https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%90_%D7%90פרשני:בבלי:יבמות לא א - היסטוריית גרסאות2026-04-24T03:07:34Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%90_%D7%90&diff=141836&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-09T12:54:41Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:54, 9 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l99">שורה 99:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 99:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת יבמות (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94169:rev-141836:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%90_%D7%90&diff=94169&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T15:51:21Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|יבמות לא א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אמר ליה רבה: <b style='font-size:20px; color:black;'>כיון דקא מצרכת</b> ל"צרת ערוה" <b style='font-size:20px; color:black;'>חליצה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מידע ידעי ד</b>קדושי הערוה אינן קידושין, וזה שאין צרתה מתייבמת, <b style='font-size:20px; color:black;'>חומרא בעלמא הוא</b>, ואין היא צרת ערוה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן, לא יבואו לידי טעות, אם יקדש הוא עצמו את אחותה, או אם יבוא אחר ויקדש אותה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אמר ליה אביי: <b style='font-size:20px; color:black;'>אי הכי,</b> שאפשר לתקן חומרא ולא לחשוש לתקלה, היות ואנשים רואים את החילוק בין חליצה ליבום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>גירושין נמי, ליתני</b> במשנתנו ל"ספק גירושין" במשנה, בצורה דומה ל"ספק קידושין", בכגון שזרק את הגט ספק קרוב לו ספק קרוב לה, <b style='font-size:20px; color:black;'>וליצרכה חליצה</b> לחומרא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואין לחשוש שתביא החומרא לקולא, שיטעו האנשים לחשוב מכך שהיא חולצת, שגירושי הערוה גירושין גמורים הם, כי אם לא היו גירושין גמורים הרי היא צרת ערוה שאינה צריכה חליצה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומכח הטעות הזאת, שיחשבו שגרושיה הם גירושין גמורים, הם יבואו לידי מכשול: שאם אחר הגירושין האלה, יקדש אותה אדם אחד, ואחר כך יחזור אותו אדם ויקדש את אחותה, יחשבו אנשים שקידושי אחותה אינם קידושין, לפי שתפסו לו הקידושין באחותה הראשונה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו לפי האמת, אשה זו אינה גרושה, וקידושיו בה אינן קידושין, וקידושי אחותה הם קידושין. ונמצא שמכח הטעות הזאת נתיר אשת איש לשוק.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אין לחשוש לכך, היות <b style='font-size:20px; color:black;'>ומידע ידעי</b> אינשי, מכך שצרתה אינה מתייבמת, <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>החליצה שלה היא רק <b style='font-size:20px; color:black;'>חומרא בעלמא הוא</b>, ואין גירושי הערוה גירושין!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומדוע לא שנה התנא במשנה "ספק גירושין" בדומה ל"ספק קידושין"? אמר ליה רבה: חששו חכמים ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אם אתה אומר</b> להחמיר, שצרת ערוה של ספק גירושין <b style='font-size:20px; color:black;'>חולצת,</b> יבואו לומר שהיא גם <b style='font-size:20px; color:black;'>מתייבמת.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ויבואו לייבם צרת ערוה, ונמצאת מכשילם באיסור כרת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי לפי האמת, שמעמידים את הערוה, המגורשת בספק גירושין, על חזקתה שהיא אינה מגורשת, אלא היא אשת איש, הרי הצרה היא צרת ערוה, ואסורה על היבם באיסור כרת של אשת אח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אמר ליה אביי: <b style='font-size:20px; color:black;'>הכא נמי,</b> בספק קידושין של הערוה, יש לך לחוש, ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אם אתה אומר חולצת,</b> יבואו לומר שהיא גם <b style='font-size:20px; color:black;'>מתייבמת!