https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%9B%D7%97_%D7%91 2026-04-18T18:57:16Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%9B%D7%97_%D7%91&diff=144945&oldid=prev 2020-09-16T10:06:24Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:06, 16 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l70">שורה 70:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 70:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת חולין (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי חולין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי חולין (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-97140:rev-144945:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%9B%D7%97_%D7%91&diff=97140&oldid=prev 2015-07-01T09:04:00Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|חולין כח ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שמא תאמר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נשחטיה, והדר נבדקיה,&lt;/b&gt; נבדוק אותו אחרי השחיטה למעלה ולמטה מבית השחיטה לראות אם נפסק הקנה או ניקב הוושט? אין זו בדיקה מועילה. כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דלמא&lt;/b&gt; היה שם נקב, ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במקום נקב קשחיט,&lt;/b&gt; ואחרי השחיטה לא רואים את הנקב.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שמא תאמר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נבדקיה&lt;/b&gt; כשהוא חי, על ידי שנחתוך את הבשר ונגלה את הסימנים ונראה שהם שלמים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והדר נשחטיה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי זו עצה טובה רק לבדיקת הקנה שהוא לא נטרף רק כשנפגם ברוב רוחבו, וניתן לראות בדרך זו שאין פגימה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;60&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אבל לגבי הוושט לא מועילה הבדיקה הזאת, כי: <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;60.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt; ד&quot;ה נבדקיה לקנה. וכתב &lt;b&gt;הראש&lt;/b&gt; &lt;b&gt;יוסף&lt;/b&gt;, שאף אם נקב כל שהוא היה מטריף בקנה, היה אפשר לבודקו מפני שהוא לא אדום, ובוושט אי אפשר לבדוק נקב מפני שהוא אדום.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האמר רבה: וושט,&lt;/b&gt; כיון שהקרום החיצוני שלו הוא אדום, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין לו בדיקה מבחוץ,&lt;/b&gt; כי בנקב משהו בוושט נטרפה הבהמה, ויכולה טיפת דם לסתום את הנקב, ולא מבחינים בנקב ובסתימה כי הצבע של הוושט מבחוץ אדום כמו הדם, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;61&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ולכן אין לושט בדיקה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא מבפנים,&lt;/b&gt; שהקרום הפנימי הוא לבן, ואם יש שם נקב וטיפת דם נכנסה בו, יבחינו בה. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;61.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; עיין בהערה 59 דעת &lt;b&gt;ריב&quot;א&lt;/b&gt; שהיה צריך לבדוק את העוף מספק דריסה. ולדעתו, בנקב אפשר להבחין אף מהצד החיצון של הוושט, אבל סימן הדרוסה הוא שיש אדמומית על הסימן, ובזה אי אפשר להבחין בצד החיצון של הוושט מפני שהוא אדום.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה רב יוסף בריה,&lt;/b&gt; בנו של רבא, לאביו: עדיין יש עצה. כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נבדקיה&lt;/b&gt; כשהוא חי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לקנה&lt;/b&gt; בלבד, שהוא אינו נפגם אלא אם נחתך רובו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ונשחטיה לקנה&lt;/b&gt; בלבד, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולכשריה&lt;/b&gt; בכך, שהרי בעוף אפשר לשחוט סימן אחד, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והדר&lt;/b&gt; (ואחרי כן) יעקרו את הוושט מהלחי, ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לכפוה לושט&lt;/b&gt; (יהפכו את הוושט) לצדו הפנימי הלבן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולבדקיה.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;62&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;62.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; עיין ציור בספר שיחת חולין.