https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%96_%D7%91פרשני:בבלי:יבמות ז ב - היסטוריית גרסאות2026-04-28T15:00:04Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%96_%D7%91&diff=141789&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-09T12:48:54Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:48, 9 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l76">שורה 76:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 76:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת יבמות (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94122:rev-141789:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%96_%D7%91&diff=94122&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T15:48:19Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|יבמות ז ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לכן <b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר: "כי כחטאת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>האשם הוא</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לימד הכתוב בהשוואה של חטאת לאשם:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מה</b> כמו ש<b style='font-size:20px; color:black;'>חטאת, טעונה מתן דמים, ו</b>הקטרת <b style='font-size:20px; color:black;'>אימורים, לגבי מזבח</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אף אשם</b> מצורע, <b style='font-size:20px; color:black;'>טעון מתן דמים ו</b>הקטרת <b style='font-size:20px; color:black;'>אימורים, לגבי מזבח</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>מבואר בברייתא, כי <b style='font-size:20px; color:black;'>אי לא אהדריה קרא,</b> אם אין הכתוב מחזיר את הפרט שיצא מן הכלל, להשוותו אליו, <b style='font-size:20px; color:black;'>הוה אמינא</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>למאי דנפק</b>, רק אותו הפרט שיצא מן הכלל, <b style='font-size:20px; color:black;'>נפק,</b> רק הוא יצא מן הכלל, ואינו כמותו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולמאי דלא נפק</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא נפק</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיינו, שאר הפרטים של הכלל, שלא הוציאם הכתוב מן הכלל, לא יצאו מהכלל. כי אין לנו להשוות ולדמות את הכלל אל הפרט שיצא ממנו, או את הפרט אל הכלל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>הכא נמי</b>, באשת אח במקום יבום, שיצאה מן הכלל לדון בדבר חדש של היתר ליבום, <b style='font-size:20px; color:black;'>הוה אמינא,</b> הייתי אומר, גם לולי הפסוק של "עליה", כי רק <b style='font-size:20px; color:black;'>אשת אח</b>, שיצאה מן הכלל של העריות, <b style='font-size:20px; color:black;'>דאישתרא</b>, שהותרה ליבום - היא בלבד <b style='font-size:20px; color:black;'>אישתראי</b>, הותרה לצורך יבום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>שאר עריות</b>, שלא יצאו מן הכלל - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> הושוו לה, אלא נשארו באיסורן, גם ללא הלימוד של "עליה"!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ונשארה השאלה: למאי איצטריך "עליה"!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא,</b> חוזרת בה הגמרא מהסבר זה, ומביאה הסבר אחר:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>סלקא דעתך אמינא תיתי</b>, נלמד שכל ערוה מתייבמת <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>לימוד של <b style='font-size:20px; color:black;'>"מה מצינו" מ</b>ערות <b style='font-size:20px; color:black;'>אשת אח</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מה</b>, כמו <b style='font-size:20px; color:black;'>אשת אח</b>, שהיא ערוה, ובכל זאת <b style='font-size:20px; color:black;'>מייבמה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אף אחות אשה</b> נמי <b style='font-size:20px; color:black;'>תתייבם.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לכן בא הלימוד של "עליה", להוציא מידי הלימוד של "מה מצינו".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודחינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מי דמי</b> אחות אשה לאשת אח, עד שהוצרך הכתוב "עליה" לומר שאין ללמוד בלימוד של "מה מצינו" להתיר אחות אשה כמו אשת אח?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי <b style='font-size:20px; color:black;'>התם</b>, שם באשת אח, יש בה רק <b style='font-size:20px; color:black;'>חד</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>איסורא,</b> של אשת אח בלבד, והוא בלבד הותר במקום ייבום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>הכא</b> באחות אשה, יש עליה <b style='font-size:20px; color:black;'>תרי</b> שני <b style='font-size:20px; color:black;'>איסורי!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי בנוסף לאשת אח יש עליה איסור של אחות אשה!