https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%92_%D7%90פרשני:בבלי:יבמות כג א - היסטוריית גרסאות2026-04-04T11:39:05Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%92_%D7%90&diff=141820&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-09T12:52:43Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:52, 9 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l94">שורה 94:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 94:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת יבמות (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94153:rev-141820:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%92_%D7%90&diff=94153&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T15:49:21Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|יבמות כג א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועדיין מקשינן: מנא לן להתיר דוקא אחותו משפחה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואימא פרט ל</b>אחותו מ<b style='font-size:20px; color:black;'>חייבי לאוין!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שאם נשא אביו ממזרת, והוליד ממנה בת, אינה חשובה אחותו. כי נאמר שבחייבי לאוין לא תופסים בהן קדושין, ולכן ממעט אותה הכתוב "בת אשת אביך", לפי שנולדה מאשה שאינה אשתו של אביו!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב פפא: חייבי לאוין</b> כן <b style='font-size:20px; color:black;'>תפסי בהו קידושין</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>משום <b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב: "כי תהיין לאיש שתי נשים, האחת אהובה ואחת שנואה</b>, וילדו לו בנים, האהובה והשנואה, והיה הבן הבכור לשניאה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיה ביום הנחילו את בניו, את אשר יהיה לו, לא יוכל לבכר את בן האהובה על פני בן השנואה הבכור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי את הבכור בן השנואה יכיר, לתת לו פי שנים בכל אשר ימצא לו, כי הוא ראשית אונו, לו משפט הבכורה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולא היה צורך לומר שאין חילוק בדין ירושת הבכור בין אם אהב האיש את האשה שילדה לו בכור, או שאהב את האשה השניה, כי זה, דבר פשוט הוא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובהכרח שכונת הכתוב היא לחדש שאין חילוק בדין ירושת הבכור בין אם היתה אמו אהובה בעיני הקב"ה או שנואה בעיניו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ויש לעיין: <b style='font-size:20px; color:black;'>וכי יש</b> אשה <b style='font-size:20px; color:black;'>אהובה לפני המקום, ויש</b> אשה <b style='font-size:20px; color:black;'>שנואה לפני המקום?</b> ולמה קרא הכתוב לאחת מהן אהובה ולשניה שנואה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b>, בהכרח, ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אהובה</b>, היינו <b style='font-size:20px; color:black;'>אהובה</b> למקום, <b style='font-size:20px; color:black;'>בנישואיה</b>, שנעשו נשואיה בכשרות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>שנואה</b>, שהיא <b style='font-size:20px; color:black;'>שנואה</b> למקום <b style='font-size:20px; color:black;'>בנישואיה</b>. דהיינו, שהיה בנשואיה לבעלה עבירת לאו, שהוא דבר השנוא לפני הקב"ה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובכל אופן <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רחמנא</b> על שתיהן <b style='font-size:20px; color:black;'>"כי תהיינה</b>". ומשמע שיש בהם הויה לאישות, שחלו הקידושין למרות שהן עבירה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומכאן מוכח, שקידושין תופסים בחייבי לאוין. ואם כן, אי אפשר למעט את אחותו מחייבי לאוין מהפסוק "בת אשת אביך", שהרי יש בה אישות לאביו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך עדיין מקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ואימא</b>, "בת אשת אביך" בא למעט כך:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>פרט ל</b>אחותו שנולדה לאביו מאשה שהיא <b style='font-size:20px; color:black;'>חייבי כריתות</b> לו, שבה לא תופסים קידושין, ואין לאביו אישות באמה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> תירץ <b style='font-size:20px; color:black;'>רבא</b>: