https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%93_%D7%90פרשני:בבלי:יבמות ד א - היסטוריית גרסאות2026-04-24T03:06:55Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%93_%D7%90&diff=141782&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-09T12:48:04Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:48, 9 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l74">שורה 74:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 74:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת יבמות (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94115:rev-141782:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%93_%D7%90&diff=94115&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T15:48:04Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|יבמות ד א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארת הגמרא תחילה את המקור לכך שעשה דוחה לא תעשה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב</b> (דברים כב) <b style='font-size:20px; color:black;'>"לא תלבש שעטנז</b>". ובסמוך לאיסור שעטנז נכתבה מצות ציצית, <b style='font-size:20px; color:black;'>"גדילים תעשה לך</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומסמיכות העשה ללאו, דרשינן שבא הכתוב ללמד כי מצות עשה של ציצית דוחה את הלאו. לפי שצריך לקשור חוטי צמר הצבועים תכלת כציצית לבגד של פשתים, ובכך נעשה הבגד כלאיים. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> הלימוד שעשה דוחה לא תעשה מכלאים בציצית צריך ביאור לדעת רבינו תם, המתיר לבישת בגד שיש בו כלאיים בציצית גם בלילה, כשאין מקיימים את המצוה, והרי דבר זה מוכיח שיש במצות ציצית היתר מיוחד של כלאיים, כי בשאר המצוות דוחה העשה את הלאו רק בשעה שמקיימים את המצוה! ותירץ בספר חידושי רבי נחום (אות מד) שכל ההיתר של כלאיים בציצית בנוי על כך שעשה דוחה לא תעשה, כי לולי הדחיה לא יהיה כלל היתר, כי מצד הטלית פשיטא שאם יש בגד כלאיים אי אפשר להטיל בו ציצית וללובשו כדי לקיים מצות ציצית, כי <b>בטלית של כלאיים לא</b> <b>נאמרה כלל המצוה</b>, ואם כן יש לתמוה כיצד זה מצות עשה של ציצית דוחה ללאו של כלאיים, והרי יש לנו לומר איפכא, כיון שעל ידי הטלת הציצית בבגד פשתים הופך הבגד לכלאיים, לא יהיה בו כלל מצות ציצית, שהרי לא נאמרה מצות ציצית <b>בבגד כלאיים</b>, ואם כן אין פה כלל מצות עשה שתדחה לא תעשה! וכיון שלימדה תורה שעשה דוחה לא תעשה בכלאיים, בהכרח שלימדה תורה שעשה דוחה לא תעשה, אלא שבציצית בכלאיים הלימוד הזה בהכרח מלמד גם שהותר בגד שהכלאיים שבו הם מחמת מצות ציצית, וההיתר הוא היתר גמור, אפילו לזמן שלא מקיימים בו מצות ציצית, כמו בלילה. כי כאמור, אם לא נאמר שהותר לגמרי בגד הכלאיים העשוי מציצית בבגד פשתים, לא יכול כאן העשה לדחות לא תעשה, כי הוא לא היה קיים כלל אילו הוא היה צריך רק לדחות!</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר רבי אלעזר</b>: זה שאנו דורשים משמעות פסוקים <b style='font-size:20px; color:black;'>סמוכים מן התורה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מנין</b> יש לנו מקור שדורשים מסמיכות הפסוקים?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b>: (תהלים קיא) <b style='font-size:20px; color:black;'>"סמוכים לעד לעולם, עשוים באמת וישר</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומביאה הגמרא דרשה נוספת של "סמוכים".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר רב ששת אמר רבי אלעזר משום רבי אלעזר בן עזריה: מנין ליבמה שנפלה לפני מוכה שחין, שאין חוסמין אותה</b>, שאין מונעים אותה מלטעון נגד ייבומה, אלא מקבלים את טענתה, וכופים את היבם לחלוץ לה!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b>: (דברים כה) <b style='font-size:20px; color:black;'>"לא תחסום שור בדישו</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וסמיך ליה "כי ישבו אחים יחדיו</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומסמיכות הפסוקים אנו למדים כי יש לפעמים שאסור לנו לחסום את הטענות נגד קיום מצות ייבום, אלא אנו צריכים לשמען, ולהכריח את היבם שלא יקיים את מצות הייבום, אלא יחלוץ בדוקא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכשם שמצינו את הדרש מסמוכים ביבום, כן יש לנו ללמוד על כלאיים בציצית, מסמיכות הפסוקים, שמצות העשה של ציצית דוחה את איסור לא תעשה של כלאיים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר רב יוסף: אפילו למאן דלא דריש סמוכים בעלמא,</b> בארבעת חומשי תורה הראשונים, בכל זאת <b style='font-size:20px; color:black;'>במשנה תורה</b>, הוא כן <b style='font-size:20px; color:black;'>דריש</b> סמוכים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דהא רבי יהודה בעלמא לא דריש</b> סמוכים, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אילו <b style='font-size:20px; color:black;'>במשנה תורה</b> מצינו שהוא <b style='font-size:20px; color:black;'>דריש</b> להם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן, גם לפי רבי יהודה אפשר ללמוד על כלאיים בציצית, שדוחה עשה לא תעשה, לפי שהסמיכות של ציצית לכלאיים נאמרה בספר דברים, שהוא משנה תורה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה מבארת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>ובעלמא, מנלן דלא דריש</b> רבי יהודה סמוכים?