https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%9E%D7%94_%D7%90פרשני:בבלי:חולין מה א - היסטוריית גרסאות2026-04-18T18:54:19Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%9E%D7%94_%D7%90&diff=144978&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-16T10:10:31Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:10, 16 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l79">שורה 79:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 79:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת חולין (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי חולין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי חולין (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-97173:rev-144978:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%9E%D7%94_%D7%90&diff=97173&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T09:05:01Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|חולין מה א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>רבי זירא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אתייקורי הוא דמתייקרו בי.</b> הם מתכבדים בנוכחותי בסעודתם, ואין זו מתנה עבורי, אלא הנאה עבורם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יהודה אמר רב: ניקבה הגרגרת</b> מסביב להיקפה בנקבים רבים ודקים <b style='font-size:20px; color:black;'>כנפה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מצטרפים</b> הנקבים שמסביב לגרגרת <b style='font-size:20px; color:black;'>לרובא.</b> שאומדים אותם, שאילו היו מחוברין יחד היה נפסק רובא של הגרגרת, ואז הבהמה טרפה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מתיב רב ירמיה</b>: אמאי בעית צירוף נקבים דקים בשיעור של פסיקת רוב הגרגרת? והרי נהי דפסוקת הגרגרת שיעורה הוא בפסיקת רוב הגרגרת, הא איכא נמי טרפות כתוצאה ממה שחסרה הגרגרת, ששנינו לקמן (נד א) שאם ניקבה הגרגרת וחסר בה כשיעור איסר הרי היא טרפה. ואם כן, תיקשי אמאי לא מצרפינן לכל הנקבים הדקים לשיעור אחד של איסר, ותהיה הבהמה טרפה אפילו אם אין הנקבים הדקים מצטרפים לשיעור של חסרון, ממא ששנינו לגבי טומאת אהל המת, שאם היתה שדרה או גולגולת שלימה של מת הרי היא מטמאה באהל המת, ואם חסרו השדרה או הגולגלת (בשיעור המתבאר במסכת אהלות פרק ב משנה ג) אין הם מטמאים באהל אלא רק במגע ובמשא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דתנן התם: כמה הוא חסרון בשדרה, שאז לא תטמא השדרה של המת באהל? - בית שמאי אומרים אם ניטלו שתי חוליות. ובית הלל אומרים אפילו אם ניטלה חוליה אחת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובגולגולת - בית שמאי אומרים: אם חסרה הגולגולת כמלוא רוחב הנקב שנוצר על ידי מקדח, שינטל מן החי, וימות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיינו, דאמרי בית הלל, שאם חסרה הגולגולת חסרון בשיעור כזה שאילו היה החסרון מחיים היא היתה מתה כתוצאה מהחסרון הזה, הרי אין הגולגולת החסרה בשעור שכזה מטמאה באוהל המת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וקאמרינן במסכת בכורות מהו השיעור של "כדי שינטל מן החי וימות"? - כמלוא מקדח של רופאים!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותני עלה התם, <b style='font-size:20px; color:black;'>ובגולגולת</b> שיש בה נקב אחד ארוך, <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו יש בה נקבים</b> קטנים <b style='font-size:20px; color:black;'>הרבה,</b> הרי הם <b style='font-size:20px; color:black;'>מצטרפים ל</b>שיעור של <b style='font-size:20px; color:black;'>"מלא מקדח",</b> ולא אמרינן כיון שהם נקבים קטנים צריך שיצטרפו לשיעור יותר גדול, אלא דיינו בהצטרפותם לשיעור הרגיל של מלוא מקדח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלמא, כיון דשיעורה</b> של החסרון הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>מלא מקדח, למלא מקדח מצטרפין,</b> הם מצטרפין לשיעור זה ואין צורך להצטרף לשיעור יותר גדול בגלל קטנותם. ואם כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>הכא נמי, כיון דשיעוריה</b> של נקב של הגרגרת המטריף הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>כאיסר,</b> הרי אם יש נקבים קטנים ודקים, <b style='font-size:20px; color:black;'>לכאיסר מצטרפין,</b> ולא בעינן שיצטרפו לפסיקה של רוב הגרגרת!