https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%97_%D7%91פרשני:בבלי:יבמות ח ב - היסטוריית גרסאות2026-04-19T19:07:35Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%97_%D7%91&diff=141791&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-09T12:49:09Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:49, 9 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l117">שורה 117:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 117:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת יבמות (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98427:rev-141791:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%97_%D7%91&diff=98427&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T10:21:56Z<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:21, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div></span><BR></U></B></span><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כי איצטריך קרא</b> "עליה" - <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>למישרי צרה</b> של ערוה <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא במקום מצוה</b>.</span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div></span><BR></U></B></span><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כי איצטריך קרא</b> "עליה" - <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>למישרי צרה</b> של ערוה <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא במקום מצוה</b>.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובא הכתוב "עליה" למעט, ולומר, שלא תעלה על דעתך שהתחדש ב"לצרור" איסור חדש של "צרת ערוה", וכל ערוה אוסרת את צרתה כאשר שתיהן נשואות יחד לאדם אחד.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובא הכתוב "עליה" למעט, ולומר, שלא תעלה על דעתך שהתחדש ב"לצרור" איסור חדש של "צרת ערוה", וכל ערוה אוסרת את צרתה כאשר שתיהן נשואות יחד לאדם אחד.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא, זה הוא פטור מיוחד של צרת ערוה ממצות יבום.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא, זה הוא פטור מיוחד של צרת ערוה ממצות יבום.</span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94124:rev-98427:php=table -->
</table>Micropedia bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%97_%D7%91&diff=94124&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T15:48:24Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|יבמות ח ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
</span><BR></U></B></span><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כי איצטריך קרא</b> "עליה" - <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>למישרי צרה</b> של ערוה <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא במקום מצוה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובא הכתוב "עליה" למעט, ולומר, שלא תעלה על דעתך שהתחדש ב"לצרור" איסור חדש של "צרת ערוה", וכל ערוה אוסרת את צרתה כאשר שתיהן נשואות יחד לאדם אחד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא, זה הוא פטור מיוחד של צרת ערוה ממצות יבום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא?</b> כיצד אתה לומד מ"עליה" להתיר צרת ערוה שלא במקום מצוה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר קרא</b>: "ואשה אל אחותה לא תקח לצרור (והיינו, לא תקח צרת ערוה) - לגלות ערותה <b style='font-size:20px; color:black;'>עליה</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>נאמר בפרשת יבום "יבמה יבוא עליה", ונאמר בפרשת ערות אחות אשה "לצרור, לגלות ערותה עליה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולמדנו מכאן, כי רק <b style='font-size:20px; color:black;'>במקום "עליה</b>", דהיינו במקום מצות יבום, שנאמר בו "יבמה יבוא עליה", רק שם <b style='font-size:20px; color:black;'>הוא דאסירא</b> צרת ערוה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי רק במקום יבום אני קורא בצרת הערוה: לא תקח לצרור, לגלות ערותה - "עליה"!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דהיינו, במקום מצות יבום, שנאמר בה "יבמה יבוא עליה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא במקום "עליה</b>", שלא במקום מצוה, שאין שם עליה ליבום ולא נאמר שם "יבמה יבוא עליה" - <b style='font-size:20px; color:black;'>שריא!