https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%95_%D7%91
פרשני:בבלי:יבמות ו ב - היסטוריית גרסאות
2026-04-04T11:38:38Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.43.0
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%95_%D7%91&diff=141787&oldid=prev
Wikiboss: Try fix category tree
2020-09-09T12:48:40Z
<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:48, 9 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l94">שורה 94:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 94:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת יבמות (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98426:rev-141787:php=table -->
</table>
Wikiboss
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%95_%D7%91&diff=98426&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T10:21:54Z
<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:21, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מה "שמירה" האמורה בשבת</b>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>לא משבת אתה מתיירא</b>, שהרי לא נאמר בה "מורא", <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> מהקב"ה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ממי שהזהיר על השבת</b>.</span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מה "שמירה" האמורה בשבת</b>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>לא משבת אתה מתיירא</b>, שהרי לא נאמר בה "מורא", <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> מהקב"ה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ממי שהזהיר על השבת</b>.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אף מורא האמור במקדש</b> -</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אף מורא האמור במקדש</b> -</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לא ממקדש אתה מתיירא, אלא ממי שהזהיר</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>על המקדש.</b></span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לא ממקדש אתה מתיירא, אלא ממי שהזהיר</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>על המקדש.</b></span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94120:rev-98426:php=table -->
</table>
Micropedia bot
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%95_%D7%91&diff=94120&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-06-30T15:48:16Z
<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|יבמות ו ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מה "שמירה" האמורה בשבת</b>, <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>לא משבת אתה מתיירא</b>, שהרי לא נאמר בה "מורא", <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> מהקב"ה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ממי שהזהיר על השבת</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אף מורא האמור במקדש</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לא ממקדש אתה מתיירא, אלא ממי שהזהיר</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>על המקדש.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי זו הוא מורא מקדש?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לא יכנס אדם בהר הבית במקלו, במנעלו, בפונדתו</b> (אזור חלול על מתניו המשמש ארנק למעות), <b style='font-size:20px; color:black;'>ובאבק שעל גבי רגליו, ולא יעשנו קפנדריא</b>, שלא יקצר את דרכו ממקום למקום על ידי שיעבור בהר הבית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכל הדברים האלו לא יעשה מחמת מורא המקדש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורקיקה</b> אסורה בו, <b style='font-size:20px; color:black;'>מקל וחומר</b> (ממנעלו, ברכות נד א, ועיין רש"י). לפי שהיא מאוסה, ודבר גנאי הוא, ואין זה מורא מקדש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואין לי</b> לדעת שיש לנהוג מורא בהר הבית, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא בזמן שבית המקדש קיים</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בזמן שאין בית המקדש קיים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מנין</b> שגם אז צריך לנהוג בו מורא? <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> בזמן שאין בית המקדש קיים מנין (שיש מורא מקדש) ? הרמב"ם פוסק בפרק שישי מהלכות בית הבחירה, שמקום המקדש קדוש גם עתה, מדרש הפסוק "והשמותי את מקדשיכם", שאף על פי שהם שוממים - בקדושתן עומדים! ואילו בפרק ז' שם כתב הרמב"ם שאע"פ שהמקדש היום חרב בעוונותינו, חייב אדם במוראו כמו שהיה נוהג בבנינו, שנאמר "את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו", מה שמירת שבת לעולם, אף מורא מקדש לעולם, שאע"פ שחרב - בקדושתו עומד! והיינו, שאין די מהלימוד של "והשמותי את מקדשיכם" שמקום המקדש נשאר בקדושתו כדי שינהג גם היום מורא מקדש, כי המורא הוא מהמקדש, ולא ממקומו המקודש! ולכן, בא הלימוד של ההיקש בין שבת למורא מקדש, ללמוד שגם היום נוהג מורא ה מקדש. ומאידך, אם לא היה הלימוד מהפסוק "והשימותי את מקדשיכם" שנוהג במקומם קדושה גם בזמן הזה, לא היה שייך כלל מורא מקדש. אלא, לאחר שיודעים אנו שמקום המקדש נשאר בקדושתו, שייכת גם כיום, בחורבנו, מורא המקדש, בכבוד המקום! (חידושי רבי נחום אות פו).