https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%92_%D7%91פרשני:בבלי:יבמות ג ב - היסטוריית גרסאות2026-04-04T11:38:39Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%92_%D7%91&diff=141781&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-09T12:47:56Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:47, 9 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l112">שורה 112:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 112:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת יבמות (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94114:rev-141781:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%92_%D7%91&diff=94114&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T15:48:03Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|יבמות ג ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מנין אחד בא <b style='font-size:20px; color:black;'>למעוטי</b> שיטתו <b style='font-size:20px; color:black;'>דרב</b>, הסובר שאם זינתה אשה תחת בעלה, שהיא עצמה אינה מתייבמת, הרי אף צרתה, הנקראת "צרת סוטה", פטורה מן הייבום ומן החליצה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובאה המשנה למעט, ולשלול את דבריו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>מנין שני בא, כדי למעוטי שיטתו <b style='font-size:20px; color:black;'>דרב אסי</b>, הסובר ש"איילונית", שאינה מסוגלת להוליד, והיא עצמה אינה מתייבמת, פוטרת אף את צרתה מן הייבום ומן החליצה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובאה המשנה לשלול זאת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וממשיכה הגמרא לבאר:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>לרב ולרב אסי</b>, המוסיפים צרת סוטה וצרת איילונית, המנין ברישא של המשנה והמנין בסיפא - <b style='font-size:20px; color:black;'>למעוטי מאי</b>, מה בא כל אחד מהם למעט?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועונה הגמרא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי סבירא להו</b> לרב ורב אסי <b style='font-size:20px; color:black;'>דהדדי</b>, האחד את שיטת השני, יש לומר שבאים שני המנינים למעט:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חדא</b>, האחד בא - <b style='font-size:20px; color:black;'>למעוטי צרת ממאנת</b> ביבם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שאם נפלה לפני היבם יבמה קטנה, שהשיאוה אמה ואחיה, ואין נשואיה אלא מדרבנן, ומיאנה הקטנה בנשואי בעלה לאחר שנפלה לפני היבם, הרי גם היא וגם צרתה אסורים ביבום (מגזירת חכמים, וכפי שיתבאר בפרק זה), אך הן מחוייבות בחליצה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וזה באה המשנה למעט, שצרת ממאנת אינה כשאר צרת ערוה, אלא היא חייבת בחליצה, לפי שכל איסורה ליבום הוא רק מתקנת חכמים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחדא</b>, ומנין אחד בא - <b style='font-size:20px; color:black;'>למעוטי צרת "מחזיר גרושתו</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שאם האח המת היה נשוי לאשה, וגירשה, והלכה האשה ונישאה לאיש אחר, ובכך היא נאסרה לחזור לבעלה הראשון, ומת הבעל השני או גירשה, וחזר הבעל הראשון ולקחה לו לאשה באיסור -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי היא עצמה אינה מתייבמת, לפי שהיתה אסורה על האח המת באיסור של "מחזיר גרושתו משנשאת לאחר".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך צרתה מתייבמת (לדעת חכמים, ולדעת רבי יוסי בן כיפר מסתפקת הגמרא לקמן יא ב).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובאה המשנה למעט, ולומר, שאין צרת "מחזיר גרושתו", כשאר צרות ערוה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי לא סבירא להו</b> רב ורב אסי <b style='font-size:20px; color:black;'>דהדדי</b>, האחד את שיטת חבירו, הרי הם יסבירו, כל אחד לשיטתו, את שני המיעוטים משני המנינים, כך:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חדא</b> מנין במשנה, בא <b style='font-size:20px; color:black;'>למעוטי</b> את שיטתו <b style='font-size:20px; color:black;'>דחבריה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחדא</b> מנין, בא <b style='font-size:20px; color:black;'>למעוטי או צרת ממאנת, או צרת מחזיר גרושתו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך עדיין יש להקשות:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לרב</b>, הסובר שסוטה (זונה) וצרתה פטורות מן היבום,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כמו כן <b style='font-size:20px; color:black;'>לרב אסי</b>, הסובר שגם צרת איילונית אינה מתייבמת, <b style='font-size:20px; color:black;'>ליתנינהו!