</b> הרי צרת ערוה מותרת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רמי בר חמא לרבא,</b> לדבריך, שהמקרא "עליה" בא להורות היתר ולא איסור, <b style='font-size:20px; color:black;'>אימא</b>, אמור היתר גדול מזה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אפילו <b style='font-size:20px; color:black;'>ערוה גופיה, שלא במקום מצוה</b> - גם היא <b style='font-size:20px; color:black;'>תישתרי!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיינו, לדבריך, שסוף הפסוק ("עליה") בא להשמיע היתר של צרת ערוה שלא במקום מצוה, ניתן גם לומר שהוא בא להשמיע היתר גדול מזה, שכל הפסוק של ערות אחות אשה, מדבר רק במקום יבום, ו"עליה" בא ללמד היתר גדול, שערות אחות אשה אסורה רק במקום יבום, ולא שלא במקום מצוה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכך אמר הכתוב: רק במקום "עליה" (במקום יבום, שאמרה בו תורה יבמה יבוא עליה) נאסרה ערות אחות אשה, אך לא במקום שאין בו יבום, שאין אני קורא בה "יבמה יבוא עליה"!? תירץ לו רבא: <b style='font-size:20px; color:black;'>ולאו קל וחומר הוא</b> שתהיה הערוה של אחות אשה אסורה שלא במקום מצוה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי אם <b style='font-size:20px; color:black;'>במקום מצוה, אסירא</b> ערות אחות אשה, למרות מצות היבום - <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא במקום מצוה</b>, האם יתכן שתהיה אחות אשה <b style='font-size:20px; color:black;'>שריא</b>, מותרת שם!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן, לא יתכן שבא "עליה" לומר שכל הפסוק של ערות אחות אשה נאמר רק במקום יבום, וכי אין שום איסור של ערות אחות אשה שלא במקום יבום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובהכרח ש"עליה" הוא רק לימוד להתיר צרת ערוה שלא במקום מצוה, אך ערוה עצמה אסורה, בין במקום מצוה ובין שלא במקום מצוה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רמי בר חמא לרבא: קל וחומר זה יש להפריכו, כי <b style='font-size:20px; color:black;'>צרה</b> של ערוה <b style='font-size:20px; color:black;'>תוכיח,</b> שיתכן איסור ערוה שינהג רק במקום מצות יבום, ויהיה מותר שלא במקום יבום!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי אף לדבריך, מצינו לצרת ערוה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>רק <b style='font-size:20px; color:black;'>במקום מצוה</b> של יבום היא <b style='font-size:20px; color:black;'>אסירא, ושלא במקום מצוה</b> היא <b style='font-size:20px; color:black;'>שריא!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן, לדבריך, ש"עליה" בא להתיר צרת ערוה שלא במקום מצוה, יש לומר ש"עליה" מתייחס לכל האמור בפסוק, ובא לומר שאף איסור ערות אחות אשה אינו נוהג אלא במקום מצוה, כי רק שם יש עליה ליבום, ואני קורא בה "יבמה יבוא עליה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רבא: <b style='font-size:20px; color:black;'>עליך</b>, כדי לשלול את טיעונך, המשיך ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אמר קרא</b>: "לגלות ערותה עליה - <b style='font-size:20px; color:black;'>בחייה!</b> " והמילה "בחייה" הרי מיותרת היא. ובאה ללמד, ש<b style='font-size:20px; color:black;'>כל</b> אחות <b style='font-size:20px; color:black;'>שבחייה</b> של אשתך, בין אם היא במקום מצוה ובין אם היא שלא במקום מצוה, הרי היא אסורה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומכח היתור הזה אתה למד ש"עליה" בא להתיר רק צרת ערוה שלא במקום מצוה, ולא להתיר את הערוה עצמה שלא במקום מצוה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: וכי מילת "בחייה" מיותרת היא, עד שתאמר כי היא באה ללמד על איסור אחות אשה שהוא נוהג אפילו שלא במקום מצוה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי <b style='font-size:20px; color:black;'>האי "בחייה</b>" - <b style='font-size:20px; color:black;'>מיבעי ליה</b> לגופו של ענין, <b style='font-size:20px; color:black;'>למעוטי</b> אחות אשתו <b style='font-size:20px; color:black;'>לאחר מיתה</b> של אשתו!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיינו, ללמד שלאחר מות אשתו, אחותה מותרת לו!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן, כיצד אתה למד מ"בחייה" לאסור אחות אשה אפילו שלא במקום מצוה!