https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%92_%D7%90פרשני:בבלי:יבמות ג א - היסטוריית גרסאות2026-04-28T16:34:02Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%92_%D7%90&diff=141780&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-09T12:47:49Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:47, 9 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l98">שורה 98:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 98:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת יבמות (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94113:rev-141780:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%92_%D7%90&diff=94113&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T15:48:01Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|יבמות ג א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשה הגמרא על העדיפות של ערות בתו, ועל מה שאמרנו שהיות והיא נלמדת מדרשה, חביב לו לתנא להזכירה תחילה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי <b style='font-size:20px; color:black;'>כולהו</b> עריות, הפטור שלהן מיבום, <b style='font-size:20px; color:black;'>נמי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מדרשא אתו!</b> שהרי לא נאמר פטור ייבום אלא באחות אשה, וכל העריות נלמדות בדרשה ממנה, ומה עדיפות יש לבתו על שאר העריות?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>נהי</b>, הגם, <b style='font-size:20px; color:black;'>דלענין</b> פטור מ<b style='font-size:20px; color:black;'>ייבום, אתיין</b>, נלמדות כל העריות <b style='font-size:20px; color:black;'>מדרשא</b> מאחות אשה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>בכל זאת, <b style='font-size:20px; color:black;'>עיקר איסורייהו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>בהדיא</b> במפורש <b style='font-size:20px; color:black;'>כתיב בהו</b>, בהן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>בתו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>עיקר איסורא</b> נלמד <b style='font-size:20px; color:black;'>מדרשא,</b> שהרי לא כתוב איסור בתו בתורה כלל. ולכן היא חביבה על התנא יותר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רבא, אמר לי רב יצחק בר אבדימי: אתיא</b>, נלמד איסור ערות בתו בגזירה שוה <b style='font-size:20px; color:black;'>"הנה הנה</b>" (ויקרא י"ח).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>איסור בתו שנולדה לו מאשתו הנשואה לו (אך לא בתו מאנוסתו) יש ללמוד מאיסור בת אשתו, שהוא אפילו בבת אשתו מבעלה הקודם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי לא גרע זה שהיא בתו מאשתו, מבת אשתו מבעל אחר, שאסורה לו, כיון שהיא בתה של אשתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולימוד זה, הוא גם על בת בנו ובת בתו, שלא גרעו מבת בנה ובת בתה של אשתו מאדם אחר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך אין זה לימוד לאסור את בתו מאנוסתו, שהרי הפסוק הזה, האוסר את "בת אשתו" מדבר בענין של אישות ולא באונס של אשה פנויה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן צריך ללמוד את איסור בתו מאנוסתו מגזירה שוה: לפי שמצינו פסוק אחר, שבו אסר הכתוב את בת בנו ובת בתו מאנוסתו. שנאמר "ערות בת בנך או בת בנך לא תגלה". ושם לא נקט הכתוב לשון אישות, ולכן הוא נאמר אפילו בבת בנו ובת בתו מאנוסתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא, שבפסוק הזה לא נאמר איסור על בתו מאנוסתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ויש לנו ללמוד בגזירה שוה: כיון שנאמר בפסוק זה "הנה", ונאמר גם בפסוק של בת אשתו "הנה" -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי כמו שבבת אשתו נאסרה בתו כמו בת בנה ובת בתה,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הוא הדין בבתו מאנוסתו, היא תהא אסורה כמו בת בנו ובת בתו מאנוסתו, האמורות במפורש בפסוק האחר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכמו כן <b style='font-size:20px; color:black;'>אתיא</b> גזירה שוה לעונש שריפה על בתו:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>נאמרה <b style='font-size:20px; color:black;'>"זמה</b>" בבת אשתו (ויקרא יח).