https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%A1%D7%92_%D7%91פרשני:בבלי:חולין סג ב - היסטוריית גרסאות2026-04-18T03:38:21Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%A1%D7%92_%D7%91&diff=145014&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-16T10:14:54Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:14, 16 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l79">שורה 79:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 79:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת חולין (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי חולין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי חולין (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-99378:rev-145014:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%A1%D7%92_%D7%91&diff=99378&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T11:36:30Z<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:36, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l69">שורה 69:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 69:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ולבדוק</b> את הביצים <b style='font-size:20px; color:black;'>בסימנין,</b> ואם יש להם סימני טהרה יוכל הוא לקנותם בכל אופן, ואם יש להם סימני טומאה לא יוכל לקנותם.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ולבדוק</b> את הביצים <b style='font-size:20px; color:black;'>בסימנין,</b> ואם יש להם סימני טהרה יוכל הוא לקנותם בכל אופן, ואם יש להם סימני טומאה לא יוכל לקנותם.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא: כסימני ביצים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כך סימני דגים.</b></span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא: כסימני ביצים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כך סימני דגים.</b></span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ויש לתמוה: <b style='font-size:20px; color:black;'>סימני דגים סלקא דעתך!?</b> וכי אפשר לומר שסימני הביצים דומים הם לסימני הטהרה של הדגים, והלא איפכא הוי, שהרי <b style='font-size:20px; color:black;'>סנפיר וקשקשת אמר רחמנא</b> בסימני הדגים הטהורים, ואין סימנים אלו שייכים כלל בביצים!? <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא אימא,</b> כך היא כוונת הברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>כסימני ביצים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כך</b> הם <b style='font-size:20px; color:black;'>סימני</b> <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>עוברי</b> (ביצי) <b style='font-size:20px; color:black;'>דגים.</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;120&nbsp;</b> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ויש לתמוה: <b style='font-size:20px; color:black;'>סימני דגים סלקא דעתך!?</b> וכי אפשר לומר שסימני הביצים דומים הם לסימני הטהרה של הדגים, והלא איפכא הוי, שהרי <b style='font-size:20px; color:black;'>סנפיר וקשקשת אמר רחמנא</b> בסימני הדגים הטהורים, ואין סימנים אלו שייכים כלל בביצים!? <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא אימא,</b> כך היא כוונת הברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>כסימני ביצים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כך</b> הם <b style='font-size:20px; color:black;'>סימני</b> <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>עוברי</b> (ביצי) <b style='font-size:20px; color:black;'>דגים.</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;120&nbsp;</b> </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;120.&nbsp;</b> ביצי הדגים כמות שהן מחוברות יחד. <b>רש"י</b> ונחלקו רבותינו הראשונים האם גם בביצי דגים אין הסימנים בודאות, אלא רק כסיוע לנאמנות המוכר, כמו בביצי עופות. וכך היא דעת <b>התוס'</b> <b>והרמב" ם</b>. או שנאמר כי בביצי דגים הסימנים הם בודאות, בין סימני הטהרה ובין סימני הטומאה, לפי שידוע לחכמים שאין בביצי הדגים הטמאים הדומות לטהורים. ולפי הצד הזה, יועילו הסימנים בביצי הדגים גם לזהות את כשרות הדג שהולידם, אם אין לנו אפשרות לבדוק בקשקשיו. <b>רבינו תם</b>, <b>וברמב"ן</b></span> </span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;120.