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ההיא</b>, אחות אשתו לאחר מיתת אשתו, לא מ"בחייה" נלמד ההיתר שלה, אלא מתחילת הפסוק, <b style='font-size:20px; color:black;'>מ"ואשה אל אחותה" נפקא!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי משמעות "אשה אל אחותה לא תקח" היא, שלא תקח את שתיהן יחד. אך כשמתה אשתו מותר לו לקחת את אחותה, לפי שאינו לוקח "אשה אל אחותה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן, מיותרת המילה "בחייה", לדרוש ממנה, לאסור כל אחות אשה ש"בחייה", אפילו שלא במקום מצוה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודוחה הגמרא את האפשרות שאמרנו עתה, ללמוד את היתר אחות אשה לאחר מיתת אשתו מ"ואשה אל אחותה", ומיתור המילה "בחייה" ללמוד על איסור אחות אשה שלא במקום מצוה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי המילה "בחייה" אינה מיותרת כלל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי <b style='font-size:20px; color:black;'>אי מ"ואשה אל אחותה</b>", גרידא, ללא התוספת "בחייה", <b style='font-size:20px; color:black;'>הוה אמינא</b> שאפילו <b style='font-size:20px; color:black;'>נתגרשה</b> אשתו ממנו, מיד <b style='font-size:20px; color:black;'>שריא</b> לו אחותה, שהרי שוב אין אני קורא בה "ואשה אל אחותה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לכן, <b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר: "בחייה</b>" - <b style='font-size:20px; color:black;'>כל שבחייה!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובא הכתוב "בחייה" ללמד, <b style='font-size:20px; color:black;'>דאף על גב דנתגרשה</b> אשתו ממנו, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> הותרה לו אחותה, כל עוד אשתו בחיים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן, חוזרת הקושיה על מה שאמר רבא, ש"עליה" האמור בסוף הפסוק של אחות אשה בא ללמד היתר של צרת ערוה שלא במקום יבום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שלדבריו, ההיתר של "עליה" צריך ללכת גם על אחות אשה עצמה, ונלמד ממנו שכל הפסוק הוא רק במקום יבום, ולא נאמר כלל איסור אחות אשה שלא במקום יבום!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומכח קושיה זו, מביאה הגמרא הסבר אחר, לשם מה צריך את הפסוק "עליה" לפי רבא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, אמר רב הונא בר תחליפא, משמיה דרבא</b>: לעולם בא "עליה" ללמד איסור ולא היתר, וכך הוא הלימוד של "עליה":</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תרי קראי כתיבי,</b> שני מקראות סותרים, לכאורה, נאמרו בפסוק זה של אחות אשה. וכדי שלא יסתרו המקראות זה את זה, יש לנו ליישבם, ובאופן זה נלמד לאיסור אחות אשה אפילו שלא במקום מצוה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כתיב</b> בתחילת הפסוק <b style='font-size:20px; color:black;'>"אשה אל אחותה לא תקח לצרור</b>". וכיון ש"לצרור" מלמד על איסור צרת ערוה, הרי שאסר הכתוב את שתיהן, הן את אחות האשה והן את צרתה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>מאידך, <b style='font-size:20px; color:black;'>כתיב</b> בהמשך הפסוק, <b style='font-size:20px; color:black;'>"לגלות ערותה</b>". והלשון "ערותה" - רק ערוה <b style='font-size:20px; color:black;'>דחדא</b>, של אחת משתיהן בלבד, <b style='font-size:20px; color:black;'>משמע!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דהיינו, רק אחת משתי הנשים (או אחות אשה או צרתה) היא באיסור גילוי ערוה, ואילו השניה מותרת!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא כיצד</b> ניישב את הסתירה בין תחילת הפסוק, האוסר את שתיהן, לבין סופו, האוסר רק אחת ומתיר את השניה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לכך בא הלימוד של "עליה", ללמד שכך היא כוונת הכתוב:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"ואשה אל אחותה לא תקח לצרור (בין היא ובין צרתה אסורות), לגלות ערותה, עליה, בחייה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>במקום</b> "עליה", שיש <b style='font-size:20px; color:black;'>מצוה</b> של יבום, ואני קורא בה "יבמה יבוא עליה" - <b style='font-size:20px; color:black;'>שתיהן אסורות</b>, לפי שאני קורא בשתיהן את תחילת הפסוק "ואשה אל אחותה לא תקח לצרור".