https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%A7%D7%90_%D7%91פרשני:בבלי:חולין קא ב - היסטוריית גרסאות2026-04-20T04:34:24Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%A7%D7%90_%D7%91&diff=145090&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-16T10:25:43Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:25, 16 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l44">שורה 44:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 44:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת חולין (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי חולין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי חולין (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-97285:rev-145090:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%A7%D7%90_%D7%91&diff=97285&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T09:08:27Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|חולין קא ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
</span><BR></U></B></span><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ופרכינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוסי הגלילי לית ליה איסור כולל,</b> שיש בכוחו לחול על איסור אחר!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והתניא</b>: היתה <b style='font-size:20px; color:black;'>שבת ויום הכפורים. שגג, ועשה מלאכה</b> באותה השבת שחל בה יום הכפורים, <b style='font-size:20px; color:black;'>מנין שחייב</b> חטאת <b style='font-size:20px; color:black;'>על זה בעצמו ועל זה בעצמו,</b> והיינו, שחייב להביא שתי חטאות נפרדות, האחת על חילול שבת, והשניה על חילול יום הכפורים, על אף שעשה רק מלאכה אחת?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר</b> בשבת - <b style='font-size:20px; color:black;'>"שבת היא</b> לה'"! ללמדך שאם יש באותה שבת איסור נוסף, יש לחייב על חילול השבת!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן נאמר ביום הכפורים <b style='font-size:20px; color:black;'>"יום כפורים הוא",</b> ללמדך שאם יהיה איסור נוסף באותו יום הכיפורים, יתחייב על חילול יום הכיפורים, <b style='font-size:20px; color:black;'>דברי רבי יוסי הגלילי.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הילכך, אם חלו שבת ויום הכפורים באותו היום, הרי הוא חייב על כל אחד מהם, מהריבוי המיוחד שנאמר בכל אחד מהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי עקיבא אומר: אינו חייב אלא אחת!</b> דכיון דאין איסור חל על איסור, אי אפשר לחייבו אלא חטאת אחת, על אף שאיסור שבת ואיסור יום הכפורים צריכים לחול בבת אחת, בכניסת היום!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והכי דייקינן מדברי רבי יוסי הגלילי:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>בשלמא אי אית ליה לרבי יוסי הגלילי באיסור כולל או איסור מוסיף שאיסור חל על איסור, שפיר איכא לחייב על שבת ויום הכיפורים שתי חטאות. כי אם היתה אפשרות שיחול יום הכפורים על יום השבת בזה אחר זה, הוא היה מתחייב על עשיית מלאכה באותו היום שתי חטאות, משום שאיסור יום הכיפורים חשיב "איסור כולל" כלפי איסור שבת, שכן הוא כולל איסורים נוספים שאינם נוהגים בשבת, שהרי יום הכפורים אסור גם באכילה ושתיה, מלבד איסור מלאכה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן אם היתה אפשרות שתחול השבת על יום הכפורים בזה אחר זה, היה חיוב שתי חטאות, משום ששבת חשיבא "איסור מוסיף" ביחס ליום הכפורים, שמוסיפה השבת עליו חיוב סקילה, דאילו העושה מלאכה ביום הכיפורים אינו חייב סקילה אלא כרת בלבד, והעושה מלאכה בשבת חייב סקילה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הילכך, שפיר מיחייב שתיים על שבת ויום הכפורים כשחלו בבת אחת, שהרי בכוחם לחול זה על זה, מצד איסור כולל, או מצד איסור מוסיף.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא, אי אמרת אליבא דרבי יוסי הגלילי דבאיסור כולל ובאיסור מוסיף לא חיילי אאיסורי אחריני, אם כן כי אתו שבת ויום הכיפורים ביום אחד אמאי חיילי תרוויהו, דכיצד יחול איסור על איסור?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>שלח רבין משום רבי יוסי ברבי חנינא: כך</b> ודאי היא <b style='font-size:20px; color:black;'>הצעה של</b> ה<b style='font-size:20px; color:black;'>משנה,</b> דהיינו כך אמנם נשנית, בתוספתא בכריתות, הברייתא האומרת שרבי יוסי הגלילי מחייב שתיים בעושה מלאכה אחת ביום הכיפורים שחל בשבת. אבל משובשת היא - ו<b style='font-size:20px; color:black;'>איפוך</b> את דברי רבי עקיבא ורבי יוסי הגלילי, ואימא שרבי יוסי הגלילי הוא זה שמחייב רק אחת, ורבי עקיבא הוא המחייב שתים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואמרינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>שלח רב יצחק בר יעקב בר גיורי משום</b> (בשם) <b style='font-size:20px; color:black;'>דרבי יוחנן: לדברי רבי יוסי הגלילי, למאי דאפכן,</b> דאוקימנא שהעושה מלאכה ביום הכיפורים שחל בשבת מחייב חדא בלבד. הרי אם <b style='font-size:20px; color:black;'>שגג בשבת,</b> ששכח שיום זה הוא שבת, <b style='font-size:20px; color:black;'>והזיד ב</b>איסור <b style='font-size:20px; color:black;'>יום הכיפורים,</b> שידע שיום זה הוא יום הכיפורים, רק אז הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>חייב</b> קרבן חטאת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל, אם <b style='font-size:20px; color:black;'>הזיד בשבת,</b> שידע שהיום שבת, <b style='font-size:20px; color:black;'>ושגג ביום הכיפורים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>פטור</b> מקרבן חטאת כלל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא</b> פטור?