https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%9B_%D7%90פרשני:בבלי:חולין כ א - היסטוריית גרסאות2026-04-23T12:05:26Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%9B_%D7%90&diff=144928&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-16T10:04:18Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:04, 16 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l39">שורה 39:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 39:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת חולין (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי חולין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי חולין (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-97123:rev-144928:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%9B_%D7%90&diff=97123&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T09:03:30Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|חולין כ א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי סלקא דעתך, מחזיר דוקא</b> אמרו, הרי שמשנתנו המכשרת מליקה מהעורף אף היא מדברת בשהחזיר הסימנים, אם כן תיקשי: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי איריא מולק</b> דכשר מהעורף, והרי <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו שוחט</b> מן העורף <b style='font-size:20px; color:black;'>נמי</b> יהא כשר? שהרי מחזיר הסימנים לאחורי העורף ושחט אותם בלבד, ולא נעשה העוף טריפה קודם שחיטה על ידי שבירת המפרקת. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;143&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא לאו, שמע מינה,</b> דבני רבי חייא <b style='font-size:20px; color:black;'>אף מחזיר</b> אמרי. ואם מלק בלא שהחזיר, ודאי כשר. <b style='font-size:20px; color:black;'>ומתניתין</b> מדברת <b style='font-size:20px; color:black;'>בלא אהדר</b> הסימנים, אלא חתך השדרה והמפרקת קודם מליקת הסימנים. ולכן רק מליקה כשרה באופן הזה, אבל שחיטה באופן כזה פסולה, שהרי נטרפה קודם לכן על ידי שבירת המפרקת. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;143.&nbsp;</b> ובשחיטה אין צורך שיהא דוקא מהצואר, שהרי גם מצידי הצואר שנינו במשנה דכשרה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי ינאי: יקבלו הרובין,</b> הנערים בני רבי חייא, <b style='font-size:20px; color:black;'>את תשובתן</b>. שיש להקשות עליהם ממשנתנו, <b style='font-size:20px; color:black;'>דקתני "נמצא, כשר בשחיטה פסול במליקה. כשר במליקה פסול בשחיטה", למעוטי מאי?</b>מה באה המשנה להשמיענו? אם לומר שהצואר כשר לשחיטה ופסול למליקה, והעורף כשר למליקה ופסול לשחיטה, הרי כבר נשנה כל זה לפני כן במשנה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לאו,</b> האם לא בהכרח, שאמרה זאת המשנה <b style='font-size:20px; color:black;'>למעוטי מחזיר</b> ה<b style='font-size:20px; color:black;'>סימנים לאחורי העורף, דלא,</b> שאינו כשר במליקה, אלא צריך דוקא שיחתוך המפרקת קודם הסימנים. אף על פי שבשחיטה כשר בהחזיר הסימנים. וזה באה המשנה להשמיענו, שיש אופן נוסף שלא הוזכר לפני כן, שהוא כשר בשחיטה ופסול במליקה (ואגב הרישא נשנתה גם הסיפא, דכשר במליקה פסול בשחיטה). וקשיא לבני רבי חייא, שמכשירים המליקה בהחזיר סימנים לאחורי העורף?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן לבני רבי חייא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבה בר בר חנה: לא</b> זו באה המשנה למעט, אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>למעוטי שן וצפורן</b> המחוברים לגוף האדם, שפסולים לשחיטה, אף על פי שהמליקה מצוותה דוקא בצפורן מחוברת לגוף הכהן. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;144&nbsp;</b> וזו כונת המשנה ש"כשר במליקה", דהיינו בצפורן מחוברת, "פסול בשחיטה". <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;144.&nbsp;</b> <b>הגרי"ז</b> בספרו (פסולי המוקדשין, עמוד מז) מבאר מבאר שכאן מבוארים שני יסודות: האחד, שמליקה אינה בכלל "עבודת יד", שהרי גם השן כשרה למליקה, ובכך היא חלוקה מקמיצה, שהיא "עבודת יד", ונעשית דוקא ביד. והשני, שהמליקה בתלוש אינה חסרון <b>בהכשר העבודה</b>, אלא החסרון הוא <b>בעצם</b> <b>השם של מליקה</b>, שכל מליקה הנעשית בתלוש אינה נקראת מליקה, וכמבואר ברש"י "דלא אשכחן בכלי דמקריא מליקה". ומוכיח הגרי"ז את יסוד הדין הזה, מכך שמצינו לפי רבי מאיר, הסובר שמליקת אווזים ותרנגולים של חולין מטהרת אותם מידי נבילה, ואין זו עבודה בקדשים כלל, ובכל זאת הצריך שתהא מליקתם בעצמו של כהן, ולא בדבר אחר.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכמו שהצפורן המחוברת פסולה לשחיטה, הוא הדין שן המחוברת, ולא שהשן כשרה במליקה. ואגב הסיפא נשנתה גם הרישא, "כשר בשחיטה פסול במליקה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>שן וצפורן,</b> הא <b style='font-size:20px; color:black;'>בהדיא קתני להו</b> במשנה בפרקין, דפסולין בשחיטה. שכך שנינו "חוץ ממגל קציר והמגרה והשנים והצפורן"? ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, אמר רבי ירמיה</b>: משנתנו ד"נמצא כשר בשחיטה פסול במליקה", <b style='font-size:20px; color:black;'>למעוטי מוליך ומביא</b>, שכשר בשחיטה להוליך ולהביא את הסכין על צואר הבהמה, ואילו מליקה מצותה דוקא ללחוץ עם הצפורן על העורף ולרדת בעומק עד הסימנים. ואם הוליך והביא הצפורן על העורף, פסולה המליקה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הניחא למאן דאמר מוליך ומביא במליקה פסול</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא למאן דאמר</b> מוליך ומביא במליקה <b style='font-size:20px; color:black;'>כשר,</b> שנחלקו בזה אמוראים לקמן, <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי איכא למימר?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>בני רבי חייא סברי לה כמאן דאמר מוליך ומביא במליקה פסול</b>. ואם כן, לשיטתם, אפשר להעמיד את המשנה שבאה למעט מוליך ומביא במליקה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב כהנא: מצות מליקה</b> כך היא: <b style='font-size:20px; color:black;'>קוצץ ויורד</b> בצפורן לתוך הסימנים, ואינו עושה הולכה והובאה, <b style='font-size:20px; color:black;'>וזו היא מצותה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>סבר רבי אבין למימר: קוצץ ויורד, אין.</b> אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>מוליך ומביא, לא</b>. שהולכה והובאה פוסלת במליקה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רבי ירמיה</b> לרב אבין: לא כן, אלא, <b style='font-size:20px; color:black;'>כל שכן דמוליך ומביא במליקה כשר.</b> שמלבד אותם דברים שפסלה התורה אם עשה המליקה כשחיטה, כגון סכין וצואר, הרי כל מה שיעשה כמו בשחיטה עדיף הוא, ובכלל זה מוליך ומביא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומאי "זו היא מצותה"</b> דאמר רב כהנא, דמשמע שרק כך כשרה המליקה? <b style='font-size:20px; color:black;'>אימא, אף זו היא מצותה</b>. שגם אם לא הוליך והביא כשרה המליקה וכל שכן אם הוליך והביא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי ירמיה אמר שמואל: כל</b> מקום בצואר <b style='font-size:20px; color:black;'>הכשר בשחיטה,</b> הרי המקום שהוא <b style='font-size:20px; color:black;'>כנגדו בעורף,</b> דהיינו, "מול העורף", שהוא כנגד הצואר, <b style='font-size:20px; color:black;'>כשר במליקה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודנה הגמרא: מה בא שמואל לחדש? אם להשמיענו שכל מול העורף כשר למליקה, הרי להדיא שנינו כן במשנתנו. אלא, ודאי עיקר החידוש בדבריו הוא במה שניתן לדייק מהם שדוקא מקום הכשר בשחיטה כשר כנגדו במליקה, <b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b> המקום ה<b style='font-size:20px; color:black;'>פסול בשחיטה פסול</b> כנגדו <b style='font-size:20px; color:black;'>במליקה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>למעוטי מאי?