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ונאמרה <b style='font-size:20px; color:black;'>"זמה</b>" (ויקרא כ) בעונש שריפה, בחמותו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועדיין יש מקום להקשות על הסדר שנקט התנא במניין העריות:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>השתא</b>, עתה <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמרת</b>, ש<b style='font-size:20px; color:black;'>כל מלתא דאתיא מדרשא חביבא ליה</b> לתנא, ולכן הוא מקדים אותו, תיקשי:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ליתני ל</b>ערות <b style='font-size:20px; color:black;'>אחות אשה</b>, שממנה לומדים את פטור היבום בכל העריות, <b style='font-size:20px; color:black;'>לבסוף</b>, כיון שרק בערות אחות אשה נאמר הפטור מיבום במפורש, ואילו כל שאר העריות נלמדות ממנה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וצריך התנא להקדים את פטור שאר העריות, הנלמד בדרשה, לפני אחות אשה, שהפטור שלה נכתב במפורש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>איידי דאיירי</b>, כיון שכבר עסק התנא <b style='font-size:20px; color:black;'>באיסור אחוותא,</b> באחות אמו, <b style='font-size:20px; color:black;'>תנא</b> בסמוך לה גם את איסור <b style='font-size:20px; color:black;'>אחות אשתו</b>, שגם הוא איסור של אחות, ולכן לא דחה את אחות אשתו לסוף הרשימה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ופרכינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>וליתנייא ל</b>כל <b style='font-size:20px; color:black;'>האי בבא</b>, לכל הקטע של אחות אמו ואחות אשתו - <b style='font-size:20px; color:black;'>לבסוף!?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא,</b> יש לתרץ באופן אחר מדוע נקט התנא את ערות בתו תחילה, וממילא לא יקשה מדוע לא נקט התנא את אחות אשה בסוף.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>קורבי קורבי נקט</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>את מי שקרוב אליו יותר, נקט התנא תחילה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן נקט תחילה את בתו, כי היא הקרובה לו ביותר מכל העריות, ולא מחמת שהיא חביבה היות והיא נלמדת מדרשה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן <b style='font-size:20px; color:black;'>תנא</b> תחילה <b style='font-size:20px; color:black;'>בתו, ובת בתו, ובת בנו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>דקרובי עצמו</b> הם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואיידי דתנא שלשה דורות</b> שהם <b style='font-size:20px; color:black;'>למטה דידיה</b>, שקרובים לו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנא נמי שלשה דורות למטה דידה</b>, של אשתו, למרות שאין הן אסורות מחמת קירבתו עליהן, אלא מחמת שהן קרובות אשתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיינו, בת אשתו ובת בנה ובת בתה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואיידי דתנא שלשה דורות למטה דידה</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנא שלשה דורות למעלה דידה</b>: חמותו ואם חמותו ואם חמיו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>שוב <b style='font-size:20px; color:black;'>תנא אחותו ואחות אמו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>דקרובי עצמו</b> הן, ולכן הקדימן לכלתו, שאינה "קרובתו", אלא נאסרה מחמת קידושי בנו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואיידי דאיירי באיסור אחוה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>תנא</b> נמי <b style='font-size:20px; color:black;'>אחות אשתו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה נשארו עוד שלש ערוות, שאין איסורן משום קירבתן אליו, והן: אשת אחיו מאמו, אשת אחיו שלא היה בעולמו, וכלתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובדין הוא דליקדמה לכלתו מקמי אשת אחיו שלא היה בעולמו</b>, ולפני אשת אחיו מאמו, היות <b style='font-size:20px; color:black;'>דלא משום קורבא</b> אליו <b style='font-size:20px; color:black;'>הוא דאסירא</b> ליבום. ואיסור כלתו חמור מהן, שהיא בסקילה, והן בכרת. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> רש"י מבאר שהיה צריך להקדים את כלתו לפני אשת אחיו שלא היה בעולמו, היות ושתיהן שוות לענין קורבה, כי שתיהן נהיות קרובות על ידי קידושין של קרוביו, וכלתו חמורה כיון שהיא בסקילה, ואילו אשת אחיו שלא היה בעולמו דינה בכרת. אך הוא הדין שהיה להקדימה לפני אשת אחיו מאמו, שגם היא אינה אלא בכרת, אלא שהגמרא נקטה דוגמא אחת שיש להקדימה. אך הריטב"א כתב שקושית הגמרא היא שיש להקדים את כלתו לאשת אחיו שלא היה בעולמו, היות ואשת אח שלא היה בעולמו אינה קירבת אח גמורה, כיון שלא היה בעולמו, ולגבי ייבום לא חשיב "אחיו"! וזה כונת הגמרא לומר שלאו משום קורבה הוא דאסירא.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, איידי דאיירי</b>, היות ועסק התנא <b style='font-size:20px; color:black;'>באיסור אחוה</b> - הקדים ו<b style='font-size:20px; color:black;'>תנא אשת אחיו שלא היה בעולמו</b> וכן הקדים לה אשת אחיו מאמו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והדר</b> ואחר כך, בסוף, <b style='font-size:20px; color:black;'>תנא כלתו.</b> ועתה מבארת הגמרא את לשון המשנה "פוטרות צרותיהן":</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומאי איריא דתנא</b>, מדוע שנה התנא לשון של "חמש עשרה נשים <b style='font-size:20px; color:black;'>פוטרות</b> צרותיהן מן החליצה ומן הייבום", שיכולים להבין מכך שרק פטורות הן מחובת היבום, אבל אם הן רוצות, יכולות הן להתייבם?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי היה לו <b style='font-size:20px; color:black;'>ליתני</b>, לשנות: <b style='font-size:20px; color:black;'>אוסרות</b> צרותיהן לייבום!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לומר, כיון שאין בהן מצוות יבום, נשאר עליהן איסור אשת אח (שלא במקום מצות יבום)!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אי תנא "אוסרות</b> צרותיהן", <b style='font-size:20px; color:black;'>הוה אמינא אסור לייבם</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל מיחלץ</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>חלצה!</b> שצריכות עדיין חליצה כדי להנשא לשוק.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>קא משמע לן</b> התנא, בנוקטו לשון "פוטרות צרותיהן", שהן פטורות לגמרי, בין מן היבום ובין מן החליצה!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך עדיין קשה: מדוע נוקט התנא לשון "פוטרות צרותיהן"?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי לשון זאת יכולה להטעות, שיש היתר ליבם אותן:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וליתני</b> "צרת ערוה - <b style='font-size:20px; color:black;'>אסורה לחלוץ!?</b> ומשנינן: אי אפשר לומר "ערוה אוסרת את צרתה לחלוץ", כי <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי</b> איסור <b style='font-size:20px; color:black;'>קעביד</b> בחליצת צרת ערוה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אלמה לא?</b> וכי אין טעם לאסור חליצה לצרת ערוה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי <b style='font-size:20px; color:black;'>אם אתה אומר חולצת</b> צרת ערוה - יבואו גם לומר שהיא <b style='font-size:20px; color:black;'>מתייבמת!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן, יש מקום לאסור את החליצה בצרת ערוה, למרות שאין החליצה עושה דבר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וחוזרת השאלה: מדוע שנה התנא "פוטרות", ולא שנה "אוסרות".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>כיון ד</b>רק <b style='font-size:20px; color:black;'>במקום מצוה</b> של יבום <b style='font-size:20px; color:black;'>הוא דאסירה צרה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ושלא במקום מצוה</b>, אם היתה ערוה וצרה נשואה לאדם זר - <b style='font-size:20px; color:black;'>שריא</b> צרת הערוה (וכפי שיתבאר לקמן, שאיסור "צרת ערוה" הוא רק במקום נפילה ליבום, שצרת הערוה אסורה שם כאשת אח שיש לו בנים, אך אין בה איסור עצמי של "צרת ערוה").