https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%90_%D7%91פרשני:בבלי:יבמות לא ב - היסטוריית גרסאות2026-04-04T13:19:48Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%90_%D7%91&diff=141837&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-09T12:54:49Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:54, 9 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l85">שורה 85:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 85:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת יבמות (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94170:rev-141837:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%90_%D7%91&diff=94170&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T15:51:23Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|יבמות לא ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
</span><BR></U></B></span><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וארעא</b>, את הקרקע, שיש עליה עדות מוכחשת אם היא שייכת למוכר או לקונה - <b style='font-size:20px; color:black;'>אוקמא</b> העמד <b style='font-size:20px; color:black;'>בחזקת בר שטיא</b>, בחזקת המוכר, לפי שהיתה בחזקתו לפני המכר המסופק, והוא נשאר בה!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיינו, שמן התורה מעמידים על החזקה גם במקום תרי ותרי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וחוזרת השאלה, מדוע בעדות מוכחשת של תרי ותרי בגירושין אודות הערוה, צריכה צרתה חליצה, ואין מעמידים אותה בחזקת היתר לשוק!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, אמר אביי</b>: כך יש לתרץ מדוע לא נקטה המשנה "ספק גירושין" בספק קרוב לו ספק קרוב לה, כמו ספק קידושין: ואמר זאת רבא בלשון מליצית, (ונקט את לשון הכתוב בספר איוב, פרק לו) <b style='font-size:20px; color:black;'>"יגיד עליו ריעו</b>"!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנא בקידושין</b> ספק קרוב לו ספק קרוב לה, שאם היה הספק בקידושי ערוה, צרתה חולצת ולא מתייבמת, <b style='font-size:20px; color:black;'>והוא הדין לגירושין</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנא בגירושין</b>: כתב בכתב ידו, או שאין בו זמן, או שיש בו אלא עד אחד, שהוא כדין "ספק גירושין", שפסול מדרבנן -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והוא הדין לקידושין</b>, שגם בשטר קידושין יש את הפסולים הללו, מדרבנן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רבא</b> לאביי: <b style='font-size:20px; color:black;'>אי</b>, אם התירוץ שלך הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>"יגיד עליו ריעו</b>", שיש ללמוד מגיטין לקידושין, ומקידושין לגיטין - <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי "זהו</b> ספק גירושין", <b style='font-size:20px; color:black;'>דקתני</b> בסיפא של משנתנו?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי לשון "זהו" משמע למעט, שהדברים שמנתה המשנה בלבד, הם הנחשבים "ספק גירושין", ואין ללמוד מקידושין ("רעהו"), שגם ספק קרוב לו, ספק קרוב לה, זה "ספק גירושין"!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, אמר רבא</b>, כך יש לתרץ:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כל</b> ספק <b style='font-size:20px; color:black;'>שיש בקידושין</b>, כגון ספק קרוב לו ספק קרוב לה - <b style='font-size:20px; color:black;'>יש</b> לאותו ספק גם <b style='font-size:20px; color:black;'>בגירושין</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ויש בגירושין</b> ספק, <b style='font-size:20px; color:black;'>מה שאין בקידושין</b>. כגון שטר קידושין בלי זמן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>לשון <b style='font-size:20px; color:black;'>"זהו" ד</b>נקט התנא ב<b style='font-size:20px; color:black;'>גירושין</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לאו דוקא</b> הוא, אלא לומדים מקידושין לגירושין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, משום דתנא "זהו</b> ספק" <b style='font-size:20px; color:black;'>בקידושין</b>, שבא למעט פסול של חסרון זמן בשטר הקידושין, שאין זה חסרון בקידושין -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנא נמי "זהו</b> ספק" <b style='font-size:20px; color:black;'>בגירושין.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>ו"זהו" דקידושין</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>למעוטי מאי?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>למעוטי</b> חסרון <b style='font-size:20px; color:black;'>זמן</b> בשטר הקידושין, <b style='font-size:20px; color:black;'>דליכא</b> לפסול הזה <b style='font-size:20px; color:black;'>בקידושין.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ומפני מה</b> אכן <b style='font-size:20px; color:black;'>לא תקנו זמן ב</b>שטר ה<b style='font-size:20px; color:black;'>קידושין?