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי יתכן שקידושיה קידושין, והיא צרת ערוה!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אמר ליה רבה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ותתייבם, ואין בכך כלום,</b> היות ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אחזקה</b> שאין היא צרת ערוה <b style='font-size:20px; color:black;'>קא קיימא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איתיביה אביי</b> לרבה קושיה נוספת:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו לקמן: מי שהיה נשוי שתי נשים, נכרית ובת אחיו, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>נפל הבית עליו ועל</b> אשתו שהיתה <b style='font-size:20px; color:black;'>בת אחיו</b>. ומתו שניהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ונשארה הנכרית, שהיתה צרתה של בת אחיו, והיא נופלת עתה ליבום, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואין ידוע איזה מהם מת ראשון</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>האם הבעל מת ראשון ואחריו בת אחיו, ונמצא שבת אחיו נפלה יחד עם הנכרית ליבום, וכיון שבת אחיו היא בתו של היבם, והיא ערוה עליו, פטורה הנכרית, צרתה, מהחליצה ומן היבום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>או שמא בת אחיו מתה ראשונה, ובעלה אחריה, ונמצא שבשעת מיתת אחיו אין הנכרית צרת בתו של היבם, לפי שמתה בתו לפני מיתת אחיו, ואין צרת ערוה אלא בשעת מיתה, והרי היא ראויה להתייבם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כיון שהדבר ספק, הרי היא <b style='font-size:20px; color:black;'>צרתה חולצת ולא מתייבמת</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אמאי</b> היא חולצת ולא מתייבמת?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לשיטתך, <b style='font-size:20px; color:black;'>הכא נמי נימא: אשה זו</b>, הנכרית, לפני שנפל הבית על בעלה ועל צרתה, <b style='font-size:20px; color:black;'>בחזקת היתר לשוק עומדת,</b> כצרת ערוה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומספק</b>, שמא מתה צרתה לפני בעלה, <b style='font-size:20px; color:black;'>אתה בא לאוסרה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>העמידנה על חזקתה, שהיא מותרת להנשא לשוק, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אל תאסרנה מספק!?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכי תימא הכא נמי</b> גזרו עליה <b style='font-size:20px; color:black;'>לחומרא</b> שתהא חולצת ולא מתייבמת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אי אפשר לתרץ כך, כי <b style='font-size:20px; color:black;'>חומרא דאתי לידי קולא הוא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שאם אתה אומר חולצת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מתייבמת!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם תתייבם נמצאת פוגע בצרת ערוה, האסורה בכרת!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אמר ליה רבה: <b style='font-size:20px; color:black;'>גירושין, דשכיחי</b>, שהם דבר רגיל, <b style='font-size:20px; color:black;'>גזרו בהו רבנן</b> שלא להחמיר לחלוץ לצרת הערוה כאשר התגרשה הערוה בגירושי ספק, מחמת החשש שאם אתה אומר חולצת, יבואו לטעות ולומר שהיא גם מתייבמת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>מפולת, דלא שכיחי</b>, שאין רגילות שימותו אנשים במפולת - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא גזרו בהו רבנן</b> שלא להחמיר עליה להצריכה חליצה מספק, מחמת החשש שאם אתה אמר חולצת יאמרו שהיא גם מתייבמת, אלא הצריכוה חליצה, לחומרא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי