https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%98_%D7%91פרשני:בבלי:יבמות יט ב - היסטוריית גרסאות2026-04-04T11:39:19Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%98_%D7%91&diff=141813&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-09T12:51:51Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:51, 9 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l95">שורה 95:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 95:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת יבמות (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94146:rev-141813:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%98_%D7%91&diff=94146&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T15:49:07Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|יבמות יט ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
</span><BR></U></B></span><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון אומר</b>: אם עשה השני מאמר באשת הראשון, יש להסתפק אם מאמר קונה (וכמו שהביאה הגמרא לעיל בתחילת עמוד א, שרבי שמעון מסתפק אם מאמר קונה או לאו).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן, <b style='font-size:20px; color:black;'>ביאתה או חליצתה של אחת מהם</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>פוטרת צרתה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולקמן תבאר הגמרא שרבי שמעון מדבר בעשה בה מאמר ואחר כך נולד אח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך הוסיף רבי שמעון, שלא בביאתה או בחליצתה של כל אחת משתיהן הדברים אמורים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא, אם <b style='font-size:20px; color:black;'>חלץ לבעלת מאמר</b> (אשת האח הראשון) - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא נפטרה צרה</b>, אשת האח השני. שהרי מסתפק רבי שמעון אם מאמר קונה, ואם אינו קונה הרי בעלת המאמר, שהיא אשת הראשון, אסורה עליו מדין אשת אחיו שלא היה בעולמו, וחליצתה אינה כלום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ורק אם בא על השניה או חלץ לה, נפטרה גם הראשונה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי ממה נפשך: אם מאמר קונה, הרי הראשונה אינה נאסרת מדין אשת אחיו שלא היה בעולמו, שהרי נולד האח השלישי לאחר שעשה בה השני מאמר, ומצאה השלישי כאשתו של השני. ולכן, השניה אינה צרת ערוה, אלא שתיהן נופלות מהשני בלבד, וחליצתה של השניה פוטרת גם את הראשונה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם מאמר אינו קונה, הרי הראשונה היא אשת אחיו שלא היה בעולמו, ויוצאת מן השלישי בלי חליצה כדין ערוה. והשניה אינה נחשבת כצרת ערוה, לפי שמאמר אינו קונה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>עד כאן דברי רבי שמעון.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וממשיכה הברייתא, לדברי חכמים:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם <b style='font-size:20px; color:black;'>כנסה</b> השני לאשת הראשון, <b style='font-size:20px; color:black;'>ומת</b> השני, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואחר כך נולד לו אח,</b> ומצאה האח שנולד כאשת אחיו שלא היה בעולמו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או שנולד לו אח, ואחר כך כנסה</b> השני, <b style='font-size:20px; color:black;'>ומת</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיינו, נולד ואחר כך ייבם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שתיהן פטורות מן החליצה ומן הייבום</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הראשונה מדין ערות אשת אחיו שלא היה בעולמו, והשניה מדין צרת ערוה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודין זה, לדברי הכל הוא. וכדברי רב פפא, ולא כדברי רבי אושעיא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם <b style='font-size:20px; color:black;'>כנסה</b> השני, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אחר כך <b style='font-size:20px; color:black;'>נולד לו אח, ואח"כ מת</b> השני - <b style='font-size:20px; color:black;'>שתיהן פטורות מן החליצה ומן הייבום,</b> כמו בנולד ואחר כך ייבם, <b style='font-size:20px; color:black;'>דברי רבי מאיר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי שמעון אומר: הואיל ובא</b> האח השלישי שנולד עתה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ומצאה בהיתר,</b> שהרי מכח נשואי השני היא עתידה להיות מותרת לו ליבום, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא עמדה עליו שעה אחת באיסור</b> אשת אח של אחיו הראשון שלא היה עמו בעולמו - <b style='font-size:20px; color:black;'>מייבם לאיזו מהן שירצה, או חולץ לאיזו מהן שירצה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>הא בבא דסיפא</b>, האומרת שבייבם ואחר כך נולד נחלקו רבי מאיר ורבי שמעון (אך בנולד ולבסוף ייבם לא הוזכר בה מחלוקת) -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>למאן קתני לה?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דהיינו, לאיזה תנא הוצרכה הברייתא לומר שהוא סובר כך?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אילימא לרבי מאיר קתני לה</b>, אין זה יתכן!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מכדי</b>, הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>לא שני ליה לרבי מאיר בין ייבם ואחר כך נולד, בין נולד ואחר כך ייבם,</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן, תיקשי: <b style='font-size:20px; color:black;'>לערבינהו ולתנינהו</b>, שבין נולד ולבסוף ייבם ובין ייבם ולבסוף נולד, שתיהן פטורות מן החליצה והיבום, היות ואשת הראשון היא אשת אחיו שלא היה בעולמו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא לאו,</b> סיפא זו, חידושו של <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון</b> היא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>להשמיענו כי רק <b style='font-size:20px; color:black;'>בייבם ואחר כך נולד</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>פליג</b> רבי שמעון, וכמו שהוא מנמק את טעמו, הואיל ובא השלישי ומצאה נשואה לשני, שהיא בהיתר עתידי ליבום, בנפילה מן השני.