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: יש חילוק בין שני סוגי נקבים. יש נקבים שהם רק בצורת חתך, שאותו מקום שבו הנקב הוא חתוך, אך לא חסר דבר מחמת הנקב, ויש נקבים שהם בצורה של חסרון, כיון שחסר מהמקום הרי הוא מנוקב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולמקשה <b style='font-size:20px; color:black;'>אישתמיטתיה הא דאמר רבי חלבו</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: נקבים שיש בהן חסרון</b> אכן <b style='font-size:20px; color:black;'>מצטרפין לכאיסר,</b> שהוא שיעור החסרון בגרגרת המטריף אותה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>נקבים <b style='font-size:20px; color:black;'>שאין בהן חסרון,</b> אלא הם רק חתכים, <b style='font-size:20px; color:black;'>מצטרפין לרובא</b> של פסיקת הגרגרת, ששיעור חיתוך הגרגרת כדי להטריף הוא חיתוך או חתכים מצטרפים ברוב היקפה של הגרגרת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יהושע בן לוי: ניטלה הימנה,</b> מהגרגרת, <b style='font-size:20px; color:black;'>רצועה</b> ארוכה, <b style='font-size:20px; color:black;'>מצטרפת</b> אותה הרצועה <b style='font-size:20px; color:black;'>לכאיסר.</b> והיינו, שאם נעגל את הרצועה יהיה בה שיעור של איסר, הרי היא חסרון בגרגרת, המטריף.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בעא מיניה רבי יצחק בר נחמני מרבי יהושע בן לוי: ניקבה</b> הגרגרת של הבהמה בנקבים דקים ורבים <b style='font-size:20px; color:black;'>כנפה, מהו?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רבי יהושע בן לוי: <b style='font-size:20px; color:black;'>הרי אמרו, נקבים שיש בהם חסרון מצטרפין לכאיסר, ושאין בהן חסרון מצטרפין לרובא,</b> וכדמפרשינן לה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>בעופא - מאי?</b> בעוף השיעור של נקב הוא פחות משיעור של כאיסר, ואם כן כמה הוא השיעור של צירוף הנקבים הדקים שבגרגרת העוף?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יצחק בר נחמני: לדידי מפרשא לי מיניה דרבי אלעזר: מקפלו</b> לעור שיש בו נקבים כנפה, על ידי שחותך אותו מלמטה ומצידי הנקבים, <b style='font-size:20px; color:black;'>ומניחו</b> לעור המנוקב כנפה, <b style='font-size:20px; color:black;'>על פי הקנה. אם חופה</b> העור שיש בו הנקבים <b style='font-size:20px; color:black;'>את רוב</b> חלל <b style='font-size:20px; color:black;'>הקנה, טרפה. ואם לאו, כשרה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיינו, שהמדידה נעשית בכל שטח העור שיש בו נקבים, שאין מודדים רק את הנקבים עצמם אלא מצרפין לנקבים גם את כל שטח העור שבין הנקבים, ורואים אם כל העור המנוקב יכול לכסות את פי הקנה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומה שמשערים את הנקבים בצירוף העור של נקב הוא משום שהנקבים הם רבים וסמוכים זה לזה כנפה, ונחשב כל העור כאילו הוא נקב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב פפא: וסימניך, נפיא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיינו, זה יהיה לך סימן, שאין משערים כאן לא בכאיסר ולא בצירוף הנקבים לרובא, אלא שמחפים את חלל הקנה בעור המנוקב, ומשערים אם העור המנוקב מכסה את רוב חלל הקנה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והסימן יהיה נפה, העשויה מעור זנבות הסוס, והמכסה את עוגל הנפה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>נפחתה</b> הגרגרת <b style='font-size:20px; color:black;'>כדלת.</b> דהיינו, שלא ניטל הפחת, אלא נקרע ונשאר תלוי בגרגרת, כשם שהדלת עומדת תלויה במזוזה -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב נחמן</b>: כיון שאין כאן חסרון אלא רק קרע בדופן הגרגרת וה"דלת" סותמת את הפתח שנוצר, הילכך בעינן שיעור יותר גדול כדי להטריפה, שיהיה הפתח של הקרע גדול <b style='font-size:20px; color:black;'>כדי שיכנס איסר לרוחבו</b>. והיינו, שיוכל האיסר להכנס ולצאת דרך הפתח הזה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>נסדקה</b> הגרגרת לאורכה -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב: אפילו לא נשתייר בה אלא חוליא</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;33&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>אחת</b> שלא נסדקה בקנה <b style='font-size:20px; color:black;'>למעלה, וחוליא אחת</b> שלא נסדקה בקנה <b style='font-size:20px; color:black;'>למטה,</b> ואילו כל שאר החוליות לכל אורך הקנה נסדקו - הרי היא <b style='font-size:20px; color:black;'>כשרה.</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;33.&nbsp;</b> <b>חוליא</b>, ביאר <b>רש"י</b> שהיא אחת מהטבעות של הקנה. ונראה לו שהן שלש טבעות, כמו שמצינו בציצית, שחוליה נחשבת כשיש בה, לפחות, שלש כריכות.