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבא&lt;/b&gt; על דברי בנו, רב יוסף: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חכים יוסף ברי בטרפות, כרבי יוחנן&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;63&amp;nbsp;&lt;/b&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;.&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;63.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt; כתב שני פירושים, פירוש אחד, שרבי יוחנן היה בקי במיוחד בהלכות טרפות ורב יוסף היה בקי כמוהו, ופירוש אחר, שרב יוסף היה בקי בהלכות טרפות כמו רבי יוחנן בכל התורה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ושמעינן מהא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלמא,&lt;/b&gt; קסבר רבא, שהכשיר בשחיטת הקנה בלבד, ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אחד דקאמר&lt;/b&gt; תנא דמתניתין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;או האי, או האי&lt;/b&gt; (או קנה או וושט).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנתנו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יהודה אומר: עד שישחוט&lt;/b&gt; את הוורידין.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב חסדא: לא אמר רבי יהודה&lt;/b&gt; את דבריו שצריך לשחוט גם את הוורידין בבהמה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא בעוף,&lt;/b&gt; והטעם הוא משום איסור אכילת דם, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;64&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הואיל ו&lt;/b&gt;הדרך היא להיות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;צולהו&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;65&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כולו כאחד,&lt;/b&gt; ואם לא יוציא את הדם על ידי שחיטת הוורידים, הוא ישאר בו כשיצלה. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל בהמה, כיון דמנתחה&lt;/b&gt; שאין צןלין אותה כאחת, אלא מנתחים אותה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבר אבר&lt;/b&gt; לפני הצליה, אין לחוש לכך, ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא צריך&lt;/b&gt; לשחוט את הוורידים שלה, כי גם בלעדי זה ייצא ממנה הדם. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;64.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לדעת &lt;b&gt;התוספות&lt;/b&gt;, רבי יהודה אמר שלכתחילה צריך לשחוט את הוורידים, אבל אם לא עשה כן, אין העוף נאסר אף אם צלה את כולו כאחד. (&lt;b&gt;תוס&#039;&lt;/b&gt; כז א ד&quot;ה השוחט). עיין בהערה 75 שם נביא את ראיתם. ולדעת &lt;b&gt;הרמב&quot;ן&lt;/b&gt;, רבי יהודה פוסל בדיעבד משום איסור דם, אמנם אם לא שחט את הוורידים יכול לנתח את העוף ואז הוא לא נאסר, אבל אם לא עשה כן - אסור. ועיין בהערה 54 שם הבאנו את ראיתו. ודעת &lt;b&gt;הרא&quot;ש&lt;/b&gt; כדעת הרמב&quot;ן, שאם לא שחט את הוורידים, העוף אסור, אמנם עיקר דברי רבי יהודה נאמרו לכתחילה, ורבי יהודה אומר שלכתחילה צריך לשחוט את הוורידים אף כשדעתו לנתח את העוף, כיון שהדרך לצלותו כולו כאחד וחוששים שיצלה אותו כאחד, אבל אם לא עשה כן אלא נתח אותו, העוף מותר. (רא&quot;ש סימן א&#039;). עוד כתב הרא&quot;ש, שאם צלה את העוף כולו כאחד בלא שחיטת וורידים - לא נאסר כל העוף, אלא נאסר מהבשר כדי נטילה סמוך לוורידים שהדם מהלך בהם בגוף. (רא&quot;ש סימן ג&#039;).&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;65.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לדעת &lt;b&gt;הראב&quot;ד&lt;/b&gt;, הגמרא נקטה לשון &quot;צולהו&quot; בדוקא, ואם מבשלים את העוף לא מועיל שחיטת וורידים ולא חלוקה לאיברים, אלא צריך לחתוך את כל חוטי הדם מהבשר ולמלוח אותם בנפרד. &lt;b&gt;והרשב&quot;א&lt;/b&gt; חלק על הראב&quot;ד, וכתב שהגמרא נקטה לשון &quot;צולהו&quot; לחדש שאפילו בצליה לא יצא הדם ללא שחיטת וורידים, אבל שחיטת וורידים מועילה גם בבישול (תורת הבית בית ב שער ב, כז ב) ודעת &lt;b&gt;הרא&quot;ש והר&quot;ן כהרשב&quot;א&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למימרא, דטעמא דרבי יהודה,&lt;/b&gt; שצריך לשחוט את הורידין, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום&lt;/b&gt; הוצאת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דם הוא?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והתנן: רבי יהודה אומר: עד שישחוט את הוורידין.