https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%97_%D7%91פרשני:בבלי:יבמות לח ב - היסטוריית גרסאות2026-04-24T03:07:31Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%97_%D7%91&diff=141850&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-09T12:56:23Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:56, 9 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l133">שורה 133:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 133:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת יבמות (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94183:rev-141850:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%97_%D7%91&diff=94183&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T15:51:46Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|יבמות לח ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
</span><BR></U></B></span><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומוכיחה הגמרא את שיטת עולא: א. <b style='font-size:20px; color:black;'>זיקת ארוסה עושה</b> רק <b style='font-size:20px; color:black;'>"ספק ארוסה</b>", ולא ודאי ארוסה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והראיה: <b style='font-size:20px; color:black;'>דאי סלקא דעתך</b> שהיא עושה <b style='font-size:20px; color:black;'>"ודאי ארוסה</b>" -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכי <b style='font-size:20px; color:black;'>מודים בית הלל שמוכרת ונותנת, וקיים?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והתנן: נפלו לה</b>, לאשה שהתקדשה, <b style='font-size:20px; color:black;'>נכסים משנתארסה</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בית שמאי אומרים: תמכור</b>. זכאית היא למכור אותם, לפי שעדיין לא נישאת ואין לבעלה זכות בהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובית הלל אומרים</b>: לכתחילה <b style='font-size:20px; color:black;'>לא תמכור.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלו ואלו מודים, שאם מכרה ונתנה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>קיים!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכיון שבית הלל סוברים שארוסה לא תמכור לכתחילה, הרי אם זיקת אירוסין היתה עושה ודאי אירוסין, לא היו מודים בית הלל שיכולה היבמה למכור לכתחילה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b>, בהכרח, מכך שאמרו בית הלל ששומרת יבם מן האירוסין מוכרת לכתחילה, <b style='font-size:20px; color:black;'>שמע מינה</b>, ש<b style='font-size:20px; color:black;'>זיקת ארוסה עושה</b> רק <b style='font-size:20px; color:black;'>ספק ארוסה.</b> ולכן היא יכולה למכור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>זיקת נשואה עושה "ספק נשואה</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ונחלקו בית שמאי ובית הלל מה עדיף לעשות במצב כזה של ספק נישואין, שהנכסים עתה בספק, היות שבודאי נשואה, אם מכרה - הבעל מוציא מידי הלקוחות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לדעת בית שמאי ידו של היבם כידה של היבמה, ואין לאחד מהם חזקה יותר מהשני, ולכן יחלוקו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו בית הלל סוברים שאין ידו של היבם כידה של היבמה, לפי שלא נפלו הנכסים בהיותה נשואה לו, ולכן מעמידים אותה בחזקת האשה ויורשיה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומוכיחה הגמרא כדברי עולא, שזיקה עושה רק ספק נשואה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאי סלקא דעתך</b> שזיקה עושה <b style='font-size:20px; color:black;'>ודאי נשואה</b> - וכי <b style='font-size:20px; color:black;'>בית שמאי אומרים שיחלוקו יורשי הבעל עם יורשי האב?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והתנן: נפלו לה</b> לאשה <b style='font-size:20px; color:black;'>נכסים משנישאת</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלו ואלו מודים, שאם מכרה ונתנה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>שהבעל מוציא מיד הלקוחות!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומוכח, שמשעת הנישואין נמצאים הנכסים בחזקת הבעל!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, שמע מינה: זיקת נשואה עושה ספק נשואה.</b> ולכן סוברים בית שמאי שיחלקו יורשי הבעל עם יורשי האב</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רבה</b> לעולא: אם טעמם של בית שמאי הוא משום שהם סוברים שחלוקה עדיפה, תיקשי:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אדמפלגי</b>, עד שנחלקו בית הלל ובית שמאי <b style='font-size:20px; color:black;'>בגופה</b> של קרקע, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולאחר מיתה</b> של היבמה, אם חולקים בנכסים אם לאו -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לפלגו בחייה</b> של היבמה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולפירות</b>, מי זכאי באכילת הפירות?