https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%95_%D7%90פרשני:בבלי:יבמות ו א - היסטוריית גרסאות2026-04-04T11:38:40Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%95_%D7%90&diff=141786&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-09T12:48:33Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:48, 9 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l86">שורה 86:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 86:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת יבמות (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94119:rev-141786:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%95_%D7%90&diff=94119&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T15:48:14Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|יבמות ו א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי אין צורך ללמוד מ"אני ה'", שאין לשמוע למצות האב לחלל שבת במלאכה שהיא בכרת, בכגון שאמר שחוט לי או בשל לי בשבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא בא "אני ה'" להשמיענו, שאין לציית להם לעבור אפילו על <b style='font-size:20px; color:black;'>לאו</b> ד<b style='font-size:20px; color:black;'>"מחמר</b>" בשבת, שאינו בכרת אלא רק בלאו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיינו, שאסור לו לאדם לעבוד עם בהמתו (חמורו) בשבת, כגון שמניח עליה משא, ומובילה ברשות הרבים ("מחמר" אחריה).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן שאר מלאכות שאינו עושה אותן בעצמו, אלא מפעיל את בהמתו לשם עשייתן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקור האיסור הוא מ"לא תעשה כל מלאכה אתה ובהמתך" (שמות כ).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך הוא אינו בכלל שלשים ותשע מלאכות שבת שחייבים עליהן כרת, אלא הוא רק איסור לא תעשה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ונמצא, כי שוב, אין לנו מקור שאפילו לא תעשה שיש בו כרת נדחה מפני מצות עשה. וחוזרת השאלה מה צורך יש ב"עליה" למעט יבום של ערוה!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהה הגמרא על דחיית הראיה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם תאמר כי "אני ה'" בא ללמד שאין לציית לאב ואם כאשר הם מצווים לעבור על "מחמר", שהוא איסור לא תעשה, תתעורר תמיהה גדולה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ואפילו הכי</b>, שאין זה אלא איסור לא תעשה שאין בו כרת, בכל זאת <b style='font-size:20px; color:black;'>לא דחי</b> מצות כיבוד אב ואם את איסור "מחמר"!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם כן, יקשה לך קושיה גדולה מצד אחר:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b>, הא <b style='font-size:20px; color:black;'>דקיימא לן דאתי עשה ודחי לא תעשה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ליגמר מהכא</b>, נלמד מכאן, <b style='font-size:20px; color:black;'>דלא לידחי</b> עשה את לא תעשה, כלל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכי תימא</b> לתרץ: <b style='font-size:20px; color:black;'>שאני לאוי דשבת, דחמירי,</b> שכל המחלל שבת הרי הוא כעובד עבודת כוכבים, ולכן אפילו לאו גרידא של שבת אינו נדחה מפני מצוה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>עדיין יש להקשות: <b style='font-size:20px; color:black;'>והא</b> מצינו <b style='font-size:20px; color:black;'>תנא</b> ש<b style='font-size:20px; color:black;'>בעלמא קאי</b>, שלומד על שאר איסורים שבעולם ממלאכת שבת, שאינם נדחים מפני עשה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולא קפריך</b>, לא מצינו שפורכים את דבריו, שאין ללמוד מלאוין של שבת שאינן נדחים מפני מצוה, היות ולאוי שבת הם חמורים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא: יכול אמר לו אביו</b> של כהן לבנו: היכנס לבית הקברות, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>היטמא</b> כדי להשיב אבידה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> רש"י מעמיד שאמר לו אביו להטמא להשיב אבידה, ולא