https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%9C%D7%97_%D7%90פרשני:בבלי:חולין לח א - היסטוריית גרסאות2026-04-18T23:35:37Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%9C%D7%97_%D7%90&diff=144964&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-16T10:08:48Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:08, 16 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l70">שורה 70:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 70:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת חולין (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי חולין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי חולין (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-99361:rev-144964:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%9C%D7%97_%D7%90&diff=99361&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T11:35:53Z<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:35, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרו ליה: הכי אמר רב</b>: בהמה מסוכנת, אם היתה עושה אחת משלושת דברים אלו בשעת שחיטה: <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>גועה</b> (צועקת), <b style='font-size:20px; color:black;'>והטילה ריעי, וכשכשה באזנה, הרי זה פירכוס,</b> כמו פירכוס יד ורגל, המוכיח שהיה בה חיות בשעת גמר שחיטה, ומותרת אפילו לרבן גמליאל. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;345&nbsp;</b> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרו ליה: הכי אמר רב</b>: בהמה מסוכנת, אם היתה עושה אחת משלושת דברים אלו בשעת שחיטה: <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>גועה</b> (צועקת), <b style='font-size:20px; color:black;'>והטילה ריעי, וכשכשה באזנה, הרי זה פירכוס,</b> כמו פירכוס יד ורגל, המוכיח שהיה בה חיות בשעת גמר שחיטה, ומותרת אפילו לרבן גמליאל. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;345&nbsp;</b> </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;345.&nbsp;</b> <b>תוספות</b> אומרים, שרב פוסק כרבן גמליאל ושמואל פוסק כחכמים. (תוד"ה גועה).</span> </span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;345.&nbsp;</b> <b>תוספות</b> אומרים, שרב פוסק כרבן גמליאל ושמואל פוסק כחכמים. (תוד"ה גועה).</span> </span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-97159:rev-99361:php=table -->
</table>Micropedia bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%9C%D7%97_%D7%90&diff=97159&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T09:04:35Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|חולין לח א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרו ליה: הכי אמר רב</b>: בהמה מסוכנת, אם היתה עושה אחת משלושת דברים אלו בשעת שחיטה: <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>גועה</b> (צועקת), <b style='font-size:20px; color:black;'>והטילה ריעי, וכשכשה באזנה, הרי זה פירכוס,</b> כמו פירכוס יד ורגל, המוכיח שהיה בה חיות בשעת גמר שחיטה, ומותרת אפילו לרבן גמליאל. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;345&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;345.&nbsp;</b> <b>תוספות</b> אומרים, שרב פוסק כרבן גמליאל ושמואל פוסק כחכמים. (תוד"ה גועה).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר להו</b>: וכי <b style='font-size:20px; color:black;'>אצטריכא ליה לאבא</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;346&nbsp;</b> לאזוזי אוני? (האם רב מחמיר ומצריך פירכוס כה גדול עד שהצריך הזזת אזנים של הבהמה?) <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;346.&nbsp;</b> רש"י אומר ש"אבא" הוא לשון כבוד. וה<b>תוספות</b> אומרים, ששמו הפרטי של רב הוא אבא. (תוד"ה איצטריך).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אני לא פוסק כך, <b style='font-size:20px; color:black;'>שאני אומר: כל שעושה</b> הבהמה <b style='font-size:20px; color:black;'>דברים שאין המתה עושה</b> (דהיינו, להוציא דברים שהבהמה נוהגת לעשות בשעת מיתתה), הרי זה פירכוס, וכדעת חכמים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבררינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי נינהו</b> (מהם) <b style='font-size:20px; color:black;'>דברים שהמתה עושה?