</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>משום הכי תני "פוטרות</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי אם היה התנא אומר "אוסרות צרותיהן" היה מקום לטעות, ולומר שכוונתו היא לאיסור "צרת ערוה". והיינו, שכל "צרת ערוה" אסורה, אפילו אם היא היתה נשואה לאדם זר, אפילו שלא במקום יבום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך עתה, שנקט התנא לשון "פוטרות", משמע שצרת ערוה היא רק "פטור" מיבום, ואיסורה הוא רק מצד היותה אשת אח שאין לה היתר ליבום, והרי היא כאשת אח שיש לו בנים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא שעדיין יש לתהות:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומאי איריא דתני</b>, מדוע נקט התנא "חמש עשרה נשים פוטרות צרותיהן <b style='font-size:20px; color:black;'>מן החליצה ומן הייבום</b>"?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ליתני</b>: "פוטרות צרותיהן <b style='font-size:20px; color:black;'>מן הייבום" לחודיה</b>, בלבד! <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> ומעצמנו נדע, כיון שאינה בת יבום הרי היא פטורה מן החליצה, שהרי ייבום הוא עיקר המצוה, ואם היא פטורה ממנו, משום מה תחלוץ! <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> שאלת הגמרא "ליתני מן היבום לחודיה" מתבארת על ידי רש"י שעיקר המצוה הוא הייבום, וממילא נשמע לחליצה. אלא שהוסיף על כך הריטב"א "דהא חליצה - בתר יבום כתיבה". ומשמעות הדברים, שהקדמת היבום לחליצה אינה רק ענין של עדיפות במצוה, אלא שהייבום הוא <b>עיקר</b> המצוה, והחליצה אינה אלא במקום שאין עושים את עיקר המצוה בייבום.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אי תנא</b> רק "פוטרות צרותיהן <b style='font-size:20px; color:black;'>מן הייבום", הוה אמינא</b> שבכל זאת <b style='font-size:20px; color:black;'>מיחלץ חלצה,</b> על אף ש<b style='font-size:20px; color:black;'>יבומי לא מייבמה</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> זה שאומרת הגמרא, שאילו היתה המשנה היתה אומרת חמש עשרה נשים פוטרות מן היבום ולא היתה מוסיפה "מן החליצה", היתה הוה אמינא שצריך לחלוץ לה, מבארים רש"י והריטב"א, שהוה אמינא זאת היתה רק לענין צרת ערוה, אך לא היתה הוה אמינא כזאת שהערוה עצמה צריכה חליצה. וההבדל בין הערוה לצרתה, הוא בכך, שלערוה יש פטור עצמי של ערוה, והפטור הזה פוטר אותה גם מהחליצה. אך לצרת ערוה אין פטור עצמי, שהרי היא עצמה אינה ערוה, אלא כיון שהיא "צרה לערוה", גילתה תורה בדרשת "לצרור" שגם היא אסורה ליבום בתורת "צרת ערוה ". אך אין לה את הפטור העצמי של ערוה, ולכן היה מקום לומר שהיא רק אינה מתייבמת, אך עדיין היא צריכה חליצה. וחילוק זה, בין הפטור העצמי של ערוה, ובין הפטור של צרתה, שהוא רק בגלל שהיא מתייחסת לערוה, כ"צרת ערוה", אך לא פטור שלה בעצמה, נמצא בחזון איש סימן קל ט, ביישוב קושית רבי עקיבא איגר, מפני מה צריך פסוק לצרת צרת ערוה, והרי כל צרת ערוה, כשהיא נופלת בפעם השניה, מהאח השני, היא ערות אשת אח שאין לה היתר, ומכוחה, תפטר הצרה שלה כצרת ערוה, ולא כצרת "צרה של ערוה"! ? ויסד החזון איש, שלולי הלימוד המיוחד שצרת ערוה פוטרת צרתה, היא לא היתה פוטרת את צרתה כמו ערוה. כי לערוה יש את הפטור העצמי, ומכוחו היא פוטרת צרתה. אבל צרת ערוה, שאין לה את הפטור העצמי, אין בכוחו לפטור צרה, אלא שחידשה תורה בלימוד של "לצרור" שאפילו צרת ערוה פוטרת צרתה, דבר שלא היינו יודעים מעצמנו, לולי חידוש הפסוק. אכן, לפי הברכת שמואל, התחדש ב"לצרור", שהערוה עצמה נפטרת מהיבום מכח ערות אשת אח שבה, ולא רק מכח היותה ערוה. והיינו, שגילתה התורה בחידוש של צרת ערוה, שאשת אח שהיא ערוה נהיית כאשת אח שיש לה בנים, ואינה נופלת ליבום משום שהיא כאשת אח שיש לה בנים, שאינה נופלת כלל ליבום.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי היינו אומרים שגזירת הכתוב היא, מ"לצרור", לאסור צרת ערוה ליבום. אך יש מצווה לחלוץ לה, כדי שתתקיים לפחות מצות חליצה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לכן <b style='font-size:20px; color:black;'>קא משמע לן</b> התנא באומרו "פוטרות צרותיהן מן החליצה ומן היבום" את הכלל:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כל העולה ל</b>זיקת <b style='font-size:20px; color:black;'>ייבום</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>עולה ל</b>זיקת <b style='font-size:20px; color:black;'>חליצה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכל שאינו עולה ל</b>זיקת <b style='font-size:20px; color:black;'>ייבום</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו עולה ל</b>זיקת <b style='font-size:20px; color:black;'>חליצה.