https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%9C%D7%95_%D7%91 2026-04-18T18:57:23Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%9C%D7%95_%D7%91&diff=144961&oldid=prev 2020-09-16T10:08:26Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:08, 16 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l59">שורה 59:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 59:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת חולין (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי חולין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי חולין (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-97156:rev-144961:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%9C%D7%95_%D7%91&diff=97156&oldid=prev 2015-07-01T09:04:29Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|חולין לו ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאו, למעוטי&lt;/b&gt; (האין זה בא למעט) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חיבת הקדש,&lt;/b&gt; ולומר שיש כח הכשר שאין אלא במים ולא בדבר אחר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודחינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא. חד&lt;/b&gt; קרא מלמד שצריך הכשר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בטומאת מת.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;301&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וחד&lt;/b&gt; קרא מלמד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בטומאת&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שרץ.&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;301.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; שני הפסוקים כתובים בפרשת טומאת שרצים, אבל דורשים שאם אינו ענין לשרץ - תנהו ענין למת (רש&quot;י).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וצריכי.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאי אשמעינן&lt;/b&gt; ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טומאת מת&lt;/b&gt; בלבד, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;302&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הוה אמינא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;התם הוא דבעי הכשר משום דלא מטמא ב&lt;/b&gt;שיעור קטן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כעדשה&lt;/b&gt; אלא בכזית ממנו. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל שרץ, דמטמא בכעדשה, אימא&lt;/b&gt; חמור הוא אף לענין זה, ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא ליבעי הכשר.&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;302.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אילו היה דין הכשר כתוב במת - היה צריך להסביר מדוע לא נלמד ממנו לטומאות אחרות, אבל האמת היא שלא כתוב במת דין הכשר, ואילו היה כתוב רק פסוק אחד - לא היינו מעמידים אותו במת, ולכן אין צורך להסביר מדוע אין ללמוד שרץ ממת, אלא שכך דרך הגמרא לומר שאפילו אם היה פסוק מפורש במת - אין ללמוד שרץ ממנו. (תוד&quot;ה ואי).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואי אשמעינן&lt;/b&gt; ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שרץ&lt;/b&gt; בלבד, הוה אמינא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום דלא מטמא&lt;/b&gt; את האדם והכלים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טומאת שבעה, אבל מת&lt;/b&gt; החמור &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דמטמא&lt;/b&gt; אדם וכלים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טומאת שבעה, אימא לא ליבעי הכשר&lt;/b&gt; באוכלים. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;צריכא.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתיב רב יוסף&lt;/b&gt; ממשנתנו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי שמעון אומר: הוכשרו בשחיטה.&lt;/b&gt; דברי רבי שמעון הם בבשר חולין שלא נאסר באכילה כשהוא טמא, וכשאמר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;הוכשרו&quot;,&lt;/b&gt; בודאי שכוונתו שיקבל טומאה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואפילו למימני בהו ראשון ושני,&lt;/b&gt; ויטמאו תרומה וקדשים האסורים באכילה כשהם טמאים &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;303&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;303.