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מדוע לא שונה אותן התנא במשנתנו, ויאמר שגם איילונית וסוטה פוטרות צרותיהן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לפי ש</b>צרת סוטה או צרת איילונית, <b style='font-size:20px; color:black;'>אינה ב"צרת צרה</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי הרי איסורן של "צרת איילונית" או "צרת סוטה" הוא איסור השוה בכל האחים, ולא יתכן שאחד האחים ייבם את צרת הסוטה או את צרת האיילונית, ותיפול שוב בנפילה שניה עם צרתה הנחשבת "צרת צרה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה דנה הגמרא במקור הדין השנוי במשנה, שערוה, וצרתה, וצרת צרתה, פטורות מן היבום והחליצה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מנא הני מילי?</b> מנין לנו שערוה וצרתה, וצרת צרתה לעולם אינן מתייבמות ואינן חולצות?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(עיין בגירסת הגר"א, שלא גרס צרת צרה. והרבה יסודות שנאמרו בצרת ערוה תלויים בגירסא זו)</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתנו רבנן</b>: כתיב בפרשת עריות (ויקרא יח), באיסור ערות אחות אשה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אשה אל אחותה לא תקח, לצרור, לגלות ערותה עליה, בחייה</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>המילה <b style='font-size:20px; color:black;'>"עליה</b>" מיותרת היא, והיא באה לדרוש ממנה!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>מה תלמוד לומר?</b> מה יתור המילה "עליה" בא ללמד?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לפי שנאמר</b> בפרשת יבום (דברים כה): <b style='font-size:20px; color:black;'>"יבמה יבא עליה</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כיון שציווה הכתוב "יבמה יבוא עליה", <b style='font-size:20px; color:black;'>שומע אני</b>, היה מקום לומר, שהתירה התורה את כל איסורי ערוה במקום מצות יבום,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו באחת מכל עריות האמורות בתורה, הכתוב</b> "יבמה יבוא עליה" <b style='font-size:20px; color:black;'>מדבר</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אין לומר כך.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי יש ללמוד בגזירה שוה, שלא צותה התורה לייבם את מי שאסורה על היבם באיסור ערוה. כי:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>נאמר כאן</b>, באיסור ערוה של אחות אשתו "ואשה אל אחותה לא תקח לצרור, לגלות ערותה <b style='font-size:20px; color:black;'>עליה</b> בחייה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ונאמר להלן</b>, במצוות ייבום "יבמה יבוא <b style='font-size:20px; color:black;'>עליה</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מה להלן</b>, בפרשת ייבום, נאמר "יבמה יבוא עליה" <b style='font-size:20px; color:black;'>במקום מצוה</b> של ייבום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אף כאן</b>, בפרשת עריות, נאמר "ואשה אל אחותה לא תקח לצרור לגלות ערותה עליה"</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>- אפילו <b style='font-size:20px; color:black;'>במקום מצוה</b> של יבום!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר רחמנא</b>: אפילו אם נופלת לפניך יבמה מהאח המת, שמצוה לייבמה, כאן, כיון שהיא אחות אשתך - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא תקח</b> אותה!