&nbsp;</b> ביצי הדגים כמות שהן מחוברות יחד. <b>רש"י</b> ונחלקו רבותינו הראשונים האם גם בביצי דגים אין הסימנים בודאות, אלא רק כסיוע לנאמנות המוכר, כמו בביצי עופות. וכך היא דעת <b>התוס'</b> <b>והרמב" ם</b>. או שנאמר כי בביצי דגים הסימנים הם בודאות, בין סימני הטהרה ובין סימני הטומאה, לפי שידוע לחכמים שאין בביצי הדגים הטמאים הדומות לטהורים. ולפי הצד הזה, יועילו הסימנים בביצי הדגים גם לזהות את כשרות הדג שהולידם, אם אין לנו אפשרות לבדוק בקשקשיו. <b>רבינו תם</b>, <b>וברמב"ן</b></span> </span></div></td></tr>
</table>Micropedia bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%A1%D7%92_%D7%91&diff=97209&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T09:06:01Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|חולין סג ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מכדי,</b> הרי ספר <b style='font-size:20px; color:black;'>משנה תורה לאוסופי,</b> להוסיף על מה שלא נכתב בשאר הספרים <b style='font-size:20px; color:black;'>הוא דאתא</b> (כדאמרינן לקמן, למה נשנו עוד פעם הבהמות הטמאות במשנה תורה, להביא את השסועה, שלא הוזכרה בפרשת שמיני).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי שנא הכא</b> בפרשת שמיני <b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב דאה, ומאי שנא הכא,</b> בפרשת ראה, <b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב ראה, ולא כתיב</b> גם ה<b style='font-size:20px; color:black;'>דאה?!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, שמע מינה, מין ראה ודאה, אחת היא!</b> שזהו עוף אחד, אלא שלפעמים קוראת לו התורה ראה, ולפעמים דאה, וכדי שלא יבא אדם להכשירה במקום שהיא נקראת ראה, ויאמר שאת הדאה אסרה התורה ולא את הראה, לכן חזרה התורה וכתבה ראה, לומר, שבין אם היא נקראת דאה ובין אם היא נקראת ראה, אסורה היא, לפי שאותו עוף הוא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ואכתי כ"ה</b> עופות <b style='font-size:20px; color:black;'>הוו,</b> עשרים ואחד הכתובים במשנה תורה בפרשת ראה, ועוד ארבעה שנתרבו לעיל!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר אביי: כשם שראה ודאה</b> אמרנו <b style='font-size:20px; color:black;'>אחת היא, כך איה ודיה</b> המוזכרים בפרשת ראה - <b style='font-size:20px; color:black;'>אחת היא!</b> וקראה להם התורה בשני שמות כדי שלא לתת פתחון פה לבעל דין לומר שאת האיה אסרה התורה ולא את הדיה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאי סלקא דעתך תרתי</b> עופות <b style='font-size:20px; color:black;'>אינון,</b> הן, <b style='font-size:20px; color:black;'>מכדי,</b> הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>משנה תורה לאוסופי הוא דאתא. מאי שנא הכא,</b> בפרשת שמיני, <b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב "למינה" אאיה, ומאי שנא התם,</b> בפרשת ראה, <b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב "למינה" אדיה,</b> ולא כתיב "למינה" על איה, כדכתיב בפרשת שמיני!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, שמע מינה, איה ודיה אחת היא,</b> ולכן כתבה התורה "למינה" פעם אחת על האיה ופעם אחת על הדיה, כי שתיהן אותו עוף הן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>וכי מאחר שאיה ודיה אחת היא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>למה ליה</b> לתורה <b style='font-size:20px; color:black;'>למיכתב</b> בפרשת ראה <b style='font-size:20px; color:black;'>איה ודיה!?