פירש שאמר לו להחזיר אבידתו שלו. וכתב הריטב"א שלפי דברי רש"י, היתה בקשת אביו דבר שהוא לבטלה, ולא לשום דבר (ועיין בערוך לנר שגם הוא דייק מלשון רש"י). וכתב הריטב"א שאינו נכון, כי למה יצטרך הבן לשמוע לאביו בדבר שאינו אלא רשות, וכל שכן שאינו צריך לשמוע לו בדבר הרשות, שאין בו תועלת לאביו, אך יש בו עבירה. ובדבר זה נחלקו הראשונים. שיטת הריטב"א שאין אדם צריך לשמוע בקול אביו ואמו אלא בדבר שהוא לתועלתם, ובצוותו "הטמא" הוא בכגון שביקש לבשל לו במקום טמא, כשאי אפשר בלא זה. וכן היא שיטת התוס' והר"ח (לפי דיוק הגר"א שו"ע יו"ד סוף סימן ר"מ). ונפקא מינה, שאינו צריך להשמע לאביו במקום שמצוהו לשאת אשה מסויימת, או להמנע מלשאת אשה שהבן חפץ בה. שיטת הרשב"א היא, שיש חיוב לשמוע בקול אביו ואמו גם כשאין להם הנאה מכך, אך אין כלל מצוה לשמוע להם אם כרוך המעשה בדבר עבירה, וכגון אם אמר לו אביו להטמא שלא לצורכו. וביאר החזון איש (קידושין סימן קמח) דבריו, כיון שעיקר הכיבוד הוא בדבר שיש לאביו הנאה, אין לכיבוד גרידא כח של מצות עשה "גמורה" שידחה לאו. שיטת רש"י (לפי ביאור הריטב"א) שבכל ציווי של אביו ואמו יש מצות כיבוד אב ואם, בין יש להם הנאה ובין לא, אלא שהמיעוט "כולכם חייבים בכבודי" מלמד שאין צריך לשמוע להם בדבר עבירה, ואין אומרים יבוא עשה וידחה לא תעשה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או שאמר לו: אל תחזיר</b> אבידה! <b style='font-size:20px; color:black;'>יכול ישמע לו</b> בנו?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר</b>: (ויקרא יט) <b style='font-size:20px; color:black;'>"איש אמו ואביו תיראו, ואת שבתותי תשמורו</b>, אני ה'" -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"אני ה'" - <b style='font-size:20px; color:black;'>כולכם חייבין בכבודי!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם אכן לאוין של שבת אינם נדחים מפני מצות כיבוד אב מפני שהם יותר חמורים, כיצד לומד התנא בברייתא משבת להשבת אבידה!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומכח התמיהה הזאת, חוזרת בה הגמרא מלהעמיד את הברייתא בלאו של מחמר, אלא מעמידה אותה שוב כמו שהיא הניחה תחילה, שמדובר בה באב המצווה את בנו לשחוט לו ולבשל לו בשבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיתה מכאן ראיה, שרק משום שאמר הכתוב "את שבתותי תשמורו, אני ה'", אין לו לבן לשמוע לציווי אביו לחלל את השבת, כיון שהאב ובנו מצווים בכבוד ה', וכבוד ה' עדיף על כבוד אב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל מבחינה עקרונית של דיני דחיה, עשה דוחה אפילו לא תעשה שיש בו כרת. ולכן איצטריך "עליה", לומר שמצות ייבום אינה דוחה לאו של עריות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומביאה הגמרא פירכא נוספת:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא,</b> עדיין יש להקשות, שאין ללמוד ממצות כיבוד אב ואם למצות ייבום, <b style='font-size:20px; color:black;'>משום דאיכא למיפרך</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מה להנך</b>, שחיטה ובישול בשבת לצורך קיום מצות כיבוד אב ואם, <b style='font-size:20px; color:black;'>שכן</b> הן <b style='font-size:20px; color:black;'>"הכשר מצוה</b>"! <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> רש"י ד"ה הכשר מצוה, מבאר, שאפשר לומר שעשה דוחה לא תעשה שיש בו כרת בעלמא, אך ביבום הוא אינו דוחה, היות ואפשר בחליצה. והקשו עליו התוס' וכל הראשונים, הרי יש לנו את הכלל שכל שאינה עולה ליבום אינה עולה לחליצה, ואם היא אינה מתייבמת, הואיל ואפשר בחליצה, הרי היא צריכה להיות פטורה לגמרי, מכח הכלל שכל שאינה עולה ליבום אינה עולה לחליצה. וכנראה שסובר רש"י שאילולי "עליה", היא היתה צריכה חליצה, וכל שאלת הגמרא שאין צורך ב"עליה" הוא לענין הלימוד למעט מיבום, אך לא לענין הפטור מחליצה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שבמצב כזה, כאשר אביו מצוהו לחלל שבת לכבודו, לא יתכן לו לבן לקיים מצות כיבוד אב אלא אם כן יחלל את השבת. ונמצא שחלול השבת זהו "הכשר קיום המצוה". ("הכשר", משמעותו - היכולת הבלעדית).