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא: בן עזאי אומר: נאמר</b> (שמות כב) <b style='font-size:20px; color:black;'>"מכשפה לא תחיה", ונאמר</b> בסמוך <b style='font-size:20px; color:black;'>"כל שוכב עם בהמה מות יומת</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>סמכו ענין לו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>סמך הכתוב את דין המכשף לדין שוכב בהמה, כדי לדמותו, שיהיה אותו ענין של שוכב בהמה, נוהג גם במכשף:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מה שוכב עם בהמה</b>, דינו מבואר בתורה שהוא <b style='font-size:20px; color:black;'>בסקילה</b>, שהיא המיתה החמורה ביותר - <b style='font-size:20px; color:black;'>אף מכשפה</b> (ומכשף) דינה <b style='font-size:20px; color:black;'>בסקילה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו רבי יהודה: וכי מפני שסמכו ענין לו, נוציא</b> את <b style='font-size:20px; color:black;'>זה</b> המכשף <b style='font-size:20px; color:black;'>לסקילה</b>, שיהיה נידון במיתה החמורה ביותר!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והלא אין הסמיכות ראיה!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b>, אמר רבי יהודה, מכאן אתה למד שמכשף דינו בסקילה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אוב וידעוני, בכלל מכשפים</b> (בפסוק "מכשפה לא תחיה") <b style='font-size:20px; color:black;'>היו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולמה יצאו</b> מכלל המכשפים, להכתב בפני עצמן?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>היות וכל דבר שהיה בכלל, ויצא להכתב בפני עצמו, לא ללמד על עצמו יצא, אלא ללמד על הכלל כולו יצא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן יצאו אוב וידעוני, כדי <b style='font-size:20px; color:black;'>להקיש להם</b> את כל המכשפים, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולומר לך: מה אוב וידעוני בסקילה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אף מכשפה בסקילה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה מבארת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>ובמשנה תורה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מנלן דדריש</b> רבי יהודה סמוכים?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתנן: נושא אדם אנוסת אביו ומפותת אביו</b>. לפי שלא נאמר איסור באשת אביו, אלא במי שנשאה אביו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן נושא אדם <b style='font-size:20px; color:black;'>אנוסת בנו ומפותת בנו</b>, לפי שלא נאסרה כלתו אלא אם כן נשאה בנו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה אוסר</b> לשאת <b style='font-size:20px; color:black;'>באנוסת אביו ומפותת אביו</b> מחמת איסור לאו (אך אינה ערוה שיש בה כרת).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר רב גידל אמר רב: מאי טעמא</b>, מהו מקורו <b style='font-size:20px; color:black;'>דרבי יהודה?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לפי שהוא דורש סמוכים במשנה תורה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב</b>: (דברים כג) <b style='font-size:20px; color:black;'>"לא יקח איש את אשת אביו</b>". וסמוך לו כתיב <b style='font-size:20px; color:black;'>"ולא יגלה כנף אביו</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודרש רבי יהודה את הסמיכות כך:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>זה שאסרה תורה לקחת את "אשת אביו" אין משמעות הדבר שאסור לבוא על "אשה הנשואה לאביו".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא כוונת הכתוב היא לומר, שכל <b style='font-size:20px; color:black;'>כנף</b> (דהיינו, ערוה, המכוסה בכנף הבגד) <b style='font-size:20px; color:black;'>שראה אביו</b>, שבא אביו על אשה זו, ואפילו לא נשא אותה - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא יגלה</b> הבן!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וממאי ד</b>" לא יגלה כנף אביו" <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>אשה <b style='font-size:20px; color:black;'>אנוסה</b>, ללא נישואין, <b style='font-size:20px; color:black;'>כתיב?