</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> כל העולה ליבום עולה לחליצה. והוסיף רש"י: כל העולה <b>לזיקת</b> ייבום עולה <b>לזיקת</b> חליצה, וכל שאין עולה <b>לזיקת</b> יבום, פטורה מן החליצה, וכל היכא דאמינן חולצת ולא מתייבמת - משום ספיקא הוא! והקשה רע"א מדף כא א, שמוכח בחייבי לאוין ועשה שהן חולצות ולא מתייבמות, ואין זה מדין ספק. וביארו האחרונים שיש שני כללים ב"כל שאינה עולה ליבום": האחד, בזאת שאינה עולה כלל לזיקת יבום, וכלשונו של רש"י, וזוהי ערוה האסורה באיסור כרת, שאין בה כלל זיקת יבום, ולפיכך אין בה גם זיקת חליצה. השני, בחייבי לאוין ועשה, שגם אם נאמר שאם בעל היבם אותה הוא לא קנאה, וגם אם נאמר שכתוצאה מזה שהיא אסורה בלאו ועשה, יש בה כרת של אשת אח (כך סבור תוס' הרא"ש) בכל זאת יש בה "זיקת יבום" - לחליצה! ולכן, גם אם היא אינה עולה ליבום בפועל, היא זקוקה לחליצה. וטעם הדבר, שרק ערוה הפוטרת מיבום, כגון אחות אשה, יש בכוחה לפטור לגמרי, ולא חייבי לאוין ועשה, שאפילו הכרת של אשת אח שלהם אין בכוחו לפטור מהחליצה, שכן אין הכרת הזה מונע את היבום, כי מחמת היותה אשת אח היא כן היתה צריכה להתייבם, ורק היותה חייבי לאוין ועשה מונע את היבום, ולכן על אף שאינה עולה ליבום, היא עולה לחליצה, (ולמרות שיש בה כרת של אשת אח!) וביארו האחרונים, שכונת רש"י היא לכלל שכל שאינה עולה לזיקת יבום אינה עולה לזיקת חליצה, שלא מצינו לו יוצא מן הכלל אלא במקום ספק, שאז חולצת ולא מתייבמת. אבל את הכלל שחייבי לאוין ועשה עולין לחליצה למרות שאינם מתייבמים לא ביאר רש"י כאן. לפי שאין כלל זה עוסק <b>בזיקת</b> יבום וחליצה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי כשם שפוטרת הערוה מן זיקת היבום, היא פוטרת אותה לגמרי, שאינה צריכה חליצה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך עדיין יש לשאול, מדוע הקדים התנא את הפטור של חליצה לפטור של ייבום, ולא שנה תחילה את פטור היבום? שהרי מצות ייבום היא העיקר, ואת הפטור שלה היה התנא לשנות לפני הפטור מחליצה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וליתני</b> "פוטרות צרותיהן <b style='font-size:20px; color:black;'>מן הייבום ומן החליצה</b>"!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי נמי</b>, ליתני <b style='font-size:20px; color:black;'>"מן החליצה" לחודה</b>, ופטור זה היה כולל גם את הפטור מייבום, שהרי אי אפשר לפוטרה מן החליצה במקום שקיימת זיקת ייבום!? <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;5&nbsp;</b> ומשנינן: משנתנו - בשיטת <b style='font-size:20px; color:black;'>אבא שאול היא</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;5.&nbsp;</b> <b>אי נמי מן החליצה לחודה</b>. מבאר הריטב"א שודאי כל שאינה עולה לחליצה אינה עולה ליבום, ודבר פשוט הוא. וכתב התוס' יו"ט (בפרק שני במסכת סנהדרין) שאין זה כלל שכל שאינה עולה לחליצה אינה עולה לייבום, אלא שבאופן רגיל לא מצינו מציאות שכזאת. אך היא תיתכן במלך, שאינו חולץ מפני כבודו, אך יתכן שמצות יבום תנהג בו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר: מצות חליצה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>קודמת למצות ייבום.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שלדעתו, היות ואם מכוון היבם לכנוס את יבמתו לשם נוי או לשום אישות, ולא מכוון לשם מצות ייבום, הרי זה כפוגע בערות אשת אח, ולכן מוטב לו שיחלוץ.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן הקדים התנא את מצות חליצה למצות ייבום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה מבארת הגמרא, מה בא התנא ללמד במנותו את מנין חמש עשרה הנשים בתחילת המשנה, ומה הוא בא ללמד באמרו בסוף הרשימה "הרי אלו", שבכך הרי זה כאילו הוא חוזר ומונה אותן, ומדגיש, כי זהו המנין, ואין עליו תוספת:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מנינא דרישא</b>, "חמש עשרה נשים" - <b style='font-size:20px; color:black;'>למעוטי מאי</b> הוא בא?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כן <b style='font-size:20px; color:black;'>מנינא דסיפא</b>, "הרי אלו" - <b style='font-size:20px; color:black;'>למעוטי מאי</b> הוא בא?</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0005_L2"></nowiki><nowiki name="דףBגB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי יבמות (פרשני)]]</div>Micropedia bot