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו שתי התיבות "לגלות ערותה" (שמשמעותן: אחת מן השתיים אסורה בגילוי ערוה והשניה מותרת), מלמדות כי <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא במקום מצוה</b>, שאין אני קורא בה "יבמה יבא עליה" - אז רק <b style='font-size:20px; color:black;'>היא</b>, הערוה עצמה, <b style='font-size:20px; color:black;'>אסורה, ו</b>אילו <b style='font-size:20px; color:black;'>צרתה מותרת</b> שם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>איפוך אנא!</b> אני אהפוך, ואומר ש"עליה" מתייחס רק להיתר ולא לאיסור, ואגיע למסקנה הפוכה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ויש להעדיף את הצד הזה!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי המילה "עליה", שממנה אנו למדים שמדובר במקום מצוה, היא צמודה למילים "לגלות ערותה", שהן מלמדות את היתר הצרה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן, יותר משמע לומר, ש"עליה" בא להעמיד במקום מצוה, דוקא את ההיתר של "לגלות ערותה - דחדא" הצמוד אליו, ולומר שהיתר זה נאמר דוקא במקום מצוה, אבל שלא במקום מצוה, שתיהן (היא וצרתה אסורות), מאשר להעמיד במקום מצוה את האיסור של "ואשה אל אחותה לא תקח לצרור", שהרי הוא מרוחק מהמילה "עליה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(שהרי שתי התיבות "לגלות ערותה" חוצצות בין תחילת הפסוק "ואשה אל אחותה לא תקח" ובין המילה "עליה").</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ונאמר כך: <b style='font-size:20px; color:black;'>במקום מצוה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>היא</b>, אחות אשה, <b style='font-size:20px; color:black;'>אסורה, וצרתה מותרת</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו"עליה" תשמש לימוד להיתר, וכמו שנאמר "לגלות ערותה (של אחת מהן) - עליה (במקום מצות יבום, שאני קורא בה "יבמה יבוא עליה")</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אילו. <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא במקום מצוה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>שתיהן אסורות!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכמו שנאמר "ואשה אל אחותה לא תקח לצרור", מלמד שבין היא ובין צרתה אסורות שלא במקום מצוה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אם כן,</b> אם כדבריך, ש"עליה" בא להעמיד את ההיתר במקום "עליה" - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא יאמר</b> הכתוב כלל את המילה <b style='font-size:20px; color:black;'>"עליה</b>", ונדרוש זאת מעצמנו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי מסתבר שהאיסור של ערוה וצרתה נאמר שלא במקום מצוה, וההיתר של צרת ערוה נאמר במקום מצוה, שיש לנו להעדיף את ההיתר במקום מצוה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן, אי אפשר לומר כדבריך, שהיתור של "עליה" בא להתיר, כי אז הוא מיותר. אלא בהכרח שהוא בא לאסור, את צרת ערוה במקום עליה ליבום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רב אשי לרב כהנא: ממאי</b> יש להכריח <b style='font-size:20px; color:black;'>דהאי "עליה</b>" הוא לימוד <b style='font-size:20px; color:black;'>לאיסורא</b> של צרת ערוה במקום יבום!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דלמא</b> הוא בא <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>למד <b style='font-size:20px; color:black;'>התירא</b> של ערוה לגמרי במקום יבום, <b style='font-size:20px; color:black;'>והכי קאמר רחמנא</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"אשה אל אחותה לא תקח לצרור</b>" - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא היא ולא צרתה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך במה דברים אמורים שגם היא וגם צרתה אסורות, <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא במקום עליה</b> ליבום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל במקום</b> שנאמר <b style='font-size:20px; color:black;'>"עליה</b>", במקום יבום - <b style='font-size:20px; color:black;'>שתיהן</b>, גם הערוה עצמה, <b style='font-size:20px; color:black;'>מותרות!?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אם</b> תדרוש <b style='font-size:20px; color:black;'>כן</b>, תיקשי לך: את ההיתר והאיסור שב<b style='font-size:20px; color:black;'>"לגלות ערוה, דחדא</b>", שאחת מותרת ואחת אסורה - <b style='font-size:20px; color:black;'>היכי משכחת לה?