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רש&quot;י מפרש, שבבשר חולין עצמו אין נפקא מינה בטומאותו או בטהרתו, וקושית רב יוסף היא שאם הכשר שלא על ידי משקה לא גורם לאוכל לטמא תרומה וקדשים, מאי נפקא מינה במה שהבשר הוכשר בשחיטה! ונראה מרש&quot;י, שאף חולין שנעשו על טהרת הקדש - שבהם עוסקת המשנה - לא אסורים באכילה כשהם טמאים, וכל חומרתם היא כלפי קדשים שנוגעים בהם. (ועיין רש&quot;ש). &lt;b&gt;והבית מאיר&lt;/b&gt; בחידושיו על הש&quot;ס הקשה על פירוש רש&quot;י מהגמרא לעיל (לג א) שמקשה על המשנה &quot;ידים שניות הן, ואין שני עושה שלישי בחולין&quot; משמע שאילו היה שלישי בחולין היה מובן מה שאין לאכול את הבשר בידים מסואבות, וצריך לומר שהמשנה עוסקת בחברים שאוכלים חולין בטהרה! ועיין בהערה 233 שהרא&quot;ש לא רצה להעמיד את המשנה בפרושים, ומפרש שמדובר באדם שרוצה לאכול תרומה וכשאוכל בשר טמא נפסל גופו מאכילתה, ולפי פירושו מובן פירוש רש&quot;י כאן, שאם הבשר לא מטמא אחרים - הוא גם לא פוסל את אוכלו מלאכול בתרומה. והר&quot;ן מפרש את קושית הגמרא פשוט, שאילו היה שונה דין ההכשר שעל ידי שחיטה מהכשר שעל ידי משקין, היתה המשנה מפרשת דבר זה. (חידושי הר&quot;ן).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשה רב יוסף על רבי אלעזר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמאי&lt;/b&gt; הם מטמאים אחרים והלוא לדבריך יש ללמוד מהפסוק שרק הכשר הבא על ידי מים גורם טומאה לאחרים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והא לאו אוכל הבא במים הוא!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה אביי: עשאוהו&lt;/b&gt; להכשר זה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כהכשר מים מדרבנן,&lt;/b&gt; אבל מדאורייתא אין הכשר שגורם טומאה לאחרים אלא הכשר מים לדעת רבי אלעזר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי זירא: תא שמע: הבוצר&lt;/b&gt; ענבים בשביל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ל&lt;/b&gt;דרכם ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גת&lt;/b&gt; ולא בשביל אכילתם, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמאי אומר: הוכשר&lt;/b&gt; במשקה שיצא מהם &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;304&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הלל אומר: לא הוכשר&lt;/b&gt; כי הבוצר לא רוצה במשקה שהרי הוא הולך לאיבוד. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אחרי שנשאו ונתנו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שתיק ליה הלל לשמאי&lt;/b&gt; והודה לו. והטעם הוא, שגוזרים שמא יניח את הענבים בקופות מזופפות, שבהן אין המשקים הולכים לאיבוד, ונוח לו במשקים, והם מכשירים &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;305&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;304.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לשון רש&quot;י במסכת שבת &quot;הוכשרו ביין הנדלף מהם&quot; (שבת ט&quot;ו ע&quot;א ד&quot;ה שמאי אומר). ומשמע שאם לא היה עליהם יין - לא הוכשרו. וכן דעת הרמב&quot;ן, שלא גזרו אלא במשקין שמכשירים שלא לרצון גזירה משום משקין היוצאים לרצון, אבל אם לא היה על הענבים משקין כלל - לא גזרו. והרמב&quot;ם כתב: &quot;הבוצר לדרוך - הוכשר לטומאה ואף על פי שלא נפלו משקין על הבציר כלל&quot; (פי&quot;א מטומאת אוכלים ה&quot;א).&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;305.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רש&quot;י כאן הביא טעם זה, ויש בגמרא במסכת שבת טעמים נוספים לגזירה זו. (שבת יז א).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשה רבי זירא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמאי&lt;/b&gt; הם מכשירים &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;306&amp;nbsp;&lt;/b&gt;, ומשקבלו הענבים של חולין טומאה, הם מטמאים תרומה וקדשים ואוסרים אותם &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;307&amp;nbsp;&lt;/b&gt;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והא לאו אוכל הבא במים הוא,&lt;/b&gt; ואין לנו אלא שיהיה הוא בעצמו נפסל לדעת רבי אלעזר! <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;306.