פרשני:בבלי:חולין קג ב - היסטוריית גרסאות

Wikiboss: Try fix category tree

2020-09-16T10:26:13Z

Try fix category tree

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:26, 16 בספטמבר 2020
שורה 51:		שורה 51:
	==דרשני המקוצר==		==דרשני המקוצר==

			{{תבנית:ניווט מסכת חולין (פרשני)}}

	[[קטגוריה:בבלי חולין (פרשני)]]		[[קטגוריה:בבלי חולין (פרשני)]]

Micropedia bot: Automatic page editing

2015-07-01T11:37:32Z

Automatic page editing

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:37, 1 ביולי 2015
שורה 5:		שורה 5:
	==חברותא==		==חברותא==

	<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אחלב הוא דחייל,</b> משום <b style='font-size:20px; color:black;'>דהותר</b> איסור חלב ~~<img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'>~~  <b style='font-size:20px; color:black;'>מכללו.</b> שהרי בחיה אינו נוהג. וכיון דהוא איסור קל חל עליו איסור נבלה וטרפה. <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל</b> על איסור <b style='font-size:20px; color:black;'>אבר</b> מן החי, <b style='font-size:20px; color:black;'>דלא הותר מכללו, לא</b> חל איסור נבלה, וטרפה. הלכך, חלב זה שתלשו מן החי, שיש עליו גם איסור אבר מן החי, לא חל עליו איסור טרפה, ואינו לוקה אלא שתיים, משום חלב ואבר מן החי.</span>		<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אחלב הוא דחייל,</b> משום <b style='font-size:20px; color:black;'>דהותר</b> איסור חלב  <b style='font-size:20px; color:black;'>מכללו.</b> שהרי בחיה אינו נוהג. וכיון דהוא איסור קל חל עליו איסור נבלה וטרפה. <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל</b> על איסור <b style='font-size:20px; color:black;'>אבר</b> מן החי, <b style='font-size:20px; color:black;'>דלא הותר מכללו, לא</b> חל איסור נבלה, וטרפה. הלכך, חלב זה שתלשו מן החי, שיש עליו גם איסור אבר מן החי, לא חל עליו איסור טרפה, ואינו לוקה אלא שתיים, משום חלב ואבר מן החי.</span>
	<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כי אחא רב דימי אמר: בעא מיניה רבי שמעון בן לקיש מרבי יוחנן</b>: כזית אבר מן החי ש<b style='font-size:20px; color:black;'>חלקו</b> לשנים <b style='font-size:20px; color:black;'>מבחוץ</b> קודם שיתננו לתוך פיו, ולא אכל את שני החצאים בבת אחת, אלא בזה אחר זה - <b style='font-size:20px; color:black;'>מהו?</b> האם חייב כמו בכל האיסורים שבתורה, שהאכילות מצטרפות לכזית כל עוד הם בכדי אכילת פרס, או דלמא איסור אבר מן החי הוא שונה, כיון שהוא חידוש, שגם הגידים והעצמות מצטרפות לשיעור כזית, מה שאין כן בכל האיסורים שלא חייבים אלא רק על הבשר, ואין לך בו אלא חידושו, ולכן דוקא אם אכלו בבת אחת הוא חייב?</span>		<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כי אחא רב דימי אמר: בעא מיניה רבי שמעון בן לקיש מרבי יוחנן</b>: כזית אבר מן החי ש<b style='font-size:20px; color:black;'>חלקו</b> לשנים <b style='font-size:20px; color:black;'>מבחוץ</b> קודם שיתננו לתוך פיו, ולא אכל את שני החצאים בבת אחת, אלא בזה אחר זה - <b style='font-size:20px; color:black;'>מהו?</b> האם חייב כמו בכל האיסורים שבתורה, שהאכילות מצטרפות לכזית כל עוד הם בכדי אכילת פרס, או דלמא איסור אבר מן החי הוא שונה, כיון שהוא חידוש, שגם הגידים והעצמות מצטרפות לשיעור כזית, מה שאין כן בכל האיסורים שלא חייבים אלא רק על הבשר, ואין לך בו אלא חידושו, ולכן דוקא אם אכלו בבת אחת הוא חייב?</span>
	<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רבי יוחנן לר"ש בן לקיש: <b style='font-size:20px; color:black;'>פטור!</b></span>		<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רבי יוחנן לר"ש בן לקיש: <b style='font-size:20px; color:black;'>פטור!</b></span>