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מעילויה דקרא</b>. מהפסוק למעלה, בסוף הפרק הקודם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב</b> באונס נערה בתולה (דברים כב) <b style='font-size:20px; color:black;'>"ונתן האיש השוכב עמה לאבי הנערה חמשים כסף</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וסמיך ליה "לא יקח איש</b>". <b style='font-size:20px; color:black;'>וגומר</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבנן</b>, החולקים על רבי יהודה, ואינם אוסרים לשאת את אנוסת אביו, סוברים גם הם שיש לדרוש "סמוכים". אלא, שהם סוברים שאין כאן סמיכות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכך הם טוענים כלפי רבי יהודה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי הוה סמיך ליה</b> "לא יגלה כנף אביו" לנערה אנוסה, שפיר הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>כדקאמרת</b>, שגם אנוסת אביו אסורה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>השתא</b>, עתה <b style='font-size:20px; color:black;'>דלא סמיך ליה</b> ממש, היות וחציו הראשון של הפסוק אומר "לא יקח איש את אשת אביו", והוא מפסיק בין נערה אנוסה לבין אנוסת אביו - אין זה סמיכות!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן, דברי הפסוק "לא יגלה כנף אביו" - <b style='font-size:20px; color:black;'>בשומרת יבם</b> הנופלת לאביו ליבום <b style='font-size:20px; color:black;'>הכתוב מדבר</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>ולעבור עליו</b>, על איסור שומרת יבם, <b style='font-size:20px; color:black;'>בשני לאוין.</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> בשומרת יבם של אביו, ולעבור עליו בשני לאוין . הגמרא לקמן בדף צז מקשה שיש לאו שלישי, של שומרת יבם של אביו, והוא לאו של "קרובת אביו". ומתרצת, בתירוץ אחד, שאמנם חייב על שלשה לאוים. ותירוץ שני, שמדובר לאחר מיתת אביו, שאין היא שומרת יבם. ובחידושי רבי נחום אות מ"ו הקשה מדוע לא העמידה הגמרא לאחר חליצה, ששוב אין היא שומרת יבם, וכן יש לעיין במה נחלקו שני התירוצים. והסביר, שלפי שני התירוצים אם חלץ האב פקעה הזיקה, ואין לחייב עליה משום שומרת יבם של אביו. ורק אם מת אביו נחלקו אם פקעה הזיקה ושוב אינה אסורה מצד הקירבה של שומרת יבם של אביו, או שזיקת קירבתה אל אביו אינה פוקעת במיתתו, והרי היא אסורה עדיין עליו משום הקירבה אל אביו בהיותה שומרת יבם של אביו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>האחד, האיסור הרגיל של שומרת יבם, שאסורה לשוק מחמת זה שהיא זקוקה ליבם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והשני, האיסור המיוחד של שומרת יבם של אביו. שהוא איסור של קירבה. היות ששומרת יבם של אביו נחשבת קרובת אביו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה מבארת הגמרא את שיטת רבי יהודה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובמשנה תורה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא דדריש</b> רבי יהודה סמוכים, בעוד שבשאר החומשים לא דריש?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איבעית אימא: משום דמוכח</b> שיש לדרוש סמוכים במשנה תורה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואיבעית אימא: משום ד</b>הפסוקים הללו שבמשנה תורה הם <b style='font-size:20px; color:black;'>מופני</b>, מיותרים הם, כדי שיהיו פנויים לדרשת סמוכים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארת הגמרא את הצד הראשון: <b style='font-size:20px; color:black;'>איבעית אימא משום דמוכח</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאם</b> לא תאמר <b style='font-size:20px; color:black;'>כן,</b> שבא הפסוק "לא יקח אדם אשת אביו" כדי לדרוש סמוכים ל"לא יגלה את כנף אביו", אלא הוא רק בא להוסיף לאו נוסף על הלאו של אשת אביו, כדברי חכמים, מדוע הוא נכתב כאן?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לכתביה רחמנא</b> לתוספת הלאו של אשת אביו <b style='font-size:20px; color:black;'>גבי</b> פרשת <b style='font-size:20px; color:black;'>עריות</b>, ששם מפורטות כל העריות, כולל איסור אשת אב!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארת הגמרא את הצד השני:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואיבעית אימא משום דמופני</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאם</b> לא תאמר <b style='font-size:20px; color:black;'>כן,</b> שהפסוק מיותר ופנוי לדרוש ממנו, יקשה לך: <b style='font-size:20px; color:black;'>לכתוב רחמנא "לא יקח איש את אשת אביו</b>" בלבד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>זה שחזר וכתב <b style='font-size:20px; color:black;'>"לא יגלה כנף אביו</b>" - <b style='font-size:20px; color:black;'>למה לי!?</b> הרי זה מיותר!</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0007_L2"></nowiki><nowiki name="דףBדB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div>Micropedia bot