרי תרוייהו: מתה אשתו</b> - חוזר היבם להיות <b style='font-size:20px; color:black;'>מותר ביבמתו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שמואל ורב אסי, דאמרי תרוייהו: מתה אשתו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אסור ביבמתו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא: מאי טעמא דרב</b> המתיר אותה ליבום אחר מות אשתו? והרי כבר נאסרה עליו שעה אחת, בשעה שהיתה ערוה של אחות אשה, כאשת אח שאין לו היתר יבום, שהרי באותה שעה שהיתה ערוה של אחות אשה אין אני קורא בה "יבמה יבוא עליה"? -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>משום דהואי</b>, שהרי היא <b style='font-size:20px; color:black;'>יבמה שהותרה</b> ליבום בשעת נפילתה ליבום, בעת מיתת אחיו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ונאסרה</b> ליבום רק לאחר נפילה, משנעשתה לאחר מכן ערות אחות אשה, כשקידש את אחותה. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>שוב <b style='font-size:20px; color:black;'>חזרה והותרה</b> במיתת אשתו, שמאז היא אינה ערוה של אחות אשה -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וסבר רב, כיון שבשעת נפילה היא הותרה ליבום, אין היא נאסרת עולמית משום "אשת אח שיש לה בנים", גם בשעה שהיא נהיית ערוה של אחות אשה, לאחר שעת הנפילה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי לא נאמר הדין שנאסרה עולמית, כ"אשת אח שיש לו בנים", אלא ביבמה שבשעת נפילה ליבום, בשעת מיתת האח, אין אני קורא בה "יבמה יבוא עליה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהיות ולא הותר אז איסור האשת אח, הוא נאסר עולמית, שכיון שחל האיסור, אין מה שיתירנו לאחר מכן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל זאת, שבשעת נפילתה ליבום אני קורא בה "יבמה יבוא עליה", והותר איסור האשת אח שבה, אלא שלאחר מכן נהייתה אסורה משום ערוה של אחות אשה, ורק מאז אין אני קורא בה "יבמה יבוא עליה" - אין היא נאסרת עולמית כ"אשת אח שיש לו בנים".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא הדין הוא, ש<b style='font-size:20px; color:black;'>תחזור להיתירה הראשון</b>, כאשת אח שאין לו בנים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מתיב רב המנונא</b> לרבא מהמשנה (לעיל כט א), ששנינו בה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ג' אחין</b> שהיו <b style='font-size:20px; color:black;'>ב'</b> מהם <b style='font-size:20px; color:black;'>נשואין ב' אחיות, ו</b>אח אחד <b style='font-size:20px; color:black;'>אחד מופנה,</b> פנוי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מת אחד מבעלי אחיות, ועשה בה מופנה מאמר,</b> קידושין שתיקנו חכמים ליבם, לפני שבא על יבמתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואחר כך מת אחיו השני</b>, הנשוי את האחות השניה, והיא אחותה של בעלת המאמר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואז נאסרת בעלת המאמר על האח השלישי, משום היותה "אחות זקוקה", של אשת השני הנופלת עתה ליבום. שהרי המאמר באחות הראשונה אינו עושה אותה לאשתו, עד שנאמר שהאחות השניה אינה זקוקה לו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואחר כך מתה אשתו</b> של השני <b style='font-size:20px; color:black;'>אחריו</b>, ונשארה בעלת המאמר, ושוב אין היא נחשבת "אחות זקוקה", שהרי מתה אחותה -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אותה יבמה</b>, בעלת המאמר - <b style='font-size:20px; color:black;'>חולצת</b> (וצריכה גם גט למאמר) <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא מתיבמת</b>, היות ונאסרה עליו שעה אחת, בהיותה "אחות זקוקה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמאי</b> תצא בעלת המאמר ממנו?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תיהוי</b> בעלת המאמר <b style='font-size:20px; color:black;'>כ</b>מו <b style='font-size:20px; color:black;'>יבמה שהותרה, ונאסרה, וחזרה והותרה,</b> שלדברי רב - <b style='font-size:20px; color:black;'>תחזור להיתירה הראשון!?