נמי</b>, יש לחלק חילוק אחר:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>גירושין, דקיימא ערוה</b>, שהערוה קיימת לפנינו, <b style='font-size:20px; color:black;'>דקא מוכח,</b> הכל רואים שיש כאן ערוה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>בכל זאת <b style='font-size:20px; color:black;'>צרתה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>קמצרכת לה חליצה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרי</b> אינשי: <b style='font-size:20px; color:black;'>קמו ביה רבנן בגיטא</b>, הוברר לחכמים <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>גט זה של הערוה, <b style='font-size:20px; color:black;'>גיטא מעליא הוא</b>, וצרתה אינה צרת ערוה, ולכן היא אינה יוצאת מבלי חליצה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>מכח טעות זאת <b style='font-size:20px; color:black;'>אתו</b> יבואו <b style='font-size:20px; color:black;'>לייבומי לצרה</b>, בעוד שלפי האמת היא צרת ערוה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>מפולת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מי קמו בהו רבנן במפולת?</b> וכי יכולים חכמים לדעת מי מת במפולת קודם?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן אם יצריכוה חכמים חליצה, לא יבואו לומר שהיא אינה צרת ערוה ולייבמה, אלא ידעו הכל שרק לחומרא, מחסרון ידיעה מי מת קודם, הצרכנוה חליצה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועדיין מקשה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>גבי גירושין מי לא תנן</b> שהחמירו בה לחלוץ, ולא חשו לומר ש"אם אתה אומר חלוצת, (היא גם) מתייבמת!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והתנן</b> במסכת גיטין (עח ב): <b style='font-size:20px; color:black;'>היתה עומדת</b> אשתו <b style='font-size:20px; color:black;'>ברשות הרבים, וזרקו לה</b> את הגט ברשות הרבים -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם היה הגט <b style='font-size:20px; color:black;'>קרוב לה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מגורשת</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם היה הגט <b style='font-size:20px; color:black;'>קרוב לו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אינה מגורשת</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם היה הגט <b style='font-size:20px; color:black;'>מחצה על מחצה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מגורשת ואינה מגורשת</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמרינן: למאי הלכתא</b>, במה מתבטא הדין במחצה על מחצה שהיא "מגורשת ואינה מגורשת"?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מצד אחד אמרינן שהיא מגורשת -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאי כהן הוא</b> בעלה, <b style='font-size:20px; color:black;'>אסורה ליה</b> לקיימה תחתיו, מספק, שמא היא מגורשת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומצד שני אמרינן שהיא אינה מגורשת -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי ערוה</b> על היבם <b style='font-size:20px; color:black;'>היא</b>, ומת הבעל אחר הגירושין המסופקים - <b style='font-size:20px; color:black;'>צרתה בעיא חליצה</b>, שמא הערוה אינה מגורשת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולא אמרינן</b> העמידנה לערוה על חזקתה שאינה מגורשת, וצרתה היא צרת ערוה בודאי, ואל תחמיר להצריכה חליצה, לפי <b style='font-size:20px; color:black;'>ש"אם אתה אומר חולצת</b>, (היא גם) <b style='font-size:20px; color:black;'>מתייבמת</b>"!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן, תיקשי, כיון שגם לגבי ספק גירושין מצינו שהחמירו בה לחלוץ, ולא חשו לכך ש"אם אתה אומר חולצת, היא גם) מתייבמת" - מדוע לא שנינו במשנתנו בספק גירושין דוגמת ספק קידושין, שזרק את הגט ספק קרוב לו ספק קרוב לה, שאם היתה המתגרשת ערוה על היבם, הרי צרתה חולצת ולא מתייבמת, ואין לחוש ש"אם אתה אומר חולצת, (היא גם) מתייבמת".