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כדתניא: רבי אומר: אקרא אני,</b> די היה שהתורה תכתוב <b style='font-size:20px; color:black;'>איה,</b> שהרי היא עצמה דיה, ואם כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>"דיה" למה נאמרה</b> באותה פרשה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כדי שלא תתן פתחון פה לבעל דין לחלוק. שלא תהא אתה קורא</b> בתורה <b style='font-size:20px; color:black;'>איה, והוא קורא</b> לה בשם <b style='font-size:20px; color:black;'>דיה,</b> ויכול הוא לומר, רק את האיה אסרה התורה, ואילו זוהי היא דיה, והיא מותרת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן אם היה כתוב "דיה" ולא היה כתוב "איה", היה לבעל דין פתחון פה לחלוק, מפני ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אתה קורא</b> בתורה <b style='font-size:20px; color:black;'>דיה, והוא קורא</b> לה בשם <b style='font-size:20px; color:black;'>איה,</b> ויכול הוא לומר, את הדיה אסרה התורה, ולא את האיה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לכך, כתב</b> רחמנא <b style='font-size:20px; color:black;'>במשנה תורה</b> בפרשת ראה "<b style='font-size:20px; color:black;'>והראה, ואת האיה, ודיה למינה".</b> לומר לך, שאיה ודיה - אחד הם!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מיתיבי</b> לרב חסדא בשם רב, שאמר עשרים וארבעה עופות טמאים הן, ודאה וראה חשיב ליה עוף אחד, ואיה ודיה חשיב ליה עוף אחד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי שנינו בברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>למה נשנו,</b> למה חזרה התורה וכתבה בפרשת ראה את איסור אכילת הבהמות הטמאות והעופות הטמאין? <b style='font-size:20px; color:black;'>בבהמה</b> חזרה התורה וכתבה - <b style='font-size:20px; color:black;'>מפני השסועה,</b> שהיא בריה בפני עצמה, שיש לה שני גבין ושני שדראות, וכדפרשינן לעיל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובעופות - </b> חזרה התורה וכתבה <b style='font-size:20px; color:black;'>מפני הראה,</b> שלא הוזכרה בפרשת שמיני!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והשתא דייקינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי לאו, מדבהמה דהתם</b> (שהיא השסועה), <b style='font-size:20px; color:black;'>לאוסופי</b> אתא, להביא בהמה חדשה שלא הוזכרה קודם בפרשת שמיני, <b style='font-size:20px; color:black;'>עופות נמי, לאוסופי</b> עוף חדש שלא הוזכר אתא. ושמע מינה דאה וראה שני עופות הם, שחזרה התורה והוסיפה עוף חדש ששמו "ראה", לומר שגם הוא אסור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא.</b> אין זו ראיה. אלא, <b style='font-size:20px; color:black;'>התם,</b> בבהמות, אתא <b style='font-size:20px; color:black;'>לאוסופי</b> את השסועה. ואילו <b style='font-size:20px; color:black;'>הכא,</b> בעופות, <b style='font-size:20px; color:black;'>לפרושי</b> אתא את כל שמותיה של הדאה, ולומר שהדאה נקראת גם בשם "ראה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ופליגא</b> הא דרב חסדא בשם רב, שאמר עשרים וארבעה עופות טמאין הן, על <b style='font-size:20px; color:black;'>דרבי אבהו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רבי אבהו: ראה</b> המוזכרת בספר דברים - <b style='font-size:20px; color:black;'>זו איה</b> המוזכרת באותה פרשה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולמה נקרא שמה ראה? שרואה ביותר,</b> שיש לה ראיה טובה. <b style='font-size:20px; color:black;'>וכן הוא אומר</b> בספר איוב (פרק כח) <b style='font-size:20px; color:black;'>"נתיב לא ידעו עיט, ולא שזפתו עין איה".</b> ובאור הפסוק הוא, שאפילו האיה, שראייתה טובה, לא ראתה את הנתיב הזה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכיון שאמר רבי אבהו "ראה היא איה", ואנן על כרחן אשכחן שדאה וראה, וכן איה ודיה, אחת היא, מדלא הדר וכתבה תורה לדאה במשנה תורה, אלמא, לרבי אבהו, כולהו, דאה וראה, ודיה ואיה, חדא היא, נמצא שלפיו יש פחות מעשרים וארבעה עופות טמאים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנא</b> (בדרך גוזמא): איה <b style='font-size:20px; color:black;'>עומדת בבבל, ורואה נבלה בארץ ישראל.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ופרכינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מדראה היינו איה</b> לדעת רבי אבהו, <b style='font-size:20px; color:black;'>מכלל, דדאה לאו היינו ראה.