https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%A1%D7%96_%D7%90פרשני:בבלי:חולין סז א - היסטוריית גרסאות2026-04-21T00:48:32Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%A1%D7%96_%D7%90&diff=145021&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-16T10:15:45Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:15, 16 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l64">שורה 64:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 64:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת חולין (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי חולין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי חולין (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-97216:rev-145021:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%A1%D7%96_%D7%90&diff=97216&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T09:06:14Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|חולין סז א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הטל</b> את ה<b style='font-size:20px; color:black;'>פרט ביניהם, ודונם</b> במידה זו של <b style='font-size:20px; color:black;'>כלל ופרט וכלל.</b> ולכן דרשינן הכא, "כל אשר <b style='font-size:20px; color:black;'>במים",</b> הרי זה <b style='font-size:20px; color:black;'>כלל. "בימים ובנחלים"</b> הרי זה <b style='font-size:20px; color:black;'>פרט,</b> "סנפיר וקשקשת <b style='font-size:20px; color:black;'>במים", חזר</b> הכתוב <b style='font-size:20px; color:black;'>וכלל.</b> ויש כאן כלל ופרט וכלל. ו<b style='font-size:20px; color:black;'>כלל ופרט וכלל, אי אתה דן</b> ומרבה <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> דבר שהוא <b style='font-size:20px; color:black;'>כעין הפרט.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מה הפרט,</b> ימים ונחלים, <b style='font-size:20px; color:black;'>מפורש</b> שהם <b style='font-size:20px; color:black;'>מים נובעים, אף כל מים נובעים</b> מרבינן להו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי רבי?</b> איזה דבר שהוא כעין הפרט אנו מרבים? <b style='font-size:20px; color:black;'>חריצין ונעיצין, לאיסורא!</b> כיון שהחריצין והנעיצין הם מים נובעים כעין הימים והנחלים, מרבינן להו לאיסורא, דבעינן שיהיו בדגים הגדלים בהם סנפיר וקשקשת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומאי מיעט,</b> איזה דבר התמעט מהפרט שאינו דומה לו (שהרי כל פרט למעוטי הוא בא)?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בורות שיחין ומערות</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>להתירא!</b> כיון שהבורות והשיחין והמערות אינן נובעין, אין הן דומים לימים ולנחלים. ולא בעינן שיהיו בדגים שבהן סנפיר וקשקשת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ואימא</b> נדרוש אחרת את הכלל ופרט וכלל: <b style='font-size:20px; color:black;'>מה הפרט,</b> ימים ונחלים <b style='font-size:20px; color:black;'>מפורש,</b> שהם <b style='font-size:20px; color:black;'>מים גדלין</b> הנמצאין <b style='font-size:20px; color:black;'>על גבי קרקע, אף כל מים</b> הדומים לפרט שהן <b style='font-size:20px; color:black;'>גדלין על גבי קרקע.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומאי רבי,</b> ומה נרבה מכעין הפרט? <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו בורות שיחין ומערות לאיסורא.</b> שגם בדגים שבהם בעינן לסנפיר וקשקשת כדי להכשירם. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;146&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ומאי מיעט</b> מכעין הפרט שאינו דומה לו? <b style='font-size:20px; color:black;'>מיעט כלים,</b> שלא צריך בהם סנפיר וקשקשת, שהם אינם דומים כלל לימים ונחלים. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;146.&nbsp;</b> ואף על גב שאין הבורות והשיחין והמערות דומין לימים ולנחלים אלא רק בצד ובדמוי אחד, שבשניהם המים נמצאים על גבי הקרקע, מכל מקום, מרבינן להו. דסבירא לן השתא שהכלל האחרון הוא העיקרי, וכל דבר שדומה לפרט, אפילו במקצת, מרבינן ליה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אם כן,</b> דממעטינן רק כלים שלא צריך בהם סנפיר וקשקשת, הרבוי שלמדנו מהפסוק "<b style='font-size:20px; color:black;'>תאכלו</b> מכל אשר במים" - <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי אהני ליה?!