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הא איתמר עלה,</b> על משנה זו:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבה ורב יוסף, דאמרי תרווייהו: הכא</b>, המשנה במסכת גיטין - <b style='font-size:20px; color:black;'>בשתי כיתי עדים עסקינן</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כאשר כת <b style='font-size:20px; color:black;'>אחת אומרת קרוב לה</b> היה הגט, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כת <b style='font-size:20px; color:black;'>אחת אומרת קרוב לו</b> היה הגט.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכיון שיש לנו שתי עדויות סותרות, שאחת מהן אומרת שהיו כאן גירושין והשניה אומרת שאין כאן גירושין, אי אפשר להעמידה על חזקתה שאינה מגורשת, כי חזקה מבררת את הספק במקום שאין עדים, אבל היא לא יכולה לברר את הספק במקום שיש עדים האומרים שחל שינוי בחזקה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואף על פי שיש כת עדים הסותרת אותה, עדיין הדבר ספק.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דהוה ליה</b> גירושי הערוה <b style='font-size:20px; color:black;'>ספיקא דאורייתא</b>, ולכן חייבת צרת הערוה חליצה מספק מן התורה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואין זה חומרא בעלמא, עד שנוכל לומר שאין להצריכה חליצה מחמת הטעם ש"אם אתה אומר חולצת, (היא גם) מתייבמת".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אילו <b style='font-size:20px; color:black;'>מתניתין דהכא</b>, אם נרצה להעמידה בספק גירושין כמו בקידושין, נצטרך להעמידה <b style='font-size:20px; color:black;'>בכת אחת</b> של עדים, שעד אחד אומר שהיה הגט קרוב לו, ועד שני מכחישו ואומר שהיה הגט קרוב לה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> ועד אחד המוכחש על ידי עד שני אינו מונע להעמיד דבר על חזקתו, ולכן יש להעמיד את צרת הערוה על חזקתה, שהיא חזקת היתר לשוק. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> רש"י מבאר שהכת האחת היא שני עדים, שכל אחד מהם מכחיש את השני. אך הרשב"א מקשה על דבריו, שאין עד אחד נאמן בדבר שבערוה כלל, ומדוע שיהיה בעקבות עדותו ספיקא דרבנן, ולא נעמיד לכתחילה על החזקה גם לרבנן. ובשיעורי רבי שמואל אות רי"ג תירץ, שסברת רש"י היא, שהואיל ושני העדים מעידים שיש כאן זריקת כסף לשם קידושין, אלא שמכחישים זה את זה אם היה הכסף קרוב לו או לה, שומעים את דברי <b>שניהם</b> שהיתה כאן זריקת כסף מסופקת, ואסורה מדרבנן.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכיון <b style='font-size:20px; color:black;'>דהוי ליה</b> ספק גירושין כזה רק בגדר <b style='font-size:20px; color:black;'>"ספיקא דרבנן</b>", היות ומן התורה מעמידים אותה על חזקת היתר לשוק, אין להחמיר להצריך את צרתה חליצה, מהטעם ש"אם אתה אומר חולצת, (היא גם) מתייבמת". <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>לכן, לא שנינו לספק גירושין שכזה במשנתנו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובכך חלוקים קידושין מגירושין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי כאשר יש ספק בקידושי הערוה מחמת הכחשת עד כנגד עד, יש לנו להעמיד את צרת הערוה בחזקת היתר ליבם, ולומר שאינה צרת ערוה. אלא, שאנו מחמירים בה שתחלוץ ולא תתייבם. ואין לחשוש שמא יבוא הדבר לידי מכשול ש"אם אתה אומר חולצת, (היא גם) מתייבמת", כי אכן מעיקר הדין היא מתייבמת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל בספק גירושין של הערוה, יש להעמיד את צרתה בחזקת היתר לשוק, ואין להחמיר בה להצריכה חליצה, כי יכול הדבר להביא בה לידי מכשול ש"אם אתה אומר חולצת, (היא גם) מתייבמת", וכאן היבום הוא מכשול באיסור כרת, שהרי החזקה אומרת שהיא צרת ערוה! ומוכיחה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>וממאי דמתניתין דהכא</b> צריך להעמידה <b style='font-size:20px; color:black;'>בכת אחת</b>, של עד המכחיש עד?