Micropedia bot: Automatic page editing

2015-07-01T09:08:32Z

Automatic page editing

דף חדש

{{פרשני}}

{{מקור|חולין קג ב}}

==חברותא==

אחלב הוא דחייל, משום דהותר איסור חלב <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'>  מכללו. שהרי בחיה אינו נוהג. וכיון דהוא איסור קל חל עליו איסור נבלה וטרפה. אבל על איסור אבר מן החי, דלא הותר מכללו, לא חל איסור נבלה, וטרפה. הלכך, חלב זה שתלשו מן החי, שיש עליו גם איסור אבר מן החי, לא חל עליו איסור טרפה, ואינו לוקה אלא שתיים, משום חלב ואבר מן החי.
 כי אחא רב דימי אמר: בעא מיניה רבי שמעון בן לקיש מרבי יוחנן: כזית אבר מן החי שחלקו לשנים מבחוץ קודם שיתננו לתוך פיו, ולא אכל את שני החצאים בבת אחת, אלא בזה אחר זה - מהו? האם חייב כמו בכל האיסורים שבתורה, שהאכילות מצטרפות לכזית כל עוד הם בכדי אכילת פרס, או דלמא איסור אבר מן החי הוא שונה, כיון שהוא חידוש, שגם הגידים והעצמות מצטרפות לשיעור כזית, מה שאין כן בכל האיסורים שלא חייבים אלא רק על הבשר, ואין לך בו אלא חידושו, ולכן דוקא אם אכלו בבת אחת הוא חייב?
 אמר ליה רבי יוחנן לר"ש בן לקיש: פטור!
 שוב שאלו ר"ש בן לקיש: הכניס כזית שלם לתוך פיו וחלקו מבפנים, שבלעו לחצאין - מהו?
 אמר ליה רבי יוחנן: חייב!
 כי אחא רבין אמר: חלקו מבחוץ פטור.
 מבפנים - רבי יוחנן אמר: חייב. וריש לקיש אמר: פטור. וסברת מחלוקתם: רבי יוחנן אמר חייב: שהרי נהנה גרונו בכזית שלם קודם שבלעו.
 וריש לקיש אמר פטור: משום דשיעור אכילה, דהיינו כזית שלם, במעיו בעינן! כשהוא יורד לתוך מעיו, וליכא! שהרי קודם לכן נתחלק.
 והוינן בה: אלא לרבי שמעון בן לקיש - היכי משכחת לה דמחייב על אבר מן החי? שהרי אי אפשר לבלעו כזית שלם ללא לעיסה?
 ומתרצינן: אמר רב כהנא: בגרומיתא זעירתא! עצם קטן שעל כף הירך שיש בו רק מעט בשר, וגיד ועצם משלימים לשיעור כזית. והדרך לבלוע אותו שלם בלי לעיסה.
 ורבי אלעזר אמר: אפילו חלקו מבחוך נמי חייב כיון שאינו צריך אלא לקרב את שני החצאים זה לזה הרי מחוסר קריבה - לא כמחוסר מעשה דמי!
 אמר רבי שמעון בן לקיש: "כזית" שאמרו בכל איסורי אכילה שבתורה, צריך שיהיה באוכל שהוא בולע כזית חוץ משל בין השיניים! שמה שנשאר בין השיניים אינו מצטרף לכזית.
 ורבי יוחנן אמר: אף אם הכזית אינו אלא עם מה שנשאר בין השיניים הרי הוא נחשב לכזית.
 אמר רב פפא: בשל בין השיניים דכולי עלמא לא פליגי שאינו מצטרף לכזית, שהרי אין לו שום הנאה ממנו. כי פליגי בין החניכיים. במה שנשאר דבוק לחיך, שהגרון נהנה ממנו. מר רבי יוחנן סבר: מצטרף הוא לכזית שהרי נהנה גרונו בכזית. ומר ריש לקיש סבר: אינו מצטרף, דשיעור אכילה - במעיו בעינן!
 אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: אכל חצי זית והקיאו, וחזר ואכל חצי זית אחר - חייב!
 מאי טעמא?
 שהרי נהנה גרונו בכזית! שנהנה מטעם של שני חצאי זית. (אבל הנאת מעיו אין כאן, שהנאת מעיים היינו כאשר בטנו מלאה בכזית, וכאן לא היה כזית בבטנו אף פעם, שכשבלע את החצי השני כבר יצא החצי הראשון. מה שאין כן הנאת גרון היינו טעימה, והרי הוא טעם שני חצאי זיתים).
 בעא רבי אלעזר מרבי אסי: אכל חצי זית והקיאו, וחזר ואכלו, מהו?
 והוינן בה: מאי קמיבעיא ליה? אי נימא דמסתפקא ליה: אי אוכל שבלעו הוי עיכול, שאין עליו עוד שם אוכל אלא פירשא בעלמא הוא, וממילא אין כאן אלא אכילת חצי זית, אי לא הוי עיכול?
 אם כן, ותבעי ליה כזית שאכלו והקיאו וחזר ואכלו, אם חייב שתי מלקיות או אחת בלבד, כיון דהוי עיכול?
 אלא תאמר, דפשיטא ליה דלא הוי עיכול. והספק הוא: אי בתר הנאת גרונו אזלינן והרי נהנה פעמיים מחצי זית, דהיינו, הנאת זית שלם, וחייב.
 אי בתר מעיו אזלינן ולא נהנה אלא מחצי זית.
 אכתי תקשי ותפשוט ליה מדרבי אסי דבתר גרונו אזלינן, ואם כן, אין הבדל אם אכל חצי זית אחר או שאכל שוב אותו החצי?
 ומתרצינן: רבי אסי גמריה איעקר ליה! שכח מה ששמע מרבי יוחנן (ביחד עם רבי אלעזר) שאפילו חזר ואכל אותו חצי זית חייב. שהרי אמר משמיה דרבי יוחנן דוקא באכל חצי זית אחר. ואתא רבי אלעזר לאדכוריה להזכירו שרבי יוחנן אמר אפילו באותו חצי זית, ומשום כבודו אמר לו בלשון שאלה. והכי קאמר ליה: למה לי חצי זית אחר? לימא מר בדידיה, באותו החצי, דאיכא למשמע מינה תרתי חידושים. דשמעינן מיניה דלא הוי עיכול, ושמעינן מיניה דהרי נהנה גרונו בכזית. אישתיק רבי אסי ולא אמר ליה ולא מידי לרבי אלעזר. אמר ליה רבי אלעזר: מופת הדור! גדול הדור. וכי לא זימנין סגיאין פעמים רבות, אמרת קמיה דרבי יוחנן שאפילו באותו חצי זית חייב ואמר לך שודאי כדבריך הוא, שהרי נהנה גרונו בכזית, ולא הוי עיכול!
 <center>הדרן עלך פרק גיד הנשה</center>
 