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; קשה, הלוא טעם הדבר שהענבים הוכשרו הוא משום חשש שמא יבוא עליהם יין שמכשיר מהתורה ויש להחמיר ולהחשיבם כאילו בא עליהם יין זה, ומה ענין זה אצל דברים שביסודם אינם מכשירים משום משקה! ואומרים ה&lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt;, שקושית רבי זירא היא, מאחר שלא מצינו בתורה דבר המכשיר לכל ענין אלא בהכשר של משקין, אין לנו להחמיר מדרבנן בהכשר שלא במשקין יותר מהכשר שלא במשקין שהוא מהתורה. (תוד&quot;ה מתיב). ולדעת הרמב&quot;ן והר&quot;ן הסוגיא שלנו חולקת על הסוגיא במסכת שבת, וסוברת שאין סיבת ההכשר בבוצר לגת משום גזירות אלא שהבצירה עצמה מכשירה מדרבנן.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;307.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; קושית הגמרא כאן מתפרשת כמו קושית הגמרא לעיל, וכשם שלעיל פירש רש&quot;י שאין לומר שההכשר רק גורם לאוכל המוכשר להטמא ולא לאחרים מפני שאין איסור לאכול חולין טמאים, כך יש לפרש כאן. ועיין בהערה 303 שיש מפרשים את הגמרא שלא כרש&quot;י. והרש&quot;ש מקשה על פירוש רש&quot;י, שכאן יש נפקא מינה במה שהענבים הוכשרו ומקבלים טומאה, שכאשר יפרישו מהם תרומה תהיה זו תרומה טמאה!&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה אביי: עשאוהו כהכשר מים&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מדרבנן.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה רב יוסף&lt;/b&gt; לאביי: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמינא לך אנא&lt;/b&gt; קושיא מ&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוכשרו בשחיטה, ואת אמרת לי&lt;/b&gt; ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עשאוהו כהכשר מים&lt;/b&gt; מדרבנן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר לך רבי זירא&lt;/b&gt; קושיא מבוצר לגת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמרת ליה: עשאוהו כהכשר מים,&lt;/b&gt; הרי שכל הכשר עשאוהו כהכשר מים, אם כן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לרבי שמעון בן לקיש&lt;/b&gt; שהסתפק בהכשר של חיבת הקדש &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נמי&lt;/b&gt; יש לנו לומר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עשאוהו כהכשר מים&lt;/b&gt; ויש בו ראשון ושני, ומהי בעיתו של ריש לקיש!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה&lt;/b&gt; אביי: נכון שעשו חכמים את ההכשר משום חיבת הקדש כמו הכשר מים, ולא הסתפק ריש לקיש בכך, אבל משום טומאה דרבנן זו אין לשרוף תרומה וקדשים אלא רק לתלות ולא לאכלם. ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אטו&lt;/b&gt; (וכי) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי שמעון בן לקיש לתלות קמיבעיא ליה?&lt;/b&gt; בודאי שיש לתלות מדרבנן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי קא מיבעיא ליה&lt;/b&gt;: האם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לשרוף&lt;/b&gt; תרומה וקדשים שנגעו בקדש שנטמא והכשרו הוא על ידי חיבת הקדש, כי טומאתם היא מהתורה, או שאין לשרוף כי אין טומאתם מהתורה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ושמעינן מדאביי: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מכלל ד&lt;/b&gt;עיקר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חיבת הקדש&lt;/b&gt; שמכשירה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאורייתא&lt;/b&gt; היא &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;308&amp;nbsp;&lt;/b&gt;, שהרי כל הבעיה היתה רק אם היא עושה ראשון ושני מדאורייתא. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;308.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הרמב&quot;ם פסק שדין חיבת הקדש מכשרת הוא מדרבנן. (פ&quot;י מטומאת אוכלין הי&quot;ז). והשיג הראב&quot;ד: &quot;אמר אברהם, והלוא במסכת חולין למדו לחיבת הקדש שמכשרתן מן התורה, אלא שהוא ספק אם מונין בו ראשון ושני או לא&quot;. ותירץ הכסף משנה, שהרמב&quot;ם סבר שאביי פירש בדעת ריש לקיש שחיבת הקדש - דאורייתא, אבל רב יוסף שהקשה על ריש לקיש סובר שחיבת הקדש היא מדרבנן, ופסק הרמב&quot;ם כרב יוסף. ודעת הרמב&quot;ן, שדין זה שאוכלים של קדש לא צריכים הכשר מים הוא מהתורה, אבל דין זה שאפילו עצים ולבונה שאינם ראויים לאכילה - מקבלים טומאה הוא דרבנן, והדרשה שדרשו מ&quot;והבשר&quot; לרבות עצים ולבונה היא אסמכתא, ועיקר הדרשה היא לענין אוכלים שלא בא עליהם מים. (לעיל ל&quot;ה ע&quot;א בד&quot;ה אלא קדש מקודש). והמנחת חינוך כתב בדעת הרמב&quot;ם ההיפך מהרמב&quot;ן, שלענין ביאת מים אין חילוק בין קדשים לחולין מדאורייתא לפי שביאת מים זה גזירת הכתוב, אבל במה שצריך אוכל לקבל טומאה מפני שאוכל הוא דבר חשוב, בזה חיבת הקדש - דאורייתא לפי שהקדש מחשיב את הדבר. (מנחת חינוך מצוה קמ&quot;ה אות ו&#039;).