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן, אילולי מיעוט הפסוק "אני ה'", היתה מצות כיבוד אב דוחה אפילו את איסור המלאכה בשבת, על אף שהוא בכרת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל במצות יבום אינה נחשבת הביאה ביבמה כ"הכשר מצוה", כי יתכן לקיים את מצות ייבום שלא בביאה, שהרי יש אפשרות לחלוץ לה. ולכן אי אפשר ללמוד ממצות כיבוד אב ואם להתיר ביאה ביבמה שהיא ערוה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ושוב חוזרת הקושיה: לשם מה איצטריך "עליה"!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומביאה הגמרא מהלך אחר:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, סלקא דעתך, תיתי</b> ביאה ביבמה שהיא ערוה - <b style='font-size:20px; color:black;'>מבנין בית המקדש.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא: יכול יהא בנין בית המקדש דוחה שבת?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר</b>: (בספר ויקרא יט ג) <b style='font-size:20px; color:black;'>"את שבתותי תשמורו, ומקדשי תיראו</b>, אני ה' אלהיכם" -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מלמד הכתוב ש<b style='font-size:20px; color:black;'>"כולכם</b>", אפילו "כבוד המקדש" - <b style='font-size:20px; color:black;'>חייבין בכבודי</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומניחה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי לאו</b>, האם לא עוסקת הברייתא <b style='font-size:20px; color:black;'>בבונה וסותר</b> בשבת, לצורך בנין המקדש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וטעמא דכתב רחמנא את "שבתותי תשמורו</b> ומקדשי תיראו - אני ה'", <b style='font-size:20px; color:black;'>הא לאו הכי</b>, לולי המיעוט המיוחד של הפסוק, שאין בנין בית המקדש דוחה שבת מהטעם ש"כולכם חיבים בכבודי" - <b style='font-size:20px; color:black;'>דחי</b> מצות בנין המקדש את איסור מלאכת שבת, אפילו במלאכות בונה וסותר, שחייבים עליהן כרת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן איצטריך "עליה" ללמד שמצות יבום אינה דוחה איסור ערוה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודוחה הגמרא את הראיה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> במלאכת בונה וסותר הוצרך הכתוב לאסור, כי גם לולי הכתוב הזה אנו יודעים שאין עשה דוחה לא תעשה שיש בו כרת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא כונת הכתוב לאסור את בנין בית המקדש בשבת אפילו ב<b style='font-size:20px; color:black;'>לאו</b> ד<b style='font-size:20px; color:black;'>"מחמר</b>", שאין בו כרת, ולולי הלימוד מהפסוק, הוא היה נדחה מפני מצות בנין המקדש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא שתמהה הגמרא על הדחיה הזאת, כי אם תעמיד את הלימוד הזה של הברייתא רק בלאו דמחמר, תתעורר תמיהה רבתי:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואפילו הכי</b>, שאין זה אלא לאו, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא דחי</b> מצות בנין בית המקדש את הלאו של מחמר!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואלא</b>, הא <b style='font-size:20px; color:black;'>דקיימא לן דאתי עשה ודחי לא תעשה</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ליגמר מהכא דלא דחי</b> עשה ללא תעשה!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכי תימא, שאני לאוי דשבת, דחמירי,</b> שהמחלל שבת הרי הוא כעובד עבודת כוכבים, ולכן הם לא נדחים מפני עשה אפילו כשאין בהם אלא לאו גרידא ללא כרת. ואין ללמוד מהם לשאר הלאוים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא</b> מצינו <b style='font-size:20px; color:black;'>תנא</b>, ש<b style='font-size:20px; color:black;'>בעלמא קאי</b>, שלומד מלאוים של שבת לשאר לאוים שאין בהם כרת שאינם נדחים מפני מצות כיבוד אב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולא קא פריך!</b> לא מצינו שיפרכו דבריו מחמת החילוק הזה, שלאוין של שבת הם יותר חמורים ואין ללמוד מהם ללאוים אחרים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא: יכול אמר לו אביו</b> של כהן לבנו: <b style='font-size:20px; color:black;'>היטמא</b> למת!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או שאמר לו: אל תחזיר</b> אבידה!