</b> דקא סלקא דעתין השתא, שגם רבי אבהו סבירא ליה דאיכא עשרים וארבעה עופות טמאים הן, וכיון שהוא סובר שראה היינו איה, הרי אם נאמר דסבירא ליה שגם דאה היינו ראה, חסר לו עוף אחד למנין עשרים וארבעה עופות טמאין. אלא ודאי, הוא סובר כי דאה לאו היינו ראה. (ושלא כדברי אביי שאמר ראה ודאה אחת היא). ולכן, אף על פי דסבירא ליה ש"ראה היינו איה", יש לו עשרים וארבעה עופות טמאין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן קשיא, <b style='font-size:20px; color:black;'>מכדי,</b> הרי מה כתיב בספר <b style='font-size:20px; color:black;'>משנה תורה, לאוסופי הוא דאתא</b> על שאר החומשים, ואם נאמר כי דאה לאו היינו ראה, <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי שנא הכא,</b> בפרשת שמיני, <b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב דאה, ומאי שנא התם,</b> בפרשת ראה, <b style='font-size:20px; color:black;'>דלא כתיב דאה!?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(כי אם דאה היא ראה, הרי כבר כתבה התורה ראה בספר דברים).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, לאו, שמע מינה, דאה וראה ואיה, אחת היא</b> (ולכן התורה לא כתבה דאה, דהיינו ראה, וראה היינו איה, כמו שאמר רבי אבהו).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכדי ליישב את השאלה, היכן מצינו לרבי אבהו עשרים וארבעה עופות טמאים, בהכרח צריך לומר, <b style='font-size:20px; color:black;'>ומדראה היינו איה, מכלל דדיה</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>לאו היינו איה,</b> וכיון דדיה לאו היינו איה, יש לו לרבי אבהו עשרים וארבעה עופות טמאים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך גם תירוץ זה קשה, כי אם דיה לאו היינו איה, <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי שנא התם,</b> בפרשת שמיני <b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב "למינה" אאיה,</b> כדכתיב "ואת האיה למינה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומאי שנא הכא,</b> בפרשת ראה, <b style='font-size:20px; color:black;'>דלא כתיב "למינה" אאיה, אלא</b> רק <b style='font-size:20px; color:black;'>אדיה,</b> כדכתיב "ואת האיה והדיה למינה"!? והלא משנה תורה לאוסופי הוא דאתא, ומדוע גרעה התורה, ולא כתבה "את האיה למינה"!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא,</b> מדלא כתבה התורה בפרשת ראה "ואת הדיה למינה", <b style='font-size:20px; color:black;'>שמע מינה,</b> בין <b style='font-size:20px; color:black;'>דאה וראה</b> ובין <b style='font-size:20px; color:black;'>דיה ואיה,</b> כל ארבעת השמות של העופות הללו, <b style='font-size:20px; color:black;'>אחת היא!</b> ולא סבירא ליה לרבי אבהו שיש עשרים וארבעה עופות טמאים, אלא רק עשרים ושלשה עופות טמאים איכא!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא: איסי בן יהודה אומר: מאה עופות טמאין יש במזרח, וכולן</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מין איה הן!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תני אבימי בריה דרבי אבהו: ז' מאות מיני דגים</b> טמאין <b style='font-size:20px; color:black;'>הן.</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;116&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;116.&nbsp;</b> מאדם הראשון, שמסר לדורות שזהו מספר הטמאים, ידעינן לה. <b>תוספות</b> לקמן סו ב. ויש גורסים: ז' מאות דגים טהורים, וח' מאות חגבים טהורים. <b>הגהות הב"ח</b></span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וח' מאות מיני חגבים</b> טמאים הם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולעופות</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אין מספר!</b> רב הוא מספר העופות הטמאין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהה הגמרא: והרי <b style='font-size:20px; color:black;'>עופות</b> טמאין, <b style='font-size:20px; color:black;'>כ"ד הוו!</b> כדאמרינן לעיל. ואיך אמר אבימי שאין להן מספר!