https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%98%D7%95_%D7%91פרשני:בבלי:יבמות טו ב - היסטוריית גרסאות2026-04-04T11:39:17Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%98%D7%95_%D7%91&diff=141795&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-09T12:49:39Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:49, 9 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l77">שורה 77:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 77:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת יבמות (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94138:rev-141795:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%98%D7%95_%D7%91&diff=94138&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T15:48:50Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|יבמות טו ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הרואה אומר: לאפושי מיא</b>, כדי להרבות מים בשוקת <b style='font-size:20px; color:black;'>הוא דקא עביד</b>. לכן הוא עושה נקב הרחב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואין זה דומה לשתי תורות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומביאה הגמרא ראיה שנהגו בית שמאי כדבריהם:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תא שמע</b>, מהא <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רבי אלעזר בר צדוק: כשהייתי לומד תורה אצל רבי יוחנן החורני, ראיתי שהיה אוכל פת חריבה במלח בשני בצ ורת.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>באתי, והודעתי את אבא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לי: הולך לו זיתים. והולכתי לו.</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ראה אותן</b>, את הזיתים, <b style='font-size:20px; color:black;'>שהן לחין</b>, וסבר שבא עליהן המוהל היוצא מן הזיתים, ו"הוכשרו" בכך לקבל טומאה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(אין אוכלים מקבלים טומאה אלא אם כן ניתן עליהם משקה, ובכך הם "מוכשרים", דהיינו, נעשים "ראויים" לקבל טומאת אוכלים).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וחשש, שמא נגע עם הארץ בגב החבית של חרס, שהיו נתונים בו הזיתים, ונטמאו הזיתים, מדרבנן, לפי שגזרו חכמים טומאה על מגע עם הארץ.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לי: אין אני אוכל זיתים!</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> אין אני אוכל זיתים. לפי רש"י החשש היה שמא נגע עם הארץ בחבית חרס, מגבה, וטימא את החבית, והיא מטמאת את הזיתים, כיון שהיו מוכשרים מכח משקה של זיתים מגולגלים. ותמהו הראשונים, שהרי כלי חרס מטמא רק מטומאה בנכנסת אל אוירו ולא במגע בגבו. ותירצו, שבעם הארץ החמירו, שיהיה מטמא אותו אפילו מגבו, מדבריהם, כדי שיתרחקו ממגע עם הארץ. והוסיף הריטב"א שאפשר לומר כי חששו שמא נגע עם הארץ בתוכה. ועוד, שמא היה טמא הכלי עוד לפני שהניחו שם את הזיתים, שהרי "מוסקים בתחילה בטומאה (בכלים טמאים) ".</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>באתי והודעתי את אבא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לי, לך ואמור לו: חבית נקובה היתה</b>, ודרך הנקב היה המוהל צריך לצאת ממנה החוצה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כך, שלא נוח לי בנתינת משקה המוהל על הזיתים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכשאין "ניחותא" בנתינת המשקה על האוכל, אין הוא נעשה "מוכשר" לקבלת טומאה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא שסתמוה שמרים</b> למקום הנקב, ולכן נשאר בה המוהל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ותנן: חבית של זיתים מגולגלים</b>, דחוקין בחבית, ומחמת הדוחק יוצא מהם מוהל - <b style='font-size:20px; color:black;'>בית שמאי אומרים: אין צריכה לנקב,</b> כדי שיהא מוכח שלא נוח לבעליה בנתינת המוהל על זיתים, היות והמוהל אינו נחשב למשקה, אלא הוא בגדר "מי פירות" בעלמא, שאינן מכשירים את האוכל לקבל טומאה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובית הלל אומרים</b>: המוהל היוצא מן הזיתים נחשב משקה כמו שמן, והרי הוא מכשיר את הזיתים לקבל טומאה, אם נוח לבעלים בנתינת המוהל על הזיתים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן, אם רוצה הבעלים שלא יוכשרו הזיתים