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>עד כאן - הלימוד לפטור ערוה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומכאן - הלימוד לפטור צרת ערוה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואין לי</b> לאסור מן המקרא הזה <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא היא</b>, את היבמה עצמה שהיא אחות אשה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>צרתה</b> של אחות אשה - <b style='font-size:20px; color:black;'>מנין</b> שגם היא אינה מתייבמת? <b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר</b>: "ואשה אל אחותה לא תקח, <b style='font-size:20px; color:black;'>לצרור</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הלשון "לא תקח לצרור" מלמד כי גם את צרתה של אחות אשתך "לא תקח". וכאמור מדבר הכתוב אפילו במקום מצות יבום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואין לי</b> מכאן מקור <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> רק לאסור לייבום את <b style='font-size:20px; color:black;'>צרתה</b> של אחות אשתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>צרת צרתה</b> של אחות אשתו, כאשר הלכה צרת הערוה והתייבמה על ידי אח אחר, והיתה לה צרה גם בבית הזה, ומת האח שייבם אותה, וחזרה צרת הערוה ונפלה פעם שניה, יחד עם צרתה, לפני היבם שהיתה אסורה עליו בנפילה הראשונה משום צרת ערוה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיא עצמה אינה מתייבמת, לפי שנאסרה עליו בנפילה הראשונה כאשת אח שיש לו בנים, ושוב אין לה היתר עולמית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך <b style='font-size:20px; color:black;'>מניין</b> שגם צרת הצרה, שזו היא לה נפילתה הראשונה לייבום, ומעולם לא נאסרה, שאף היא אינה מתייבמת?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר: "לצרור</b>", בכפל לשון, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא</b> אמר הכתוב <b style='font-size:20px; color:black;'>"לצור</b>" גרידא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מלמד הכתוב בלשון "לצרור", לאסור צרות הרבה - שגם צרת צרה, וכן הלאה עד עולם, אסורה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואין לי</b> ללמוד מהמקרא הזה, העוסק בערות אחות אשה, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> רק את <b style='font-size:20px; color:black;'>אחות אשה</b>, שהיא אינה מתייבמת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שאר עריות</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מניין</b> שגם הן אינן מתייבמות? <b style='font-size:20px; color:black;'>אמרת</b>, יש לך ללמוד אותן במה מצינו מאחות אשה, ולומר כך:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מה אחות אשה</b>, היא <b style='font-size:20px; color:black;'>מיוחדת</b> בכך <b style='font-size:20px; color:black;'>שהיא ערוה, וחייבין על זדונה כרת ועל שגגתה חטאת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>היא <b style='font-size:20px; color:black;'>אסורה ליבם</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אף כל שהיא ערוה, וחייבין על זדונה כרת ועל שגגתה חטאת</b> - הרי היא <b style='font-size:20px; color:black;'>אסורה ליבם.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואין לי</b> ללמוד <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא הן,</b> העריות עצמן, שהן אינן מתייבמות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>צרותיהן</b> של שאר העריות - <b style='font-size:20px; color:black;'>מניין</b> שגם הן אינן מתייבמות?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרת</b>, יש לך ללמוד גם אותן, ב"מה מצינו" מצרת אחות אשה, ולומר כך:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מה אחות אשה</b>, היא <b style='font-size:20px; color:black;'>מיוחדת</b> בכך <b style='font-size:20px; color:black;'>שהיא ערוה, וחייבין על זדונה כרת ועל שגגתה חטאת, ואסורה ליבם</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>וצרתה אסורה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אף כל שהיא ערוה, וחייבין על זדונה כרת ועל שגגתה חטאת, ואסורה ליבם</b> - הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>צרתה אסורה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מכאן אמרו חכמים: חמש עשרה נשים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>פוטרות צרותיהן, וצרות צרותיהן, מן החליצה ומן הייבום, עד סוף העולם.