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומבררינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מנא לן&lt;/b&gt; (מנין לומדים זאת מהתורה)?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אילימא מדכתיב&lt;/b&gt; בבשר שלמים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;והבשר אשר יגע בכל טמא&lt;/b&gt; לא יאכל&quot; (ויקרא ז&#039; י&quot;ט).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והוינן בהאי קרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האי בשר, דאתכשר&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במאי?&lt;/b&gt; (בשר זה, במה הוכשר?)&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אילימא: דאתכשר בדם&lt;/b&gt; השחיטה? האם דם זה של קדשים מכשיר?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: מנין לדם קדשים שאינו מכשיר? שנאמר &quot;לא תאכלנו על הארץ תשפכנו כמים&quot;&lt;/b&gt; (דברים י&quot;ב ט&quot;ז) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דם הנשפך כמים מכשיר, שאינו נשפך כמים&lt;/b&gt; אלא נזרק על המזבח &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינו מכשיר!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; נימא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאיתכשר&lt;/b&gt; בשר השלמים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במשקי בית מטבחיא&lt;/b&gt; (במשקין שבבית המטבחיים של העזרה) שהרי הדיחו את הבשר במים אלו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודחינן: האם מים אלו מכשירים? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והא אמר רבי יוסי ברבי חנינא: משקי בית מטבחיא לא דיין שהן דכן&lt;/b&gt; (לא די שהם טהורים) ואינם מטמאים &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;309&amp;nbsp;&lt;/b&gt; את הקדשים כמו שהעיד יוסי בן יועזר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא ש&lt;/b&gt;אף &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין מכשירין.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכי תימא: תרגמא&lt;/b&gt; (יש להעמיד) את עדותו של יוסי בן יועזר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אדם,&lt;/b&gt; ובדם הוסיף רבי יוסי ברבי חנינא שאינו מכשיר, מפני הדרשה של רבי יוחנן שדם קדשים לא מכשיר, אבל מים של בית מטבחיא מכשירים. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;309.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; נחלקו אמוראים בדין הזה במסכת פסחים. לדעת רב משקי בית מטבחיא לא מקבלים טומאה לפי שכל טומאת משקין אינה אלא מדרבנן, ורבנן לא גזרו במשקין אלו. ולדעת שמואל משקי בית מטבחיא מקבלים טומאה אלא שאינם מטמאים, כי מדאורייתא משקין מקבלים טומאה ואינם מטמאים אחרים ובמשקי בית מטבחיא העמידו חכמים על דין תורה. (פסחים ט&quot;ז ע&quot;א).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודחינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והא &quot;משקי&lt;/b&gt; בית מטבחיא דכן&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קאמר&lt;/b&gt; בלשון רבים, משמע שכל המשקים של העזרה לא מטמאים ולא מכשירים. וחוזרת השאלה במה הוכשר הבשר שהתורה אוסרת אכילתו משום טומאה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואמרינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא לאו, דאתכשר בחבת הקדש,&lt;/b&gt; ומכאן שחיבת הקדש מכשירה קדשים מדאורייתא ואינם צריכים הכשר מים &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;310&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;310.