</b> הלא גם מלבעדי רבוי זה היינו יודעים שדגים שבכלים מותרים הם גם בלי סנפיר וקשקשת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא ודאי הרבוי של "תאכלו" בא להתיר את הדגים שבבורות שיחין ומערות שלא צריך בהם סנפיר וקשקשת. ורק חריצין ונעיצין, שדומים לימים ונחלים בשני צדדין (שהם על גבי קרקע, וגם נובעים) בעו סנפיר וקשקשת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>יש מידה בכלל המידות שהתורה נדרשת בהם הנקראת "כלל ופרט וכלל", ויש מידה של "רבוי מעוט ורבוי".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>המידה של כלל ופרט וכלל, יסודה הוא, שהפרט הוא פירושו של הכלל, ואין בכלל אלא מה שבפרט. כך שאם היה רק כלל ופרט בלבד, הרי אפילו דבר הדומה לפרט לא מרבינן ליה. אך אם יש אחר הפרט כלל שני, הרי הכלל השני מהני לרבות דבר הדומה לפרט.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>המידה של רבוי ומעוט ורבוי יסודה הוא, שאם היה רק ריבוי ומיעוט, הרי אין המעוט פירושו של הרבוי, אלא מלמד הוא אותנו שלא נרבה את הכל אלא רק את הדברים הדומים למעוט. ואם ישנו לאחריו רבוי שני, הרי הרבוי השני, הבא אחר המעוט, מלמד אותנו לרבות את הכל. והמעוט מהני למעט רק דבר שאינו דומה כלל למעוט.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דבי רבי ישמעאל תנא</b>: הפסוק "מכל אשר במים, כל אשר לו סנפיר וקשקשת במים" שנאמר בו <b style='font-size:20px; color:black;'>במים במים שתי פעמים</b> סמוכין זה לזה, <b style='font-size:20px; color:black;'>אין</b> פסוק <b style='font-size:20px; color:black;'>זה</b> נלמד במידה של <b style='font-size:20px; color:black;'>כלל ופרט</b> כאשר תטיל את הפרט של "בימים ובנחלים" ביניהם. <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> פסוק זה <b style='font-size:20px; color:black;'>ריבה ומיעט,</b> ונידון הוא במידה של רבוי מעוט ורבוי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"מכל אשר <b style='font-size:20px; color:black;'>במים", ריבה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"בימים ובנחלים", מיעט.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"אשר לו סנפיר וקשקשת <b style='font-size:20px; color:black;'>במים"</b>, הרי זה <b style='font-size:20px; color:black;'>חזר וריבה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וקיימא לן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ריבה ומיעט וריבה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ריבה הכל!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי רבי?</b> מה אנו מרבים מהרבוי? <b style='font-size:20px; color:black;'>חריצין ונעיצין</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לאיסורא.</b> דבעינן בהו סנפיר וקשקשת, שמרבים אנו כל דבר. (שזוהי המידה של רבוי מעוט ורבוי).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומאי מיעט</b> מהמיעוט של ימים ונחלים? <b style='font-size:20px; color:black;'>בורות שיחין ומערות</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>להיתירא!</b> שלא צריך בהם סנפיר וקשקשת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ופרכינן: ומנין לך למעט בורות שיחין ומערות להיתירא? <b style='font-size:20px; color:black;'>אימא, מאי ריבה?</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>בורות שיחין ומערות לאיסורא,</b> שגם בהם צריך סנפיר וקשקשת. <b style='font-size:20px; color:black;'>ומאי מיעט</b> מהמיעוט של ימים ונחלים? - <b style='font-size:20px; color:black;'>מיעט כלים,</b> שלא צריך בהם סנפיר וקשקשת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: אם תאמר שרק בכלים לא בעינן סנפיר וקשקשת, <b style='font-size:20px; color:black;'>אם כן,</b> הפסוק "את זה <b style='font-size:20px; color:black;'>תאכלו</b> מכל אשר במים" <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי אהני ליה?</b> הלא גם בלעדיו היינו יודעים שבכלים לא בעינן סנפיר וקשקשת. אלא ודאי מהמילה "תאכלו" ילפינן למעט בורות שיחין ומערות שלא צריך בהם סנפיר וקשקשת. ורק בחריצין ונעיצין בעינן סנפיר וקשקשת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ופרכינן: כיון שלא דרשת במידה של כלל ופרט וכלל (שבה מרבין כעין הפרט) אלא דרשת במידה של רבוי מעוט ורבוי. אם כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואיפוך אנא,</b> ונימא, ש"תאכלו מכל אשר במים" בא להתיר חריצין ונעיצין, שלא צריך בהם סנפיר וקשקשת, והרבוי בא לרבות בורות לאיסורא, שגם בהם צריך סנפיר וקשקשת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: ליכא למימר הכי, <b style='font-size:20px; color:black;'>כדתני מתתיה!