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה מבארת הברייתא שאין ללמוד מהפסוק "לא תקח לצרור", שכל "צרת ערוה" אסורה כמו איסור ערוה עצמה, ואפילו שלא במקום מצות ייבום. ויהיה אסור לכל אדם לשאת את כל הצרות של כל הנשים האסורות עליו באיסור ערוה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי היה מסתבר לומר, שהכתוב "לצרור", אשר אינו עוסק במצות יבום, בא ללמד, שאם היתה הערוה נשואה לאדם זר, ולו אשה נוספת, הרי עצם הקירבה בין שתי הנשים, בהיותן נשואות לאדם אחד, מטיל על האשה האחרת שם "צרת ערוה", ומכח השם הזה היא תהיה אסורה עליו כמו הערוה עצמה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיינו, שאם ימות בעלה של צרת הערוה, או יגרשנה, תהיה אסורה להנשא למי שהערוה עצמה אסורה לו:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יכול שאני מרבה</b> (ממשמעות "לצרור") לאסור את "צרת הערוה" בכל מקום, אפילו שלא במקום ייבום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיינו, יכול שאני מרבה מהפסוק הזה <b style='font-size:20px; color:black;'>אף</b> את <b style='font-size:20px; color:black;'>שש עריות</b> (אמו, ואשת אביו, ואחות אביו, אחותו מאביו, ואשת אחי אביו, ואשת אחיו מאביו שיש לה בנים).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ושש עריות אלו, הן עריות <b style='font-size:20px; color:black;'>"חמורות" מאלו</b>, מהחמש עשרה עריות שבמשנתנו, בכך שהן אינן יכולות להנשא לאף אחד מן האחים, כי הן אסורות על כל האחים בשוה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ויכול, <b style='font-size:20px; color:black;'>שיהו</b> גם <b style='font-size:20px; color:black;'>צרותיהם</b> של ששת העריות הללו <b style='font-size:20px; color:black;'>אסורות</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיינו, שאין הפסוק "לצרור" מדבר בצרת ערוה במקום יבום דוקא, אלא גם שלא במקום יבום!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אי אפשר לרבות כך, כי:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרת</b>, יש לך להשיב, ולומר, שיש ללמוד ב"מה מצינו" שאין איסור צרת ערוה נוהג אלא במקום יבום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מה אחות אשתו</b>, היא <b style='font-size:20px; color:black;'>מיוחדת</b> בכך <b style='font-size:20px; color:black;'>שהיא</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ערוה, וחייבין על זדונה כרת ועל שגגת חטאת, ואפשר</b> לה <b style='font-size:20px; color:black;'>לינשא ל</b>שאר ה<b style='font-size:20px; color:black;'>אחים, ואסורה ליבם</b> הזה שנשא את אחותה - <b style='font-size:20px; color:black;'>וצרתה אסורה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אף כל</b> אשה <b style='font-size:20px; color:black;'>שהיא ערוה, וחייבין על זדונה כרת ועל שגגתה חטאת, ואפשר</b> לה <b style='font-size:20px; color:black;'>לינשא ל</b>שאר ה<b style='font-size:20px; color:black;'>אחים, ואסורה ליבם</b> הזה - <b style='font-size:20px; color:black;'>צרתה אסורה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יצאו שש עריות חמורות מאלו, הואיל דאי אפשר</b> להן <b style='font-size:20px; color:black;'>לינשא לאחים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>צרותיהן מותרות</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וטעם הדבר: לפי <b style='font-size:20px; color:black;'>שאין צרה</b> של ערוה נאסרת, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> כשהיא צרה <b style='font-size:20px; color:black;'>מאח.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי אין התורה אוסרת צרת ערוה באיסור חדש הנקרא צרת ערוה, אלא רק פוטרת אותה מן היבום, ואז ממילא היא אסורה על היבם באיסור אשת אח, כאשת אח שיש לו בנים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך צרת ערוה שלא במקום יבום, אינה נאסרת, כי איננה אשת אח, ואיננה נאסרת מחמת שם של צרת ערוה גרידא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וממשיכה הברייתא ושואלת: <b style='font-size:20px; color:black;'>אזהרה</b> של לאו, לערוה ולצרתה במקום יבום, <b style='font-size:20px; color:black;'>שמענו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אזהרה לאחות אשה מ"אשה אל אחותה לא תקח", וממנה למדנו ב"מה מצינו" לשאר העריות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אזהרה לצרת אחות אשה מ"לצרור", וממנה לשאר עריות, ב"מה מצינו".