https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%9C%D7%96_%D7%90 2026-04-18T03:38:24Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%9C%D7%96_%D7%90&diff=144962&oldid=prev 2020-09-16T10:08:34Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:08, 16 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l64">שורה 64:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 64:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת חולין (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי חולין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי חולין (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-97157:rev-144962:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%9C%D7%96_%D7%90&diff=97157&oldid=prev 2015-07-01T09:04:31Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|חולין לז א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומעתה מיבעיא ליה לריש לקיש: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי&lt;/b&gt; (מהו) דין התורה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וצדדי הספק הם: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי מהניא חבת הקדש לפסולא דגופיה, אבל למימנא ביה ראשון ושני, לא.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;או דלמא, לא שנא.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומסקינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תיקו.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;מתניתין:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;משנתנו מלמדת את דין המסוכנת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;בהמה שהיא חולה מחמת שתשש כחה ונטת למות, הואיל ולא אירעה מכה באבר מאבריה הממיתין אותה, הרי זו מותרת, שלא אסרה תורה אלא כעין טרפת חית היער, שהרי נעשית בה מכה הממיתה אותה. (לשון הרמב&quot;ם פ&quot;ד ממאכלות אסורות הי&quot;א).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;המסוכנת מותרת בתנאי שתפרכס ותהיה לנו הוכחה שהיתה חיה במשך זמן השחיטה. ואם לא פרכסה - ידוע לנו שנטלה נשמתה ממנה קודם גמר השחיטה ולוקים על אכילתה &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;314&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;314.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך כתב הרמב&quot;ם. (פ&quot;ד ממאכלות אסורות הי&quot;ג). וכתב הב&quot;ח, שכיון שהמסוכנת שלא פרכסה היא ודאי נבלה, מותר לשחוט את בנה או את אמה באותו יום. (יור&quot;ד סימן י&quot;ז ד&quot;ה מסוכנת). והקשה התבואות שור: איך אפשר לומר שבודאי מתה המסוכנת בשעת השחיטה, הלוא הבריאה אינה צריכה פירכוס, הרי שאפשרי הדבר שהבהמה תהיה חיה ולא תפרכס, אלא שבמסוכנת שהיא עלולה למות בזמן השחיטה - אנו מצריכים פירכוס כדי שתהיה לנו הוכחה שחיה בזמן השחיטה, אבל מנין לנו הודאות שאם לא פירכסה - היא מתה בשעת השחיטה! ותירץ התבואות שור, שידוע לחז&quot;ל שרוב המסוכנות שאינם מפרכסות הם מתות בזמן השחיטה. (תבו&quot;ש י&quot;ז ס&quot;ק ז&#039;).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;נחלקו תנאים בפרטי הפירכוס הנצרך.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אומרת המשנה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;השוחט&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;315&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;את המסוכנת, רבן גמליאל&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;316&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אומר&lt;/b&gt;: אינה מותרת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עד שתפרכס ביד וברגל.&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;315.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; מותר לכתחילה לשחוט מסוכנת כדי לאוכלה. (תוד&quot;ה השוחט).&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;316.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בספרים שלנו כתוב &quot;רבן שמעון בן גמליאל&quot;. וכתב המהרש&quot;א שהגירסא הנכונה היא &quot;רבן גמליאל&quot; ועיין בהערה 347.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי אליעזר אומר&lt;/b&gt;: אין צורך בכך, אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דיה אם זינקה&lt;/b&gt; (קילחה) והוציאה דם בכח ממקום השחיטה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי שמעון: השוחט בלילה&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;317&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בהמה מסוכנת ולא ידע אם פירכסה או לא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולמחר השכים ומצא כתלים&lt;/b&gt; של צואר &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;318&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הבהמה הקרובים לבית השחיטה &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;319&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מלאים דם&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כשרה,&lt;/b&gt; מפני שאנו רואים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שזינקה, ו&lt;/b&gt;די בכך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כמדת רבי אליעזר&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;320&amp;nbsp;&lt;/b&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;.