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא,</b> הכי גרסינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ולעופות טהורים, אין מספר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא: רבי אומר: גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שבהמה טמאה מרובה מן</b> הבהמות <b style='font-size:20px; color:black;'>הטהורות. לפיכך, מנה הכתוב בטהורה</b> את הבהמות הטהורות, כדכתיב בפרשת ראה "איל וצבי ויחמור", וכן הלאה, שרק אלו הן הטהורות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעופות טהורין מרובין על</b> העופות <b style='font-size:20px; color:black;'>הטמאין, לפיכך, מנה הכתוב בטמאין,</b> את העופות הטמאין, שרק אלו הן הטמאין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודנה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי קא משמע לן</b> רבי? הרי ודאי פשיטא הוא שאם היו עוד עופות טמאין, או עוד בהמות טהורות, התורה היתה מונה אותם!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: רבי השמיענו, <b style='font-size:20px; color:black;'>כדרב הונא אמר רב, ואמרי לה: אמר רב הונא אמר רב, משום רבי מאיר: לעולם ישנה אדם לתלמידו</b> את תלמודו ב<b style='font-size:20px; color:black;'>דרך קצרה,</b> לפי שהדבר מתקיים אצלו יותר מאשר אם שונה לו בדרך ארוכה. ולכן מנתה התורה את הבהמות הטהורות והעופות הטמאים, שהן המועטין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יצחק: עוף טהור</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>נאכל במסורת.</b> שאם זכור הוא באדם כשר שאכלו, או שמסר לו רבו שעוף זה טהור, יכול הוא לסמוך עליו ולאכול את העוף. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;117&nbsp;</b> ו<b style='font-size:20px; color:black;'>נאמן הצייד לומר: עוף זה טהור,</b> כך <b style='font-size:20px; color:black;'>מסר לי רבי.</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;117.&nbsp;</b> כתב <b>החזון איש</b> (אגרות חלק ג קיג) לגבי השאלה אם להתיר את השור ההודי: בטוחים אנו שהוא טהור, ובכל זאת, בהנהגתנו, שגדרו לנו רבותינו, אנחנו מוזהרים שלא לקבל מין חדש. והדבר מבואר בש"ך (יו"ד פ א). וכך הוא האמת, שמימות הש"ך ואילך, <b>יש לנו מנהג</b> <b>קבוע שלא לקבל שום מין חדש</b> להביאו על שלחן ישראל מפני גדר מאכלות אסורות, אשר פרצה טהרה בישראל, ואין לנו לפרוץ גדר בזה. אין להתיר השור, לא מפני ספק טהרתו, <b>אלא</b> <b>מפני מנהג שקבעו לנו רבותינו הגאונים</b>, <b>הש"ך</b>, <b>החכמת אדם</b>, <b>הערוך השולחן</b>.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר רבי יוחנן: והוא שבקי</b> הרב או הצייד (כפי שיתבאר) <b style='font-size:20px; color:black;'>בהן ובשמותיהן</b> של אותו העוף ואת שמו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בעי רבי זירא</b>: מה שאמר רבי יצחק, נאמן הצייד לומר שכך מסר לו רבו, האם כונתו ל<b style='font-size:20px; color:black;'>רבו</b> שהוא <b style='font-size:20px; color:black;'>חכם</b> בתורה, <b style='font-size:20px; color:black;'>או</b> כונתו ל<b style='font-size:20px; color:black;'>רבו צייד</b> (זה שלמדו את אומנות הצייד)?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תא שמע: דאמר רבי יוחנן, והוא שבקי</b> אותו רב <b style='font-size:20px; color:black;'>בהן ובשמותיהן.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומוכיחה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אי אמרת בשלמא</b> שכונת רבי יצחק ל<b style='font-size:20px; color:black;'>רבו צייד, שפיר</b> הדבר, שמסתבר לומר שרבו הצייד בקי בהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, אי אמרת</b> שכוונתו ל<b style='font-size:20px; color:black;'>רבו חכם,</b> הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>בשלמא שמייהו,</b> שמותן (שאמר רבי יוחנן שצריך הוא להכיר), <b style='font-size:20px; color:black;'>גמיר להו,</b> למד הוא את שמותם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא אינהו</b>, את העופות בעצמם, <b style='font-size:20px; color:black;'>מי ידע להו!?</b> מהיכן הוא יודע להכירן שלא יהיה עוף טמא הדומה לאותו עוף שהוא מתיר לו!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, לאו, שמע מינה, רבו צייד.</b> שכונת רבי יצחק לומר, שצריך רבו הצייד להכיר אותם ואת שמותיהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומסקינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>שמע מינה!