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך כיון שהפסוק "ואשה אל אחותה לא תקח לצרור", בפשוטו, אינו עוסק במקום שיש בו מצות יבום, ורק מגזירה שוה של "עליה" למדנו שגם במקום מצות יבום הוא אמור, יתכן ורק על איסור הלאו, האמור בפסוק הזה, מגלה הלימוד של "עליה" שהוא שייך אפילו במקום יבום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>עונש</b> כרת, שאינו מוזכר בכתוב הזה - <b style='font-size:20px; color:black;'>מניין</b> שגם במקום ייבום נאמר עונש כרת בערוה ובצרתה? <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> "אזהרה שמענו - עונש מנין?" מתבאר לפי רש"י שהשאלה היא הן על הערוה והן על צרתה, וכן ביאר הריטב"א. אך המאירי ביאר שהשאלה היא על הצרה בלבד, כי הערוה עצמה ברור שיש עונש עליה. וכוונת רש"י והריטב"א היא, שיש לדעת מנין יש על הערוה גם עונש על ערות אשת אח? שהרי יתכן שבמקום יבום לא נאסרה אשת אח בתורת ערוה, ורק איסור ערוה אחר שיש עליה מונע הוא את היבום. אך עונש על ערות אשת אח יתכן שאין עליה, ולכן מחפשת הברייתא מקור לחייב גם את הערוה על האשת אח שבה. ועיין בפורת יוסף לבעל הפרי מגדים, שהקשה, איזה צורך יש ללמוד על עונש, אחרי שכבר למדנו שיש אזהרה של ערות אשת אח עליה. ותירץ שהתחדש כאן איסור חדש של צרת ערוה, ולגביו דנים על העונש. אך מכל הראשונים משמע שלא כדבריו. (אמנם המאירי לקמן כ א מנה את צרת ערוה במנין העריות, אך אין זו הוכחה שכונתו לערוה חדשה הנקראת צרת ערוה) ויש לבאר, שיתכן והלימוד שיש בה עבירה של אשת אח, הוא לימוד לאסור את היבום שלה, אבל אינו מחזירה לכלל אשת אח שיש לה בנים, והיה מקום לומר שהיא עדיין פטורה מעונש! ולכן צריך ללמוד גם את עונש הכרת שלה. והגרי"ז שביאר שערוה אוסרת צרתה, אין הכונה שיש איסור חדש של צרת ערוה כדרך שביאר הפרי מגדים, אלא שהערוה מונעת את צרתה בתורת "איסור", ולא בתורת פטור. והעיד הגר"נ פרצוביץ זצ"ל, כי שמע מפיו של הגרב"ד, בעל הברכת שמואל, שהוא עצמו שאל את הגרי"ז האם כוונתו ליסוד של הפרי מגדים, שיש איסור חדש של צרת ערוה, וענהו שאין כוונתו לכך!</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר קרא</b>, בסוף אותה הפרשה (שיש בה אזהרות לכל העריות), שיש עונש כרת על כל מי שמוזהרים עליה בפרשה הזאת <b style='font-size:20px; color:black;'>"כי כל אשר יעשה מכל התועבות</b> - ונכרתה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכיון שבאזהרת אחות אשה הוסיפה התורה את המילה "עליה", ללמדך שפסוק זה מדבר אפילו במקום מצות יבום, וכן במילה "לצרור" כללה התורה גם איסור צרת ערוה במקום יבום. הרי שתיהן, הערוה וצרתה, גם כלולות בעונש הכרת הכללי שבסוף הפרשה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי גם הן נחשבות בכלל "כל התועבות", שענשן כרת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>נמצא, שעיקר חידושה של הברייתא הוא, שיש לימוד מיוחד בתורה, מיתור המילה "עליה", המלמד שגם במקום מצות יבום נאמר איסור של גילוי ערוה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה דנה הגמרא בחידוש הנלמד מהמילה "עליה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>טעמא דכתב רחמנא "עליה</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא לאו הכי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>הוה אמינא</b> ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אחות אשה מייבמת</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא?</b> הכיצד הותר איסור הערוה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמרינן: אתי</b> מצות <b style='font-size:20px; color:black;'>עשה</b> של יבום <b style='font-size:20px; color:black;'>ודחי</b> איסור <b style='font-size:20px; color:black;'>לא תעשה</b> של עריות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשה הגמרא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>אימר דאמרינן "אתי עשה ודחי לא</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>תעשה</b>", כשהמדובר בדחיית איסור <b style='font-size:20px; color:black;'>לא תעשה גרידא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל כשהמדובר בדחיית <b style='font-size:20px; color:black;'>לא תעשה שיש בו כרת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מי דחי</b> מצות עשה!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>ותו,</b> ועוד יש לנו לדעת: איסור <b style='font-size:20px; color:black;'>לא תעשה גרידא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מנלן ד</b>מצות עשה <b style='font-size:20px; color:black;'>דחי</b> ליה?</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0006_L2"></nowiki><nowiki name="דףBדB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div>Micropedia bot