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שלפי בית הלל הנכסים בחזקתה, ואין לו זכות אכילת פירות, ואילו לבית שמאי ידו כידה בנכסים, ומגיע לו הזכות לאכול מחצית הפירות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומכח קושיה זאת של רבה לעולא, מעמיד רבה את המשנה באופן שונה: <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, אמר רבה: אידי ואידי</b>, בין שהיא קיימת ובין שמתה, מדובר <b style='font-size:20px; color:black;'>דנפלה</b> ליבום <b style='font-size:20px; color:black;'>כשהיא נשואה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וזיקת נשואה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>עושה "ספק נשואה</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רישא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>דאיהי קיימא,</b> שהיא קיימת:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הוה לה איהי</b>, היא עצמה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ודאי</b> מוחזקת בנכסיה, שהרי הקרן שלה הוא, ולכן "אלימא חזקה דילה" (רש"י).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אילו <b style='font-size:20px; color:black;'>אינהו</b>, יורשי בעלה, היבם, הם <b style='font-size:20px; color:black;'>ספק</b> יורשים בנכסים, שהרי זיקת נישואין עושה רק ספק נישואין, ולא ודאי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואין ספק מוציא מידי ודאי</b> מוחזק!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>סיפא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>דמתה,</b> שהיא מתה,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הללו</b>, יורשי האב, <b style='font-size:20px; color:black;'>באין לירש</b>, על הצד שזיקת היבמה ליבם אינה נחשבת כ"כנוסה" לו כאשתו הנשואה לו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והללו</b>, יורשי הבעל, <b style='font-size:20px; color:black;'>באין לירש,</b> על הצד שהזיקה מחשיבה אותה ככנוסה לו, כאילו היתה אשתו הנשואה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכיון שיש כאן ספק מי הוא היורש, סוברים בית שמאי שאין כאן יורש שמוחזק בנכסים יותר מחבירו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוי ממון המוטל בספק, <b style='font-size:20px; color:black;'>ויחלוקו</b> יורשי האב עם יורשי הבעל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו בית הלל סוברים, שהיות ובחייה היו הנכסים בחזקתה, הרי מעתה נמצאים הנכסים בחזקת משפחתה של האשה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכיון שקרובי האשה הם קרובים שלה בודאי, וחזקת המשפחה של האשה בנכסים היא ודאית, אין יורשי הבעל, שהם רק ספק יורשים (שהרי זיקת נשואין עושה רק ספק נישואין) יכולים להוציא מידי יורשי האב, היות ומעמידים את הנכסים בחזקתן, בידי משפחת האשה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל בחיי היבמה, שאין כאן שאלה מי היורש, אלא אם יש לבעל זכות אכילת פירות בנכסי האשה, מודים בית שמאי לבית הלל שאין הבעל מוציא מחצית הפירות מיד האשה, לפי שהיא המוחזקת בנכסים בודאי, והוא הספק, הבא להוציא, ועליו להביא ראיה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איתיביה אביי</b> לרבה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>לבית שמאי אין ספק מוציא מידי ודאי</b>, שכך הסברת, שאין היבם מוציא ממנה פירות בחייה, היות והוא ספק והיא ודאי מוחזקת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והתנן</b> במסכת בבא בתרא (קנז א):</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מי ש<b style='font-size:20px; color:black;'>נפל הבית עליו, ועל אביו</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>או שנפל הבית <b style='font-size:20px; color:black;'>עליו, ועל</b> שאר <b style='font-size:20px; color:black;'>מורישיו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והיו עליו</b> התחייבויות הן ל<b style='font-size:20px; color:black;'>כתובת אשה ו</b>הן לתשלום <b style='font-size:20px; color:black;'>בעל חוב</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולאביו או לשאר מורישיו יש נכסים ולו אין נכסים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ונמצא, שאם מורישיו מתו תחילה, הוא יורש אותם, ועליו לשלם את חובותיו מנכסי מורישיו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם הוא מת תחילה, אין הוא יורש את נכסי מורישיו, ואין בעלי החובות שלו יכולים לגבות את חובותיהם מנכסי מורישיו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם <b style='font-size:20px; color:black;'>יורשי האב אומרים: הבן מת ראשון, ואחר כך מת האב,</b> ולא ירש הבן את