https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%9E%D7%93_%D7%90פרשני:בבלי:חולין מד א - היסטוריית גרסאות2026-04-18T18:54:26Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%9E%D7%93_%D7%90&diff=144976&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-16T10:10:17Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:10, 16 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l53">שורה 53:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 53:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת חולין (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי חולין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי חולין (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-97171:rev-144976:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%9E%D7%93_%D7%90&diff=97171&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T09:04:58Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|חולין מד א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
</span><BR></U></B></span><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והעושה <b style='font-size:20px; color:black;'>מחומרי בית שמאי ומחומרי בית הלל</b> בשתי חומרות סותרות - <b style='font-size:20px; color:black;'>עליו הכתוב אומר</b> (קהלת ב) "<b style='font-size:20px; color:black;'>הכסיל</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>בחושך הולך".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא, <b style='font-size:20px; color:black;'>אי</b> עביד <b style='font-size:20px; color:black;'>כבית שמאי,</b> ליעביד <b style='font-size:20px; color:black;'>כקוליהן וכחומריהן,</b> ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אי</b> עביד <b style='font-size:20px; color:black;'>כבית הלל,</b> ליעביד <b style='font-size:20px; color:black;'>כקוליהן וכחומריהן!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותיקשי לרבא, שנקט שתי חומרות דסתרי אהדדי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שמצד אחד נקט חומרא דרב שנקובת תורבץ הוושט היא בכל שהוא, ומאידך נקט כחומר דשמואל, שאמר לאו מקום שחיטה הוא! והרי הני תרי חומרי סתרי אהדדי, כי לפי רב מקום שחיטה הוא, ואמאי מטרפינן כשהתחיל לשחוט בתורבץ הושט והמשיך בוושט עצמו!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה מבארת הגמרא את הא דתניא, לעולם הלכתא כבית הלל, וכל הרוצה כדברי בית שמאי עושה, וכל העושה כדברי בית הלל עושה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>הא גופא קשיא! אמרת, לעולם הלכה כדברי בית הלל, והדר תני: והרוצה לעשות כדברי בית שמאי, יעשה?!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא קשיא!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כאן,</b> דאמרינן יכול לעשות כבית שמאי - <b style='font-size:20px; color:black;'>קודם בת קול</b> שיצאה משמים והודיעה שהלכה כבית הלל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כאן,</b> דאמרינן לעולם הלכה כדברי בית הלל - <b style='font-size:20px; color:black;'>לאחר בת קול.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי בעית אימא,</b> לעולם איירי <b style='font-size:20px; color:black;'>אף לאחר</b> שיצאה <b style='font-size:20px; color:black;'>בת קול</b> שהלכה כבית הלל. והא דקתני הרוצה לעשות כבית שמאי עושה - <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהושע היא, דאמר: אין משגיחין בבת קול!</b> כי "לא בשמים היא", ומשניתנה תורה לבני אדם, דעת חכמים היא הקובעת בעניני הלכה, ואין בכח בת קול להתערב להכריע כנגד דעת חכמים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והדרינן לקושיין: <b style='font-size:20px; color:black;'>מכל מקום, קשיא,</b> כיצד נקט רבא כשתי חומרות סותרות!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב טבות</b>: לא כך היה המעשה. שלא אמר רבא דרמינא עליה בין חומרי דרב ובין חומרי דשמואל. אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>כולה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כרב,</b> שהילכתא כוותיה באיסורי, <b style='font-size:20px; color:black;'>עבדא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומה שהטריף רבא מחמת שהתחיל לשחוט בתורבץ הושט, הוא משום שגם אליבא דרב אין תורבץ הוושט מקום שחיטה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דכי אתא רמי בר יחזקאל, אמר: לא תצייתו להו, להני כללי, דכייל יהודה אחי משמיה דרב!</b> והיינו, אל תקבלו את מה שאמר רב יהודה אחי משמו של רב (שסתם שמועה בשם רב שנאמרה בדורות שאחר רב, רב יהודה אמרה), וגם מה שנאמר לעיל כאילו הטיל רבא על הבהמה את חומרי רב שהנקב בוושט ובכל שהוא, ולפי רב אין זה מקום שחיטה - לא זו היא שיטתו של רב!