https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%99_%D7%90פרשני:בבלי:יבמות י א - היסטוריית גרסאות2026-04-28T15:00:08Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%99_%D7%90&diff=141798&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-09T12:50:00Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:50, 9 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l100">שורה 100:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 100:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת יבמות (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94127:rev-141798:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%99_%D7%90&diff=94127&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T15:48:29Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|יבמות י א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וסימניך</b> לששת האחים:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>תחילה היו ארבעה אחים יחד בעולם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ושנים מאחים נשאו שתי אחיות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מת</b> האח הראשון, שהיה נשוי אחת האחיות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>נולד</b> האח החמישי, ומצא את אשת הראשון כשהיא לא מיובמת, ונאסרה עליו עולמית כדין אשת אחיו שלא היה בעולמו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ויבם</b> האח השלישי מארבעת האחים את אשת הראשון.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מת</b> האח השני, הנשוי את האחות השניה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>נולד</b> האח השישי, ומצא את אשת הראשון כשהיא מיובמת, והיא אינה נאסרת עליו לפי רבי שמעון ("יבם ואחר כך נולד").</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ויבם</b> האח הרביעי את אשת האח השני.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתו האח השלישי והאח הרביעי, ונופלות שתי האחיות לפני האח החמישי והאח הששי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לאח החמישי - אסורה האחות שהיתה נשואה בעבר לאח הראשון, שהרי כשנולד הוא מצאה לא מיובמת, ונאסרה עליו עולמית באיסור אשת אחיו שלא היה בעולמו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך האחות השניה מותרת לו, שהרי היתה לו ישיבה בעולם יחד עם האח השני.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולאח הששי - מותרת אשתו של הראשון, שהרי מצאה מיובמת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך אסורה לו אשתו של השני, כדין אשת אחיו שלא היה בעולמו, שאסורה עליו עולמית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכאמור, אפשרות שכזו היא רק לרבי שמעון.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי לפי רבנן, בכל ענין אסורות שתי האחיות על האח החמישי והאח הששי כדין אשת אחיו שלא היה בעולמו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי יבומן של האחיות על ידי האחים האחרים אינו מונע את איסורן כאשת אחיו שלא היה בעולמו לאחים הנולדים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכיון שתני רבי חייא, שבכל הנשים האמורות במשנתנו, אם הן היו שתי אחיות הנשואות לשני אחים, אני קורא בהן "האסורה לזה מותרת לזה", וזה יתכן באשת אחיו שלא היה בעולמו רק לפי רבי שמעון - הרי שמשנתנו שונה גם דברים שהם בפלוגתא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וחוזרת השאלה: מדוע אמר רבי על לוי, כאשר שאל אותו מדוע לא שנה התנא גם את אמו אנוסת אביו, ולפי רבי יהודה - "כמדומה לי שאין לו מח בקדקדו"!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומכח קושיה זו, מסבירה הגמרא באופן אחר את דברי רבי:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, לרבי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>הני כללי</b> של רבי חייא, <b style='font-size:20px; color:black;'>לית ליה!