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר</b>: (ויקרא יט) <b style='font-size:20px; color:black;'>"את שבתותי תשמורו, ומקדשי תיראו</b>"</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הקיש הכתוב מורא מקדש לשבת, ללמד:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מה שמירה האמורה בשבת</b>, היא <b style='font-size:20px; color:black;'>לעולם</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אף מורא האמורה במקדש</b>, היא שמירה <b style='font-size:20px; color:black;'>לעולם.</b> ואם כן, אין להוכיח ממה שחזר וכתב "את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו, אני ה'", שעשה דוחה לא תעשה שיש בו כרת אפילו שלא במקום הכשר מצוה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וחוזרת הקושיה: למאי איצטריך "עליה"? והרי אין היבום הכשר מצוה, ופשיטא שאינו דוחה איסור ערוה!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומביאה הגמרא דרך אחרת ליישב זאת:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, סלקא דעתך אמינא, תיתי</b> למצות ייבום, שתדחה איסור עריות, <b style='font-size:20px; color:black;'>מ</b>מלאכת <b style='font-size:20px; color:black;'>הבערה</b> בשבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן צריכים את הלימוד של "עליה", כדי לשלול זאת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתנא דבי</b>, מבית מדרשו של <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי ישמעאל</b>: הרי אמרה תורה בשבת "לא תעשה כל מלאכה", ובכך נכללו כל המלאכות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן, זה שאמר הכתוב (שמות לה) <b style='font-size:20px; color:black;'>"לא תבערו אש בכל מושבותיכם</b>" - <b style='font-size:20px; color:black;'>מה תלמוד לומר?</b> מה הוא בא ללמד?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולפני שמביאה הגמרא את המשך דבריו של תנא דבי רבי ישמעאל, היא תמהה על שאלתו, ומבררת את דבריו: ותמהינן: וכי יש לשאול על הכתוב "לא תבערו אש" - <b style='font-size:20px; color:black;'>מה תלמוד לומר?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי נחלקו תנאים במשמעות הדבר, וכפי שיבואר בברייתא בסמוך, ואיך זה שואל תנא דבי רבי ישמעאל "מה תלמוד לומר"!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי לרבי יוסי</b>, בא הכתוב לומר שמלאכת הבערה - לאיסור <b style='font-size:20px; color:black;'>"לאו</b>" יצאה מכלל המלאכות, וכפי שיתבאר להלן בברייתא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי לרבי נתן</b>, בא הכתוב לומר שהבערה <b style='font-size:20px; color:black;'>לחלק</b> יצאה!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ללמד שחייבים על כל מלאכה בפני עצמה, ולא שחייבים רק אם עושים את כל המלאכות בשבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכמו שמתבארת מחלוקתם בברייתא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא</b>: מלאכת <b style='font-size:20px; color:black;'>הבערה</b> בשבת, שנכתבה בתורה בפני עצמה - <b style='font-size:20px; color:black;'>ללאו יצתה, דברי רבי יוסי</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ללמד שאין חייבים עליה כרת, כמו שאר המלאכות, אלא היא רק באיסור לאו, ללקות עליה, ותו לא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי נתן אומר</b>: הבערה - <b style='font-size:20px; color:black;'>לחלק</b> יצאה!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שיצאה הבערה מכלל לא תעשה כל מלאכה, להכתב בפני עצמה, כדי ללמד: כשם שהיא נחשבת להתחייב עליה כרת בפני עצמה, כך כל מלאכה ומלאכה מתחייבים עליה בפני עצמה, ואין החיוב נאמר רק על עשיית "כל המלאכות".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר</b> ותירץ <b style='font-size:20px; color:black;'>רבא</b>, ליישב את התמיהה, מה היתה שאלת תנא דבי רבי ישמעאל "מה תלמוד לומר?"</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנא</b> דבי רבי ישמעאל - <b style='font-size:20px; color:black;'>"מושבות</b>" (בכל מושבותיכם) הנאמר בסוף הפסוק, <b style='font-size:20px; color:black;'>קא קשיא ליה!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והכי קאמר:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הלשון <b style='font-size:20px; color:black;'>"מושבות</b>" (בכל מושבותיכם), שנקט הכתוב, ובא ללמד שהאיסור הזה נוהג בכל מקום שאתם יושבים בו, בין בארץ, ובין בחוצה לארץ - <b style='font-size:20px; color:black;'>מה תלמוד לומר?