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן: לוקחין ביצים מן העובדי כוכבים בכל מקום, ואין חוששין לא משום</b> ביצי <b style='font-size:20px; color:black;'>נבלות, ולא משום</b> ביצי <b style='font-size:20px; color:black;'>טרפות.</b> שאין לחשוש שמא אלו הם ביצי עוף שנטרף או שהתנבל. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;118&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;118.&nbsp;</b> קיימא לן בריש פרק ה דעדיות, שביצת הנבלה והטריפה אסורה באכילה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ודילמא</b> ביצים <b style='font-size:20px; color:black;'>דעוף טמא נינהו,</b> וכיצד לוקחין ביצים מן העובדי כוכבים!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר אבוה דשמואל</b>: זה שהתירה הברייתא ליקח ביצים מן העובדי כוכבים מיירי <b style='font-size:20px; color:black;'>באומר</b> אותו עובד כוכבים, ביצים אלו <b style='font-size:20px; color:black;'>של עוף פלוני,</b> הידוע לנו שהוא <b style='font-size:20px; color:black;'>טהור,</b> וכיון שאנו יכולין להביא ביצים של אותו עוף ולראות אם הם דומים לביצים שאנו לוקחין ממנו, לא חיישינן שמא משקר הוא. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;119&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;119.&nbsp;</b> וכתבו <b>התוס'</b> שעכשיו נהגו ליקח ביצים (של תרנגולים ואוזים) אצל כל אדם, לפי שאין ביצי עוף טמא מצויות אצלנו. וכן אין לחשוש שמא הן ביצים של עופות טהורים שהן טריפה, וביצת טריפה אסורה, כיון שהרוב אינן טריפות.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: מדוע צריך העכו"ם לומר שהם של עוף פלוני טהור? <b style='font-size:20px; color:black;'>ולימא</b> העכו"ם שביצים אלו <b style='font-size:20px; color:black;'>של עוף טהור,</b> אפילו לא יאמר איזה עוף הוא, ודי בכך?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אי הכי,</b> אם לא יאמר מאיזה עוף הם, <b style='font-size:20px; color:black;'>אית ליה,</b> יש בידו היכולת <b style='font-size:20px; color:black;'>לאישתמוטי,</b> ולומר, שביצים אלו הם של עוף אחר טהור, שאין הלוקח מכירו, ואין הלוקח יכול להכחישו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ולבדוק</b> את הביצים <b style='font-size:20px; color:black;'>בסימנין,</b> ואם יש להם סימני טהרה יוכל הוא לקנותם בכל אופן, ואם יש להם סימני טומאה לא יוכל לקנותם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא: כסימני ביצים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כך סימני דגים.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ויש לתמוה: <b style='font-size:20px; color:black;'>סימני דגים סלקא דעתך!?</b> וכי אפשר לומר שסימני הביצים דומים הם לסימני הטהרה של הדגים, והלא איפכא הוי, שהרי <b style='font-size:20px; color:black;'>סנפיר וקשקשת אמר רחמנא</b> בסימני הדגים הטהורים, ואין סימנים אלו שייכים כלל בביצים!? <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא אימא,</b> כך היא כוונת הברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>כסימני ביצים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כך</b> הם <b style='font-size:20px; color:black;'>סימני</b> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>עוברי</b> (ביצי) <b style='font-size:20px; color:black;'>דגים.</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;120&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;120.&nbsp;</b> ביצי הדגים כמות שהן מחוברות יחד. <b>רש"י</b> ונחלקו רבותינו הראשונים האם גם בביצי דגים אין הסימנים בודאות, אלא רק כסיוע לנאמנות המוכר, כמו בביצי עופות. וכך היא דעת <b>התוס'</b> <b>והרמב" ם</b>. או שנאמר כי בביצי דגים הסימנים הם בודאות, בין סימני הטהרה ובין סימני הטומאה, לפי שידוע לחכמים שאין בביצי הדגים הטמאים הדומות לטהורים. ולפי הצד הזה, יועילו הסימנים בביצי הדגים גם לזהות את כשרות הדג שהולידם, אם אין לנו אפשרות לבדוק בקשקשיו. <b>רבינו תם</b>, <b>וברמב"ן</b></span> </span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0126_L2"></nowiki><nowiki name="דףBסדB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי חולין (פרשני)]]</div>Micropedia bot