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואי אפשר ללמוד בלימוד של "מה מצינו", להתיר ליבום אשה שיש עליה שני איסורים, מהיתר יבום של אשה שיש עליה איסור אחד בלבד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן, מביאה עתה הגמרא מהלך חדש, המסביר לשם מה יש צורך בלימוד של "עליה":</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מהו דתימא</b>, היה מקום לומר: <b style='font-size:20px; color:black;'>הואיל ואישתרי</b> ערות אשת אח לצורך מצות יבום - <b style='font-size:20px; color:black;'>אישתרי</b> לצורך יבום גם ערות אחות אשה!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>קא משמע לן "עליה", שלא הותר אלא האיסור של אשת אח, ולא אומרים שהואיל והותר איסור אשת אח הותר גם איסור אחות אשה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>ומנא תימרא</b>, ומנין יש לנו מקום לומר שיש צד שכזה, <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמרינן "הואיל ואישתרי אישתרי</b>"?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מהא <b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא</b> לגבי טומאת מצורע, שהואיל והותר לו הכנסת בהונותיו לעזרה על אף טומאת נגעו, הותר לו גם להכניסם לעזרה בטומאה נוספת, בטומאת "טבול יום", שטבל בו ביום מטומאת קרי:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מצורע שנרפא מצרעתו, וטיהרו הכהן כמבואר בפרשת מצורע - עדיין הוא "מחוסר כיפורים", שהוא אסור בכניסה לעזרה, ואסור באכילת בשר קדשים, עד שיבוא ביום השמיני לטהרתו להר הבית, ויביא את קרבנות הטהרה של מצורע.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ויעמוד המצורע בשער ניקנור, כיון שלא התקדש מקומו של השער הזה בקדושת העזרה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ויכניס את בוהן ידו הימנית ובהן רגלו הימנית לתוך העזרה, כדי שיתן עליהן הכהן מדם קרבן האשם שהביא המצורע.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והטעם שהותר לו להכניס את בהונותיו לעזרה, למרות שהוא עצמו אסור להכס לשם יבואר להלן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותניא: אם אירע, שהיה <b style='font-size:20px; color:black;'>מצורע, שחל</b> יום ה<b style='font-size:20px; color:black;'>שמיני שלו בערב הפסח</b>, שחייבים להביא בו קרבן פסח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וראה</b> המצורע שבא להטהר <b style='font-size:20px; color:black;'>קרי, בו ביום</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומי שנטמא בטומאת קרי אסור לו להכנס להר הבית. ונמצא, שאינו יכול לבוא להר הבית ולעמוד בשער ניקנור ולהכניס בהונותיו לעזרה כדי להטהר על ידי דם האשם שינתן על אצבעותיו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכיון שהוא טמא, הוא אינו יכול להקריב ולאכול קרבן פסח!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אם <b style='font-size:20px; color:black;'>טבל</b> כדי להטהר מטומאת הקרי, עדיין הוא טמא בגדר "טבול יום", לפי שהוא מחוסר "הערב שמש" כדי להטהר לגמרי מטומאת קריו אחר שטבל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן, כל זמן שעדיין הוא יום, אין הוא ראוי להכנס להר הבית, ואינו יכול להטהר מטומאת נגע הצרעת, ונמצא שלערב הוא לא יוכל לאכול קרבן פסח, ולפיכך גם אין יכולים להקריב עבורו קרבן פסח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרו חכמים: אף על פי שאין "טבול יום</b>" (שטבל מטומאת קרי) <b style='font-size:20px; color:black;'>אחר נכנס</b> להר הבית, כל זמן שלא העריב שמשו -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>טבול יום <b style='font-size:20px; color:black;'>זה</b>, שהצטרע, ונרפא ונטהר, והגיע ליום השמיני, אלא שנטמא בטומאת קרי - כיון שטבל מטומאתו, ועתה הוא ערב פסח, הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>נכנס</b> להר הבית, למתן דמים על בהונותיו, שמכניסם פנימה לעזרה בעומדו בשער ניקנור, ויטהר לגמרי מטומאת צרעתו, ואז יכול לערב לאכול קרבן פסח, ולכן יוכלו להקריב עליו ביום קרבן פסח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>מוטב שיבא עשה</b> של הקרבת קרבן פסח, <b style='font-size:20px; color:black;'>שיש בו</b>, בביטולו, עונש <b style='font-size:20px; color:black;'>כרת, וידחה</b> את איסור <b style='font-size:20px; color:black;'>עשה</b> של כניסת בעל קרי טבול יום להר הבית, <b style='font-size:20px; color:black;'>שאין בו כרת</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן, יכנס להר הבית עד לשער ניקנור, ויכניס בהונותיו לעזרה, ויתן עליו הכהן מדם האשם, ויטהר בכך מטומאת נגעו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואז, הוא יכול לשלוח את קרבן הפסח שלו באמצעות שליח לעזרה, ולערב הוא יטהר לגמרי מטומאת קריו, ויוכל לאכול קרבן פסח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוסיף <b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר רבי יוחנן</b> על דברי הברייתא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דבר תורה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו</b> איסור איסור <b style='font-size:20px; color:black;'>עשה</b>, של כניסה להר הבית, שהוא "מחנה לויה" - <b style='font-size:20px; color:black;'>לית ביה</b> אין בו בטבול יום, שטבל לקריו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לפי <b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b> באותו היום המתואר בספר דברי הימים ב (פרק כ), שנטהרו בו ישראל מטומאתם: <b style='font-size:20px; color:black;'>"ויעמוד יהושפט בקהל יהודה לפני החצר החדשה</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי "חצר החדשה</b>"?