הרי על אחותו שנולדה לאביו מאשה שהיא חייבי כריתות לאביו מדובר לאסור בפסוק זה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר קרא "ערות אחותך בת אביך או בת אמך, מולדת בית ומולדת חוץ</b>"</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וביאורו של הפסוק: <b style='font-size:20px; color:black;'>בין שאומרים לו לאביך קיים</b> את אשתו, אמה של אחותך, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>בין שאומרים לו לאביך הוצא</b> (את אם אחותך) מפני איסור כרת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר רחמנא</b> שבכל ענין - <b style='font-size:20px; color:black;'>אחותך היא!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובהכרח שהמיעוט של "בת אשת אביך" הוא רק לגבי אחותו מהשפחה, בלבד!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אימא</b> איפכא, שאכן בא הפסוק לומר <b style='font-size:20px; color:black;'>בין שאומר</b>ים <b style='font-size:20px; color:black;'>לו</b> ל<b style='font-size:20px; color:black;'>אביך קיים, בין שאומר</b>ים <b style='font-size:20px; color:black;'>לו</b> ל<b style='font-size:20px; color:black;'>אביך הוצא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>עליהם <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רחמנא "אחותך היא</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא שבא הכתוב <b style='font-size:20px; color:black;'>לרבות</b> לאיסור את <b style='font-size:20px; color:black;'>אחותו משפחה ו</b>את אחותו מ<b style='font-size:20px; color:black;'>עובדת כוכבים</b>, ולא את אחותו מחייבי כריתות!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומה ראית</b> לרבות את אחותו מאמו שהיא חייבי כריתות לאביו, ולמעט את אחותו משפחה ומעובדת כוכבים!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מסתברא</b>, שאת אחותו מ<b style='font-size:20px; color:black;'>חייבי כריתות הוה ליה לרבות, שכן תפסי בהו קידושין לעלמא</b>. ולכן אחותו הנולדת מאמא שכזאת נחשבת אחותו יותר מאשר אחותו הנולדת משפחה, שאין לאביו בה קידושין כלל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ופרכינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אדרבא! שפחה ועובדת כוכבים הוה ליה לרבות</b> שחייב על אחותו הנולדת מהן, הואיל שבהן שייך יותר תפיסת קידושין, <b style='font-size:20px; color:black;'>דאי מגיירה</b>, שאם תתגיייר השפחה או העובדת כוכבים, הרי אז <b style='font-size:20px; color:black;'>לדידיה</b>, לאביו, <b style='font-size:20px; color:black;'>נמי תפסי בה קידושין</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו בחייבי כריתות לא יהיה לאביו קידושין לעולם!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומסקינן: חייבי כריתות עדיף לרבות, שכן בשפחה אין כעת כלל תפיסת קידושין, ומה ששייך בה קידושין כשתתגייר אינו סיבה לרבותה. שהרי <b style='font-size:20px; color:black;'>לכי מגיירא</b>, לכשתתגייר - <b style='font-size:20px; color:black;'>גופא אחרינא היא!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואין זה נחשב שיש בה עתה, כשהיא בגיותה, צד של תפיסת קידושין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן מיעט "בת אשת אביך" את אחותו הנולדת משפחה ועובדת כוכבים, שאין לאף אחד בה תפיסת קידושין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה חוזרת הגמרא לדון במחלוקתם של רבנן ורבי יוסי ברבי יהודה, האם חייבים על אחותו שהיא בת אשת אביו שתיים, גם על אחותו וגם על בת אשת אביו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ורבנן</b>, שמחייבין גם על בת אשת אביו, וצריכים את הפסוק לגופו, ואין הם דורשים ממנו את המיעוט של רבי יוסי ברבי יהודה, להוציא את אחותו הנולדת מן השפחה ומן עובדת כוכבים -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>למעוטי</b> אחותו הנולדת מ<b style='font-size:20px; color:black;'>שפחה ועובדת כוכבים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מנא להו?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: רבנן <b style='font-size:20px; color:black;'>נפקא להו</b>, לומדים זאת, <b style='font-size:20px; color:black;'>מ"האשה וילדיה תהיה לאדוניה</b>". שמשמע מכאן שאין ילדיה מתייחסים לבעלה, ואין לבניו או לבנותיו אחוה עם בני השפחה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי יוסי ברבי יהודה</b> - למה הוצרך למעט זאת מ"בת אשת אביך", ולא למד כרבנן?