</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> הקשו התוס' מדוע אין המשנה מונה גם איסור אשת איש, שהוא ערוה הפוטרת צרתה. וכגון המגרש את אשתו על תנאי שלא תנשא לאדם בשם ראובן, והלכה האשה ונשאת לשמעון, אחי ראובן. ומת שמעון, והרי היא נופלת ליבום לפני ראובן. והיא אסורה להתייבם לו, כי אם תיבעל לו יתבטל גיטה, ותהיה אסורה לו משום אשת איש. ונאמרו בראשונים כמה וכמה תירוצים ליישב את הקושיא הזאת. האחד, שאין היא ערוה לראובן, שהרי אין היא אסורה עליו עתה באיסור אשת איש, שהרי מגורשת גמורה היא, אלא שאם תיבעל יפקע גיטה למפרע, ותמצא שהיא אשת איש. אך כיון שעתה היא איננה אסורה עליו משום אשת איש, אין היא נחשבת כערוה הפוטרת מיבום, וכערוה הפוטרת צרתה. השני, גם אם נאמר שיש בה את פטור הערוה של אשת איש, שהרי מכח זה שהיא תעשה לערות אשת איש באם תתייבם, היא אינה מתייבמת, בכל זאת אין צרתה נחשבת כצרת ערוה של אשת איש. כי ערות אשת איש תחול בה רק אם תתייבם לאחר מות הבעל, ואין ערוה פוטרת את צרתה, אלא אם כן חל עליה שם ערוה בשעת הנפילה ליבום, כשמת הבעל. ולא כשהיא נאסרת באיסור ערוה אחר מות הבעל, בשעה שתתייבם לו. והרשב"א בתחילת המסכת הוסיף, שמסתבר שאפילו היא עצמה צריכה חליצה, ואין אני קורא בה "כל שאינה עולה ליבום אינה עולה לחליצה". שדין זה נאמר רק במקום שאינו עולה ליבום מחמת שם ערוה שיש עליה, אבל לזאת אין שם ערוה, אלא התנאי הוא שגרם לה שלא תוכל להתייבם, שאם תתייבם נמצא שבטל גיטה, ואין היא יבמה הנופלת ליבום כלל. אלא שהביא הרשב"א שהרמב"ן הסתפק בדבר, "ומטין דבריו" שהיא עצמה אינה צריכה חליצה, היות וכל שאינה עולה ליבום אינה עולה לחליצה, וכתב על כך הרשב"א: "אין דעתנו מכרעת במקומו".</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אין הוא סובר אותם, כי אי אפשר לקרוא את "האסורה בזה מותרת בזה" באשת אחיו שלא היה בעולמו, אלא רק לדברי רבי שמעון.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולדעת רבי, התנא במשנתנו אינו שונה דבר השנוי במחלוקת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולפי רבי, מדוברת המשנה בנולד ולבסוף ייבם, והיא לדברי הכל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב אדא</b>, הקרוי <b style='font-size:20px; color:black;'>"קרחינא</b>", שהיה יושב <b style='font-size:20px; color:black;'>קמיה</b> לפני <b style='font-size:20px; color:black;'>דרב כהנא, אמר משמיה דרבא</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לעולם, אית ליה לרבי</b>, גם רבי סובר את <b style='font-size:20px; color:black;'>הני כללי</b> של רבי חייא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והכי קאמר ליה</b> רבי ללוי, כשהתבטא "כמדומה לי שאין לו מח בקדקדו".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>זה שלא שנה התנא במשנתנו ערוות אמו שהיא אנוסת אביו אליבא דרבי יהודה - היות ואין אני יכול לקרוא בה את שני הכללים כאחד (האחד, האסורה לזה מותרת לזה, והשני, שתהיה מציאות של "אחותה שהיא יבמתה").</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא יתכן לקרוא בה רק כלל אחד, או הראשון או השני.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכיון שסובר רבי כרבי חייא, שכך היא כונת התנא במשנה, למנות רק את הנשים שאני קורא בהן את שני הכללים כאחד, לכן ענה רבי ללוי, שלא יתכן לשנות בכלל הנשים שבמשנה את אנוסת אביו, כי לא יתכנו בה שני הכללים כאחד:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>אמו, אנוסת אביו</b> - רק <b style='font-size:20px; color:black;'>בחדא</b> מתוך שני הכללים <b style='font-size:20px; color:black;'>משכחת לה,</b> ניתן לקרוא בה אחד משניהם, או זה או זה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>בתרתי</b>, לקרוא בה את שני הכללים כאחד - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא קמשכחת לה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי ממה נפשך, כיצד יתכנו בה שני הכללים יחד?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולדוגמא נוקטת הגמרא אדם בשם "יעקב", שיש לו בנים מכמה נשים, ולכן בניו הם אחים מהאב ולא מהאם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי יעקב</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>שתי אחיות אנס</b>, והוליד מכל אחת מהן בן, והיו ליעקב עוד שני בנים אחרים, מנשים אחרות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ונשאו שני הבנים האחרים של יעקב את שתי האחיות שאנס יעקב אביהם, ומתו שני האחים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה, נופלות שתי האחיות, שהן אמותיהן של שני הבנים הנותרים, לפני בניהם (שהוליד יעקב מהן כשאנס אותן).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי שתיהן אסורות על שני הבנים. לפי שכלפי כל אחד מהם, אחת מהן היא אמו, והשניה היא אחות אמו, שגם היא ערוה לו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן, את המציאות של <b style='font-size:20px; color:black;'>"אחותה שהיא יבמתה</b>" - אכן <b style='font-size:20px; color:black;'>משכחת לה</b>, מוצאים אותה, כשנופלות לפניו שתי אחיות, כאשר שתיהן יבמות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(אך כמובן שכאן אין אחת מהן חולצת, לפי ששתיהן ערוה עליו).