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי</b>: חצר <b style='font-size:20px; color:black;'>שחדשו בה דברים, ואמרו</b> בה תקנה חדשה, שתיקנו אז: <b style='font-size:20px; color:black;'>טבול יום</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא יכנס למחנה לויה</b> (הר הבית).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומוכח, שאיסור טבול יום להכנס להר הבית, שהוא מחנה לויה, הוא רק מתקנת חכמים, ולא מן התורה!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך זה מבאר רק כיצד נכנס טבול יום להר הבית, שהוא מחנה לויה, ואין בכניסתו איסור תורה, וכל שכן שאין בכניסתו איסור כרת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך עדיין אין זה מסביר כיצד מותר לו להכניס את בהונותיו לעזרה, שהיא מנה שכינה בטומאת "טבול יום"?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר עולא</b>: למרות ש"ביאה במקצת (גופו) " בעזרה שמה "ביאה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיינו, טמא המכניס מקצת גופו לעזרה, חשובה "ביאה במקצת" של מקצת גופו, כביאה לעזרה, והיא אסורה בעונש כרת למי שהוא טמא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ורק למצורע יש היתר מיוחד, שהתירה לו התורה להכניס בהונותיו לעזרה כדי שיטהר במתן הדמים עליהן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>בכל זאת למצורע, שהוא גם טבול יום מטומאת קרי - הותר להכניס בהונותיו אפילו בטומאת קרי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>מה טעם</b> התירו חכמים למצורע שנטמא בטומאת קרי, וטבל, והוא "טבול יום", להכניס בהונותיו לעזרה? והרי הוא אסור בהכנסת בהונותיו לעזרה מחמת היותו "טבול יום" של טומאת קרי, וביאה במקצת שמה ביאה?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>הואיל והותר</b> איסור ביאה בעזרה <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>טומאת <b style='font-size:20px; color:black;'>צרעתו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>הותר</b> גם איסור ביאה בעזרה <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>טומאת <b style='font-size:20px; color:black;'>קרויו!</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> כתבו התוס' בזבחים לג א, וכן תוספות ישנים כאן, כי "הואיל ואישתרי אישתרי" נאמר רק במקום שהיה איסור, והותר. אבל אם היה לאדם היתר בדבר שמעולם לא נאסר בו, אין אומרים שיהיה מכח זה מותר באיסור אחר. ולכן, למחוסר כיפורים, שמותר לו להיכנס להר הבית, שהוא מחנה לויה, לא הותר לו להכנס להר הבית כשהוא בעל קרי הואיל ומותר לו להכנס לשם עתה, כשהוא מחוסר כפורים. ולכן כל ההיתר שלו להכנס הוא מחמת שהותר לו ביום השמיני להכניס בהונותיו לעזרה, על אף שביאה במקצת שמה ביאה, וכיון שהותר לו איסור כניסה בטומאת נגע הותרה לו גם כניסה בטומאת בעל קרי.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומוכח, שכל ההיתר הוא מדין "הואיל".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהואיל והותר למצורע איסור הכנסת בהונות בטומאת מצורע, הותר לו גם איסור הכנסת בהונות בטומאת קרי (לאחר שטבל).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומכאן היה לנו ללמוד לענין יבום, שהואיל והתיר הכתוב איסור ערות אשת אח לגבי יבום, הוא התיר גם איסור ערות אחות אשה לצורך קיום מצות יבום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן הוצרך הכתוב "עליה" - לשלול היתר שכזה ביבום ערווה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודחינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מי דמי</b>, כיצד ניתן לדמות, ולומר "הואיל והותרה הותרה" ביבום ערוה, <b style='font-size:20px; color:black;'>לד</b>ברי <b style='font-size:20px; color:black;'>עולא</b>, בהיתר הכנסת בהונות מצורע שהוא טבול יום מטומאת קרי!? <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> לא בכל מקום אומר עולא "הואיל ואישתרי אישתרי", אלא רק כשמדובר בשני דברים שהם ענין אחד, וכגון בכרת של עריות, שנכללו כל העריות בכרת אחד, בסוף פרשת עריות, ולכן הואיל והותר כרת של אשת אח היה מקום לומר שהותר הכרת שבאחות אשה, אבל בשני לאוין שנכתבו עליהם עונשים חלוקים בתורה, לא אמר עולא. ובזה מתורצת קושיית הטורי אבן (מגילה ג ב) מכהן גדול ונזיר (רע"א בתשובות הנספחות לדרוש וחידוש, סימן ד, ואחיעזר ח"א ד-ד). וכתב הראבי"ה שאם מיסב אצל אדם אורח שאינו נזהר מלאכול פת של גוי, ויש לו פת של גוי שהיא נקיה יותר מפת ישראל, שאז התירו למארח לבצוע על פת של גוי כדי לכבד את האורח, רשאי המארח להמשיך ולאכול מהפת של גוי, שהיות והותר לו לבצוע עליה, הותר לו לאכול אותה במשך כל הסעודה, וזכר לדבר "הואיל ואישתרי, אישתרי". הוכתב הגר"א או"ח קס"ח ס"ק יד, שזהו המקור היחיד לדברי הראבי"ה.</span> </span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0014_L2"></nowiki><nowiki name="דףBחB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div>Micropedia bot