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אישתיק</b> רבא, ולא ענה לרב המנונא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לבתר דנפק,</b> לאחר שיצא רב המנונא, <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> תהה רבא על עצמו, ושאל את עצמו:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמאי לא אמרת ליה</b> לרב המנונא, שהמשנה לעיל, לדברי <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אלעזר היא</b> נשנית, הסובר "נישואין מפילים", שהנשואין הם המפילים ליבום, ומשעת הנישואין נחשבת היבמה כמי שהיא נופלת ליבום, ואם תאסר בשעת הנישואין לאחיו, שוב אין לה היתר עולמית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר</b> רבי אלעזר לקמן (בפרק בית שמאי, קט א): אם גירש האח את אשתו, ואחר כך חזר ונשאה, ומת, אין היא מתייבמת, וטעמו של דבר:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כיון ש</b>בשעה שגירשה אחיו, <b style='font-size:20px; color:black;'>עמדה</b> היבמה <b style='font-size:20px; color:black;'>עליו</b>, על אחיו, <b style='font-size:20px; color:black;'>שעה אחת באיסור</b> (בשעה שגירשה אחיו), שאז היא היתה באיסור אשת אח שאין לו היתר יבום -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי אפילו שהיתה זאת לאחר שעת הנפילה (שלדבריו, היא שעת הנישואין) - <b style='font-size:20px; color:black;'>נאסרה עליו עולמית!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך אני רבא, אינני סובר כרבי אלעזר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הדר אמר</b> רבא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אימור דאמר רבי אלעזר</b> שנאסרת עולמית, רק <b style='font-size:20px; color:black;'>היכא דלא חזיא בשעת נפילה</b>, שלא הותרה ליבום בפועל, ולא היתה ראויה להתייבם בעת מיתת האח, אז אמרינן, כיון שנאסרה בשעה שהיתה גרושה, הרי היא אסורה עולמית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל היכא דחזיא</b> היבמה <b style='font-size:20px; color:black;'>בשעת נפילה</b> ליבום, כגון כאן, שנהייתה ערוה של אחות אשה רק לאחר שבפועל יכלה להתייבם, <b style='font-size:20px; color:black;'>מי אמר</b> רבי אלעזר שתהיה אסורה עולמית!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הדר</b>, לאחר מכן חזר ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> רבא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אין!</b> אכן אמר רבי אלעזר, שגם אם הותרה בפועל להתייבם, ונאסרה, הרי היא אסורה עולמית, גם אם הותר איסורה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והתניא</b> בברייתא על משנתנו, כדברי:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דתניא: המקדש אחות יבמתו לאחר נפילה ליבום:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אלעזר אומר</b>: אם <b style='font-size:20px; color:black;'>מתה יבמתו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מותר באשתו</b>, שאינה נחשבת עוד ל"אחות זקוקתו".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל אם <b style='font-size:20px; color:black;'>מתה אשתו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אותה יבמה חולצת, ולא מתיבמת</b>, הואיל ונאסרה עליו (לאחר נפילה) שעה אחת, מדין אשת אח שאין לו היתר, בהיותה אחות אשתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומוכח שלפי רבי אלעזר אפילו אם הותרה בפועל ליבום, ונאסרה אחר כך, הרי היא נאסרת לעולם. אך חליצה היא צריכה!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>לימא,</b> האם נאמר כי <b style='font-size:20px; color:black;'>שמואל ורב אסי</b>, החולקים על רב, והסוברים מתה אשתו אסור ביבמתו - <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמרי כרבי אלעזר</b>, ולא כרבנן!