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר אביי</b>: קסבר רבי יוחנן שהחטאת היחידה שמחייב רבי יוסי הגלילי להביא היא רק על שבת ולא על יום הכיפורים, ולכן כשהזיד בשבת הרי הוא פטור מקרבן חטאת ואינו מביא חטאת על שגגת יום הכיפורים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וטעמו של דבר זה, לפי ש<b style='font-size:20px; color:black;'>שבת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>קביעא וקיימא,</b> ואין צורך בקידוש בית דין כדי שתחול קדושת השבת, ואילו את קדושת <b style='font-size:20px; color:black;'>יום הכיפורים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>בי דינא</b> המקדשים את החודש הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>דקא קבעי ליה,</b> ולכן אין קדושת יום הכיפורים יכולה לחול על קדושת שבת הקבועה ועומדת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רבא</b> לאביי: <b style='font-size:20px; color:black;'>סוף סוף, תרוויהו</b> קדושות, של שבת ושל יום הכיפורים, <b style='font-size:20px; color:black;'>בהדי הדדי קאתו,</b> ואין כאן קדושה שצריכה לחול על קדושה שכבר חלה, ואמאי לא יתחייב שתים? אלא, בהכרח, שטעמו של רבי יוסי הגלילי הוא משום שאין איסור כולל ומוסיף חלים על איסורים, הילכך, גם בבת אחת לא יתכן שיתחייב משום שני איסורים אלא רק משום איסור אחד (ואין אנו מגדירים מהו אותו איסור, אלא דאינו יכול להתחייב שתי חטאות על מלאכה אחת ביום זה), ולכן, אם הזיד באחד מהם, בין בשבת ובין ביום הכיפורים, ושגג בשני, מיחייב בחדא!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, אמר רבא</b>: הא דשלח רב יצחק דפטור על יום הכיפורים, לא אליבא דרבי יוסי הגלילי אמר זאת. כי אם שעת <b style='font-size:20px; color:black;'>שמדא הוה,</b> שגזרו העובדי כוכבים שלא לשמור את יום הכיפורים, והיו חייבים לבטל את יום הכיפורים באותה העת. ולא איירי שחל יום הכיפורים בשבת, אלא חל באמצע השבוע, אלא שכדי שלא תשתכח תורת יום הכיפורים <b style='font-size:20px; color:black;'>שלחו מתם, דיומא דכפורי דהא שתא</b> לא יקיימוהו בזמנו, באמצע השבוע, אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>שבתא הוה,</b> שינהגו בשבת את הנהגות יום הכיפורים, שלא בזמנו, כדי שיזכרו מתורת יום הכיפורים. והאויבים לא יבינו שעושים זכר ליום הכיפורים כי בשבת היו נוהגים לנוח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכן כי אתא רבין, וכל נחותי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אמרוה כרבא!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יהודה: והלא מבני יעקב</b> נאסר גיד הנשה, ועדיין בהמה טמאה מותרת להן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא: אמרו לו לרבי יהודה: וכי נאמר "על כן לא יאכלו בני יעקב</b> את גיד הנשה" עד שתאמר שכבר בזמן שלא היו קרואים אלא "בני יעקב" נאסרו בגיד הנשה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והלא לא נאמר אלא "בני ישראל", ולא נקראו "בני ישראל" עד</b> קבלת התורה בהר <b style='font-size:20px; color:black;'>סיני!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא,</b> מוכח שרק <b style='font-size:20px; color:black;'>בסיני נאמר</b> איסור גיד הנשה, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא שנכתב</b> בתורה <b style='font-size:20px; color:black;'>במקומו,</b> בפרשת האבקות יעקב והמלאך, <b style='font-size:20px; color:black;'>לידע מאיזה טעם נאסר להם</b> אכילת גיד הנשה! עד כאן לשון הברייתא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מתיב רבא</b>: הא כתיב <b style='font-size:20px; color:black;'>"וישאו בני ישראל את יעקב אביהם",</b> ומוכח מהאי קרא דגם לפני קבלת התורה בסיני נקראו "בני ישראל", ומאי קאמרו חכמים לרבי יהודה דלא נקראו "בני ישראל" עד סיני!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: באותה שעה שאירע המאבק עם המלאך עדיין לא נקראו בני ישראל, אלא רק <b style='font-size:20px; color:black;'>לאחר</b> זמן מרובה מאז שאירע אותו <b style='font-size:20px; color:black;'>מעשה</b> (כאשר נגלה ה' ליעקב, ואמר לו "לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל וגו'.")</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי</b>: אם כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>מההיא שעתא</b> דנקראו "בני ישראל" <b style='font-size:20px; color:black;'>ליתסר!?</b> ואמאי קאמרת שנאסרו רק בסיני משום שמאז נקראו "בני ישראל"? והא השתא קא מוכחינן מהאי קרא דנקראו "בני ישראל" עוד לפני סיני!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רב אשי לרב אחא בריה דרבא: <b style='font-size:20px; color:black;'>וכי תורה פעמים פעמים ניתנה!?</b> והרי <b style='font-size:20px; color:black;'>ההיא שעתא</b> דנגלה ה' ליעקב וקראו ישראל <b style='font-size:20px; color:black;'>לאו שעת מעשה הואי, ולא שעת מתן תורה הואי,</b> ואם כן לא יתכן שבשעה זאת יאסר גיד הנשה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן</b>: איסור אכילת <b style='font-size:20px; color:black;'>אבר מן החי נוהג בבהמה, חיה ועוף. בין טמאין ובין טהורין, דברי רבי יהודה ורבי אלעזר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחכמים אומרים: אינו נוהג אלא בטהורין!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יוחנן: ושניהן, מקרא אחד דרשו!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דכתיב <b style='font-size:20px; color:black;'>"רק חזק לבלתי אכול הדם. כי הדם הוא הנפש,</b></span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0203_L2"></nowiki><nowiki name="דףBקבB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי חולין (פרשני)]]</div>Micropedia bot