https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%99_%D7%91פרשני:בבלי:יבמות י ב - היסטוריית גרסאות2026-04-28T18:12:23Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%99_%D7%91&diff=141799&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-09T12:50:07Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:50, 9 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l83">שורה 83:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 83:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת יבמות (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94128:rev-141799:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%99_%D7%91&diff=94128&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T15:48:31Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|יבמות י ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל אם <b style='font-size:20px; color:black;'>היתה אמו אנוסת אביו, ונשאת לאחיו מאביו, ומת</b> - ועתה נפלה לפניו אמו וצרתה - <b style='font-size:20px; color:black;'>זו היא אמו, שפוטרת צרתה</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואף על פי ששנו חכמים במשנתנו "חמש עשרה</b> נשים פוטרות צרותיהן", <b style='font-size:20px; color:black;'>יש לנו להוסיף שש עשרה, כגון זו</b>, אמו אנוסת אביו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה ריש לקיש לרבי יוחנן</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ללוי, דאמר "דאי</b>" (ערוה שהיא "בדיעבד", כגון אנוסת אביו) <b style='font-size:20px; color:black;'>נמי קתני</b> לה במשנתנו -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לתני</b> נמי במשנתנו: <b style='font-size:20px; color:black;'>החולץ ליבמתו</b>, שלאחר החליצה אינה אסורה עליו באיסור כרת, אלא רק באיסור לאו ("לא יבנה" - כיון שלא בנה שוב לא יבנה), <b style='font-size:20px; color:black;'>וחזר וקדשה</b> (למרות איסור הלאו, דהיינו בדיעבד. ותופסים בה קידושין, לפי שאינה אסורה עליו אלא בלאו).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומת</b> האח שקידשה, <b style='font-size:20px; color:black;'>בלא בנים</b>, והרי היא נופלת ליבום עם צרתה לפני שאר האחים - היא וצרתה אינן מתייבמות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דמגו</b>, שהיות <b style='font-size:20px; color:black;'>דאיהי</b>, היא עצמה <b style='font-size:20px; color:black;'>אסורה</b> להתייבם לשאר האחים, לפי שהיא אסורה עליהם בכרת של ערות אשת אח (לדעת ריש לקיש, לקמן) - <b style='font-size:20px; color:black;'>צרתה נמי אסירא</b> להתייבם, כמותה, מדין צרת ערוה של אשת אח! <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רבי יוחנן לריש לקיש: זה שלא שנינו אותה במשנתנו, הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>לפי שאינה ב"צרת צרה</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי צרתה של היבמה שנחלצה, אסורה לכל האחים בשוה, ואינה יכולה הצרה הזאת להתייבם לאח אחר, ולאסור בכך גם את צרתה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ושואלת הגמרא: הרי רבי יוחנן עצמו חולק על ריש לקיש, וסבור להלן שאין החלוצה אסורה על האחים באיסור כרת של אשת אח, אלא רק באיסור לאו ("כיון שלא בנה שוב לא יבנה").</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אם כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>לימא ליה</b> רבי יוחנן לריש לקיש תירוץ אחר, שהחלוצה לאחים - רק בגדר <b style='font-size:20px; color:black;'>"חייבי לאוין" היא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחייבי לאוין</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>בני חליצה ויבום נינהו!</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> רש"י ד"ה "וחייבי לאוין" אומר שאין איסור לאו פוטר מן החליצה היות ומאחות אשה ילפינן, שהיא ערוה וחייבין על זדונה כרת. ומשמע, שעל אף שאמר רבא שערוה גופא אינה צריכה לימוד מן הכתוב, שהרי אין עשה דוחה לא תעשה שיש בו כרת, בכל זאת צריך ללמוד את הפטור לחליצה מן אחות אשה, ואין זו סברא בעלמא. וכנראה, שכונת רש"י היא לפטור מן החליצה, כי דברי רבא, שערוה אינה צריכה פסוק למעט אותה, אינם אלא לפוטרה מן הייבום, אך לא מן החליצה. ופטור חליצה נלמד מאחות אשה, מ"עליה".