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וטעמו של דבר: שאף על פי שאם ניקב הקנה ברובו לרוחבו הרי היא טריפה, שאני התם, שהצואר מושך את הקנה כלפי מעלה והריאה מושכת אותו כלפי מטה, ומתוך כך אם יש חתך לרוחב נקרע הקנה לגמרי ואינו מחלים. אבל אם היה הסדק לאורכו של הקנה הרי כל כמה שהצואר נמשך, הסדק סוגר והולך <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;34&nbsp;</b> ומחלים. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;34.&nbsp;</b> לשון רש"י.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ונמצא, שנקב זה, שנסדק כל אורך הקנה (חוץ מחוליה אחת למעלה וחוליה אחת למטה) הוא הקולא הגדולה ביותר בהלכות נקבים!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרוה,</b> להאי דינא דגרגרת שנסדקה לאורכה אם יש בה חוליה אחת למעלה ואחת למטה הרי היא כשרה, <b style='font-size:20px; color:black;'>קמיה דרבי יוחנן.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> רבי יוחנן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מה "חוליא" ומה "חוליא" דקאמר רב?!</b> והיינו, למה לכם שישארו חוליות שלמות למעלה ולמטה!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, אימא, אפילו לא נשתייר בה</b> לאורכה של הגרגרת <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא משהו למעלה ומשהו למטה - כשרה!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרוה קמיה דרבי יוחנן משמיה דרבי יונתן,</b> שגם הוא אמר <b style='font-size:20px; color:black;'>הכי,</b> שאם נשאר משהו למעלה ומשהו למטה כשרה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר להו</b> רבי יוחנן, כששמע את דברי רבי יונתן, שאמר כדבריו: <b style='font-size:20px; color:black;'>ידעין חברין בבלאי לפרושי כי האי טעמא!</b> דהיינו, שיבח את רבי יונתן, שעלה מבבל לארץ ישראל, על שיודע לפרש את טעמה של הלכה זו שאין צורך שתשאר חוליא שלמה למעלה ולמטה אלא דיינו שישאר משהו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנא רבי חייא בר יוסף קמיה דרבי יוחנן: כל הצואר כולו כשר לשחיטה,</b> החל <b style='font-size:20px; color:black;'>מטבעת הגדולה</b> למעלה <b style='font-size:20px; color:black;'>עד</b> כנפי (אוני) <b style='font-size:20px; color:black;'>ריאה התחתונה.</b> והיינו, דאף שהקנה ממשיך ויורד עד לריאה עצמה, בכל זאת המקום הכשר לשחיטה הוא רק עד המקום שבו מגיע הקנה לבין אונות הריאה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא</b>: הא דאמר רבי חייא בר יוסף שאפשר לשחוט עד כנפי ריאה התחתונה, משמעות דבריו היא: <b style='font-size:20px; color:black;'>תחתונה,</b> כשהבהמה תלויה, כשרגליה מופנים למעלה וראשה כלפי מטה, הרי האונות הקטנות היוצאות מהריאה נמצאות לכוון מטה <b style='font-size:20px; color:black;'>שהיא עליונה,</b> שכאשר נוטלים ואוחזים את הקנה ואת הריאה התלויה בו, נמצאות האונות הקטנות למעלה, ממעל לריאה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;35&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;35.&nbsp;</b> והיינו, שנותן סימן לאונות הקטנות בהיותן בפנים, ממצבם כשניתן לראות אותן בחוץ. <b>מהרש" א</b>.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומוסיף רבא: <b style='font-size:20px; color:black;'>שאני אומר,</b> מקום שחיטת הקנה הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>כל שפושטת צוארה ורועה.</b> והיינו, שפושטת את צוארה מרצונה ולא יותר מכן. ומקום זה הוא כאמור, עד למקום שבו מגיע הקנה לבין האונות, ואילו המשך הקנה עד הריאה אינו מקום שחיטה. ולפיכך הסברתי כי הא דאמר רבי חייא בר יוסף "תחתונה", כוונתו היא לתחתונה שהיא עליונה, דהיינו, אונות הריאה הקטנות ולא לתחתונה כשלעצמה, דהיינו הריאה, שהיא תמיד תחתונה, שבין בהיותה בתוך הבהמה ובין כשאוחזין את הקנה שהריאה תלויה בו, לאחר שחיטה הרי היא תחתונה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובלבד שלא תאנס.</b> והיינו שאם ימתח אדם את צוארה של הבהמה וימשוך את סימניה מהחזה, הרי אותו מקום שיווצר כתוצאה ממשיכת הצואר אין הוא כשר לשחיטה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בעי רב חנינא ואיתימא רב חנניה</b>: בהמה שבשעת שחיטה <b style='font-size:20px; color:black;'>אנסה עצמה</b> לפשוט את צוארה מעבר למה שהיא נוהגת לפשוט את צוארה בשעה שהיא רועה - <b style='font-size:20px; color:black;'>מהו?</b> האם ניתן לשחוט באותו מקום שנמתח על ידי עצמה? ומסקינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>תיקו.