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל את הכלל <b style='font-size:20px; color:black;'>"האסורה לזה מותרת לזה</b>"</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>- <b style='font-size:20px; color:black;'>לא משכחת</b> לה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי שתיהן אסורות לשני הבנים. האחת אסורה משום אמו, והשניה משום אחות אמו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי</b> יעקב אביהם <b style='font-size:20px; color:black;'>שתי</b> נשים <b style='font-size:20px; color:black;'>נכריות</b>, שאינן אחיות, <b style='font-size:20px; color:black;'>אנס</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וילדו לו שני בנים, ונשאו שתי הנשים הנכריות האנוסות לשני בנים של יעקב מאשה אחרת, ומתו האחים, והרי שתי הנשים הנכריות נופלות לפני בניהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"האסורה לזה מותרת לזה</b>" - <b style='font-size:20px; color:black;'>משכחת לה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי כל אחד מהבנים מותר בנכרית, אנוסת אביו, ואסור באמו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>"אחותה שהיא יבמתה</b>" - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא משכחת לה!</b> שהרי העמדנו בשתי נשים נכריות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב אשי אמר: לעולם, לית ליה לרבי הני כללי</b> של רבי חייא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן, הטעם שלא לשנות את אמו אנוסת אביו, אינו מפני שאין אני קורא באמו אנוסת אביו את שני הכללים,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כן סובר רבי ש<b style='font-size:20px; color:black;'>בפלוגתא קמיירי!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והטעם שהוא לא שונה אמו אנוסת אביו, אינו מחמת שבפלוגתא לא מיירי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומאי "כמדומה אני שאין לו מוח בקדקדו</b>", <b style='font-size:20px; color:black;'>דקאמר ליה</b> רבי ללוי?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הכי קאמר ליה: מאי טעמא לא דייקת מתניתין</b> (המשך משנתנו, לקמן יג א), שמוכח ממנה <b style='font-size:20px; color:black;'>דמתניתין</b>, משנתנו, בשיטת <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה היא, דאסר באנוסת אביו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן, לא יתכן לפיו שישא אח אחר את אמו אנוסת אביו, וממילא לא תיתכן נפילה ליבום של אמו אנוסת אביו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דקתני</b> בהמשך משנתנו: <b style='font-size:20px; color:black;'>שש עריות</b>, שהן <b style='font-size:20px; color:black;'>חמורות מאלו</b> החמש עשרה עריות שבמשנתנו, וחומרתן הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>מפני שהן נשואות לאחרים</b> ולא לאחים, לפי שהן אסורות על כל האחים בשוה - <b style='font-size:20px; color:black;'>צרותיהן מותרות!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לפי שאין צרת ערוה אסורה אלא במקום יבום, ובשש העריות שאינן יכולות להנשא לאף אחד מן האחים, אין בהן נפילה ליבום. ולפיכך אינן אוסרות צרותיהן שהיו יחד עמהן נשואות לאדם אחד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואלו הן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמו, ואשת אביו, ואחות אביו</b>, וכולי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי "אמו</b>"? באיזה אופן היא נאסרה משום ערות אמו?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אילימא</b> אמו שהיא <b style='font-size:20px; color:black;'>נשואת אביו?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>היינו אשת אביו</b>, ואין לשנותה כערוה בפני עצמה!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא לאו,</b> אמו שהיא <b style='font-size:20px; color:black;'>אנוסת אביו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וקתני: "מפני שהן</b> (ששת העריות החמורות) <b style='font-size:20px; color:black;'>נשואות לאחרים</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ויש לנו לדייק: דוקא <b style='font-size:20px; color:black;'>לאחרים, אין,</b> יכולות הן להיות נשואות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>לאחין</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> יתכן שתינשא אמו אנוסת אביו!