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מכדי</b>, הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>שבת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>חובת הגוף היא</b>, ואינה מצוה הנוהגת בארץ ישראל מחמת קדושת הארץ.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כל מצוה שהיא <b style='font-size:20px; color:black;'>חובת הגוף</b> - פשיטא שהיא <b style='font-size:20px; color:black;'>נוהגת בין בארץ בין בחוצה לארץ</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>"מושבות</b>" (בכל מושבותיכם) <b style='font-size:20px; color:black;'>דכתב רחמנא בשבת</b>, במלאכת הבערה - <b style='font-size:20px; color:black;'>למה לי?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה מביאה הגמרא את המשך דבריו של תנא דבי רבי ישמעאל, לענות על השאלה "מה תלמוד לומר".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>משום רבי ישמעאל, אמר תלמיד אחד</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לפי שנאמר</b> בנידון למות (דברים כא) <b style='font-size:20px; color:black;'>"וכי יהיה באיש חטא, משפט מות</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>והומת</b>"</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שומע אני</b> שימיתו אותו בית דין <b style='font-size:20px; color:black;'>בין בחול בין בשבת</b>. והיינו שתדחה מצות המתתו את השבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומה אני מקיים</b> (שמות לא) <b style='font-size:20px; color:black;'>"מחלליה מות יומת</b>"? -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בשאר מלאכות, חוץ ממיתת בית דין</b>, שהיא מותרת בשבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או אינו אלא אפילו מיתת בית דין</b> אסורה בשבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומה אני מקיים "והומת</b>" - <b style='font-size:20px; color:black;'>בחול ולא בשבת</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וחוזר תנא דבי רבי ישמעאל ואומר:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או אינו אלא אפילו בשבת?</b> (יבואר להלן) <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b><span style='background-color:cyan;'>xxx</span> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> הרשב"א מקשה כיצד העלנו על הדעת שעשה של מיתת בית דין ידחה ללאו של מיתת בית דין, והרי איסור הלאו קודם לקיום המצוה, שהרי חימום הפתילה של העופרת קודמת להמתת הנידון למות. ואין עשה דוחה לא תעשה אלא כאשר בקיום המצוה נדחה הלאו. ותירץ בשם יש אומרים, שמדובר כאשר העופרת נמצאת מעל פה הנידון לשריפה ומחממים אותה מעליו, בצורה שמיד נשפכת העופרת. אך דחה הרשב"א תירוץ זה כי עדיין אין זה בשעה אחת, כי לעולם יקדם חימום העופרת לשריפת הנידון לשריפה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר "לא תבערו אש</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>בכל מושבותיכם!</b> ".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>גם <b style='font-size:20px; color:black;'>להלן</b>, בפרשת העונש שמענישים בית דין את הרוצח במזיד ובשגגה, <b style='font-size:20px; color:black;'>הוא</b> (הכתוב) <b style='font-size:20px; color:black;'>אומר</b> (במדבר לה):</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"והיו אלה לכם לחוקת משפט לדורותיכם</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>בכל מושבותיכם!</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מה</b> כמו <b style='font-size:20px; color:black;'>"מושבות" האמורים להלן</b>, בפרשת רוצח, מדובר בהן <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>עונש שמענישים <b style='font-size:20px; color:black;'>בית דין</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אף "מושבות" האמורים כאן</b>, בהבערה בשבת, מדובר בהן <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>עונש שמענישים <b style='font-size:20px; color:black;'>בית דין</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיינו, עונש למי שהתחייב מיתת בית דין, בשריפה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>על כך <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רחמנא "לא תבערו</b>"!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשמעותו: אפילו לצורך קיום מצוה של הענשת החוטא במיתת שריפה בבית דין - לא תבערו אש בשבת!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(איסור ההבערה הוא רק בהבערת האש תחת "פתילה של אבר", ולא בשריפת האדם החוטא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיינו, לצורך חימום חתיכת עופרת, עד שהיא מותכת מחמת החום, ובהיות העופרת לנוזל רותח, יוצקים אותה לתוך פיו של הנידון למיתת "שריפה". אך הנידון למות עצמו אינו נשרף באש, והמתתו באמצעות יציקת העופרת הרותחת אל פיו, אינה נחשבת מלאכת "הבערה").