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; יש להבין, הלוא התורה מדברת בבשר שלמים שנאכל בכל העיר, ואפשר לומר שהבשר הוכשר בירושלים ולא במשקי בית מטבחיא שהם משקין שבעזרה! ובאמת במסכת פסחים הגמרא שואלת על משנה שאלה דומה לשאלת הגמרא כאן, ומפרש רש&quot;י שם שאין לשאול על התורה שאומרת &quot;והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל&quot; במה הוכשר הבשר? מפני שהתשובה היא שבשר שלמים נאכל בכל העיר ומדיחים אותו ומבשלים אותו שם. (פסחים כ&#039; ע&quot;א ד&quot;ה האי בשר). ומפרש הגרע&quot;א, שבגמרא במסכת פסחים יש סברא שהמים המכשירים מדאורייתא הם רק מים מחוברים, דהיינו מים שבשעת חיבורן נדבקו באוכל והעלו את האוכל מהמים, ומבואר שם בגמרא שהאומר שאף מים של בית מטבחיא לא מכשירים סובר שתלושים לא מכשירים מדאורייתא, וחכמים לא גזרו במים של בית מטבחיא. (פסחים ט&quot;ז ע&quot;א ועיין שם בתוד&quot;ה חד). ולפי זה מפרש רע&quot;א, שהגמרא כאן רוצה להוכיח שחיבת הקדש דאורייתא לפי השיטה של רבי יוסי ברבי חנינא שמים של בית מטבחיא לא מכשירים מפני שמהתורה משקין תלושים לא מכשירים, ואין למצוא הכשר לבשר השלמים מהתורה, שהרי המים שמדיחים אותו ומבשלים אותו בהם הם תלושים. (רע&quot;א על תוד&quot;ה ועדיין).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודחינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ודלמא&lt;/b&gt; נעשה ההכשר במים של חולין ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדרב יהודה אמר שמואל.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר רב יהודה אמר שמואל&lt;/b&gt;: כיצד בשר קדשים מוכשר בלא חיבת הקדש &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;311&amp;nbsp;&lt;/b&gt;? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כגון שהיתה לו פרה של זבחי שלמים,&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;312&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והעבירה בנחל&lt;/b&gt; בדרך למקדש. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שחטה&lt;/b&gt; בעזרה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ועדיין משקה טופח עליה,&lt;/b&gt; ונפל מהעור לבשר &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;313&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ומכשיר. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;311.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; במסכת פסחים הגמרא מביאה משנה שאומרת שמחט שנמצאת בבשר הקרבן - הבשר טמא. ושואלת הגמרא: במה הוכשר הבשר? ואומרת הגמרא, שאם נאמר שהבשר הוכשר בחיבת הקדש, יש לנו לפשוט את בעית ריש לקיש שמונין בו ראשון ושני, שהרי כתוב במשנה שהבשר טמא שמשמעו שמטמא אחרים, ולא כתוב פסול. והגמרא מביאה את דברי שמואל שמדובר בבהמה שהעבירה בנחל.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;312.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב רש&quot;י, שמפני שני דברים נקט שמואל זבחי שלמים ולא קרבן אחר. א. הפסוק בתורה שמדבר על בשר שנטמא הוא בשלמים. ב. מכיון שבשר השלמים ועורן שייך לבעלים, רגיל הוא לטרוח ולהעביר אותם בנהר סמוך לשחיטתם כדי שיהיה קל להפשיטם. והקצות החושן אומר טעם נוסף, שרק קדשים קלים שהם ממון בעלים הם מוכשרים כשנוח לבעלים במים, אבל קדשי קדשים שהם ממון גבוה אינם מוכשרים לפי שצריך שיהיה נוח לבעלים במים ולא די במה שנוח לנותן המים. (קצוה&quot;ח סי&#039; ת&quot;ו). ועיין בהערה 165 שהבאנו מחלוקת ראשונים בנידון.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;313.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רש&quot;י. וה&lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt; חולקים ואומרים שמים שנמצאים על העור מכשירים את הבשר לפי שהוא שומר של הבשר (תוד&quot;ה ועדיין).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומסקינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; לומדים שחיבת הקדש מכשרת, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מסיפא&lt;/b&gt; של הפסוק &quot;והבשר אשר יגע&quot;, דכתיב &quot;והבשר כל טהור יאכל בשר&quot; (ויקרא ז&#039; י&quot;ט). &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;והבשר&quot;&lt;/b&gt; מיותר, ודורשים ממנו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לרבות עצים ולבונה&lt;/b&gt; של קדש.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עצים ולבונה בני אכילה נינהו?&lt;/b&gt; ומאיזה טעם הם מקבלים טומאה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא,&lt;/b&gt; משום ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חבת הקדש מכשרא להו, ומשויא להו אוכל&lt;/b&gt; (ועושה אותם לאוכל).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכא נמי, חבת הקדש מכשרתה&lt;/b&gt; בלי מים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0070_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBלזB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי חולין (פרשני)]]</div>

Micropedia bot