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דומיא דקדושין</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מה קדושין</b> מדובר <b style='font-size:20px; color:black;'>בכת אחת, אף גרושין בכת אחת.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא שיש לתמוה: <b style='font-size:20px; color:black;'>וקדושין גופייהו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ממאי דבכת אחת</b> של עד נגד עד מדובר בה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דלמא בב' כיתי עדים</b> המכחישות זו את זו עסקינן!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אי בב' כיתי עדים</b> המכחישות זו את זו עסקינן, למה תחלוץ הצרה ולא תתייבם?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>נעמידנה בחזקתה שהיא מותרת ליבם, ואם כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>תתייבם, ואין בכך כלום!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא בהכרח, שמדובר בכת אחת של שני עדים, באופן שעד אחד המכחיש עד אחד, ולכן יש לחשוש שמא נתקדשה הערוה, ולכן תחלוץ צרתה ולא תתייבם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהה הגמרא: כיצד יתכן לומר שבהכחשת שתי כתות עדים תתייבם, ואין בכך כלום!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ושאלת הגמרא היא בסגנון של ממה נפשך, מה הוא הדין בכל ספק הכחשה של שתי כתי עדים (הנקרא בקצרה "תרי ותרי") במקום שיש חזקה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>האם "תרי ותרי" במקום חזקה הוא ספיקא דאורייתא, שנשאר הספק מן התורה ואין החזקה מכרעת בו, כי במקום הכחשת עדים אין החזקה קובעת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכמו שאמרה הגמרא לעיל, שרבה ורב יוסף העמידו את המשנה בגיטין בשתי כתי עדים המכחישים זו את זו "דהוי ליה ספיקא דאורייתא"</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>או. ש"תרי ותרי" במקום חזקה הוא ספיקא מדרבנן, שמן התורה מעמידים את הדבר על חזקתו, אלא שחכמים החמירו לאסור מספק:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. אם נאמר שתרי ותרי ספיקא דאורייתא, כפי שסבורים רבה ורב יוסף, תיקשי:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>קיימי</b> שני <b style='font-size:20px; color:black;'>עדים, וקאמרי</b> שהיה כסף הקידושין <b style='font-size:20px; color:black;'>קרוב לה,</b> ונתקדשה הערוה, וצרתה היא צרת ערוה, האסורה באיסור כרת על היבם, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אילו <b style='font-size:20px; color:black;'>את אמרת "תתייבם ואין בכך כלום</b>"!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי כשיש לנו הכחשה בין שתי כתי עדים, נשאר הספק מן התורה, ואין מקום לחזקה להכריע כשהספק שלפנינו הוא משום שיש לנו סתירה בדברי העדים!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. הרי יש להוכיח שתרי ותרי הוא רק ספיקא דרבנן, ומן התורה מסתמכים על חזקה גם במקום תרי ותרי, ולכן תיקשי: <b style='font-size:20px; color:black;'>ותו, בשתי כיתי עדים</b> בגירושין <b style='font-size:20px; color:black;'>נמי</b> תיקשי, מדוע אתה מצריכה חליצה <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>צרת הערוה מחמת החשש שמא נתגרשה הערוה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי בכל תרי ותרי כשיש חזקה, רק <b style='font-size:20px; color:black;'>ספיקא דרבנן היא</b>, כיון שמן התורה מעמידים על החזקה במקום ששתי כתי עדים מכחישות זו את זו!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>מדאורייתא <b style='font-size:20px; color:black;'>אמרינן: אוקי תרי</b>, את שני העדים שאומרים נתגרשה, <b style='font-size:20px; color:black;'>לבהדי</b> מול <b style='font-size:20px; color:black;'>תרי</b>, שני העדים שאומרים לא נתגרשה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואשה</b>, צרת הערוה, <b style='font-size:20px; color:black;'>אוקמה אחזקה</b> של היתר לשוק!