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הניחא למאן דאמר</b> תיקנו זמן בשטר הגט <b style='font-size:20px; color:black;'>משום פירי,</b> שמשעת כתיבת הגט, ועוד לפני הגירושין, כבר מפסיד הבעל את זכותו באכילת פירות נכסי מלוג שהכניסה לו אשתו, ולכן תיקנו שיכתוב את הזמן של כתיבת הגט בשטר הגט, כדי שנדע ממתי אין לו זכות אכילת פירות, שפיר לא תיקנו לכתוב זמן בשטר קידושין, כי אין נפקא מינה בזמן הכתיבה של השטר, שהרי <b style='font-size:20px; color:black;'>ארוסה לית לה פירי</b> את שתנשא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא למאן דאמר</b> תיקנו זמן בגט <b style='font-size:20px; color:black;'>משום</b> החשש שיחפה על מי שנשוי <b style='font-size:20px; color:black;'>בת אחותו</b>, שאם היא תזנה תחתיו, הוא יחוס עליה שלא יהרגוה, ויתן לה גט, ויטען שנתגרשה ממנו בגט הזה לפני שזינתה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן תיקנו חכמים שיכתבו זמן בגט, כדי שלא יוכל לחפות עליה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן <b style='font-size:20px; color:black;'>ליתקין זמן</b> גם בשטר קידושין, כדי שאם תזנה, לא יוכל לטעון שקידש אותה רק לאחר הזנות!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>משום דאיכא</b> מאן <b style='font-size:20px; color:black;'>דמקדש בכספא</b>, ואז לא תהיה תקנה, כי אין הזמן של הקידושין ידוע, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואיכא דמקדש בשטרא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא תקון רבנן זמן</b> בשטר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רב אחא בריה דרב יוסף לרב אשי: והא עבדא, דאיכא דקני בכספא ואיכא בשטרא, ו</b>בכל זאת <b style='font-size:20px; color:black;'>תקון רבנן זמן</b> בשטר קנינו של עבד!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והנפקא בזמן הוא בנוגע לנכסי העבד, שבזמן שאדם קונה עבד כנעני, פירות נכסיו של העבד, שייכים לאדון.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>התם</b>, בקניית עבד, <b style='font-size:20px; color:black;'>רובא</b> דאינשי קונים עבד <b style='font-size:20px; color:black;'>בשטרא,</b> ולכן תיקנו בו זמן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>הכא</b>, בקידושין <b style='font-size:20px; color:black;'>רובא</b> מקדשים <b style='font-size:20px; color:black;'>בכספא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איבעית אימא: משום ד</b>כתיבת הזמן בשטר <b style='font-size:20px; color:black;'>לא אפשר</b> לעשות בו תקנה למנוע חיפוי על זנות!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>היכי ליעביד</b>, מה נעשה עם השטר?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם <b style='font-size:20px; color:black;'>לינחה</b>, נניח את השטר <b style='font-size:20px; color:black;'>גבי דידה</b> - הרי אם תזנה, <b style='font-size:20px; color:black;'>מחקה ליה</b> לזמן, ותטען שהתקדשה אחר הזנות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם <b style='font-size:20px; color:black;'>לינחה גבי דידיה</b>, אצל הבעל - <b style='font-size:20px; color:black;'>זמנין דבת אחותו היא, ומחפה עלה</b> בכך שהוא ימחוק את הזמן, ויטען שזינתה לפני שהתקדשה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לינחה גבי עדים</b> - ממה נפשך אין תועלת בדבר. כי:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי דזכירי</b> העדים מתי הוא זמן הקידושין, אין צורך בזמן הכתוב בשטר, אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>ליתו ליסהוד,</b> יבואו העדים ויעידו מזכרונם על זמן הקידושין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי לא</b>, אם אין זוכרים הם את הזמן, אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>זמנין דחזו מכתבא</b>, רואים הם בכתב השטר את זמן הקידושין, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואתו מסהדי,</b> והם באים להעיד על הזמן על סמך ראייתם בשטר - אין זו עדות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>היות <b style='font-size:20px; color:black;'>ורחמנא אמר</b> שצריכה העדות של העדים להיות <b style='font-size:20px; color:black;'>מפיהם</b>, על סמך זכרונם, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא מפי</b>, על סמך, <b style='font-size:20px; color:black;'>כתבם.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ופרכינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אי הכי,</b> שלא כותבים זמן בשטר הקידושין היות ואין לנו היכן להניחו, <b style='font-size:20px; color:black;'>בגירושין</b>, שתיקנו חכמים לכתוב בגט זמן משום שמא יחפה על בת אחותו, <b style='font-size:20px; color:black;'>נמי נימא הכי!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>נאמר אותו דבר, שאין לנו היכן להניח את הגט עם הזמן, שיועיל הזמן שתיקנו חכמים לכתוב בגט, כדי שלא יחפה על בת אחותו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שאם יניחו אותו ביד הבעל או ביד האשה יש לחוש שמא ימחקו את הזמן, כדי לחפות על הזנות, ואם ביד העדים, אין צורך בכך אם הם זוכרים את הזמן, ואין תועלת אם הם לא זוכרים:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>התם</b>, בגירושין, תקנת הזמן בגט - <b style='font-size:20px; color:black;'>להצלה דידה קאתי</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לאחר שתיקנו חכמים זמן בגט, הוא משמש רק ל"הצלה" שלה, שאם אכן נבעלה לאחר הגירושין תוכל להוכיח זאת באמצעות הזמן שבגט.