</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיינו, שזקוקה החלוצה (שחזר וקידשה, ומת), ליבום (גם אם בפועל היא אינה מתייבמת, וכפי שיתבאר להלן, אך אין היא נפטרת בלי חליצה), לפי שאין חייבי לאוין דומים לאחות אשה, שהרי אין בהן כרת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן, לא שנה אותה התנא במשנה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: רבי יוחנן - <b style='font-size:20px; color:black;'>לדבריו</b> של ריש לקיש <b style='font-size:20px; color:black;'>קאמר ליה</b>, והכי קאמר לו: <b style='font-size:20px; color:black;'>לדידי</b> - חלוצה וצרתה, <b style='font-size:20px; color:black;'>חייבי לאוין הם</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחייבי לאוין בני חליצה ויבום נינהו</b>. וזהו הטעם שאין המשנה שונה את החלוצה שחזר וקידשה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא לדידך</b>, לשיטתך שהחלוצה וצרתה בגדר <b style='font-size:20px; color:black;'>"חייבי כריתות" נינהו,</b> יש לי ליישב את הטעם שלא נישנו במשנה - <b style='font-size:20px; color:black;'>לפי שאינן בצרת צרה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה מביאה הגמרא את מקור המחלוקת בין רבי יוחנן וריש לקיש מהו דינה של החלוצה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>נאמר בפרשת יבום (דברים כה ט), כאשר ממאן היבם לייבם את יבמתו:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ונגשה יבמתו אליו לעיני הזקנים, וחלצה נעלו מעל רגלו, וירקה בפניו, ואמרה: ככה יעשה לאיש, אשר לא יבנה את בית אחיו!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ונקרא שמו בישראל "בית חלוץ הנעל".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולמדנו מפסוקים אלו שני לימודים:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. "בית אחד הוא בונה, ואינו בונה שני בתים".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>או: כיון שלא בנה - שוב לא יבנה ב. "בית אחד הוא חולץ, ואינו חולץ שני בתים".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן, אם היה אח אחד נשוי שתי נשים, ומת, ונפלו שתי היבמות לפני האחים שלו - אחת מהן מתייבמת או נחלצת אל ידי אחד האחים, ואילו השניה, מותרת להנשא לשוק ללא חליצה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לאח החולץ עצמו, אסורה היבמה הנחלצת רק בלאו הזה (כיון שלא בנה שוב לא יבנה), ואין בה איסור כרת של אשת אח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך נחלקו רבי יוחנן וריש לקיש מהו דין היבמה הנחלצת לשאר האחים - האם גם הם אינם חייבים כרת על היבמה הנחלצת, ואסורים בה רק בלאו הזה, או שהיא נשארת עליהם באיסור אשת אח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכמו כן נחלקו מהו דין צרת היבמה שנחלצה, האם היא נשארה באיסור אשת אח, או שדינה הוא כמו דין החלוצה, ואינה אסורה אלא בלאו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומחלוקת זו היא בין לענין דינו של החולץ בה, ובין לענין דינם של שאר האחים בה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איתמר: החולץ ליבמתו, וחזר</b> החולץ עצמו, <b style='font-size:20px; color:black;'>וקדשה</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ריש לקיש: הוא</b>, החולץ עצמו, <b style='font-size:20px; color:black;'>אין</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>חייב על החלוצה כרת</b>, ולכן תפסו בה קידושיו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אולם שאר <b style='font-size:20px; color:black;'>האחין</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>חייבין על החלוצה כרת</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו <b style='font-size:20px; color:black;'>על הצרה</b> של החלוצה, שנפטרה והותרה לשוק בחליצת היבמה האחרת - <b style='font-size:20px; color:black;'>בין הוא ובין האחים, חייבין על הצרה כרת</b> של אשת אח שנשאר עליה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וטעם הדבר יתבאר לקמן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי יוחנן אמר: בין הוא ובין האחין</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אינן חייבין, לא על החלוצה כרת, ולא על הצרה כרת.