</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה מבארת הגמרא את ההוכחה מתנא דבי רבי ישמעאל, שמצות עשה דוחה שבת:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי לאו</b>, מה שאמר תנא דבי רבי ישמעאל, שיטת <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי נתן היא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר</b> רבי נתן "הבערה - <b style='font-size:20px; color:black;'>לחלק יצתה</b>", ללמד שחייבים על הבערה בפני עצמה כרת, ומכאן לומדים לשאר המלאכות שכל מלאכה בפני עצמה מחייבת כרת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וטעמא</b> שאין מענישים בשבת את המחוייבים במיתת "שריפה", משום <b style='font-size:20px; color:black;'>דכתב רחמנא "לא תבערו</b> אש בכל מושבותיכם".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא לאו הכי</b>, אם לא היה הכתוב ממעט זאת, <b style='font-size:20px; color:black;'>דחי</b> מצות שריפת החוטא את איסור כרת של הבערה בשבת!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן איצטריך "עליה", לומר שיבום אינו דוחה איסור ערוה!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודוחה הגמרא: מתניתא זו ששנה תנא דבי רבי ישמעאל - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> בשיטת רבי נתן היא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא בשיטת <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוסי</b> היא, שלפיו הבערה בשבת אינה אלא לאו בעלמא, ולכן, לולי המיעוט, היא היתה נדחית מפני העשה "והומת". <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> עתה, כשמעמידה הגמרא לפי רבי יוסי, אפשר להקשות שנלמד מכאן שאין עשה דוחה לא תעשה. אלא שהגמרא מקשה קושיא עדיפה, כי על השאלה הזאת היא יכלה לענות שבישול הפתילה אינה אלא הכשר מצוה, שהרי אין בבישול קיום מצות של המתת האדם המחויב בשריפה. <small>(רמב"ן רשב"א)</small></span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ותיהוי נמי</b> מתניתא זו בשיטת <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוסי</b>, אך עדיין יש להביא ראיה שמצות עשה דוחה שבת (לולי המיעוט)!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אימר דאמר רבי יוסי</b> ש<b style='font-size:20px; color:black;'>"הבערה" ללאו יצתה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>הבערה גרידתא</b>, כאשר המלאכה היא הבערה בלבד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל בהענשת אדם המחוייב שריפה, אין המלאכה מצטמצמת להבערת האש תחת העופרת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי <b style='font-size:20px; color:black;'>הבערה דבית דין</b> - צורך <b style='font-size:20px; color:black;'>בישול פתילה הוא</b> (שבאמצעות האש מחממים "פתילה", חתיכת עופרת, עד שהיא מתבשלת ונהיית נוזל, ואז יוצקים אותה אל פיו של הנידון למות ב"שריפה").</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר רב ששת: מה לי בישול פתילה, מה לי בישול סמנין!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיינו, בישול פתילת העופרת הוא מעשה מלאכה בשבת כמו בישול הסממנים של צבע שהיה בהקמת המשכן, שמשם למדים את כל המלאכות האסורות בשבת. ולא רק בישול אוכל אסור בשבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכיון שגם לפי רבי יוסי יש בהמתת החוטא מלאכת בישול שיש בה כרת, הרי יש להוכיח גם לפיו שמצות עשה דוחה שבת, שאילולי מיעוט הפסוק "בכל מושבותיכם" היו מבשלים את הפתילה בשבת לצורך קיום מצות "והומת".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב שימי בר אשי: האי תנא</b> דבי רבי ישמעאל, שדרש את הפסוק ב"כל מושבותיכם" לאסור הבערה ובישול לצורך המתת החוטא - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא משום</b> דלולי המיעוט, <b style='font-size:20px; color:black;'>אתי עשה ודחי לא תעשה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי אין עשה דוחה לא תעשה שיש בו כרת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, משום דמייתי</b>, שהיה לו מקום להביא ממנו, ללמוד <b style='font-size:20px; color:black;'>מקל וחומר</b> שלצורך המתת החוטא יש לדחות את השבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכדי לשלול לימוד זה הוצרך הכתוב לומר "בכל מושבותיכם", לגלות שבכל זאת אין מצות המתת החוטא דוחה שבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והכי קאמר: מה אני מקיים "מחלליה מות יומת</b>" - <b style='font-size:20px; color:black;'>בשאר מלאכות, חוץ ממיתת בית דין</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל מיתת בית דין, דחיא שבת מקל וחומר</b>:</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0012_L2"></nowiki><nowiki name="דףBזB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div>
Micropedia bot