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומדוע אתה אוסרה מכח "ספק דרבנן" של גירושי הערוה עצמה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והראיה שתרי ותרי הוא ספיקא דרבנן, ומדאורייתא מעמידים על חזקה, <b style='font-size:20px; color:black;'>מידי דהוה</b>, כמו שמצינו <b style='font-size:20px; color:black;'>אנכסי דבר שטיא</b>, בנכסיו של אדם שנקרא "בר שטיא", שלעתים הוא היה שוטה, ולעתים הוא היה בר דעת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דבר שטיא, זבין נכסי,</b> מכר את נכסיו, מקרקעין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אתו בי תרי</b>, באו שני עדים <b style='font-size:20px; color:black;'>ואמרי: כשהוא חלים</b>, בריא בנפשו, <b style='font-size:20px; color:black;'>זבין, מ</b>כר את נכסיו, וקנה הלוקח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואתו בי תרי</b> אחריני, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואמרו כשהוא שוטה זבין,</b> ואין מכרו של שוטה מכר, ולא קנה הלוקח את הקרקע!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר רב אשי: אוקי תרי להדי תרי</b>, העמד עדות שנים מול עדות השנים שנגדם. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> קונטרס הספיקות (כלל א) דן בשאלת האחרונים אם חזקת מרא קמא היא דין "מוחזק", שקובעים את המוחזק לפי חזקת המרא קמא, ומי שבא להוציא מיד המוחזק, עליו ה ראיה. או שחזקת מרא קמא היא חזקה ככל החזקות, שמעמידים את הדבר בחזקתו, וכיון שכאן החזקה היא חזקת מרא קמא, הרי מעמידים אותו על חזקתו, שהוא שייך למרא קמא, אך אין זה דין "מוחזק". והקונטרס הספקות עצמו סובר, שחזקת מרא קמא היא חזקה ככל החזקות, והיא מבררת את הספק שהנכס שייך למרא קמא, ואילו במוחזק אין זה בירור של בעלות, אלא שיש דין שהמוציא מן המוחזק עליו הראיה, אך אין זה בירור שהמוחזק הוא הבעלים. ואילו בשערי יושר (שער ה פרק ו) הוכיח שאין חזקת מרא קמא חזקה אלא היא רק דין מוחזק, מכך שהקונה שתי אילנות בתוך שדה חבירו, שהדבר ספק אם קנה גם את הקרקע שבין האילנות, הרי הוא חייב להביא ביכורים, אך אינו קורא כמו הבעלים. ואם נאמר שחזקת המרא קמא מבררת כמו כל חזקה שהקרקע שייכת למוכר, מדוע צריך הקונה להביא, והרי פשטה החזקה את הספק לגמרי. אלא מכאן ראיה שאין מרא קמא חזקה ככל החזקות, אלא הוא דין מוחזק, שעדיין נשאר הספק, אלא שאין מוציאים מהמוחזק. אך הגר"א מוכיח מכך שהמוכר (הזוכה בקרקע מדין מרא קמא), חייב להביא ביכורים מאותה הקרקע, ולקרוא, והקונה גם הוא חייב להביא ביכורים <b>מאותה הקרקע</b> (אלא שאינו קורא), שהדין של מוחזק הוא דין ודאי רק לגבי הבעלות על הממון, ולכן המוכר מביא וקורא מכח בעלותו הודאית. אך עדיין נשאר ספק מי <b>באמת</b> הוא הבעלים. ולכן הקונה גם הוא חייב להביא ביכורים מהקרקע הזאת. והסביר זאת הקהלות יעקב, שגם אם נאמר דין של הנהגה ודאית ביחס לממון, אין זה אומר שכך היא <b>האמת</b>, ולכן עד כמה שזה נוגע לביכורים, חייב גם הקונה המפסיד את הקרקע, להביא מהם ביכורים.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> רבי עקיבא איגר בתשובותיו (קלה) מוכיח (וכן כתב הרמב"ן), שתרי ותרי אינו רק סיבה למנוע דין חזקה, אלא שהוא גם סיבה לשלול את דין המוחזק! וכשמביאה הגמרא ראיה מהמכר של בר שטיא שתרי ותרי הוא ספיקא דרבנן, ומדאורייתא מתחשבים בחזקה גם במקום תרי ותרי, יש ראיה שבתרי ותרי מתחשבים גם במוחזק. ועיין בדבריו שהסביר את המחלוקת בין הלשונות אם תרי ותרי הוא ספיקא דאורייתא או דרבנן, האם חזקה היא בגדר בירור הדבר כמו עדות, ואין היא יותר מכת נוספת של עדים, ושניים הרי הם כמאה, או שבתרי ותרי מסלקים את העדות כמי שאינה, ואז מעמידים את הדבר בחזקתו כמו שהיה.</span> </span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0061_L2"></nowiki><nowiki name="דףBלאB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div>Micropedia bot