&lt;/b&gt; ואם טעמו הוא משום הוצאת דם, אין צורך לשחוט את הורידין אלא אפשר לנקב את הוורידין!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אימא: עד שינקב את הוורידין.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומאי &quot;עד שישחוט&quot;?&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עד שינקב בשעת שחיטה,&lt;/b&gt; ולא די בכך שינקב אותם אחרי השחיטה, כי רק בשעת שחיטה הדם חם ויוצא מהניקוב.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תא שמע&lt;/b&gt; קושיא על רב חסדא מברייתא, דתניא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וורידין&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשחיטה, דברי רבי יהודה.&lt;/b&gt; ומוכח כאן שדין הוורידין הוא דוקא בשחיטה ולא בניקוב!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: גם כאן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אימא: וורידין צריך לנקבן בשעת שחיטה, דברי רבי יהודה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תא שמע&lt;/b&gt; קושיא על כך שאפשר לנקב, מברייתא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;דתניא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרו לו&lt;/b&gt; חכמים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לרבי יהודה: מאחר שלא הוזכרו וורידין&lt;/b&gt; לענין שחיטה בדבריך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; כדי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;להוציא מהן דם, מה לי בשחיטה, מה לי שלא בשחיטה&lt;/b&gt; אלא באופן אחר?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומוכיחה הגמרא: מכך ששאלו אותו למה צריך לשחוט בדוקא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מכלל&lt;/b&gt; זה אתה למד, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דרבי יהודה סבר&lt;/b&gt; שדין הוורידין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשחיטה&lt;/b&gt; דוקא הוא!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: לעולם לא שמעו חכמים מרבי יהודה שצריך לשחוט את הוורידין, אלא שמעו ממנו שצריך לנקב את הוורידין בשעת השחיטה, ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכי קאמרי ליה: מה לי לנקבן בשעת שחיטה, מה לי לנקבן שלא בשעת שחיטה&lt;/b&gt; אלא אחרי כן? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והוא סבר,&lt;/b&gt; כי רק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשעת שחיטה אתי&lt;/b&gt; (בא) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דם&lt;/b&gt; לנקב ויוצא החוצה, משום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דחיים&lt;/b&gt; (שהוא חם) עדיין, אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלא בשעת שחיטה לא אתי דם,&lt;/b&gt; משום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דקריר&lt;/b&gt; שהתקרר כבר, ושוב אינו יוצא על ידי מליחה, ויאסר כשיצלנו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומביאה הגמרא שרבי ירמיה, שלא ידע את דברי רב חסדא, הסתפק בטעמו של רבי יהודה, והאמוראים פשטו לו את ספקו כדעת רב חסדא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בעי רבי ירמיה: וורידין, לרבי יהודה,&lt;/b&gt; ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שהה בהן,&lt;/b&gt; או &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דרס בהן, מהו?&lt;/b&gt; האם רבי יהודה מצריך לשחוט את הוורידין מדין שחיטה, ולכן צריך לשחוט אותם כהלכות שחיטה, או שצריך לשחוט אותם משום הוצאת הדם, ולכן לא פוסלת בהם שהיה או דריסה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה ההוא סבא&lt;/b&gt; לרבי ירמיה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכי אמר רבי אלעזר&lt;/b&gt; בענין זה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמרי לה&lt;/b&gt; (ויש אומרים) שלא אמר ההוא סבא את הדברים לרבי ירמיה, אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה ההוא סבא לרבי אלעזר: הכי אמר רבי יוחנן: מנקבן בקוץ והן כשרים,&lt;/b&gt; כי טעמו של רבי יהודה הוא משום הוצאת הדם ולא משום הלכות שחיטה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תניא כוותיה דרב חסדא&lt;/b&gt; שדברי רבי יהודה נאמרו בעוף בלבד כדי שיוציא את הדם, דתניא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שחט שני חצאי סימנין בעוף&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פסול,&lt;/b&gt; שאין כאן רוב, ואפילו לא של סימן אחד. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואין צריך לומר בבהמה. רבי יהודה&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אומר: בעוף&lt;/b&gt; אין השחיטה כהלכה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עד שישחוט את הוושט ואת הוורידין&lt;/b&gt; הסמוכים לוושט.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומוכח שכל דינו של רבי יהודה נאמר רק בעוף, ומשום הוצאת הדם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנתנו: השוחט &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חצי אחד בעוף&lt;/b&gt; - שחיטתו פסולה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איתמר: רב אמר: מחצה&lt;/b&gt; סימן שחוט &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על מחצה&lt;/b&gt; סימן בלתי שחוט, הרי זה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כרוב&lt;/b&gt; סימן שחוט.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והניחה הגמרא שרב אמר זאת לענין שחיטה, שאם שחט חצי סימן נחשב הדבר כאילו רוב הסימן נשחט, והרי זו שחיטה כהלכתה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב כהנא אמר: מחצה על מחצה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינו כרוב.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומבארת הגמרא את המחלוקת:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב אמר מחצה על מחצה כרוב,&lt;/b&gt; שכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכי אמר ליה רחמנא למשה&lt;/b&gt; כשמסר לו הלכות שחיטה &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;66&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בעל פה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא תשייר רובא&lt;/b&gt; של סימן בלתי שחוט. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;66.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לשון &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;. ומשמע מלשונו, שהגמרא התייחסה כאן רק להלכה למשה מסיני שנאמרה לגבי שחיטה. אך &lt;b&gt;הרשב&quot;א&lt;/b&gt; כתב, שהגמרא התייחסה לדין &quot;רובו ככולו&quot; שבכל מקום, שלדעת רב אין צריך רוב אלא שלא יהיה רוב נגדו. והביא ראיה לדעתו מהסוגיא שלפנינו, שהביאה ראיה מתנור שחלקו לשנים. ועיין בהערה 73.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב כהנא אמר: מחצה על מחצה אינו כרוב,&lt;/b&gt; שכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכי אמר ליה רחמנא למשה: שחוט רובא&lt;/b&gt; של סימן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומביאה הגמרא סימן לסדר הקושיות מכמה מקומות על דברי רב:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סימן: חצי, קטינא, גרגרת, פגימה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנן,&lt;/b&gt; שנינו במשנתנו, השוחט &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חצי&lt;/b&gt; סימן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אחד בעוף, ואחד וחצי בבהמה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שחיטתו פסולה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי אמרת&lt;/b&gt; כרב ששחיטת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מחצה על מחצה&lt;/b&gt; של סימן דינו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כרוב, אמאי פסול? הא עבד ליה&lt;/b&gt; שחיטת מחצה, שדינה הוא כדין שוחט &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רוב,&lt;/b&gt; שהרי זו היא השחיטה הנצרכת לפי רב!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: מהתורה השחיטה כשרה במחצה על מחצה, והפסול במשנתנו הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מדרבנן,&lt;/b&gt; שחששו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דלמא לא אתי למעבד פלגא&lt;/b&gt; (שמא לא יעשה חצי) ולכן אסרו לאכול משחיטה זו. אבל אין הבשר מטמא טומאת נבלה &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;67&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;67.