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>היכן תמצא אפשרות שכזאת? <b style='font-size:20px; color:black;'>אי במקום מצוה</b> - הרי אמרת <b style='font-size:20px; color:black;'>שתיהן מותרות</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי שלא במקום מצוה</b> - הרי אמרת <b style='font-size:20px; color:black;'>שתיהן אסור ות.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן, בהכרח ש"עליה" בא ללמד איסור, להעמיד את איסור ערוה וצרתה במקום "עליה" ליבום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וממילא, ההיתר של "לגלות ערותה - דחדא" הוא לצרת ערוה שלא במקום מצוה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>גופא, רבי אומר: "ולקח</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ולקחה</b>". <b style='font-size:20px; color:black;'>"ויבם</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ויבמה</b>", מלמד הכתוב <b style='font-size:20px; color:black;'>לאסור צרות ועריות</b> (צרות של עריות).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בדברי רבי:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>מידי</b>, כלום <b style='font-size:20px; color:black;'>"צרות" כתיבא הכא</b>, במילים אלו?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>ועוד,</b> הרי איסור <b style='font-size:20px; color:black;'>צרות</b> ערוה - <b style='font-size:20px; color:black;'>מ"לצרור" נפקא!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותחילה מיישבת הגמרא את הקושיה השניה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"לצרור</b>" - <b style='font-size:20px; color:black;'>מפיק ליה</b>, מוציא <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי</b> את הדרש של הפסוק הזה, <b style='font-size:20px; color:black;'>לכדרבי שמעון</b>, הדורש לקמן (כח ב) את המילה "לצרור" ללמד על שתי אחיות שנהיו "צרות" זו לזו בהיותן בזיקה אחת, בנפילה ליבום לפני אח אחד, שהן פטורות מן היבום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכגון שהיו שני אחיו של היבם נשואים שתי אחיות, ומתו שני אחיו, ונמצא ששתי האחיות נפלו לפניו, והיו שתיהן זקוקות לו ליבום. וכיון שהזיקה בין היבם ליבמתו היא כמקצת אישות, נמצא ששתי אחיות אלו היו צרות זו לזו בהיותן יחד קשורות בזיקה, שהיא מקצת אישות, ליבם אחד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולפי רבי שמעון אין הפסוק "לצרור" מלמד על צרת ערוה, וכמותו סובר רבי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה חוזרת הגמרא לברר את השאלה הראשונה על דברי רבי:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלום איסור <b style='font-size:20px; color:black;'>צרה הכא</b>, ב"ולקחה" או ב"ויבמה", <b style='font-size:20px; color:black;'>כתיב?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הכי קאמר</b> רבי: <b style='font-size:20px; color:black;'>אם כן,</b> שאין הפסוק מדבר באיסור צרת ערוה, <b style='font-size:20px; color:black;'>לימא קרא "ולקח</b>" בלבד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי</b>, מדוע אמר הכתוב <b style='font-size:20px; color:black;'>"ולקחה</b>", בתוספת האות ה"א?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>היות והמשמעות של "לקחה" היא: אחת מתוך שתיים, ולא את השתיים!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכמו כן משמעות "לקחה" היא: הבחירה של האחת מתוך השתיים נתונה בידו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומכאן אתה למד: <b style='font-size:20px; color:black;'>כל היכא דאיכא תרי לקוחין,</b> שנופלות לפניו שתי נשים צרות מאח אחד, ויכול לקחת אחת מהן, <b style='font-size:20px; color:black;'>דאי בעי נסיב האי, ואי בעי נסיב האי</b>, שיכול לקחת אחת מהן, לפי רצונו, רק אז <b style='font-size:20px; color:black;'>שריא</b> מותר לו לקחת אחת מהן, איזו שירצה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי לא</b>, שאין לו אפשרות לקחת את איזו מהן שירצה, לפי שהאחת אסורה עליו באיסור ערוה, אז <b style='font-size:20px; color:black;'>תרוייהו</b>, הערוה וצרתה, <b style='font-size:20px; color:black;'>אסירין</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וממשיך רבי ודורש:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"ויבמה</b>" - רק <b style='font-size:20px; color:black;'>במקום ייבום הוא דאסירא צרה</b> של ערוה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא במקום ייבום</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>שריא צרה</b> של ערוה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ורבנן,</b> הדורשים איסור צרת ערוה מ"לצרור" - <b style='font-size:20px; color:black;'>האי "ולקחה", מאי עבדי ליה</b>, מה הם עושים עמו?