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתני מתתיה בר יהודה: מאי ראית לרבות בורות שיחין ומערות להיתרא</b>, שלא צריך בהם סנפיר וקשקשת, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולהוציא חריצין ונעיצין לאיסורא,</b> דבעינן בהו סנפיר וקשקשת?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מרבה אני בורות שיחין ומערות</b> להיתירא, מפני <b style='font-size:20px; color:black;'>שהן עצורים</b>, שאין להם מוצא ומבוא ככלים, ואינם דומים לימים ונחלים שהם זורמים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומוציא אני חריצין ונעיצין, שאין</b> הם <b style='font-size:20px; color:black;'>עצורין ככלים</b> אלא זורמים הם כימים ונחלים. ולכן בעינן בהו סנפיר וקשקשת כשם שבעינן בימים ובנחלים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו לעיל בברייתא, הואיל והתיר במפורש והתיר בסתם. ומשמע שישנו פסוק מפורש בתורה שמתיר בכלים, וישנו פסוק שאינו מפורש, שמתיר דגים בלי סימני טהרה בכלים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הי</b> פסוק הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>סתום? והי</b> פסוק הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>מפורש?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>פליגי בה רב אחא ורבינא</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חד אמר</b>: "כל אשר לו סנפיר וקשקשת במים", המדבר ב<b style='font-size:20px; color:black;'>יש לו</b> סנפיר וקשקשת, זהו הפסוק <b style='font-size:20px; color:black;'>המפורש.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אילו הפסוק "וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת", דמיירי ב<b style='font-size:20px; color:black;'>אין לו</b> סנפיר וקשקשת, זהו הפסוק <b style='font-size:20px; color:black;'>הסתום.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחד אמר</b>: הפסוק דמיירי ב<b style='font-size:20px; color:black;'>אין</b> לו סנפיר וקשקשת, זהו הפסוק <b style='font-size:20px; color:black;'>המפורש.</b> והפסוק דמיירי ב<b style='font-size:20px; color:black;'>יש לו</b> סנפיר וקשקשת זהו הפסוק <b style='font-size:20px; color:black;'>הסתום.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא דמאן דאמר</b> שהפסוק דמיירי ב<b style='font-size:20px; color:black;'>יש לו</b> הוא ה<b style='font-size:20px; color:black;'>מפורש?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לך, מיניה</b> מפסוק זה, <b style='font-size:20px; color:black;'>הוא</b> דקא ידעינן <b style='font-size:20px; color:black;'>דקא משתרו כלים.</b> דכתיב "כל אשר לו סנפיר וקשקשת בימים ובנחלים, אותם תאכלו", ודרשינן: אותם תאכלו, ולא את אלו שאין להם סנפיר וקשקשת!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומיעוט זה הוא לגבי אותם הנמצאים בימים ובנחלים. אבל הנמצאים בכלים, אף על גב שאין להם סנפיר וקשקשת, מותרין הן. אבל הפסוק "כל אשר אין לו סנפיר וקשקשת בימים ובנחלים", דדרשינן בימים ובנחלים לא תאכלו, הא בכלים תאכלו, לא הוי היתר מפורש. כי המשך הפסוק כך הוא: "ומכל נפש החיה אשר במים, שקץ הם לכם. ושקץ יהיה לכם. מבשרם לא תאכלו". ומשמעות הפסוק היא, שבכל מקום הזהירה התורה שלא לאכול דגים שאין להם סנפיר וקשקשת. ורק אנו דורשים את הפסוק בכלל ופרט וכלל להתיר דגים שבכלים אפילו בלי סנפיר וקשקשת. ואם כן אין זה פסוק מפורש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא דמאן דאמר</b> שהפסוק המדבר <b style='font-size:20px; color:black;'>באין לו,</b> הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>המפורש?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דהאי קרא, <b style='font-size:20px; color:black;'>הוא דקמוכח אהאיך!</b> פסוק זה, המדבר באין לו סנפיר וקשקשת, הוא זה שמגלה על הפסוק שמדבר ביש לו סנפיר וקשקשת, שדגים המצויים בכלים, מותרים הדגים אפילו בלי סנפיר וקשקשת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאי מהאיך</b> קרא דמיירי ביש לו סנפיר וקשקשת, <b style='font-size:20px; color:black;'>הוה אמינא, בכלים, אף על גב דאית ליה</b> סנפיר וקשקשת, <b style='font-size:20px; color:black;'>נמי לא תיכול.