</b> הרי ודאי לא בא למעט שלמעלה מהצואר שפסול לשחיטה כנגדו פסול למליקה. שהרי המקום הזה הוא העורף ממש ופשיטא שהוא פסול שהרי "מול העורף" נאמר בתורה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אילימא למעוטי עיקור סימנין,</b> שנעקרו הסימנים והוזזו ממקומם, שעל ידי כן נפסל הצואר מלשחוט בו, ובא שמואל לומר שהעורף שכנגדו אף הוא פסול למליקה אם נעקרו הסימנים, אין לומר כן, ד<b style='font-size:20px; color:black;'>הא תני רמי בר יחזקאל, אין עיקור סימנין</b> פוסל <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>שחיטת <b style='font-size:20px; color:black;'>עוף!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי שבעוף אפילו לענין שחיטה אינו פוסל עיקור סימנים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב פפא, למעוטי ראשו</b> של עוף, שהשחיטה פסולה בו. ובא שמואל להשמיענו שאף המליקה פסולה אם עשאה בראשו של העוף.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ראשו,</b> הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>פשיטא</b> שהוא פסול למליקה, דהא "<b style='font-size:20px; color:black;'>ממול ערפו" אמר רחמנא, ולא בראשו?!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי ראשו?</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>שיפוי ראשו</b>, בסוף הראש, שמתחיל לשפע שם לעבר מול העורף. <b style='font-size:20px; color:black;'>כגון דנקט משיפוי ראשו,</b> שהתחיל שם את המליקה, ומלק מיעוט של הסימנים, <b style='font-size:20px; color:black;'>והגרים ואזל עד דמטא תתאי</b>. המשיך בשיפוע למטה עד שהגיע למול העורף, ומלק שם רוב של הסימנים. ואף על פי שהרוב היה במקום הראוי למליקה, מכל מקום פסולה המליקה, משום שהמיעוט הראשון היה שלא במקום הכשר למליקה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודין זה מצינו גם לענין שחיטה. <b style='font-size:20px; color:black;'>וכדרב הונא אמר רב אסי.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רב הונא אמר רב אסי: הגרים שליש,</b> ששחט השליש הראשון של הסימן שלא במקום הכשר לשחיטה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אחר כך <b style='font-size:20px; color:black;'>שחט שני שליש</b> במקום הראוי לשחיטה - <b style='font-size:20px; color:black;'>פסולה!</b> והשמיענו שמואל, דכשם שהשחיטה נפסלת בגלל המיעוט הראשון שלא היה במקום כשר, אף על פי שהרוב היה במקום כשר, הוא הדין במליקה שנפסלת בכך.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי: הא דתני רמי בר יחזקאל אין עיקור סימנין</b> פוסל <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>שחיטת <b style='font-size:20px; color:black;'>עוף, לא אמרן אלא למאן</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר אין שחיטה לעוף מן התורה</b>. שנחלקו התנאים, ויש תנא האומר שהעוף אינו חייב בשחיטה מן התורה אלא מדרבנן לפי שלא נאמר בתורה אלא "וזבחת מבקרך ומצאנך", ומותר מן התורה לאכול עוף גם אם הרגו אותו על ידי דיקור או עקירת סימנים. וכיון שכל השחיטה בעוף אינה אלא מדרבנן לכן אמר רבי בר יחזקאל שעיקור הסימנים אינו פוסל בשחיטתה.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0037_L2"></nowiki><nowiki name="דףBכB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי חולין (פרשני)]]</div>Micropedia bot