האב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובעל חוב אומר: האב מת ראשון, ואחר כך מת הבן</b>, וירש הבן את האב, ויש לי זכות לגבות את חובי מהנכסים שירש -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בית שמאי אומרים</b>: הנכסים הללו הם ממון המוטל בספק, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>יחלוקו</b> יורשי האב עם הבעל חוב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובית הלל אומרים: נכסים בחזקתן</b> של משפחת האב הם, והבעל חוב בא להוציא מהם ממון, ועליו להביא ראיה לדבריו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא הכא, יורשי האב ודאי</b> מוחזקים הם בנכסים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי גם אם מת האב תחילה, וירש אותו הבן, הרי משמת הבן הם יורשים אותו בודאי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אילו <b style='font-size:20px; color:black;'>בעל חוב</b> הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>ספק,</b> הבא להוציא מהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לפי שאין הוא מוחזק בנכסים כמוהם, שהרי כל זמן שלא מחזיקים אותו בית דין בהם, כשגובים לו את החוב מהנכסים, אין לבעל חוב מוחזקות בנכסים, אלא רק להם, מכח ירושתם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>נמצא שלפי בית שמאי <b style='font-size:20px; color:black;'>קאתי ספק ומוציא מידי ודאי</b>, ויחלוקו!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: שאני הכא, שיש בידי הבעל חוב שטר על החוב. ו<b style='font-size:20px; color:black;'>קסברי בית שמאי</b> ש<b style='font-size:20px; color:black;'>שטר העומד לגבות</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כגבוי דמי.</b> ונחשב הדבר כאילו הנכסים נמצאים בחזקת בעל השטר ולא בחזקת היורשים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן מוחזקות הנכסים היא ספק.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שאם מת האב ראשון וירש הבן את הנכסים, זכה בעל החוב בנכסים, והוא נחשב כמוחזק בהם מכח שטרו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם מת הבן ראשון ולא זכה בנכסי האב, מוחזקים היורשים בנכסים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכיון שאין לאף אחד מוחזקות יותר מהשני, יחלוקו, כדין ממון המוטל בספק.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומנא תימרא</b>, מנין יש לנו לומר שכך סוברים בית שמאי?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתנן</b> במסכת סוטה (כד א) בדין סוטה, שקינא לה בעלה, והתרה בה שלא תסתר עם אדם פלוני, והלכה ונסתרה עמו, שהדין הוא שבעלה חייב להביאה לבית המקדש, ולהשקותה במי סוטה כדי לבודקה אם זינתה או לא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואומרת שם המשנה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם <b style='font-size:20px; color:black;'>מתו בעליהן</b> של הסוטות <b style='font-size:20px; color:black;'>עד שלא שתו</b> את מי סוטה -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בית שמאי אומרים: נוטלות כתובתן, ואינן שותות.</b> שאין האשה שותה אלא אם בעלה קיים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובית הלל אומרים: או שותות, או לא נוטלות כתובתן!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>"או שותות</b>"? - והרי מקרא מפורש הוא (במדבר ה):</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"והביא האיש את אשתו", אמר רחמנא, ו</b>הרי כשמת הבעל <b style='font-size:20px; color:black;'>ליכא</b> הבאה על ידו להשקותה!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא,</b> כך אמרו בית הלל: <b style='font-size:20px; color:black;'>מתוך שלא שותות</b>, היות ומתו בעליהן - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא נוטלות</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>כתובתן</b>, משום שיש לחוש שמא זינו תחת בעליהן, שאז אין להן כתובה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא הכא דספק הוא</b> אם מגיע לה כתובה, שהרי <b style='font-size:20px; color:black;'>ספק זנאי</b>, ולא מגיע לה כתובה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ספק לא זנאי</b> ומגיע לה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>בכל זאת אומרים בית שמאי ש<b style='font-size:20px; color:black;'>קאתי</b> האשה, שהיא <b style='font-size:20px; color:black;'>ספק</b> זכאית בכתובתה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ומוציא מידי</b> יורשי הבעל שהם <b style='font-size:20px; color:black;'>ודאי</b> מוחזקים בנכסים!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי היא מקבלת את כל כתובתה מנכסי בעלה המת, על אף שהיא ספק, שיתכן שזינתה ולא מגיע לה דבר, ואילו יורשי הבעל הם ודאי מוחזקים בנכסים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא שמע מינה</b>, שסוברים בית שמאי <b style='font-size:20px; color:black;'>שטר העומד לגבות, כגבוי דמי.