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו תימא</b>, אפשר לומר ששמואל ורב אסי, אפילו <b style='font-size:20px; color:black;'>כרבנן</b> סבירא להו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>עד כאן לא</b> מצינו גבי מגרש אשה והחזירה, ש<b style='font-size:20px; color:black;'>קמיפלגי רבנן עליה דרבי אלעזר</b>, ואמרי שהיא מותרת להתייבם, ולא אומרים "נאסרה עולמית" -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא משום דמ</b>שעת <b style='font-size:20px; color:black;'>נפילה</b> (מיתת האח) <b style='font-size:20px; color:black;'>ואילך, לא מיתסר עלייהו</b> היבמה באיסור אשת אח שאין לו היתר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>היות ולדעתם של רבנן, רק "מיתה מפלת", ולא "נישואין מפילים" כמו שסבר רבי אלעזר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן, זה שהיתה אסורה בשעת הגירושין, בשעה שעדיין לא נפלה ליבום, אין זה אוסר אותה עולמית לדעת רבנן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל הכא, דאיתסר</b>, כאן שנאסרה היבמה לאחר מיתת האח, לאחר שעת הנפילה - <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו רבנן מודו</b> שהיא נאסרת עולמית, לדעת שמואל ורב אסי.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>היבמה לא תחלוץ ולא תתייבם</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>עד שיש לה שלשה חדשים.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והטעם יתבאר בגמרא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכן כל שאר הנשים לא יתארסו ולא ינשאו</b> אחר מות בעליהן או אחר גירושיהן - <b style='font-size:20px; color:black;'>עד שיהו להן שלשה חדשים</b>, כדי להבחין בין זרע הבעל הראשון לזרע הבעל השני.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי אם תתחתן בפחות משלשה חדשים, ותלד שבעה חדשים לאחר הנישואין, לא נדע אם הולד הוא בן תשע חדשי הריון מהבעל הראשון, או שהוא בן שבעת חדשי הריון, מהבעל השני.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אחד בתולות ואחד בעולות, אחד גרושות ואחד אלמנות, אחד נשואות ואחד ארוסות</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה אומר: הנשואות יתארסו</b> מיד ולא ינשאו עד שלשה חדשים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והארוסות</b>, שלא נבעלו, ואין לחשוש להבחנה בין זרע הבעל הראשון וזרע הבעל השני <b style='font-size:20px; color:black;'>ינשאו</b> מיד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חוץ מן הארוסות שביהודה,</b> שיש חשש שנבעלו בעודן ארוסות, <b style='font-size:20px; color:black;'>מפני שלבו</b> של הארוס <b style='font-size:20px; color:black;'>גס בה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ביהודה היו מייחדים את החתן ואת הכלה בתקופה שאחר הקידושין, לפני מועד הכניסה לחופה, כדי שיהא לבו של החתן "גס" בה, שיהיה רגיל בה, ולא יבושו זה מזה בזמן בעילת מצוה, ולכן יש לחוש שמא יבעל אותה כשיתייחד עמה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוסי אומר</b>: גם אני סבור כרבי יהודה, ש<b style='font-size:20px; color:black;'>כל הנשים</b> שמתו בעליהן כשהיו נשואות להם, <b style='font-size:20px; color:black;'>יתארסו,</b> ללא צורך בהמתנה, ולא גוזרים שלא יתארסו שמא ינשאו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואני אף מקיל יותר ממנו בענין הבחנה, שלדעתי מן האירוסין מותר להן אפילו להנשא, ולא גזרו על הארוסות משום הנשואות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וגרושות מן האירוסין יכולות להנשא מיד, ונשואות לאחר שלשים יום בלבד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולא באתי לחלוק על רבי יהודה, אלא בדבר אחד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שרבי יהודה מתיר לכולן להתארס, בין לגרושות ובין לאלמנות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו אני סבור <b style='font-size:20px; color:black;'>חוץ מן האלמנה</b> מן הנשואין, שבה אין אני סבור כרבי יהודה,</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0082_L2"></nowiki><nowiki name="דףBמאB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div>Micropedia bot