 <nowiki name="HtmpReportNum0007_L5"></nowiki><nowiki name="פרקBשמיניB-BכלBהבשר"></nowiki> <hr><center>

פרק שמיני - כל הבשר </center> <hr> <div style='-webkit-border-radius:10px; -moz-border-radius:10px; -ms-border-radius:10px; -o-border-radius:10px; border-radius:10px; background-color:RGB(233,233,233); border-style:solid; border-width:1px; padding-right:32px; padding-left:32px; '>
 שלש פעמים נאמר בתורה "לא תבשל גדי בחלב אמו", כדי ללמדנו שלשה איסורים של בשר בחלב. אחד לאיסור אכילה, אחד לאיסור הנאה, ואחד לאיסור בישול של בשר וחלב יחדו.  1 

  1.  פרק זה דן באיסור בשר וחלב. ונאמרו בענין בשר בחלב שלשה איסורים בתורה. א. אסור לבשל בשר וחלב יחד. ב. אסור לאכול בשר או חלב שהתבשלו יחד. ג. אסור להנות מתבשיל כזה. ונחלקו תנאים האם רק בשר בהמה אסור לבשלו בחלב מן התורה, אבל בשר חיה ועוף מותרים בבישול בחלב מן התורה, ורק חכמים אסרום. או שגם בשר בהמה וחיה אסורים מן התורה לבשל בחלב, ורק בישול עוף בחלב אסור מדרבנן. ויש סוברים, שעוף שהתבשל בחלב מותר אף מדרבנן. ויש סוברים שאף עוף אסור מן התורה. כמו כן גזרו חכמים ואסרו שלא יאכל בשר וחלב יחד אפילו שלא נתבשלו יחד. ואף שמן התורה נאסרים רק אם התבשלו יחד, חכמים אסרו אף בלא בישול. וכן שני בני אדם, האחד אוכל בשר והשני גבינה, אסרום חכמים לאכול יחד על שלחן אחד, שמא ישכחו ויאכלו אחד מן השני ויבואו לידי אכילת בשר וחלב יחד, אם לא שעשו סימן להיכר ביניהם. וכן אסור שיהיה על השלחן חלב בשעה שאוכל בשר, או שיהיה בשר כשאוכל חלבי. 
 ועל אף שנאמר "לא תבשל גדי", וגדי הוא בהמה, בכל זאת -
  </div>
 מתניתין:
 כל הבשר, בין של בהמה ובין של חיה ועוף, אסור לבשל אותו בחלב (ולקמן נחלקו אם איסור בישול חיה ועוף בחלב הוא מהתורה או מדרבנן).
 חוץ מבשר דגים וחגבים, שאין איסור כלל לבשלו בחלב.
 וכל הבשר אסור להעלות אותו יחד עם הגבינה על השולחן, חוץ מבשר דגים וחגבים.
 

 <nowiki name="HtmpReportNum0207_L2"></nowiki><nowiki name="דףBקדB-Bא"></nowiki> 


==דרשני המקוצר==

[[קטגוריה:בבלי חולין (פרשני)]]