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>היות והוא סובר שצריכים למעט משני פסוקים:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חד בשפחה</b>, הפסוק "האשה וילדיה תהיה לאדוניה" בא למעט אחותו הנולדת משפחה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחד בעובדת כוכבים</b>, הפסוק "בת אשת אביך" בא למעט אחותו הנולדת מעובדת כוכבים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וצריכי</b> פסוקים נפרדים למעט את שתיהן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאי אשמועינן</b> שאין לו אחוה לנולדים מן ה<b style='font-size:20px; color:black;'>שפחה</b>, הוה אמינא כי רק לנולדים מהשפחה אין לו אחוה, <b style='font-size:20px; color:black;'>משום דאין לה חייס</b>, אלא היא משולה לחמור, שאין יחוס לילדיו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן אין אחוה לבניו ולבנותיו עם הבנים והבנות הנולדים מהשפחה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל</b> לנולדים מ<b style='font-size:20px; color:black;'>עובדת כוכבים, דאית לה חייס</b>, שהיא מתייחסת לאביה, <b style='font-size:20px; color:black;'>אימא לא</b> התמעטו. ויש להם אחוה עם בניו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>מאידך, <b style='font-size:20px; color:black;'>אי אשמועינן</b> שאין אחוה לנולדים לו מ<b style='font-size:20px; color:black;'>עובדת כוכבים</b>, הוה אמינא כי רק ממנה אין אחוה, <b style='font-size:20px; color:black;'>משום דלא שייכא</b> עובדת כוכבים <b style='font-size:20px; color:black;'>במצות</b>, ואין לה כל שייכות לישראל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל</b> הנולדים לו מ<b style='font-size:20px; color:black;'>שפחה, דשייכא במצוות</b>, שהרי עבד חייב בכל מצוות שהאשה חייבת בהן - <b style='font-size:20px; color:black;'>אימא לא</b> התמעטו מאחוה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן <b style='font-size:20px; color:black;'>צריכא</b> את שני פסוקים, למעט הנולדים משפחה ומעובדת כוכבים מאחוה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ושוב מקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ורבנן</b>, שלמדו למעט מ"האשה וילדיה תהיה לאדוניה" האמור בשפחה, תקשה להו: הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>אשכחן</b>, מצאנו בהאי קרא מקור למעט רק הנולדים מ<b style='font-size:20px; color:black;'>שפחה</b>, אך למעט אחוה לנולדים לו מ<b style='font-size:20px; color:black;'>עובדת כוכבים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מנא להו</b> לרבנן?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכי תימא נילף</b> לעובדת כוכבים <b style='font-size:20px; color:black;'>משפחה</b>, הרי כבר ביאר רבי יוסי ברבי יהודה ד<b style='font-size:20px; color:black;'>הנהו</b> שני קראי <b style='font-size:20px; color:black;'>מצרך צריכי!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והצריכותא היא משום שאי אפשר לדמות עובדת כוכבים לשפחה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בר יוחאי: אמר קרא</b> בספר דברים (ז ג) בענין שבעת האומות שהיו בארץ ישראל, והצטוינו להשמידם ולא לחון אותם. וכמו כן ציוה הכתוב:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"לא תתחתן בם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>בתך לא תתן לבנו, ובתו לא תקח לבנך.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כי יסיר את בנך מאחרי</b>, ועבדו אלהים אחרים".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומלשון הכתוב משמע שיש חילוק בין גוי שבא על בת ישראל, לבין ישראל שבא על הגויה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשמע, מדכתיב "כי יסיר" ולא כתיב "כי תסיר", כי דוקא <b style='font-size:20px; color:black;'>בנך מישראלית קרוי "בנך</b>". ולכן אמר הכתוב שלא תתחתן בת ישראל לגוי, כיון ש"בנך", הבן שיולד לה ממנו יהיה ישראל, ויהיה נקרא "בנך".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו אביו הגוי יסיר אותו מאחרי ה', לעבוד עבודה זרה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואין בנך הבא מן העובדת כוכבים קרוי "בנך", אלא "בנה</b>" ולכן לא אמרה תורה שיש לחוש גם בבנה של העובדת כוכבים הנישאת לישראל שמא היא תסיר את הבן שיולד לו ממנה מלהיות ישראל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי אין הוא מתייחס לאביו הישראל, אלא רק לאמו הגויה, ואין כאן חשש הסרה מאחרי ה'.