המגולגלים בחבית לקבל טומאה מהמוהל, <b style='font-size:20px; color:black;'>צריכה</b> החבית <b style='font-size:20px; color:black;'>לנקב</b>, שדרכו יצא המוהל החוצה, ויהיה מוכח שאין ניחותא לבעלים בנתינת המוהל על הזיתים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומודים</b> בית הלל לבית שמאי, <b style='font-size:20px; color:black;'>שאם ניקבה</b> החבית, <b style='font-size:20px; color:black;'>וסתמוה שמרים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>שהיא</b> (הזיתים שבתוכה) <b style='font-size:20px; color:black;'>טהורה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואע"פ ש</b>רבי אלעזר ברבי צדוק <b style='font-size:20px; color:black;'>תלמיד שמאי היה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כל מעשיו לא עשה אלא כדברי בית הלל</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומדייקינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אי אמרת בשלמא עשו</b> בית שמאי כדבריהם, <b style='font-size:20px; color:black;'>היינו רבותיה</b>, יש חידוש במה שציינה הברייתא את הנהגתו של רבי אלעזר ברבי צדוק, שלא נהג כמו בית שמאי, למרות שהיה תלמידם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא אי אמרת לא עשו</b> בית שמאי כדבריהם - <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי רבותיה</b> דרבי אלעזר ברבי צדוק שנהג כדברי בית הלל!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומביאה הגמרא ראיה נוספת:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תא שמע</b> מהא דתניא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שאלו את רבי יהושע: צרת הבת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מהו</b> דינה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר להם</b>: ב<b style='font-size:20px; color:black;'>מחלוקת ב"ש וב"ה</b> היא!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וחזרו ושאלו אותו: <b style='font-size:20px; color:black;'>והלכה כדברי מי</b> היא?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר להם</b> רבי יהושע: <b style='font-size:20px; color:black;'>מפני מה אתם מכניסין ראשי בין שני הרים גדולים?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בין שתי מחלוקות גדולות, בין ב"ש ובין ב"ה!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מתיירא אני</b> לענות לכם כדברי מי ההלכה, <b style='font-size:20px; color:black;'>שמא ירוצו</b> ירוצצו <b style='font-size:20px; color:black;'>גלגלתי!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל, אני מעיד לכם, על שתי משפחות גדולות שהיו בירושלים, משפחת בית צבועים מבן עכמאי, ומשפחת בית קופאי מבן מקושש, שהם בני צרות</b> ערוה, שנישאו לשוק בלי חליצה, כדברי בית הלל, <b style='font-size:20px; color:black;'>ומהם</b> יש גם <b style='font-size:20px; color:black;'>כהנים גדולים, ושמשו על גבי המזבח.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומדייקת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אי אמרת בשלמא עשו</b> בית שמאי כדבריהם, שפיר <b style='font-size:20px; color:black;'>היינו דקאמר</b> רבי יהושע <b style='font-size:20px; color:black;'>"מתיירא אני</b>", שלא רצה להכריע נגדם ולפסוק שבני הצרות שנשאו בית שמאי הם ממזרים, לפי שחשש מאותם ממזרים שיפגעו בו כיון שפסלם מלבוא בקהל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא אי אמרת לא עשו</b> בית שמאי עצמן כדבריהם - <b style='font-size:20px; color:black;'>אמאי קאמר "מתיירא אני</b>"?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא, שתמהה הגמרא על מה ששנינו בברייתא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ונהי נמי דעשו</b>, הרי גם אם נאמר שעשו בית שמאי כדבריהם, בעוד שההלכה היא כבית הלל, גם יקשה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי "מתיירא אני</b>" שאמר רבי יהושע?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>הא אמר רבי יהושע: אין ממזר אלא מחייבי מיתות בית דין!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו בני הצרות שהתייבמו לפי בית שמאי, בני חייבי כריתות הם, ואינם ממזרים, לדברי רבי יהושע, אפילו לבית הלל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן, אין לו כלל לחשוש מממזרים שיפגעו בו אם יפרסם שהלכה כבית הלל, שהרי אין הם ממזרים לדבריו!