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;. ונראה שהיה קשה לו, מדוע לא אמר רב במפורש שמדאורייתא מחצה על מחצה כרוב? ולכן אמר רש&quot;י שאף מדרבנן מחצה על מחצה הוא כרוב לענין טומאה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי קטינא: תא שמע&lt;/b&gt; ראיה שמחצה על מחצה אינו חשוב כרוב מהלכות טומאה וטהרה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;נאמר בתורה שתנור חרס שנטמא אין לו תקנה להטהר אלא בנתיצה, וכדברי הכתוב &quot;תנור וכירים יתץ, טמאים הם&quot; (ויקרא יא לה). אך כאשר שוברים את התנור ונשאר חלק שהוא רובו של התנור כשהוא שלם, אין חלק זה נחשב למנותץ, והוא נשאר בטומאתו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אומרת הברייתא: תנור טמא ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חלקו לשנים, והן&lt;/b&gt; שני חלקים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שוין&lt;/b&gt; בגודלם לפי ראות העין, הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שניהם טמאין&lt;/b&gt; מספק, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לפי שאי אפשר לצמצם&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;68&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ולדעת בבירור שיהיו שני החלקים שוים, ועל כל חלק יש לנו ספק שמא הוא רוב התנור. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;68.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; במסכת &lt;b&gt;בכורות&lt;/b&gt; (יז א) נחלקו תנאים בדין בהמה שמולידה בפעם הראשונה שני וולדות ויצאו ראשיהם בבת אחת. לדעת רבי יוסי הגלילי, שניהם קדושים בקדושת בכורה, ולרבנן רק אחד מהם קדוש מפני שאחד יצא לפני השני, אלא שאי אפשר לצמצם ולדעת מיהו. והגמרא שם הסתפקה לדעת רבנן על דברים שבני אדם מודדים אותם ורואים ששני החלקים שוים, האם גם שם אומרים שאין אפשרות למדוד במדויק ולברר ששני החלקים שוים? ומוכיחה הגמרא מברייתא זו, האומרת שאי אפשר לצמצם ולדעת ששני החלקים שוים, שאף בידי אדם אי אפשר לצמצם. ודוחה הגמרא ראיה זו, ואומרת, שכלי חרס שנשבר יש לו גומות וחתיכות שבולטות במקום השבירה, ואי אפשר לדעת ששני החלקים שוים, אבל במקומות אחרים אפשר לצמצם. ומסקנת הגמרא שם, שלרבנן אי אפשר לצמצם אף בידי אדם. &lt;b&gt;והתוספות&lt;/b&gt; מוכיחים מסוגיתנו, שההלכה היא שאפשר לצמצם בידי אדם, שהרי למאן דאמר מחצה על מחצה כרוב מותר לאכול מהשחיטה, ואם אי אפשר לצמצם איך נתיר? הרי יש להסתפק שמא לא שחט רוב! ומביאים התוספות דעה הסוברת שההלכה היא שאי אפשר לצמצם אף בידי אדם, והמתיר בשוחט מחצה על מחצה מתיר משום ספק ספיקא, שמא שחט את הרוב ואם לאו שמא שחט מחצה ושחיטתו כשרה. לפי דעה זו הקשה &lt;b&gt;רע&quot;א&lt;/b&gt;, למה יהיו שני החלקים של התנור טמאים ולא נטהר אותם משום ספק ספיקא, אולי חלק זה הוא המיעוט, ואם לאו, אולי הוא רק חצי מהתנור והוא טהור! ותירץ, שמוכרחים לומר שמדובר בספק טומאה ברשות היחיד, וספקו טמא אפילו כשיש ספק ספיקא. (תוספות רע&quot;א כלים פי&quot;ב מ&quot;ו).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומדייק רב קטינא מהברייתא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא&lt;/b&gt; אילו היה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אפשר לצמצם&lt;/b&gt; ולקבוע ששני החלקים שוים, אז היו שניהם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טהורין.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומכאן קשה לרב: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמאי טהורין&lt;/b&gt; הם? והרי כיון שמחצה חשוב כרוב, אם כן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זיל הכא איכא רובא,&lt;/b&gt; כאשר תלך לכאן, לחלק אחד של התנור, הרי יש לו דין של רוב תנור שנשאר שלם, והוא טמא, וכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זיל הכא,&lt;/b&gt; לחלקו השני של התנור, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איכא רובא!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב פפא&lt;/b&gt; תירוץ: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תרי רובי בחד מנא ליכא&lt;/b&gt; (אין מקום להגיד על שני חלקי כלי אחד, שכל אחד מהם הוא רוב הכלי), לפי שלכל רוב יש כנגדו מיעוט, וזה תרתי דסתרי לטמאות את שני חצאי הכלי (שעליהם אנו דנים), כדין רוב הכלי. ולכן שניהם נחשבים כחצי בלבד, ולא כמו רוב. אבל לענין שחיטה אפשר להחשיב את החצי השחוט לרוב, ואת השאר למיעוט, כי על החצי שלא נשחט אין אנו דנים, ואין בו נפקא מינה לדינא, ואין כאן סתירה למה שנחשב חציו כאילו נשחט רובו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0054_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBכטB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי חולין (פרשני)]]</div>

Micropedia bot