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב ענן: לדידי מפרשא לי מיניה דמר שמואל</b> (שמואל בעצמו פירש לי), שדבריו נאמרו בבהמה דקה, אם <b style='font-size:20px; color:black;'>היתה ידה כפופה ופשטתה,</b> זה <b style='font-size:20px; color:black;'>דברים שהמתה עושה,</b> ואינם פירכוס אף לפי חכמים. ואם היתה ידה <b style='font-size:20px; color:black;'>פשוטה וכפפה,</b> זה <b style='font-size:20px; color:black;'>דברים שאין המתה עושה,</b> והוי פירכוס.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: אם כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי קא משמע לן</b> שמואל? והרי <b style='font-size:20px; color:black;'>תנינא: בהמה דקה שפשטה ידה ולא החזירה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>פסולה, שאינה אלא הוצאת נפש.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא החזירה</b> ידה - <b style='font-size:20px; color:black;'>כשרה!</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;347&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;347.&nbsp;</b> מכאן מוכיח <b>המהרש"א</b>, שלא גורסים במשנה "רבן שמעון בן גמליאל" אלא "רבן גמליאל". כי אם גורסים רבן שמעון בן גמליאל, נמצא ששמואל פסק כאן נגד הכלל שבכל מקום ששנה רבן שמעון בן גמליאל במשנתנו הלכה כמותו, ואין מקום לקושית "מאי קא משמע לן".</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אי ממתניתין, הוה אמינא</b> שאין הבדל בין פשטה ידה להחזירה ידה, ותנועה אחת אינה מראה אלא על הוצאת נפש, ופירכוס הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>דוקא כגון שהיתה ידה כפופה, ופשטה, והדר כייפה לה,</b> שעשתה שתי תנועות, <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל</b> היתה ידה <b style='font-size:20px; color:black;'>פשוטה, וכפפתה,</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>לא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>קא משמע לן</b> שמואל שכל תזוזה שאינה כמו זו המוזכרת במשנה, שהיא הוצאת נפש - נחשבת לפירכוס.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מיתיבי</b> מברייתא על רב, דתניא: <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוסי אומר: היה רבי מאיר אומר, גועה בשעת שחיטה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אין זה פירכוס. רבי אליעזר ברבי יוסי אומר משמו</b> של רבי יוסי אביו: <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו</b> עשתה אחד מדברים אלו: <b style='font-size:20px; color:black;'>הטילה ריעי, וכשכשה בזנבה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אין זה פירכוס.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: בשלמא לשמואל, לא קשה, מפני שהוא פוסק כחכמים, ורבי יוסי סובר כרבן גמליאל. אלא לרב, שפסק כרבן גמליאל, <b style='font-size:20px; color:black;'>קשיא גועה אגועה.</b> שרבי יוסי אוסר ואילו רב מתיר, שמחשיב זאת לפירכוס. וכן <b style='font-size:20px; color:black;'>קשיא ריעי אריעי!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>גועה אגועה לא קשיא, הא דעבי קלה</b> (שהיה קולה עבה וחזק) שבודאי בא מכח חיות, <b style='font-size:20px; color:black;'>הא דעמי קלה</b> (קולה חלש).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ריעי אריעי נמי לא קשיא. כאן בשותתת</b> את הריעי סמוך לה, <b style='font-size:20px; color:black;'>כאן במתרזת</b> למרחוק וחיות הוא זה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה הגמרא דנה מתי צריך שיהיה הפירכוס המעיד על חיות הבהמה, האם צריך שתפרכס אחרי השחיטה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;348&nbsp;</b> כדי שנדע שכל זמן השחיטה היתה חיה, או שאף פירכוס בתחילת השחיטה מעיד על חיות כל זמן השחיטה, ולא אומרים שיתכן שמתה מיד אחריו. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;348.&nbsp;</b> בגמרא כתוב "סוף שחיטה". <b>ורבינו ירוחם</b> אומר, שנחלקו רש"י ו<b>תוספות</b> בפירוש "סוף שחיטה". לדעת רש"י צריך שתפרכס אחרי השחיטה, ואם הפירכוס נמשך עד גמר השחיטה, פסולה. כי פירוש "סוף שחיטה" הוא שיתחיל הפרכוס בסוף שחיטה ויגמר אחריה. ולדעת ה<b>תוספות</b> כל שעשתה הפירכוס עם גמר השחיטה, כשרה, אפילו לא פירכסה אחרי השחיטה. (הובא בב"י סימן י"ז ס' ב'). <b>והמהרש"ל</b> כתב, שמפירוש רש"י שלנו לא נשמע כמו שכתב רבינו ירוחם משמו, ופסק מהרש"ל כ<b>תוספות</b>. (יש"ש סימן י"ט). והש"ך כתב שנראה מבואר מפירוש רש"י בכל הסוגיא כרבינו ירוחם. (סימן י"ז ס"ק ג'). <b>תוספות</b> שבפנינו לא דנו במפורש בשאלה הזאת, אמנם כתבו בד"ה אילימא "אטו מי לא חיתה הרבה