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא, <b style='font-size:20px; color:black;'>הכי אמר רב: וושט</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>נתנו בו חכמים שיעור</b> עד היכן הוא כשר לשחיטה. ומעבר למקום זה הרי הוא פסול לשחיטה, כדין קנה, שיש לו מקום מסוים ומוגדר ששוחטים בו, ומעבר למקום זה, כל השוחט בו פסולה שחיטתו מדין הגרמה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיינו, שפסול הגרמה הנוהג בקנה, נוהג גם בוושט, שאם שוחט מעל המקום הראוי לשחיטה, נפסלת שחיטתו, מהלכה למשה מסיני, הנקראת "הגרמה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודייקינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מדקאמר</b> וושט <b style='font-size:20px; color:black;'>נתנו</b> בו <b style='font-size:20px; color:black;'>חכמים שיעור</b> למקום השחיטה, <b style='font-size:20px; color:black;'>מכלל</b> זה אתה למד <b style='font-size:20px; color:black;'>דתורבץ הושט,</b> שהוא בסוף הוושט, <b style='font-size:20px; color:black;'>לאו מקום שחיטה הוא</b> (כי אם גם הוא היה מקום שחיטה, נקיבתו מטריפה במשהו! בדומה לגרגרת, שאין חילוק בין מקום שחיטה לבין מקום שאינו ראוי לשחיטה, שבשניהם שיעור הנקיבה הפוסלת שווה (ובגרגרת שיעורו ברובא).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיינו דעביד רבא כרב בלבד, שפסל את החיתוך במשהו בתורבץ הוושט, על אף שאין הוא מקום שחיטה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: השוחט, ובא לחתוך את הוושט, אם בא לשחוט <b style='font-size:20px; color:black;'>למעלה,</b> לצד הראש, <b style='font-size:20px; color:black;'>עד כמה,</b> עד איזה גובה בצואר הבהמה יכול הוא לשחוט?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב נחמן: עד כדי "תפיסת יד".</b> צריך להניח מצד הראש שיעור של ארבע אצבעות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם בא לשחוט ולחתוך את הוושט <b style='font-size:20px; color:black;'>למטה,</b> בחלקו התחתון של הוושט, לצד הגוף, <b style='font-size:20px; color:black;'>עד כמה</b> יכול הוא לשחוט?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: עד כדי שישעיר.</b> והיינו, עד המקום שיש בו שיער (שלאחר שחיטה גוררים את השיער המצוי בפנים, באיזור החיבור של הוושט והכרס. ועד מקום השיער מיקרי וושט, ומשם ואילך מיקרי כרס).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ופרכינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>איני! והאמר רבינא אמר גניבא משמיה דרב: טפח בוושט, בסמוך לכרס, זהו "כרס הפנימי"?!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיינו, שמניחה הגמרא עתה שהשיער נמצא רק בתוך הכרס עצמה, ולא בוושט, ואם כן תיקשי: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמאי</b> אמר רב נחמן בשם רבה בר אבוה שאפשר לשחוט את הוושט עד מקום השיער, והיינו את הוושט כולה, עד מקום חיבורה לכרס (שבה נמצא השיער)? והרי אמר רב שהטפח האחרון בוושט, הסמוך לכרס, דין כרס לו, ואין זה מקום שחיטה, ואם כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>כי קא שחט</b> במקום הטפח האחרון, <b style='font-size:20px; color:black;'>בכרס קא שחיט?!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אימא</b> הכי: <b style='font-size:20px; color:black;'>טפח בכרס</b> שהוא <b style='font-size:20px; color:black;'>סמוך לוושט, זהו כרס הפנימי</b> האמור במשנתנו, שנקיבתו היא בכל שהוא. וקרי ליה "פנימי" משום שהוא נחבא בין צלעות החזה. ואילו שאר הכרס, מטפח ואילך, הרי הוא הכרס החיצון, שנידון בקריעת רובו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איבעית אימא: כי קאמר רב</b> שטפח בוושט נקרא "כרס", <b style='font-size:20px; color:black;'>בתורא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>דמשעיר טפי.</b> שיש שוורים גדולים ששערות הכרס נכנסות מהכרס לתוך הוושט בשיעור טפח. ובשוורים אלו מקום שחיטתם הוא עד למקום שנכנסים השערות, ולא במקום השערות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב נחמן אמר שמואל: תורבץ הוושט שניטל כולו מלחי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כשר.</b> ולקמיה פריך שניתוק זה של תורבץ הוושט מחיבורו אל הלחי מיקרי "עיקור סימנים", ואמאי כשר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ותנא תונא</b> (ותנא דמתניתין דידן מסייע לו): <b style='font-size:20px; color:black;'>ניטל לחי התחתון</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כשר!</b> והרי כיון שניטל הלחי התחתון, שהוא מקום חיבור הסימנים אל הלחי, ניתקו הסימנים ממקום חיבורם. והיינו דאמר שמואל, תורבץ הוושט שניטל, וניתקו הסימנים, הרי הוא כשר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מתקיף לה רב פפא</b> לרב נחמן: <b style='font-size:20px; color:black;'>והאיכא</b> פסול של <b style='font-size:20px; color:black;'>עיקור סימנים,</b> שהרי בנטילת תורבץ הוושט, נעקרים הסימנים מחיבורם!