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארת הגמרא את מחלוקתם: <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> הרשב"א בקונטרס אחרון, מבאר את שיטת ריש לקיש, שאף בלי שנגיע לסברת "ניתוק" היא מותרת לאח החולץ לאחר חליצה. "דכיון שעלתה עמו לחלוץ או לייבם - אשת אח במקום מצוה היא!" ומשמע מדבריו, שהחליצה היא כמו ייבום, והחולץ נחשב כאילו קנאה, והותרה לו כמו שהותרה לזה שייבמה! (עיין הסבר בגדר ה"חליצה" בהקדמה). ויתכן שהמחלוקת בין רבי יוחנן ובין ריש לקיש היא במהות ההיתר של אשת אח הנופלת ליבום. לרבי יוחנן הותר איסור אשת אח בשעת הנפילה לאחים לגמרי, ולכן שוב הוא אינו חוזר לאחר שחלץ לאחת מהן או ייבם אותה, וכמו כן אין צרתה אסורה, שהרי התירה התורה את איסור אשת אח במקום שיש בו נפילה לייבום. ואילו ריש לקיש סובר, שאין היתר בנפילה ליבום, אלא התירה התורה את היבום לזה שייבם אותה, שאז מתברר שרק לו בלבד היא הותרה ולא לשאר האחים, וכמו כן רק היא הותרה, ולא שאר היבמות שנפלו עמה. ולפי זה צריך לומר, שאם חלץ לה ולא ייבמה, אין על החולץ איסור כרת היות והחליצה מהווה כעין יבום, שכאילו קנאה ופטרה בחליצה (עיין בהקדמה בביאור ענין החליצה). אך מדברי התוס' מתבאר, שהטעם לכך שהחולץ אסור בה רק בלאו, הוא מחמת שניתק הכתוב את הכרת של החולץ, ללאו! ולקמן בדף מא א מתבאר בדעת הרשב"א שיבמה הנופלת ליבום נהיית מותרת ליבם לגמרי, ואם היא נעשית ערוה עליו לאחר הנפילה, הרי היא נפטרת מן החליצה, ולאחר שחוזרת ומותרת אין היא אסורה עוד משום אשת אח. ומסתמך הרשב"א על דברי רבי יוחנן כאן, מי איכא מידי דמעיקרא הותרה לו והשתא קאי עלה באיסור אשת אח בכרת! אלא שלדברי הרשב"א קשה, מדוע הוצרך רבי יוחנן לומר שהחליצה נעשית בשליחות האחים ובשליחות שאר היבמות. ועיין בברכת שמואל כאן ובקובץ הערות כאן.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא דריש לקיש?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר קרא</b> (דברים כה): <b style='font-size:20px; color:black;'>"אשר לא יבנה</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מלמד הכתוב: <b style='font-size:20px; color:black;'>כיון שלא בנה</b>, אלא חלץ - <b style='font-size:20px; color:black;'>שוב לא יבנה!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן, רק <b style='font-size:20px; color:black;'>איהו</b>, האח שחלץ, <b style='font-size:20px; color:black;'>הוא דקאי ב</b>" כיון שלא בנה - שוב <b style='font-size:20px; color:black;'>לא יבנה</b>". לפי שכך אמר הכתוב: כיון שחלץ לה, אין היא אסורה עליו עוד בעונש כרת של אשת אח, אלא רק בלאו של "לא יבנה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל אחיו</b>, שלא חלצו לה - <b style='font-size:20px; color:black;'>כדקיימי</b>, כמו שהיו אסורים בה קודם חליצתו באיסור כרת של אשת אח (אם לא ייבמו אותה ולא יחלצו לה), כך גם <b style='font-size:20px; color:black;'>קיימי</b> עתה, לאחר חליצתו, באיסור כרת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כמו כן, רק <b style='font-size:20px; color:black;'>עלה</b> עליה <b style='font-size:20px; color:black;'>דידה הוא דקאי</b> החולץ <b style='font-size:20px; color:black;'>ב"לא יבנה</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b> על ה<b style='font-size:20px; color:black;'>צרה</b> של החלוצה - <b style='font-size:20px; color:black;'>כדקיימי</b>, החולץ ואחיו, באיסור כרת של אשת אח, <b style='font-size:20px; color:black;'>קיימי</b> הלאה, גם לאחר חליצתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אילו <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוחנן</b> סובר: <b style='font-size:20px; color:black;'>מי איכא מידי,</b> האם יש דבר שכזה, <b style='font-size:20px; color:black;'>דמעיקרא</b>, עם נפילתן של שתי היבמות לפני כל האחים, הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>אי בעי האי</b> אח <b style='font-size:20px; color:black;'>חליץ, ואי בעי האי</b> אח <b style='font-size:20px; color:black;'>חליץ</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי בעי להאי</b> יבמה <b style='font-size:20px; color:black;'>חליץ, ואי בעי להאי</b> יבמה <b style='font-size:20px; color:black;'>חליץ</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והשתא</b>, לאחר החליצה - <b style='font-size:20px; color:black;'>קאי עלה</b>, יהיו כל האחים אסורים בחלוצה ובצרתה בכרת, וכן החולץ עצמו יהיה אסור בצרתה של החלוצה, <b style='font-size:20px; color:black;'>בכרת!?