אם לא הוציאה נפשה עד סוף שחיטה" משמע שלא צריך שיהיה פירכוס אחרי שחיטה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב חסדא</b>: אני שמעתי מרבותי ש<b style='font-size:20px; color:black;'>פירכוס שאמרו</b> התנאים הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>בסוף שחיטה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרש רב חסדא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי בסוף שחיטה</b> ששמעתי? אין הכוונה לאחר השחיטה אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>באמצע שחיטה,</b> וכשאמרו "סוף שחיטה" אין זה אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>לאפוקי</b> (להוציא) פירכוס ב<b style='font-size:20px; color:black;'>תחילת שחיטה, דלא</b> הוי פירכוס.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב חסדא: מנא אמינא לה</b> (מנין לי לומר) שלא צריך פירכוס בסוף השחיטה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתנן: בהמה דקה שפשטה ידה ולא החזירה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>פסולה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומברר רב חסדא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אימת</b> (מתי) נאמר דין זה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אילימא בסוף שחיטה? כל היכי תיחי ותיזיל!</b> (וכי צריך שתחיה כל כך אחרי השחיטה) ולא די בפשיטת יד!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא לאו,</b> בעינן פירכוס <b style='font-size:20px; color:black;'>באמצע שחיטה,</b> ואז סביר הדבר שאין די בפשיטת יד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רבא: לעולם</b> פירכוס הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>בסוף שחיטה,</b> ואין תימה בכך שצריך שתחזיר את היד, <b style='font-size:20px; color:black;'>שאני אומר: כל שאינה עושה כן בסוף שחיטה</b> אלא פושטת יד בלבד, הרי זה סימן שהיתה יציאת נשמה. ו<b style='font-size:20px; color:black;'>בידוע שנשמתה נטולה הימנה קודם לכן</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;349&nbsp;</b><b style='font-size:20px; color:black;'>.</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;349.&nbsp;</b> כך מפרש <b>רש"י</b> את ראיית רב חסדא ודחיית רבא. <b>ובעל המאור</b> הקשה עליו, אם כן, מה היה צריך רב חסדא להביא את דברי המשנה לצורך ראיתו, הלוא כל ראייתו היא מסברת עצמו שלא נראה לו שבגמר שחיטה תהיה איזו תנועה שלא תועיל! <b>ורבינו תם</b> מפרש, שרב חסדא מדקדק מלשון המשנה "שאינה אלא הוצאת נפש" ואם פירכוס הוא בגמר שחיטה, וכן פשיטות היד המוזכרת במשנה שלא מועילה היא בסוף שחיטה, מה החסרון בכך שיצאה נפשה בסוף השחיטה. ורבא דוחה שיציאת הנפש אינה בשעת הפירכוס. (תוד"ה אילימא).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב נחמן בר יצחק אמר: פירכוס שאמרו</b> אפילו <b style='font-size:20px; color:black;'>בתחלת שחיטה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב נחמן בר יצחק: מנא אמינא לה?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתנן: אמר רבי שמעון: השוחט בלילה ולמחר מצא כתלים מלאים דם</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כשרה שזינקה וכמדת רבי אליעזר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר שמואל</b>: אין הכוונה לכתלי הבית, אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>כותלי בית השחיטה שנינו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומנין נדע שלא יצא הדם בתחילת השחיטה? ואילו היינו מפרשים שמדובר בכתלי הבית, יכולנו לומר שהשוחט שינה את כיוון הצואר באמצע השחיטה, ויודע הוא לפי זה מתי זינק הדם לכותל זה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;350&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;350.&nbsp;</b> בפירושי רש"י שלנו יש הסבר מדוע הראיה מתבססת על דברי שמואל. וכתב <b>השיטה</b> <b>מקובצת</b>, שבודאי אין זה מפירוש רש"י, כי הראשונים שדברו על נקודה זו, לא הביאוהו כלל. פירשנו את הגמרא על פי דרכו של <b>הרשב"א והתוספות רא"ש</b>. עוד כתב <b>הרשב"א</b>, שאפשר שדברי שמואל מובאים רק כדי לפרש את המשנה ולא לצורך הראיה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומוכיח רב נחמן בר יצחק: <b style='font-size:20px; color:black;'>אי אמרת בשלמא</b> שפירכוס הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>בתחילת שחיטה, שפיר</b> אמר רבי שמעון, כי כל זינוק מועיל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, אי אמרת</b> שהזינוק צריך להיות דוקא <b style='font-size:20px; color:black;'>בסוף שחיטה, ליחוש דלמא בתחלת שחיטה זינקה,</b> וזינוק זה לא מועיל!