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיות ויש לה שטר כתובה, הרי היא זאת שנחשבת ודאי מוחזקת בנכסים, מכח שטר הכתובה שבידה. ולעומתה, יורשי הבעל הם ספק. והם באים להוציא מידיה, מספק, שמא זינתה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכיון שלא אתי ספק ומוציא מידי ודאי, הרי היא זוכה בכל כתובתה, ואין פוסקים כאן שיחלוקו מספק.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי אם לא היו סוברים בית שמאי שטר העומד להגבות כגבוי דמי, אלא רק כמו שרצה אביי לומר בטעמם, שספק מוציא מידי ודאי, לא היה מגיע לאשה זאת את כל כתובתה, אלא לכל היותר מחצית ממנה. שהרי לא מצינו מי שיאמר: אתי ספק ומוציא מידי ודאי את הכל!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך בנפל הבית עליו ועל אביו לא זוכה בעל השטר בכל הנכסים, אלא עליו לחלוק עם יורשי הבן, כי שם המחוזקות שלו מכח השטר היא רק על הצד שהאבא מת תחילה וירש אותו הבן. שאז נחשב בעל השטר מוחזק בנכסים בודאי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל הרי יש גם צד אחר, שמת הבן לפני אביו, ולא ירש את אביו כלל, ואז אין השטר שלו על הבן מקנה לו שום זכות בנכסי האב, אלא יורשי האב בלבד הם המוחזקים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכיון שיש לנו שני צדדים, המעוררים ספק מי הוא המוחזק, חולקים ביניהם, כדין ממון המוטל בספק, כשאין מוחזק.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך עתה שואלת הגמרא לאביי, שלא העלה על דעתו שטעמם של בית שמאי שנוטלות כתובה הוא משום ששטר העומד להגבות כגבוי דמי, אלא משום שאתי ספק ומוציא מידי ודאי -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואביי, לותביה מהא!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מדוע לא הקשה ממשנה זו, שמשמע ממנה, לדעתו, שספק מוצים מידי ודאי!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: אביי לא הקשה ממשנה זאת, כי היה מקום לומר, <b style='font-size:20px; color:black;'>דלמא כתובת אשה שאני,</b> שתיקנו לה חכמים שתגבה אותה על אף שלא מגיע לה מעיקר הדין, <b style='font-size:20px; color:black;'>משום חינא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כדי שישאו האנשים חן בעיני הנשים, וירצו להנשא להם, ולא ימנעו עצמם להנשא מחמת החשש שמא יקנא להם הבעל שלא בצדק, ויהיה מצב שבו הם יפסידו את כתובתן למרות שלא זנו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך עדיין מקשה הגמרא לאביי, לשיטתו שלא העלה על דעתו שטעמם של בית שמאי הוא מטעם שטר העומד להגבות כגבוי דמי: <b style='font-size:20px; color:black;'>ולותביה</b> אביי לרבה מ<b style='font-size:20px; color:black;'>כתובה דמתניתין!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיינו, שהניחה הגמרא, שדברי בית שמאי במשנה, הם גם לגבי כתובתה, ולדעתם חולקים מספק, יורשי הבעל עם יורשי האשה (הנקראים יורשי האב) בכתובתה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי כאן יורשי הבעל הם ודאי מוחזקים בנכסים, כיורשיו, ואילו יורשי האשה הם ספק, שהרי יתכן וזיקת היבום אינה בגדר נישואין, ואין לה זכות כתובה ממנו, ובכל זאת אתי ספק ומוציא מידי ודאי, לחלוק בכתובתה!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואין כאן אפשרות לתרץ שמשום חינא תיקנו שיזכו יורשיה בכתובתה, כי הטעם של חינא הוא רק במקום שהיא עצמה תקבל את הכתובה, ולא במקום שיורשיה עתידים לקבלה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: אביי לא הקשה ממשנתנו, היות והוא סובר שבית שמאי <b style='font-size:20px; color:black;'>לא פליגי</b> כלל לגבי הכתובה, אלא הם מודים שאין יורשי האשה חולקים עם יורשי הבעל בכתובתה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וטעמו של דבר, היות ולא ניתנה הכתובה להגבות אלא כשמת בעלה לפניה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכאן היא הרי מתה לפני היבם, והוא עומד במקום בעלה, ונמצא כאילו שהיא מתה לפני בעלה, ולא מגיע לה כלל כתובה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהה הגמרא על התירוץ הזה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> נחלקו בית שמאי גם על כתובתה וסוברים שמגיע ליורשי האשה מחצית הכתובה!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא קתני</b> במשנתנו: <b style='font-size:20px; color:black;'>מתה</b> היבמה - <b style='font-size:20px; color:black;'>מה</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>יעשה בכתובתה, ובנכסים הנכנסים ויוצאין עמה?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בית שמאי אומרים: יחלוקו יורשי הבעל עם יורשי האב</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובית הלל אומרים: נכסים בחזקתן!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי מפורש במשנתנו שסוברים בית שמאי שיש זכות ליורשי האשה במחצית כתובתה!