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b>, בהכרח, יש לנו לומר, כי <b style='font-size:20px; color:black;'>איהו</b>, החולץ, <b style='font-size:20px; color:black;'>שליחותא דאחים קעביד</b>. שהרי הוא כשליח של כולם לחלוץ, ומעתה היא אסורה על כל האחים רק בלאו "כיון שלא בנה שוב לא יבנה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכמו כן הנחלצת, <b style='font-size:20px; color:black;'>איהי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>שליחותא דצרה קעבדה.</b> והרי זה כאילו שתיהן נחלצו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן מעתה, לאחר החליצה, היא וצרתה אינן אסורות על כל האחים אלא בלאו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איתיביה רבי יוחנן לריש לקיש</b> מברייתא ששנינו בה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>החולץ ליבמתו, וחזר</b> החולץ <b style='font-size:20px; color:black;'>וקדשה, ומת</b> - הרי היא <b style='font-size:20px; color:black;'>צריכה חליצה מן האחין!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בשלמא לדידי, דאמינא</b> שאני אומר שהחלוצה וצרתה, בין לחולץ ובין לאחים, בגדר <b style='font-size:20px; color:black;'>"חייבין לאוין</b>" גרידא <b style='font-size:20px; color:black;'>נינהו</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>היינו דצריכה</b> עתה החלוצה, כשחזר החולץ וקידשה, ומת, <b style='font-size:20px; color:black;'>חליצה מן האחין</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי תפסו לו קידושין בה, ויש כאן נפילה ליבום של יבמה שהיא בגדר "חייבי לאוין" על האחים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא לדידך,</b> שהחלוצה אסורה על האחים בכרת - <b style='font-size:20px; color:black;'>אמאי צריכה חליצה</b> מהם!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי על אף שתפסו בה קידושי החולץ, אין היא צריכה חליצה מהאחים, שהרי, לדבריך, היא אסורה עליהם באיסור כרת!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ענה ריש לקיש לרבי יוחנן, בקושיה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולטעמיך,</b> לשיטתך רבי יוחנן, שהחולץ עשה את שליחות האחים, וכולם אסורים בה מעתה רק בלאו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אימא סיפא</b> של אותה הברייתא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>עמד אחד מן האחין</b> של החולץ <b style='font-size:20px; color:black;'>וקדשה</b>, ומת - <b style='font-size:20px; color:black;'>אין לה עליו כלום!</b> לפי שלא תפסו בה קידושי האח! ומוכיח ריש לקיש שהאח של החולץ אסור בה בעונש כרת, ולכן לא תפסו בה קידושיו. כי:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי</b> נאמר כדבריך, רבי יוחנן, שאיסור החלוצות על האחים רק בגדר <b style='font-size:20px; color:black;'>"חייבי לאוין" נינהו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אמאי אין לה</b>, לאשת האח שקידש ומת, <b style='font-size:20px; color:black;'>עליו כלום?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי לדבריך, שהחלוצה היא רק חייבי לאוין לכל האחים, תופסים בה קידושין לכל האחים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכיון שתפסו בה הקידושיו של האח, הרי היא נופלת ממנו ליבום או לחליצה, וכיצד היא יוצאת בלי כלום?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב ששת: סיפא</b> של הברייתא, שאין היא צריכה חליצה - <b style='font-size:20px; color:black;'>אתאן</b>, הם <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>פי דברי <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי עקיבא, דאמר: אין קידושין תופסין בחייבי לאוין!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל הרישא היא לדברי רבנן, הסוברים שיש תפיסת קידושין בחייבי לאוין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך בין לרבנן ובין לרבי עקיבא אין היא אלא בגדר חייבי לאוין, וכדעת רבי יוחנן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: אם הסיפא רק לדברי רבי עקיבא היא, תיקשי שיאמר זאת התנא במפורש:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וליתני "לדברי רבי עקיבא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אין לה עליו כלום</b>"!</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0020_L2"></nowiki><nowiki name="דףBיאB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div>Micropedia bot