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>בנולד ואחר כך ייבם</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא פליג</b> רבי שמעון. וכרב פפא, ודלא כרבי אושעיא!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומסקינן: אכן <b style='font-size:20px; color:black;'>שמע מינה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה מבארת הגמרא את לשון הברייתא לעיל:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר מר: עמד השני לעשות מאמר ביבמתו, ולא הספיק לעשות מאמר ביבמתו עד שנולד לו אח, ומת</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ראשונה יוצאה משום אשת אחיו שלא היה בעולמו, ושניה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>או חולצת או מתייבמת.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי "עמד</b>"? <b style='font-size:20px; color:black;'>ומאי "לא הספיק</b>"?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי ממה נפשך: <b style='font-size:20px; color:black;'>אי עבד</b>, אם עשה בה מאמר - <b style='font-size:20px; color:black;'>עבד</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי לא עבד</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא עבד!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b>, כך הוא ביאור הדברים:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>עמד</b> לעשות בה מאמר - <b style='font-size:20px; color:black;'>מדעתה,</b> בהסכמתה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולא "הספיק</b>" לעשות בה מאמר, שלא היה סיפק בידו לעשות את המאמר <b style='font-size:20px; color:black;'>מדעתה, אלא</b> עשאו <b style='font-size:20px; color:black;'>בעל כרחה</b>, שנתן לה את הכסף, וקידשה בלי הסכמתה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשמיעה לנו הברייתא, שהיות ולא קידשה מרצונה, הוא לא קנה בכלל, אפילו לא במקצת, ולכן השניה אפילו מתייבמת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ודלא כרבי</b>, הסובר שמאמר ביבמה מועיל לקנותה אפילו בעל כרחה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא: העושה מאמר ביבמתו</b>, שמקדשה בכסף, <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא מדעתה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אומר: קנה</b> אותה בקנין מאמר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחכמים אומרים: לא קנה</b> כלום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארת הגמרא את טעם מחלוקתם:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא דרבי?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>גמר מביאה דיבמה</b>, שקונה אותה מן התורה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מה ביאה דיבמה</b>, קנאה אפילו אם בא עליה <b style='font-size:20px; color:black;'>בעל כרחה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אף קדושין</b> של מאמר מדרבנן <b style='font-size:20px; color:black;'>דיבמה</b>, יכולים להעשות אפילו <b style='font-size:20px; color:black;'>בעל כרחה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבנן גמרי מקדושין דעלמא,</b> של אשה שאינה יבמה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מה קדושין דעלמא</b> הם רק <b style='font-size:20px; color:black;'>מדעתה, אף קדושין דיבמה</b> הם רק <b style='font-size:20px; color:black;'>מדעתה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארת הגמרא את טעם מחלוקתם: <b style='font-size:20px; color:black;'>במאי קמיפלגי?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מר</b> רבי <b style='font-size:20px; color:black;'>סבר: מילי</b> ענינים <b style='font-size:20px; color:black;'>דיבמה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ממילי דיבמה הוה ליה למילף</b>. והרי יבמה נקנית בעל כרחה בביאה, והוא הדין בקידושי מאמר שתקנו לה חכמים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומר</b> רבנן <b style='font-size:20px; color:black;'>סבר: מילי דקדושין, ממילי דקדושין הוה ליה למילף.</b> שהרי המאמר מעשה קידושין הוא, ו"קידושין" הוא מעשה קנין שמקנה האשה עצמה לבעל הקונה אותה, ואי אפשר לעשות מעשה קנין ללא דעת המקנה. ועוד, שנאמר בקידושין "והלכה והיתה לאיש אחר", ומשמע שהיא הולכת ומהוה את עצמה מדעתה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה מבארת הגמרא את מה שאמרו: <b style='font-size:20px; color:black;'>עשה בה</b> האח השני <b style='font-size:20px; color:black;'>מאמר, ואחר כך נולד לו אח</b> שלישי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או שנולד לו אח</b> שלישי, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואחר כך עשה בה</b> האח השני <b style='font-size:20px; color:black;'>מאמר</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומת</b> האח השני שעשה מאמר באשת הראשון.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי אשת האח הראשון שנעשה בה מאמר, נופלת יחד עם אשת האח השני לפני האח השלישי ליבום -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ראשונה</b>, אשת הראשון, <b style='font-size:20px; color:black;'>יוצאה משום אשת אחיו שלא היה בעולמו, ושניה</b>, אשת השני, <b style='font-size:20px; color:black;'>חולצת ולא מתייבמת</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון אומר: ביאתה או חליצתה של אחת מהן</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>פוטרת צרתה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אהייא קאי?