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>נהי נמי ד</b>הבן של חייבי כריתות <b style='font-size:20px; color:black;'>ממזר לא הוי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>פגום</b> לכהונה, <b style='font-size:20px; color:black;'>מיהו, הוי!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וחשש רבי יהושע מאותם שיפגום לכהונה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ויש ללמוד את פגמו של בן חייבי כריתות לכהונה, <b style='font-size:20px; color:black;'>מקל וחומר מ</b>בנה של <b style='font-size:20px; color:black;'>אלמנה</b> הנבעלת באיסור על ידי כהן גדול.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מה אלמנה, שאין איסורה נוהג בכל</b>, אלא רק בכהן גדול, <b style='font-size:20px; color:black;'>בנה</b> הנולד מכהן גדול הרי הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>פגום</b> לכהונה, שהרי הוא חלל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>זו</b>, בנה של צרת ערוה שהתייבמה, <b style='font-size:20px; color:black;'>שאיסורה שוה בכל</b> - לא כל שכן שהוא פגום לכהונה! <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> הלימוד בקל וחומר מאלמנה לכהן גדול הוא לגבי בני חייבי לאוין <b>שאינם פסולי כהונה</b> <b>אלא פסולי קהל</b>. וכגון בני מחזיר גרושתו משניסת, או בני שומרת יבם שנסית לשוק לפני חליצה. והקל וחומר בא ללמד פגם כהונה. ונחלקו רבותינו הראשונים במהות הפגם הזה. כי בעוד שהפגם באלמנה לכהן גדול הוא פגם ברור של חללות, שהיא מתחללת, ובנה חלל, הרי כאן מדובר בפגם של <b>ישראל לכהונה</b>, ואין זה פסול רגיל של חללות, כי לא מצינו פסול חלל אלא בכהן שהתחלל, ולא בישראל. מחלוקת הראשונים היא לקמן בדף מה א, בדין עכו"ם ועבד שבאו על בת ישראל, שהכל מודים בה שהיא עצמה נפסלת לכהונה, כדין בת ישראל שנבעלה לגוי, שעשאה פסולה בפסול <b>זונה</b>. והכל מודים שבנה פגום לכהונה, מקל וחומר מאלמנה לכהן גדול. אך לרש"י הפגם יכול להיות רק בבתה, שהיא פסולה לכהונה, אבל בנה אינו פסול, שהרי פשוט הוא שאינו "חלל", שאין חלל אלא כהן פסול, וזה שנולד מגוי פשיטא שאינו כהן. ואילו הרמב"ן כתב שגם הבן פסול לכהונה, בכך שיש לו "דורות" של פסול, ואם כי בו עצמו אין נפקא מינה לפסולו, הרי בתו שתוולד ממנו תהיה פסולה לכהונה, כמו בת כהן חלל זכר! וכמו כן, כתב הריטב"א, שאם הוא יבוא על אשה הוא יפסלנה כדין ביאת חלל שפוסלת אשה. ומחלוקתם בעבד ובגוי הבא על בת ישראל, הנלמדת בקל וחומר מאלמנה לכהן גדול, נוגעת גם לשאלה בכל הנבעלת לפסולי קהל, מהו גדר הפגם שלה ושל הולד. הקובץ הערות מבין בדעת רש"י שאפשר לפסול אותה רק משום זונה ולא משום חללה, ולכן ניתן לפסול רק את בתה, ששייך בה פסול זונה, ולא את בנה, שלא מצינו שם של פגם "זונה" בבן, אלא רק פסול חללות. והאחרונים (קובץ הערות וחזון איש) כתבו שאפילו אם יבוא כהן על פסולי קהל כגון שומרת יבם שלא נחלצה או על גרושתו שהחזירה, לא יהיה בנו חלל, אלא כהן כשר, לפי שאין הוא מתחלל. אך הביא החזון איש (טו-טו) את ספיקו של הגר"א באם הבת הפגומה לכהונה תנשא לכהן, האם יהיה בנה חלל, או שמא נאמר שהדין "ולא יחלל זרעו" לא נאמר אלא בפסול המפורש בתורה, ולא בדין החדש של פגם לכהונה, הנלמד בקל וחומר מאלמנה לכהן גדול. וטוען החזון איש, שאם נאמר שהבן אינו נפגם לכהונה אלא רק הבת, צריך לומר שעדותו של רבי יהושע בסוגייתנו על כך שבני יבמה שנשאת לשוק בלי חליצה הם כשרים, מזה שששימשו בכהונה גדולה, היא על <b>בנים</b> <b>שנולדו לבת שנולדה מאותה שומרת יבם</b> <b>שנשאה בלי חליצה</b>, כי לבנים שלה עצמה, אין כל פסול, לשיטת רש"י. אך עיין בחידושי רבי שמואל (סימן י), שהוכיח מלשון הרמב"ם, שפסול זונה אינו נובע מביאת איסור גרידא, אלא הוא פסול של פגימה. וכיון שעצם מהות הפסול של זונה הוא פגם, ניתן לשייך אותו גם לבן זכר.