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יכול ישמע לו?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר: "איש אמו ואביו תיראו</b>, ואת שבתותי תשמורו, אני ה'!" - <b style='font-size:20px; color:black;'>כולכם חייבים בכבודי!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומכח התמיהה הזאת, חוזרת בה הגמרא מהדחייה, ואומרת שאכן מדובר במלאכת בונה וסותר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכאורה היה מקום ללמוד מבנין המקדש, שעשה דוחה לא תעשה שיש בו כרת. ולכן איצטריך "עליה", לומר שבמקום יבום לא דוחה מצות היבום את איסור הערוה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך מביאה הגמרא דחייה אחרת: <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא,</b> עדיין אין מכאן ראיה ליבום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>משום דאיכא למיפרך: מה להנך</b>, בונה וסותר במלאכת המקדש, <b style='font-size:20px; color:black;'>שכן</b> הן <b style='font-size:20px; color:black;'>"הכשר מצוה</b>"!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שאי אפשר לבנות את המקדש בשבת מבלי לעבור על מלאכת בנין, ולכן אילולי הלימוד מ"אני ה'", היתה מצות בנין בית המקדש דוחה איסור מלאכה בשבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל אין מכאן ראיה למצות יבום, לפי שאין הביאה נחשבת "הכשר מצוה", היות ואפשר לחלוץ לה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהה הגמרא: אם בא "אני ה'" לומר שאפילו <b style='font-size:20px; color:black;'>הכשר מצוה</b> אינו דוחה שבת, למה הוצרך הכתוב לחזור ולומר בבנין בית המקדש "את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו, אני ה'", כדי ללמוד ממנו שאין מצות בנין בית המקדש דוחה שבת!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי די היה לו לכתוב את "איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו - אני ה'", ללמד שאפילו הכשר מצוה של כיבוד אב אינו דוחה שבת, כיון ש"אתה ואביך חייבים בכבודי", ו<b style='font-size:20px; color:black;'>תיפוק לי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מהתם!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>משם, מכיבוד אב, נלמד שגם מצות בית המקדש אינה דוחה שבת אפילו כשהיא "הכשר מצוה" (שאי אפשר לבנות בשבת מבלי לעבור על מלאכת בונה).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם בכל זאת חזר הכתוב בבנין בית המקדש לומר שאינו דוחה שבת מחמת מיעוט הפסוק "אני ה'" - כולכם חייבים בכבודי, משמע שבא הכתוב לומר שאילולי המיעוט (המיוחד לבניית המקדש בשבת) היתה מצות בנין המקדש דוחה שבת, גם אם לא היתה הכשר מצוה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן איצטריך עליה, לומר שאין מצות היבום דוחה איסור ערוה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומיישבת הגמרא את התמיהה, ולאור זאת שוב אין ראיה מכאן שעשה דוחה לא תעשה שיש בו כרת:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אין הכי נמי,</b> אכן זה שאין בנין בית המקדש דוחה שבת אפילו שהוא הכשר מצוה, למדים זאת מהכשר מצוה של כיבוד אב שאינו דוחה שבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומה שתמהנו: <b style='font-size:20px; color:black;'>"ואת שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו</b>" - <b style='font-size:20px; color:black;'>למה לי?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מיבעי ליה, לכדתניא</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יכול יתיירא אדם ממקדש?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר: "את שבתותי תשמורו, ואת מקדשי תיראו</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>נאמרה "שמירה" בשבת, ונאמר "מורא</b>" <b style='font-size:20px; color:black;'>במקדש.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והקישן הכתוב, בכך שכתבן יחד בפסוק אחד, ללמדך:</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0011_L2"></nowiki><nowiki name="דףBוB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div>Micropedia bot