</b> על מה הוא בא לחלוק?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אילימא</b> שבא לחלוק <b style='font-size:20px; color:black;'>אנולד לו אח</b> שלישי קודם המאמר, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואחר כך עשה בה</b> האח השני <b style='font-size:20px; color:black;'>מאמר</b>. וסבר רבי שמעון שמותר לאח השלישי, שלא היה בעולמו של הראשון, לבוא על איזו מהן שירצה, וביאתה או חליצתה של אחת פוטרת את השניה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אי אפשר לומר כך. כי:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא אמרת</b> ש<b style='font-size:20px; color:black;'>ב"נולד ולבסוף ייבם" לא פליג רבי שמעון</b> על חכמים, אלא הראשונה אסורה על השלישי מדין אשת אחיו שלא היה בעולמו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי יתכן שמאמר קונה, ונמצאת אשת השני צרת אשת אחיו שלא היה בעולמו, ואיך היא מתייבמת? ועוד, מה שייך לומר שביאתה או חליצתה של אחת מהן פוטרת צרתה? והרי אשת הראשון היא ערוה, מדין אשת אחיו שלא היה בעולמו, והיא פטורה מכח היותה ערוה!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b>, בהכרח שרבי שמעון בא לחלוק <b style='font-size:20px; color:black;'>אעשה בה מאמר ואחר כך נולד לו אח.</b> שאם היה מאמר קונה, הרי זה כייבם ואחר כך נולד שלשיטתו של רבי שמעון, אין היא אסורה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך הסתפק רבי שמעון האם מאמר קונה או אינו קונה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותחילה משמיעה הברייתא שהספק של רבי שמעון הוא האם מאמר קונה לגמרי, או אינו קונה כלל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן, אם עשה השני מאמר באשת הראשון, ואחר כך נולד השלישי, אשת השני חולצת או מתייבמת, ממה נפשך:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם מאמר קונה לגמרי, הרי זה ייבם ואחר כך נולד, שלפי רבי שמעון היא מותרת לשלישי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם מאמר אינו קונה, ולגמרי הוא אינו קונה, ואפילו לא במקצת, אם כן, אין אשת השני נחשבת לצרת אשת הראשון כלל, ולכן היא מותרת אפילו להתייבם לשלישי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובסיפא משמיעה הברייתא שרבי שמעון מחלק בין נולד ולבסוף ייבם ובין ייבם ולבסוף נולד, כדי שלא נטעה לומר שמה שאמר רבי שמעון בתחילה "ביאתה או חליצתה של אחת מהם (של השניה) פוטרת צרתה", הוא גם בנולד ואחר כך ייבם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה מביאה הגמרא את יסוד הדין, שרבי שמעון מסתפק אם מאמר קונה, שלפיו ביארנו את כל המהלך עד עתה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: זה שאמר רבי שמעון שאם <b style='font-size:20px; color:black;'>חלץ לבעלת מאמר</b>, אשת הראשון, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא נפטרה</b> בכך ה<b style='font-size:20px; color:black;'>צרה</b>, אשת השני - <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>משום דהואי צרה</b> (אשת השני) <b style='font-size:20px; color:black;'>ודאי</b> זקוקה לחליצה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אילו <b style='font-size:20px; color:black;'>בעלת מאמר</b> היא <b style='font-size:20px; color:black;'>ספק</b> זקוקה לחליצה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וספק אם היא אשתו של שני, עד שתוכל חליצתה לפטור את השניה מדין בית אחד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי רק אם מאמר קונה היא מותרת לשני, כדין ייבם ואחר כך נולד לרבי שמעון, ואז תפטור חליצתה את השניה, שהיא יחד עמה באותו הבית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך אם מאמר אינו קונה היא אסורה עליו בערוה של אשת אחיו שלא היה עמו בעולמו, ואינה נחשבת בבית אחד עם השניה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואין ספק מוציא מידי ודאי!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דהיינו, אין חליצת בעלת המאמר, שהיא חליצה "מסופקת", יכולה להתיר את אשת השני, שהיא ודאי זקוקה לחליצה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יתיב רב מנשה בר זביד קמיה דרב הונא, ויתיב וקאמר: מאי טעמא דרבי שמעון?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהה הגמרא: וכי יש לדון <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא דרבי שמעון?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי זה <b style='font-size:20px; color:black;'>כדאמר טעמא: הואיל ובא ומצאה</b> האח שנולד <b style='font-size:20px; color:black;'>בהיתר, ולא עמדה עליו שעה אחת באיסור</b> אשת אח הראשון! <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> כך הוא דן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא דרבנן</b> החולקים על רבי שמעון?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וביאר: כי <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר קרא "ולקחה לו לאשה, ויבמה</b>"</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מלמד. הכתוב שגם אחר שלקחה לו היבם לאשה - <b style='font-size:20px; color:black;'>עדיין יבומים הראשונים עליה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיינו, שעדיין שם אחיו הראשון קיים עליה, והיא אסורה על האח הנולד, משום שלא היה עמו בעולמו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא הא דתנן</b>: יבמה ש<b style='font-size:20px; color:black;'>כנסה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>הרי היא כאשתו לכל דבר!</b></span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0038_L2"></nowiki><nowiki name="דףBכB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div>Micropedia bot