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ופרכינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ודלמא</b> יש לחלק בין הפירכוסים, ויש לומר, <b style='font-size:20px; color:black;'>שאני זינוק, דעדיף</b> יותר מהזזת איברים. והוא מוכיח אף בתחילת שחיטה על חיות עד גמר השחיטה, אבל הזזת איברים לא מוכיחה אלא על זמנה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן אהאי פירכא: <b style='font-size:20px; color:black;'>ומי עדיף</b> זינוק? <b style='font-size:20px; color:black;'>והתנן: רבי אליעזר אומר: דייה אם זינקה.</b> משמע שדי בזינוק אף שהוא לא סימן חיות חזק!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: יש לומר, <b style='font-size:20px; color:black;'>קל</b> הוא הזינוק <b style='font-size:20px; color:black;'>מ</b>פירכוס ביד וברגל <b style='font-size:20px; color:black;'>דרבן גמליאל,</b> שעל דבריו נאמרו דברי רבי אליעזר, <b style='font-size:20px; color:black;'>ועדיף</b> הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>מ</b>פירכוס ביד או ברגל <b style='font-size:20px; color:black;'>דרבנן.</b> ועדיין אפשר לומר שרבנן, שהקילו יותר מרבי אליעזר, לא הקילו אלא אם הפירכוס היה בסוף השחיטה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבינא: אמר לי סמא בר חילקאי: אקשי בה</b> על תירוץ דחיית הראיה <b style='font-size:20px; color:black;'>אבוה דבר אבוברם,</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;351&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ואמרי לה, אחוה דבר אב וברם</b>: <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;351.&nbsp;</b> אבוה דבר אבוברם נקרא אבוברם, ומה שלא כתוב אקשי בה אבוברם, מפני שאבוברם לא היה מוכר לאמוראים אלא היו מכירים את בנו שהיה מכונה בר אבוברם, ועשו את הבן סימן לאביו. <b>רש"י</b>.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומדרבנן, מי עדיף</b> הזינוק? ועדיין ניתן לומר שהפירכוס שלהם הוא דוקא בגמר שחיטה, ולדחות את ראית רב נחמן בר יצחק?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא תנן: וחכמים אומרים</b>: אין מועיל <b style='font-size:20px; color:black;'>עד שתפרכס או ביד או ברגל.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומברר רבינא: <b style='font-size:20px; color:black;'>רבנן אהייא קיימו?</b> (כלפי מי אמורים דברי רבנן?)</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אילימא אדרבן גמליאל,</b> שהם מקילים ממנו? אם כן, לשון <b style='font-size:20px; color:black;'>"כיון שפירכסה", מיבעי ליה</b> למימר, ולא לשון "עד שתפרכס", שמשמעותו חומרא!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא פשיטא</b> שדברי חכמים נאמרו <b style='font-size:20px; color:black;'>אדרבי אליעזר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי עדיף</b> זינוק מפירכוס דיד או רגל, אזי חכמים מקילים מרבי אליעזר. ואם כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"עד</b> שתפרכס" שמשמעו חומרא, ומוכח שהזינוק הוא הקל שבפירכוסים, ואם אפילו הוא מועיל בתחילת השחיטה, כל שכן שהפירכוסים האחרים מועילים בתחילת השחיטה, ונשארת ראית רב נחמן בר יצחק.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבא אמר: פירכוס שאמרו בסוף שחיטה,</b> ואין להביא ראיה מדברי רבי שמעון במשנה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;352&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;352.&nbsp;</b> <b>תוספות</b> מבארים, שלדעת רבא ראית רב נחמן בר יצחק אינה ראיה. כי באמת הזינוק צריך להיות בסוף השחיטה, אבל אין לחשוש שהיה זינוק בתחילת השחיטה כי אין הוא רגיל להיות אז. תוד"ה רבא. <b>והרשב"א</b> אומר, שרבא מפרש במשנה "מצא כתלים מלאים דם" שמצא את כתלי הבית מלאים דם, ורבא מעמיד את המשנה באופן שהתקרב לכתלים בסוף השחיטה, ויודע שהיה זינוק בסוף השחיטה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא: מנא אמינא לה?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא</b> בתורת כהנים: כתוב בתורה "שור או כשב או עז כי יולד, והיה שבעת ימים תחת אמו" (ויקרא כב כז) יש ללמוד מפסוק זה כמה פסולי הקרבה.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0073_L2"></nowiki><nowiki name="דףBלחB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי חולין (פרשני)]]</div>Micropedia bot