&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;317.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לכתחילה אין לשחוט בלילה בלי אבוקה. (גמרא לעיל י&quot;ג ב).&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;318.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך פירש רש&quot;י במשנה על פי דברי שמואל בגמרא. (לקמן ל&quot;ח ע&quot;א). ועיין בהערה 352 דעה, שלא כל האמוראים פרשו כן, אלא יש שפרשו שמדובר בכתלי הבית.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;319.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הכוונה לעור שבצד מקום השחיטה, ולא לבית השחיטה ממש, כי בית השחיטה עצמו מלא דם אף ללא זינוק. (תפארת ישראל).&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;320.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הרמב&quot;ם פסק: &quot;השוחט את המסוכנת בלילה, ולא ידע אם פרכסה או לא פרכסה, הרי זו ספק נבלה ואסורה&quot; (פ&quot;ד ממאכלות אסורות הט&quot;ו). והטור פסק כרבי אליעזר ורבי שמעון, ותמה עליו הבית יוסף, ופסק כהרמב&quot;ם (טוש&quot;ע סימן י&quot;ז ס&#039; ב&#039;). והקשה החתם סופר, מדוע אין הולכים אחרי חזקת החיים של הבהמה, ואומרים שהיתה חיה בזמן השחיטה? ומתרץ החתם סופר, שכנגד חזקת חיים יש על הבהמה חזקת איסור שאינו זבוח שעל פיה היה לנו לומר שהיא ודאי נבלה, וכשיש חזקה נגד חזקה נשאר הדבר בספק. ופוסק החתם סופר לפי זה, שכאשר יש ספק אם פרכסה הבהמה ועד אחד מעיד שפרכסה - נאמן, ואין אומרים שלא תועיל עדותו מפני שהיא נגד חזקת איסור, כי חזקת האיסור בטלה מפני חזקת החיים שכנגדה. (שו&quot;ת חתם סופר יור&quot;ד סימן כ&#039;).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וחכמים אומרים&lt;/b&gt;: אין די במידת רבי אליעזר, אלא אינה מותרת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עד שתפרכס או ביד או ברגל או עד שתכשכש בזנבה,&lt;/b&gt; ואין צורך שתפרכס ביד וגם ברגל כדעת רבן גמליאל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אחד בהמה דקה ואחד בהמה גסה&lt;/b&gt; נאמר בהם דין זה ומחלוקת זו שבין התנאים. אמנם בפרט זה יש הבדל ביניהם, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בהמה דקה שפשטה ידה&lt;/b&gt; בגמר שחיטתה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא החזירה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פסולה&lt;/b&gt; לפי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ש&lt;/b&gt;פעולה זו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינה&lt;/b&gt; פירכוס המעיד על חיים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; דרך הבהמה בשעת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוצאת נפש בלבד,&lt;/b&gt; אבל בהמה גסה אין דרכה בכך בשעת הוצאת נפש &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;321&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;321.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; חיה, בין שהיא גסה בין שהיא דקה דינה כבהמה דקה. (גמרא ע&quot;ז ט&quot;ז ב).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במה דברים אמורים&lt;/b&gt; שצריך פירכוס, בבהמה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שהיתה בחזקת מסוכנת, אבל אם היתה בחזקת&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;322&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בריאה, אפילו אין בה אחד מכל הסימנים הללו&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כשרה,&lt;/b&gt; ואין חוששים שמא היתה מסוכנת. בגמרא מבואר מהו הסימן של מסוכנת. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;322.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב התפארת יעקב, שמכך שכתוב במשנה &quot;היתה בחזקת בריאה&quot;, ולא כתוב היתה בריאה, משמע שאפילו אם לא בחנו אותה וראו שהיא עומדת, מכיון שלא יודעים שהיא לא היתה עומדת, הרי היא בחזקת בריאה, ומותרת בלא פירכוס.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;גמרא:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנתנו: השוחט את המסוכנת - מותרת אם פירכסה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והוינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מסוכנת ממאי דשריא?&lt;/b&gt; (מנין שמסוכנת מותרת?)&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומהדרינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וממאי תיסק אדעתין דאסירא?