</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;36&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;36.&nbsp;</b> וכתב <b>רש"י</b>: ולחומרא - וכן הלכה!</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יתיב רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. נפק מילתא מבינייהו</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אנס</b> אדם את הבהמה <b style='font-size:20px; color:black;'>בסימנים, ושחט</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>פסולה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ניקב הקנה למטה מן החזה,</b> במקום שאינו ראוי לשחיטה, <b style='font-size:20px; color:black;'>נידון כריאה,</b> שנקב בכל שהוא אוסר אותה, ואינו נידון כוושט, שאינו נאסר עד שינקב רובו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכיון דעסקינן בניקב הקנה למטה מן החזה, מביאה הגמרא ענין של החזה לגבי דין קרבן שלמים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן: איזהו "חזה"?</b> והיינו, מה נכלל בחזה של קרבן שלמים, שמצוה ליתנו לכהנים?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>זה</b> אותו חלק תחתון בבהמה או בצאן <b style='font-size:20px; color:black;'>הרואה את הקרקע.</b> והיינו, החלק הקדמי התחתון של הבהמה, עד הסחוס של ראשי הצלעות ועד בכלל. אך אין שוברים את הצלעות עצמן (ראה ציור בספר שיחת חולין).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וחלק זה מוגדר, כאשר תולים את הבהמה להפשיטה, כשראשה כלפי מטה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>למטה, עד הצואר</b>. אבל ממקום שמתחיל שיפוע הצואר כלפי מעלה אין זה בכלל חזה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>למעלה, עד</b> מקום <b style='font-size:20px; color:black;'>הכרס.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכדי להגיע עד למקום הכרס הרי הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>חותך</b> גם את <b style='font-size:20px; color:black;'>שתי הצלעות</b> הקטנות העליונות <b style='font-size:20px; color:black;'>משתי דפנות אילך ואילך</b>. והיינו, שחותך צלע אחת מכאן וצלע אחת מכאן (והן שתי הצלעות שמשני צידי הקנה, במקום כניסתו אל הריאה).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וזהו חזה הניתן לכהנים.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ניקב קרום של מוח</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב ושמואל דאמרי תרוייהו</b>: ניקב <b style='font-size:20px; color:black;'>קרמא עילאה,</b> הקרום העליון שעוטף את המוח, והנמצא מתחת לעור, <b style='font-size:20px; color:black;'>אף על גב דלא אינקיב תתאה,</b> הקרום הרך שהמוח מונח בתוכו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמרי לה: עד דאינקיב תתאה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי שמואל בר נחמני: וסימניך,</b> דבעינן שינקב הקרום הרך התחתון: <b style='font-size:20px; color:black;'>חייתא</b> (שק), <b style='font-size:20px; color:black;'>דמתנח ביה מוחא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יהושע בן לוי: כנגדו, בביצים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ניכר!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיינו, שניתן להבחין בין שני הקרומים, הקרום העוטף והקרום הדק שהמוח רובץ בו, כשמשווים את שני קרומי המח לשני הקרומים בביצים של זכר. שבשני הקרומים בביצים ניכר ההבדל בין הקרום שעוטף את הביצים לקרום שהביצים רובצים בו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי שמעון בן פזי אמר רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא</b>: איזהו <b style='font-size:20px; color:black;'>מוח</b> שנקב כל שהוא מטריף בו?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כל מה שבקדירה,</b> בגולגולת, לפני שיצא לחוט השדרה, הריהו <b style='font-size:20px; color:black;'>נדון כמוח.</b> אבל אם <b style='font-size:20px; color:black;'>התחיל למשוך</b> מן הקדרה לצאת לחוט השדרה - <b style='font-size:20px; color:black;'>נדון כחוט השדרה,</b> והרי הוא נטרף רק בפסיקת רוב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומהיכן מתחיל למשוך?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יצחק בר נחמני: לדידי מיפרשא לי מיניה דרבי יהושע בן לוי:</b></span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0089_L2"></nowiki><nowiki name="דףBמהB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי חולין (פרשני)]]</div>Micropedia bot