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאן שמעת ליה דאית ליה האי סברא</b>, שאנוסת אביו אסורה להנשא לאחים? <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה</b> הוא, <b style='font-size:20px; color:black;'>דאסר באנוסת אביו</b> להנשא לכל האחים, בלאו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>משום הכי לא תני ליה</b> לדין אמו אנוסת אביו במשנה הקודמת שפוטרת צרתה, שהרי לא יתכן שתנשא אמו אנוסת אביו, לפי שהיא אסורה באיסור לאו על כל האחים, מדין אנוסת אביו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רבינא לרב אשי: לרבי יהודה, נמי משכחת לה</b> שש עשרה צרות ערוה - בצרת אמו אנוסת אביו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאי עבר</b> אחיו על הלאו האוסר לקחת את אנוסת אביו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ונסיב</b>, נשא את אנוסת אביו, ומת, ונפלה אמו, אנוסת אביו, ליבום!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>"דאי</b>", שהוא דבר איסור שיתכן רק בדיעבד - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא קתני.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רב אשי לרב כהנא: בלא "דאי</b>", שלא עבר האח המת בנשואיו - <b style='font-size:20px; color:black;'>נמי משכחת לה</b> לאמו אנוסת אביו, שתפול לפניו ליבום, ותאסור צרתה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כגון: <b style='font-size:20px; color:black;'>יעקב אנס</b> בעבירה את <b style='font-size:20px; color:black;'>כלתו</b>, אשת ראובן בנו, <b style='font-size:20px; color:black;'>והוליד ממנה בן</b>, שהוא ממזר, שהרי כלתו אסורה עליו באיסור כרת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ונמצא, כי הבן הממזר, שהולידה כלתו של יעקב ממנו - הוא אחי בעלה, ראובן!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומת ראובן בלא בנים</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ונפלה לה</b> אשת ראובן ליבום <b style='font-size:20px; color:black;'>קמי ברה,</b> לפני בנה הממזר, שהוא אחי בעלה!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומיגו דאיהי</b>, אשת ראובן, <b style='font-size:20px; color:black;'>אסירה</b> להתייבם לבנה, משום ערות אמו <b style='font-size:20px; color:black;'>צרתה נמי אסירה</b> להתייבם, שהרי היא צרת ערות אמו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכאן לא עבר ראובן אחי המת שום איסור, אלא נעשו העבירות על ידי אחרים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רב כהנא לרב אשי: רק <b style='font-size:20px; color:black;'>ב"אחותה</b> (באחווה) <b style='font-size:20px; color:black;'>דהתירא</b>", שנוצרה האחווה של האחים בהיתר, <b style='font-size:20px; color:black;'>קמיירי</b> מדבר הכתוב בפרשת יבום - "כי ישבו אחים יחדו".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>באחותה דאיסורא</b>, שנוצר האח הממזר באיסור - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא קמיירי!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואין כאן נפילה ליבום כלל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומוסיפה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>ואף על פי כן</b>, למרות שהשיב רבי ללוי, על טענתו שיש למנות את אמו אנוסת אביו במשנתנו, ש"כמדומה אין לו מח בקדקדו", בכל זאת, <b style='font-size:20px; color:black;'>בדקה</b>, הוסיף אותה <b style='font-size:20px; color:black;'>לוי במתניתין</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתני לוי: אמו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>פעמים</b> שהיא <b style='font-size:20px; color:black;'>פוטרת צרתה,</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ופעמים אינה פוטרת צרתה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כיצד?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>היתה אמו נשואת אביו, ו"נשאת" לאחיו מאביו</b> (על אף שמצד ערות אמו היא מותרת לאחיו, לפי שהוא נולד מאם אחרת, אסורה היא עליו בכרת, מצד ערות אשת אביו). <b style='font-size:20px; color:black;'>ומת</b> אחיו מאביו -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>זו היא אמו, שאין פוטרת צרתה!</b> לפי שלא תפסו באמו כלל קידושי אחיו, שהרי היא אסורה לו מצד אשת אביו.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0019_L2"></nowiki><nowiki name="דףBיB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div>Micropedia bot