&lt;/b&gt; (ומפני מה יעלה על דעתנו שהיא אסורה) והלוא אין לה חסרון בגופה כמו שיש לטרפה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומפרשינן להויין: יש ללמוד שמסוכנת אסורה ממאי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דכתיב: &quot;זאת החיה אשר תאכלו&lt;/b&gt; מכל הבהמה אשר על הארץ&quot; (ויקרא י&quot;א ב&#039;) משמע שבהמה אשר היא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חיה&lt;/b&gt; חיות שלמה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אכול, ושאינה חיה&lt;/b&gt; חיות שלמה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא תאכל, והא מסוכנת אינה חיה&lt;/b&gt; אלא נוטה למות. ויש לנו למצוא ראיה מהתורה שמסוכנת מותרת, ואז נדחה דרשה פשוטה זו ונדרוש באופן אחר &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;323&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;323.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בפרק אלו טרפות הגמרא דורשת מ&quot;זאת החיה&quot; שטרפה אינה חיה. (לקמן מ&quot;ב ע&quot;א). ואומרים &lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt;, שאחרי שאנו מביאים ראיה שמסוכנת מותרת, ואין לדרוש מ&quot;זאת החיה&quot; איסור מסוכנת, אנו דורשים מפסוק זה שטרפה אינה חיה. (תוד&quot;ה שאינה). והנה, בסוגיא שלנו הגמרא רוצה להוכיח שמסוכנת מותרת ממה שהתורה אסרה טרפה, ואם מסוכנת אסורה - אפשר ללמוד טרפה ממסוכנת, ולומר אם זו שאין לה חסרון בגופה - אסורה, טרפה שיש לה חסרון בגופה והיא נוטה למות בודאי שאסורה. ומקשה הראש יוסף, אם אנו אוסרים את המסוכנת, לא נדע שהטרפה אינה חיה, אלא אף טרפה שחיה אסורה, ואם כן אין ללמוד טרפה ממסוכנת. כי הטרפה אסורה אף כשהיא לא נוטה למות! ואומר החתם סופר: אין ספק בזה שטרפה הוא חסרון שמביא לידי מיתה באיזה זמן, וכל הנדון אם טרפה חיה או לא אינו אלא אם אפשר להגביל זמן ולומר שתוך זמן זה הבהמה תמות בודאי.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואמרינן: יש ללמוד שהמסוכנת מותרת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מדאמר רחמנא: נבלה לא תאכל, מכלל דמסוכנת שריא, דאי סלקא דעתך מסוכנת אסירא&lt;/b&gt; נמצא שעל כל &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;324&amp;nbsp;&lt;/b&gt; נבלה חל איסור לפני מיתתה כשהיתה מסוכנת &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;325&amp;nbsp;&lt;/b&gt;, ולמה צריכה התורה לאסור את הנבלה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;השתא מחיים אסירא, לאחר מיתה מיבעי,&lt;/b&gt; והלוא אין סיבה שהאיסור יסתלק עם המיתה! <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;324.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לקמן בסוגיא הגמרא מקשה, שיש נבלה שלא היתה מסוכנת לפני התנבלותה, ויכלה הגמרא להקשות קושיא זו כאן. (תוד&quot;ה השתא).&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;325.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כשאנו אומרים שהמסוכנת אסורה, איסורה חל מחיים, כמו שאיסור טרפה חל מחיים והחָלָב שלה אסור מהתורה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודחינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ודלמא, היינו&lt;/b&gt; איסור נבלה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היינו&lt;/b&gt; איסור &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מסוכנת,&lt;/b&gt; ואיסור נבלה חל מחיים משעה שנעשית הבהמה מסוכנת, ולומדים שיש בה איסור עשה מ&quot;זאת החיה&quot; ואסור לאו מנבלה לא תאכל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואמרינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא סלקא דעתך&lt;/b&gt; (לא יעלה על דעתך) שאיסור נבלה חל מחיים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דכתיב: &quot;וכי ימות מן הבהמה אשר היא לכם לאוכלה, הנוגע בנבלתה&lt;/b&gt; יטמא עד הערב&quot; (ויקרא י&quot;א ל&quot;ט) הרי ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאחר מיתה הוא דקרייה רחמנא נבלה, מחיים לא אקרי נבלה&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;326&amp;nbsp;&lt;/b&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;,&lt;/b&gt; וחוזרת השאלה: לשם מה התורה אסרה את הנבלה לאחר המיתה אם כבר חל איסור מחיים? ומוכח שהמסוכנת מותרת ולא חל על הנבלה איסור מחיים. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;326.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הלב אריה מוכיח מכאן, שאין להפריד בין איסור נבלה לטומאת נבלה, ולומר שאיסור נבלה חל כשאין עדיין טומאת נבלה, נגד אחרונים שאומרים שלשיטת הרמב&quot;ם יש מקרה שאיסור נבלה חל מחיים כשאין עדיין טומאת נבלה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודחינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ודלמא לעולם אימא לך: היינו נבלה היינו&lt;/b&gt; אותה בהמה שהיתה קודם לכן אסורה באיסור &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מסוכנת&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;327&amp;nbsp;&lt;/b&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;,&lt;/b&gt; ואיסור נבלה חל רק לאחר מיתה, וששאלת למה צריך לאסור אחר מיתה, והלוא כבר נאסרה מחיים? יש לומר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מחיים&lt;/b&gt; נאסרה הבהמה רק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ב&lt;/b&gt;איסור &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עשה,&lt;/b&gt; והוסיפה התורה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאחר מיתה&lt;/b&gt; לאסור &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ב&lt;/b&gt;איסור &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאו&lt;/b&gt; ויש בו מלקות. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;327.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רש&quot;י ו&lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt; מפרשים, שהלשון &quot;היינו נבלה היינו מסוכנת&quot; לא מתפרש כאן כמו בגמרא למעלה. (רש&quot;י בד&quot;ה דלמא לעולם ותוד&quot;ה דלמא).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואמרינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; יש להוכיח שהמסוכנת מותרת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מדאמר רחמנא: טרפה לא תאכל, מכלל דמסוכנת שריא, דאי סלקא דעתך, מסוכנת&lt;/b&gt; מחמת חולי - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אסירא,&lt;/b&gt; לשם מה כתבה התורה איסור טרפה? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;השתא מסוכנת דלא מחסרא&lt;/b&gt; דבר בגופה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אסירא, טרפה&lt;/b&gt; שהיא עומדת למות מחמת חסרון בגופה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מיבעיא!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודחינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ודלמא, היינו&lt;/b&gt; איסור &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טרפה היינו&lt;/b&gt; איסור &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מסוכנת,&lt;/b&gt; ואין פירוש השם &quot;טרפה&quot; שנטרפה על ידי חיה והיא מחוסרת, אלא &quot;טרפה&quot; היא שנטרפה דעתה ובריאותה מחמת חולי &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;328&amp;nbsp;&lt;/b&gt; והיא המסוכנת, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כתבה התורה את האיסור פעמים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לעבור עליו בעשה&lt;/b&gt; דחיה אכול &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא תעשה&lt;/b&gt; דטרפה! <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;328.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רש&quot;י ו&lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt; פירשו, שלפי הגמרא כאן פירוש המילה טרפה הוא בהמה שקרובה למות. והרמב&quot;ן פירש, שטרפה היא בהמה שנטרפה דעתה ובריאותה. והרשב&quot;א פירש בכוונת רש&quot;י את דברי הרמב&quot;ן.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואמרינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם כן&lt;/b&gt; שיש במסוכנת איסור לאו ולא רק איסור עשה, חוזרת השאלה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נבלה דכתב רחמנא למה לי? ומה מחיים קאי עלה בלאו ועשה, לאחר מיתה מיבעיא,&lt;/b&gt; ומה הוסיף איסור נבלה, והלוא לוקים על נבלה משום לאו דטרפה!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודחינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ודלמא היינו נבלה היינו&lt;/b&gt; אותה בהמה שהיה עליה איסור &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טרפה,&lt;/b&gt; ואיסור טרפה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היינו&lt;/b&gt; ממש איסור &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מסוכנת&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;329&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;, ו&lt;/b&gt;החמירה התורה בנבלה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לעבור עליו בשני לאוין ועשה&lt;/b&gt; ולוקים על נבלה שמונים מלקות! <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;329.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; פירוש &quot;היינו נבלה היינו טרפה&quot; אינו כמו פירוש &quot;היינו טרפה היינו מסוכנת&quot; אף על פי ששלושתן נאמרו במשפט אחד. ועיין רמב&quot;ן שלא גרס כאן &quot;היינו נבלה&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואמרינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא מהכא&lt;/b&gt; יש ללמוד, שאיסור נבלה חל גם על דבר שהיה היתר לפני שחל, כשהיתה הבהמה מסוכנת, ולא בא לאו דנבלה רק להוסיף חומרא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כתוב בתורה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל מלאכה ואכל לא תאכלוהו&quot;&lt;/b&gt; (ויקרא ז&#039; כ&quot;ד) וכבר כתוב בתורה &quot;כל חלב וכל דם לא תאכלו&quot; (ויקרא ג&#039; י&quot;ז).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמר מר: למאי הלכתא?&lt;/b&gt; (בשביל איזו הלכה) חזרה התורה על איסור חלב בנבלות וטרפות? התשובה היא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרה התורה: יבוא איסור נבלה ויחול על איסור חלב,&lt;/b&gt; והאוכל חלב נבלה לוקה שמונים מלקות ולא אומרים שאין איסור חל על איסור, וכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יבא איסור טרפה ויחול על איסור חלב.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0071_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBלזB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי חולין (פרשני)]]</div>

Micropedia bot