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה מבארת הגמרא את דברי רבי יהושע, כיצד ענה לשואלים אותו:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>קבעו</b>, שאלו <b style='font-size:20px; color:black;'>מיניה</b> מרבי יהושע את דין <b style='font-size:20px; color:black;'>צרות</b> הערוה, האם הן מותרות ליבום כבית שמאי, או שהן חייבי כריתות כבית הלל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אילו רבי יהושע <b style='font-size:20px; color:black;'>קפשיט ליה</b> את דינם של <b style='font-size:20px; color:black;'>בני</b> ה<b style='font-size:20px; color:black;'>צרות</b>, שנישאו אמותיהן לשוק בלי חליצה, כשהעיד להם על בניהן, שהיו מהם כהנים גדולים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי פשיטא שבני צרות ערוה שנישאו לשוק אינם ממזרים אפילו לבית שמאי, שהרי בני חייבי לאוין הם, ואינם ממזרים!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>תרתי</b> שתי בעיות <b style='font-size:20px; color:black;'>קא בעי מיניה</b> דרבי יהושע:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>האחת, <b style='font-size:20px; color:black;'>צרות</b> ערוה עצמן - <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי</b>, מהו דינן? <b style='font-size:20px; color:black;'>ואם תמצי לומר</b> ב<b style='font-size:20px; color:black;'>צרות</b> ערוה שהלכה <b style='font-size:20px; color:black;'>כבית הלל,</b> יש לנו לשאול בעיה שניה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בני צרות</b> ערוה <b style='font-size:20px; color:black;'>דבית הלל</b>, שנישאו לשוק ללא חליצה - <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>פי <b style='font-size:20px; color:black;'>בית שמאי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מהו</b> דינם?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שמא תאמר: <b style='font-size:20px; color:black;'>למאי נפקא מינה</b> מה דינם של בני צרות ערוה לבית שמאי, והרי כל השאלה היתה על הצד שהלכה כבית הלל?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>תשובתך: <b style='font-size:20px; color:black;'>למיפשט</b> מכאן את דין <b style='font-size:20px; color:black;'>ולד מחזיר גרושתו</b> לאחר שנישאת לבעל אחר, וגירשה בעלה האחר, והחזירה הראשון אליו באיסור ("לא יוכל בעלה הראשון לשוב לקחתה") - <b style='font-size:20px; color:black;'>לבית הלל</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיינו, שנלמד ממה שסוברים בית שמאי בולד יבמה לשוק, שאינו אלא ולד חייבי לאוין, לבית הלל, בולד מחזיר גרושתו. שגם הוא אינו אלא חייבי ולד לאוין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(ואילו בולד איסורי כהונה של כהן הדיוט, כגון גרושה לכהן, פשיטא שהוא אסור מדין "חלל", ואין ללמוד ממנו בקל וחומר).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מי קאמרינן</b> שיש לדרוש <b style='font-size:20px; color:black;'>קל וחומר</b> כך: <b style='font-size:20px; color:black;'>ומה אלמנה לכהן גדול, שאין איסורה שוה בכל</b>, שהרי היא אסורה רק לכהן גדול - <b style='font-size:20px; color:black;'>בנה פגום</b> לכהונה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>זו</b>, גרושה שהחזירה בעלה משנישאת לאחר, <b style='font-size:20px; color:black;'>שאיסורה שוה בכל</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו דין שבנה פגום</b> לכהונה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או דלמא איכא למיפרך</b> לקל וחומר: <b style='font-size:20px; color:black;'>מה לאלמנה</b> לכהן גדול, <b style='font-size:20px; color:black;'>שהיא עצמה מתחללת</b> בביאה זו, ולכן גם בנה חלל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>תאמר במחזיר גרושתו משנשאת, שאין היא מתחללת בביאתו, שהרי אסורה היא כבר להנשא לכהן מאז שנתגרשה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו מאכילת תרומה היא אינה נפסלת, כיון שאין האשה מתחללת בביאת חייבי לאוין אלא בביאת מי שהיה זר אצלה מתמיד, כגון ביאת ממזר. אך לא בביאת מי שנאסר עליה עתה, כגון מחזיר גרושתו משנישאת, או שומרת יבם להנשא לשוק בלי חליצה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר להו</b> רבי יהשע: <b style='font-size:20px; color:black;'>צרות</b> עצמן - <b style='font-size:20px; color:black;'>מתיירא אני</b> לענות לכם מה דינן, שהרי לפי בית שמאי הן מתייבמות, ובניהן בני חייבי כריתות הם, ובני חייבי כריתות פסולים לכהונה, ולכן ירא אני מהם.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0030_L2"></nowiki><nowiki name="דףBטזB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div>Micropedia bot