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי אילולי שתוציא את הגט עם הזמן הכתוב בו, נחזיקנה כודאי נבעלה בהיותה אשת איש, שהרי החזקה אומרת שהיא אשת איש, כל עוד לא תוציא גט הכתוב כהלכתו, עם הזמן שנתגרשה בו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן, שוב אין לחשוש לחיפוי, שמא תמחק את הזמן מהגט ותטען שזינתה לאחר הגירושין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי אם יש עדים שהיא נבעלה, והיא תביא גט ללא זמן, נעמידנה על חזקתה שהיתה אשת איש גם בזמן הזנות, היות ולא הביאה גט שנכתב בו הזמן כהלכתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך לפני שתיקנו זמן בגט, היא היתה יכולה לטעון שזינתה לאחר הגירושין, תוך הסתמכות על הגט שבידה, שנכתב כהלכה, וטענתה היתה מעוררת ספק, ולא היו מחייבים אותה על סמך חזקת אשת איש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>הכא</b>, בקידושין, תקנת הזמן בשטר - <b style='font-size:20px; color:black;'>לחובה דידה קאתי!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי כאן אם תיבעל ולא תוציא את השטר, נעמידנה על חזקת פנויה, ונמצא שהיא אינה צריכה את הזמן שבשטר כדי להגן על עצמה, אלא דיה שתעלים את השטר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ונמצא, שכל תקנת הזמן בשטר קידושין, היא רק לחובתה, שלא תוכל לטעון שזינתה לפני הקידושין, בזמן שהיתה פנויה, אם לא תביא את השטר עם הזמן הכתוב בו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן, אין טעם לתקן זמן בשטר הקידושין. שהרי אם תעלים את השטר או תמחוק את הזמן הכתוב בו, לא נוכל לומר בודאות, כנגד חזקת פנויה, שזינתה בזמן הנישואין, ולהרגה בגלל שלא הביאה את שטר קידושיה עם זמן, כתקנת חכמים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן לא תיקנו זמן בשטר קידושין.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ג' אחין נשואין ג' נכריות, ומת</b> אח <b style='font-size:20px; color:black;'>אחד מהן</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ועשה בה</b> האח <b style='font-size:20px; color:black;'>השני מאמר, ומת</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הרי אלו</b>, אשתו של השני, ואשתו של הראשון שעשה בה השני מאמר, הנופלות לפני האח השלישי -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חולצות</b> על ידי האח השלישי, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא מתייבמות</b> על ידו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לפי שאשת הראשון שעשה בה השני מאמר, נופלת עתה גם מנשואי האח הראשון, וגם ממאמרו של האח השני, והרי היא "אשת שני מתים", שאינה מתייבמת מלימוד בדרך של אסמכתא, מהפסוק.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b> (דברים כה) <b style='font-size:20px; color:black;'>"ומת אחד מהן</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>יבמה יבא עליה</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>רק מי <b style='font-size:20px; color:black;'>שעליה זיקת יבם אחד,</b> הרי אני קורא בה "יבמה יבוא עליה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולא</b> מי <b style='font-size:20px; color:black;'>שעליה זיקת ב' יבמין!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וצרתה אינה מתייבמת, כמו שהיא אינה מתייבמת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון אומר: מייבם לאיזו שירצה, וחולץ לשניה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לפי שסובר רבי שמעון שאין היא נחשבת אשת שני מתים, לפי שאם מאמרו של שני קונה, הרי היא אשת השני בלבד, ואם מאמר אינו קונה היא אשת הראשון בלבד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן מייבם לאיזה שירצה. אך אינו מייבם את שתיהן, כי שמא מאמר קונה, והן שתי יבמות מבית אחד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך לא די ביבום אחת מהן, כי שמא מאמר אינו קונה והן שתי יבמות משני בתים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן מייבם לאחת, וחולץ לשניה.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשה הגמרא לרבנן, האוסרים את בעלת המאמר להתייבם, מצד "אשת שני מתים":</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי</b> סוברים רבנן ש<b style='font-size:20px; color:black;'>זיקת ב' יבמין</b> על ידי מאמר, היא איסור <b style='font-size:20px; color:black;'>דאורייתא</b>, לפי שמאמר קונה ביבמה מן התורה -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חליצה נמי לא תיבעי!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> בהכרח, שאין זה דין תורה, כי מאמר אינו קונה מן התורה, ואין כל אפשרות שתהיה יבמה שהיא "אשת שני מתים" מן התורה, אלא רק איסור <b style='font-size:20px; color:black;'>מדרבנן</b> הוא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וגזירה</b> הוא, שמחמת המאמר נראות שתי היבמות לאנשים כאילו הן באות מבית אחד, ואם ייבמו את שתיהן, יש לחשוש <b style='font-size:20px; color:black;'>שמא יאמרו</b> אנשים: <b style='font-size:20px; color:black;'>ב' יבמות הבאות מבית אחד</b>, שתיהן <b style='font-size:20px; color:black;'>מתייבמות!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ופרכינן, אם זהו החשש מדוע שתיהן חולצות?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ונייבם לחדא, וניחלוץ לחדא!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>גזירה, שמא יאמרו</b> אנשים: שתי יבמות הבאות מ<b style='font-size:20px; color:black;'>בית אחד</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מקצתו בנוי,</b></span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0062_L2"></nowiki><nowiki name="דףBלבB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div>Micropedia bot