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן, מפורש בתורה, שהנולדים לישראל מעובדת כוכבים אינם מתייחסים אחריו אלא אחר האם. ולכן אין להם אחוה עם בניו הנולדים לו מישראלית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבינא: שמע מינה</b>, מהפסוק המדבר בבת ישראל שנישאה לנכרית, ואומר "כי יסיר את בנך מאחרי", ש<b style='font-size:20px; color:black;'>בן בתך, הבא מן העובד כוכבים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>קרוי "בנך</b>"!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>לימא</b>, האם רצונך לומר ש<b style='font-size:20px; color:black;'>קסבר רבינא: עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר!?</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> כך הביאור לפי רש"י שגורס הולד כשר. אך תוס' ושאר הראשונים גרסו הולד ממזר, וביארו שנוצר מעבירה. ואדרבא אם היה מתייחס לעכו"ם לא היה ממזר, שאין ממזרות בעכו"ם. וזה דחינן, שאינו ממזר אלא רק פסול.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי סתימת לשונו, שקרוי "בנך", משמע שהוא ישראל כשר, והרי נחלקו בדבר לקמן (דף מה א), אם הוא כשר או ממזר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודחינן: אין ראיה מדבריו שהוא כשר לגמרי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>נהי</b>, על אף <b style='font-size:20px; color:black;'>דממזר לא הוי, כשר נמי לא הוי</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>"ישראל פסול" מקרי</b>, כיון שנולד מעובד כוכבים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: משמע מכאן, שלפי כולי עלמא, בן ישראל שבא על עובדת כוכבים מתייחס אחר אמו, שולדה כמוה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכאורה אין ראיה מהפסוק של "כי יסיר את בנך מאחרי" לכך!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>האי</b> קרא רק <b style='font-size:20px; color:black;'>בשבעה אומות</b> בלבד <b style='font-size:20px; color:black;'>כתיב</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: דרשינן מ<b style='font-size:20px; color:black;'>"כי יסיר</b>" - <b style='font-size:20px; color:black;'>לרבות כל המסירין!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיינו, שבכל האומות ולדה של האשה הוא כמוה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן, אם האמא היא עובדת כוכבים, אין הולד ישראל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הניחא לרבי שמעון, דדריש טעמא דקרא</b>, ואף אם לא היה כתיב בפסוק את הטעם, היה אומר שטעם האיסור שמא יסיר הגוי את בנו הישראל מאחרי ה'. ולכן, לפיו, כשנכתב הטעם בפסוק, הוי יתור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודרשינן ממנו, לרבות את כל המסירין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דהיינו, שנכתב הטעם כדי לאסור אף בשאר האומות, ומכאן אנו לומדים שבכל האומות ולדה של האשה הוא כמותה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא לרבנן</b>, דלא דרשי טעמא דקרא, הרי יש צורך לכתוב לבאר את הטעם של "כי יסיר".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומהטעם הזה יש ללמוד שהפסוק מדבר רק בשבע האומות, שהן אדוקין בעבודת כוכבים, ורק בהן יש את הטעם של "כי יסיר", ולא בשאר אומות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>מנא להו</b> ללמוד לשאר האומות, שישראל הבא עליהן, ולדן הוא נכרי, כמו האם?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאן תנא</b>, מי הוא התנא <b style='font-size:20px; color:black;'>דפליג עליה דרבי יוסי ברבי יהודה</b>, וולמד למעט אחוה בעובדת כוכבים מ"כי יסיר" -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי שיטת <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון היא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ורבי שמעון הרי דריש טעמא דקרא. ונמצא, שהטעם האמור בכתוב הוא מיותר, וממנו הוא למד לרבות את כל האומות.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0045_L2"></nowiki><nowiki name="דףBכגB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div>Micropedia bot