</b> דהכי הוה דרשינן: "ובנחלים - אותם תאכלו", הא בכלים, אפילו אותם לא תאכלו. והפסוק המדבר באין לו סנפיר וקשקשת, הוא זה שמגלה לנו על הפסוק שמדבר ביש לו סנפיר וקשקשת, לדרוש, שדגים המצויים בכלים, אף על גב שאין להם סנפיר וקשקשת, מותרים הם. ולכן הוא נקרא פסוק מפורש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב הונא: לא לשפי אינש,</b> לא ישפוך אדם ויסנן שכר העשוי מתמרים שמצויין בהם תולעים, <b style='font-size:20px; color:black;'>בצבייתא</b>, דרך עצים קטנים המשמשים בתור מסננת, <b style='font-size:20px; color:black;'>באורתא,</b> בלילה. <b style='font-size:20px; color:black;'>דילמא פריש,</b> שמא תפרוש התולעת <b style='font-size:20px; color:black;'>לעיל מצבייתא,</b> למעלה מהעצים, <b style='font-size:20px; color:black;'>והדר,</b> ואחר כך <b style='font-size:20px; color:black;'>נפיל לכסא,</b> תפול היא לכוס. והוא לא יראה שהיא נפלה לכוס מהעצים בגלל החושך. ויחשוב שהיא תולעת המים הנמצאת בכוס (ומותרת היא באכילה כדאמרינן לעיל, כיון שהיא נמצאת בכלים).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והוי עובר,</b> כשיאכל אותה יעבור <b style='font-size:20px; color:black;'>משום</b> "וכל <b style='font-size:20px; color:black;'>שרץ השורץ על הארץ,</b> שקץ הוא לא יאכל". כיון שרחשה והלכה התולעת קצת על הקשין, נעשית היא שרץ הארץ.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ופרכינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אי הכי</b>, שאמרת כיון שהלכה קצת נעשית היא שרץ הארץ, למה אסרת דוקא לסנן דרך העצים, הרי אפילו <b style='font-size:20px; color:black;'>במנא,</b> בכלי לבדו, <b style='font-size:20px; color:black;'>נמי</b> יהיה אסור להוריק שכר תמרים, ואפילו לא דרך העצים, <b style='font-size:20px; color:black;'>דלמא פריש</b> תפרוש התולעת <b style='font-size:20px; color:black;'>לדפנא דמנא</b>, לדופן הכלי, <b style='font-size:20px; color:black;'>והדר,</b> ואחר כך <b style='font-size:20px; color:black;'>נפיל למנא,</b> ותאסר מטעם שרץ השורץ על הארץ. שהרי היא פירשה לדופן הכלי, ומאי שנא דופן הכלי מהעצים?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>התם,</b> כשלא פירשה על העצים, <b style='font-size:20px; color:black;'>היינו רביתיה</b>, זהו דרכה לרחוש בכלי, וכמי שלא פירשה היא, ואינה נאסרת מטעם שרץ הארץ.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ומנא תימרא</b> שרחישה כזאת על דופני הכלי אינה אוסרת את התולעת מטעם שרץ הארץ?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא</b> לעיל: <b style='font-size:20px; color:black;'>מנין לרבות בורות שיחין ומערות ששוחה,</b> מתכופף <b style='font-size:20px; color:black;'>ושותה מהן, ואינו נמנע</b> מלשתותם מחשש שמא יאכל גם מהתולעים הנמצאים בתוכם?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר "תאכלו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מכל אשר</b> במים"! ומשמע, אפילו אם אין לדגים ולתולעים הנמצאים שם סימני טהרה, מותרים הם באכילה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וממשיכה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>וליחוש דלמא פריש,</b> שפרשה איזו תולעת <b style='font-size:20px; color:black;'>לדפנא</b>, לדופן הבורות והשיחין, <b style='font-size:20px; color:black;'>והדר נפיל</b> חזרה לבורות ולשיחין, ותאסר מטעם שרץ השורץ על הארץ!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא,</b> בהכרח, אמרינן, <b style='font-size:20px; color:black;'>היינו רביתיה,</b> שזהו דרכם ומקום גדילתן של התולעים, ולכן אין זה נחשב שהם רחשו מחוץ לבורות, ואינם נאסרים. אם כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>הכי נמי,</b> בנידון דידן, כאשר הוא שפך את השכר לתוך הכלי, אין אנו חוששים שמא פירשו התולעים לדופני הכלי, כי <b style='font-size:20px; color:black;'>היינו רביתיה!</b> שגם מקום דופן הכלי מבפנים זהו דרך גידולם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רב חסדא לרב הונא: תניא דמסייע לך,</b> שיש חילוק בין אם פירשו בתוך הכלי, לבין אם פירשו חוץ לכלי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דכתיב "<b style='font-size:20px; color:black;'>כל השרץ השורץ על הארץ"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לרבות יבחושין</b>, יתושין הנמצאים במרתפי היין, <b style='font-size:20px; color:black;'>שסיננן,</b> שגם הם אסורים באכילה!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודייקינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>טעמא דסיננן,</b> שפירשו ממקום ברייתן ולכן הם אסורים, <b style='font-size:20px; color:black;'>הא לא סיננן</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>שרי!</b> ולא חיישינן שמא פירשו ממקום ברייתן החוצה. כי מה שהם רוחשין בתוך כלי היין, אין זה נחשב כרחישה האוסרת.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0133_L2"></nowiki><nowiki name="דףBסזB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי חולין (פרשני)]]</div>Micropedia bot