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ופרכינן לאתקפתיה דרב פפא: <b style='font-size:20px; color:black;'>ולרב פפא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>קשיא מתניתין?</b>!</b> שהרי קתני בה "<b style='font-size:20px; color:black;'>ניטל לחי התחתון</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כשר",</b> ומשמע שלא איכפת לן מניתוק תורבץ הוושט ללחי, שהרי כשניטל הלחי התחתון מתנתק החיבור של תורבץ הוושט אליו, ואפילו הכי הכשיר התנא דמתניתין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בשלמא</b> מתניתין <b style='font-size:20px; color:black;'>לרב פפא לא קשיא</b>, כי <b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b> דפסל רב פפא הוא כשניטל תורבץ הוושט, <b style='font-size:20px; color:black;'>דאיעקור איעקורי,</b> שעקירת תורבץ הוושט נחשבת עיקור סימנים, שניתקו הסימנים לגמרי בין מהלחי ובין מהבשר שהם מעורים בו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו <b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b> דהכשיר תנא דמתניתין כשניטל לחי התחתון, הוא כאשר נשארו הסימנים מחוברים לבשר, <b style='font-size:20px; color:black;'>דאיגום איגומי</b> הלחי <b style='font-size:20px; color:black;'>מעילוי סימנים,</b> שנגמם הלחי בצורה שהוא עצמו אמנם ניתק מהסימנים, אבל היה הניתוק מעל הבשר שהסימנים מעורים בו, ונמצא שעדיין מעורים הסימנים בבשר, שלא נותקו הימנו בנטילת הלחי התחתון, ובכהאי גוונא לא הוי "עיקור סימנים".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, לשמואל,</b> שהכשיר אפילו בניטל תורבץ הוושט כולו, <b style='font-size:20px; color:black;'>קשיא,</b> שהרי תורבץ הוושט הוא מקום החיבור של הוושט הן ללחי והן לבשר, ומשניטל תורבץ הוושט מתנתקת הוושט במקום חיבורה, בין מהלחי ובין מהבשר שהיתה מעורה בו, ואם כן, הוי עיקור סימנים, וכיצד הכשיר זאת שמואל!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא תימא</b> דקאמר שמואל ניטל תורבץ הוושט <b style='font-size:20px; color:black;'>כולו</b> כשר, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> אימא ניטל <b style='font-size:20px; color:black;'>רובו</b> של תורבץ הוושט. ובמקצת שנותר איכא חיבור של הוושט ללחי, ודיינו במיעוט זה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ופרכינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>והאמר רבה בר בר חנה אמר שמואל: סימנים שנדלדלו ברובן טרפה!</b> והכא, משנעקר תורבץ הוושט ברובו נמצא שנעקרו הסימנים ברובן!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב שישא בריה דרב אידי: הא</b> דקאמר שמואל שבתורבץ הוושט שניטל רובו ונשתייר מקצתו מהני מיעוט הסימנים המחוברים, איירי <b style='font-size:20px; color:black;'>דאקפל איקפולי.</b> שנקלפו רוב הסימנים מעל הבשר, ונשארו מיעוטם, דבכהאי גוונא מבריאה הבהמה וחוזרים הסימנים ומתחברים, ולפיכך לא הטריפה שמואל אלא הכשירה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו <b style='font-size:20px; color:black;'>התם,</b> בפסול עיקור סימנים, איירי <b style='font-size:20px; color:black;'>דאפרוק אפרוקי,</b> שמיעוט הסימנים המחוברים אינו מחובר ביחד, אלא מפוזר, ומיעוט סימנים שכזה אינו מבריא. ולישנא ד"איפורקי אפרוקי" הוא דימוי לדבר המתפרק על ידי שנעקר בכח ממקומו, שהחיבורים הנשארים אינם במקום אחד, אלא משתיירים כמה חיבורים קטנים בפיזור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ופסוקת הגרגרת</b>: תנא: כמה הוא שיעורה של <b style='font-size:20px; color:black;'>פסוקת הגרגרת? ברובה!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכמה</b> הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>רובה?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>את חלל הקנה (גרגרת) מקיף דופן, ומידת עוביו של הדופן משתנה. כלפי חוץ הוא דופן עבה, וכלפי פנים הוא דופן דק. ומעתה, כשאנו באים למדוד את פסיקת רוב הקנה, הרי אם חתך רובו של הקנה מהצד החיצון, יתכן והחתך שנחתך ברוב הקנה יגיע רק למיעוט חלל הקנה. כי, כאמור, הצד החיצוני של הדופן הוא עבה, ונמצא, שאפילו יחתוך בו את רובו של הקנה, עדיין לא יגיע החיתוך אלא לתחילת חלל הקנה. (עיין ציור בספר שיחת חולין).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וזוהי בעיית הגמרא מה נקרא פסיקת רובה של הגרגרת: האם משמעותו היא פסיקת רוב עוביה של הגרגרת, על אף שאין פסיקה זאת כוללת את חיתוך רוב החלל הפנימי של הגרגרת. או שמא פסיקת רוב הגרגרת משמעותה פסיקת רוב חללה הפנימי, וכל שלא נחתכה הגרגרת עד שייחתך רוב חללה הפנימי, אין זה "פסיקה ברובה".</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0087_L2"></nowiki><nowiki name="דףBמדB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי חולין (פרשני)]]</div>Micropedia bot