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הכי קאמר</b> התנא במשנתנו:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>מתה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מה יעשה בכתובתה?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ושבקה,</b> והניח התנא את שאלתו הראשונה ללא מענה, ולא ביאר מה היא דעת בית שמאי בענין הכתובה, אלא הוא עבר לשאלה השניה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. מה יעשה ב<b style='font-size:20px; color:black;'>נכסים הנכנסים והיוצאים עמה?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בית שמאי אומרים: יחלוקו יורשי הבעל עם יורשי האב.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובית הלל אומרים: נכסים בחזקתן.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ונמצא שלא אמר התנא דבר לגבי דעתם של בית שמאי בענין הכתובה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב אשי: מתניתין נמי דיקא,</b> יש לדייק ממנה כאביי, הסובר שלא נחלקו בית שמאי במשנתנו בדין כתובתה, ולא אמרו שיש ליורשי האשה לחלוק עם יורשי הבעל בכתובתה משום ששטר העומד להגבות כגבוי דמי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא, לא ניתנה כתובה להגבות מחיים, ופה מתה האשה לפני היבם, העומד במקום בעלה, ולא מגיע לה כתובה כלל: <b style='font-size:20px; color:black;'>דקתני</b> במשנתנו: בית שמאי אומרים: <b style='font-size:20px; color:black;'>יחלוקו יורשי הבעל עם יורשי האב</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשמעות הלשון הזאת היא, שנוטלים יורשי הבעל בנכסי המלוג שלה את חלקם מאת יורשי האב, לפי שיורשי האב (האשה) היו עד עתה המוחזקים בהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי נכסי המלוג עומדים בחזקת האשה, ורק הפירות שייכים לבעל. וכאן הספק הוא האם יורש היבם את היבמה שמתה, כדין הבעל היורש את נכסי האשה הנשואה כשמתה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל עד שעת המיתה, האשה (או משפחת אביה), היא המוחזקת בהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולא קתני</b>: בית שמאי אומרים: יחלוקו <b style='font-size:20px; color:black;'>יורשי האב עם יורשי הבעל</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שאז היתה המשמעות, שבאים יורשי האב ליטול את חלקם בירושת הכתובה מנכסי הבעל, שהיו מוחזקים עד עתה בידי הבעל (או משפחת הבעל).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שמע מינה</b> שרק בנכסי המלוג אומרים בית שמאי יחלוקו, ולא בכתובתה, שהיא נשארת כולה בחזקת יורשי הבעל, כיון שלא ניתנה כתובה להגבות מחיים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה חוזרת הגמרא לשאלתה הקודמת, מאי שנא רישא שלא נחלקו בית שמאי ובית הלל בשומרת יבם שנפלו לה נכסים, שהכל מודים שהיא מוכרת ונותנת ומכרה קיים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו בסיפא, כשמתה, נחלקו האם יחלוקו בנכסי המלוג שלה, או שמעמידים את הנכסים בחזקת יורשי האב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובעמוד הקודם הביאה הגמרא את תירוצו של עולא, המחלק בין אם נפלו לה הנכסים בהיותה שומרת יבם מהאירוסין ובין אם נפלו בהיותה שומרת יבם מהנישואין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו רבה חילק בין אם היא קיימת, שהיא ודאי והוא ספק (היות וזיקת נישואין עושה ספק נישואין), ואין ספק מוציא מידי ודאי. ובין אם היא מתה, ששניהם באים לירש מספק, ובכך נחלקו בית שמאי ובית הלל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו <b style='font-size:20px; color:black;'>אביי אמר</b>, שאין החילוק נובע מכך שברישא היא קיימת ובסיפא היא מתה, אלא יש חילוק אחר בין רישא לסיפא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רישא</b> - מדובר בה <b style='font-size:20px; color:black;'>דנפלו לה</b> הנכסים מאביה <b style='font-size:20px; color:black;'>כשהיא שומרת יבם.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והכל מודים שבהיותה שומרת יבם רק היא זוכה בנכסים, ולא היבם ויורשיו, היות ואין כח בידי הזיקה לתת זכות ירושה ליבם וליורשיו!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>סיפא</b> - מדובר בה <b style='font-size:20px; color:black;'>דנפלו לה כשהיא</b> היתה <b style='font-size:20px; color:black;'>תחתיו דבעל.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והגמרא תבאר עתה מהו טעם המחלוקת בין בית שמאי ובית הלל, האם יחלוקו או שנעמיד את הנכסים בחזקתם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וסובר אביי, שצריך להעמיד את הסיפא דוקא בכגון שלא נפלו לה כשהיא שומרת יבם, כי אז היו מודים בית שמאי שהנכסים הם רק בחזקתה!</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0077_L2"></nowiki><nowiki name="דףBלטB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div>Micropedia bot