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מיבעי להו</b> צריכים הם אותו <b style='font-size:20px; color:black;'>לכדרבי יוסי בר חנינא</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רבי יוסי בר חנינא: "ולקחה</b>" - <b style='font-size:20px; color:black;'>מלמד</b> הכתוב:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>שמגרשה</b> היבם ליבמתו <b style='font-size:20px; color:black;'>בגט</b>, לאחר שבא עליה וקנאה לו לאשה, ואינה צריכה עוד חליצה. לפי שנעשית לאשתו לאחר שקנאה, ויוצאת ממנו בגט ככל אשה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אף <b style='font-size:20px; color:black;'>מחזירה</b> לו לאשה, לאחר גירושיה, למרות שבפעם השניה אינו מקיים מצות היבום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וחידוש הכתוב הוא, שלא נאמר שהתירה תורה את איסור אשת אח רק לצורך אישות שיש בה קיום מצות יבום, כנאמר "יבמה יבוא עליה, והיתה לו לאשה". ורק האישות שנתהוותה מקנין היבום יש בה קיום המצוה "והיתה לו לאשה", אבל לאחר שגירשה שוב אין בהחזרתה קיום מצות יבום של "והיתה לו לאשה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן היה מקום לומר שחוזר עליה איסור אשת אח, ואינו יכול לשוב ולקחתה, ולכן בה הפסוק "ולקחה לו לאשה" ללמדך שהיא כאשתו לכל דבר, ופקע ממנה כליל איסור אשת אח (כלפיו).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה מסבירה הגמרא לרבנן, מה הם עושים עם "ויבמה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"ויבמה</b>" - מלמד יתור הה"א, שאפילו אם בא עליה <b style='font-size:20px; color:black;'>על כרחה</b> היא נעשית אשתו לכל דבר (אפילו ליורשה, ולהטמא לה אם הוא כהן).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה מבארת הגמרא מנין למד רבי הלכות אלו:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי</b>, הא <b style='font-size:20px; color:black;'>דרבי יוסי בר חנינא</b>, שמגרשה בגט ומחזירה, <b style='font-size:20px; color:black;'>מ</b>" והיתה לו <b style='font-size:20px; color:black;'>לאשה" נפקא</b>, מלמד הכתוב שהיא כאשתו לכל דבר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומה שיבם קונה את יבמתו <b style='font-size:20px; color:black;'>על כרחה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מ"יבמה יבא עליה" נפקא</b>, שמשמע בא עליה וקונה אותה בכל ענין, גם אם היא אינה מסכימה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה מבארת הגמרא מה עושה רבי עם "עליה":</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי,</b> הדורש את איסור ערוה וצרתה מ"ולקחה" ומ"ויבמה", <b style='font-size:20px; color:black;'>האי "עליה</b>" - <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי עביד ליה</b>, איזה לימוד הוא לומד ממנו?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מיבעי ליה</b> לרבי, <b style='font-size:20px; color:black;'>לכדתנן</b> במסכת הוריות (ח א):</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אין חייבין בית דין</b> של סנהדרין שבירושלים להביא פר לקרבן חטאת, הנקרא "פר העלם דבר", על הוראתם המוטעית לכלל ישראל, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא על</b> הוראה מוטעית ב<b style='font-size:20px; color:black;'>דבר ש</b>חייב על <b style='font-size:20px; color:black;'>זדונו כרת, ו</b>חייב על <b style='font-size:20px; color:black;'>שגגתו</b> קרבן <b style='font-size:20px; color:black;'>חטאת</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכן</b> הכהן הגדול <b style='font-size:20px; color:black;'>המשיח</b>, שנמשח בשמן המשנה, שטעה בהוראה (לעצמו) ועשה מעשה עבירה בשגגה על פי טעותו, אין הוא חייב להביא פר לחטאת על שגגתו, הנקרא "פר כהן משיח", אלא אם כן היתה טעותו ועשייתו בשגגה בדבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0016_L2"></nowiki><nowiki name="דףBטB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div>Micropedia bot