Wikiboss: Try fix category tree

2020-09-16T10:03:41Z

Try fix category tree

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:03, 16 בספטמבר 2020
שורה 64:		שורה 64:
	==דרשני המקוצר==		==דרשני המקוצר==

			{{תבנית:ניווט מסכת חולין (פרשני)}}
	{{תבנית:ניווט מסכת חולין (פרשני)}}		{{תבנית:ניווט מסכת חולין (פרשני)}}

	[[קטגוריה:בבלי חולין (פרשני)]]		[[קטגוריה:בבלי חולין (פרשני)]]

Wikiboss: Try fix category tree

2020-09-16T09:34:15Z

Try fix category tree

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:34, 16 בספטמבר 2020
שורה 64:		שורה 64:
	==דרשני המקוצר==		==דרשני המקוצר==

			{{תבנית:ניווט מסכת חולין (פרשני)}}

	[[קטגוריה:בבלי חולין (פרשני)]]		[[קטגוריה:בבלי חולין (פרשני)]]

Micropedia bot: Automatic page editing

2015-07-01T11:35:16Z

Automatic page editing

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:35, 1 ביולי 2015
שורה 5:		שורה 5:
	==חברותא==		==חברותא==

	<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן:</b> ~~<img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'>~~  <b style='font-size:20px; color:black;'>סכין שיש בה פגימות הרבה</b> ואפילו אם הפגימות הן מהסוג שנקרא "מסוכסכת", שאילו היתה רק פגימה אחת כזו היתה הסכין כשרה, הרי אם הן שתים <b style='font-size:20px; color:black;'>תידון</b> הסכין <b style='font-size:20px; color:black;'>כמגירה</b>, כאילו הפגימות הן מהסוג הפוסל את הסכין אפילו בפגימה אחת ולהלן יתבארו הדברים.</span>		<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן:</b>  <b style='font-size:20px; color:black;'>סכין שיש בה פגימות הרבה</b> ואפילו אם הפגימות הן מהסוג שנקרא "מסוכסכת", שאילו היתה רק פגימה אחת כזו היתה הסכין כשרה, הרי אם הן שתים <b style='font-size:20px; color:black;'>תידון</b> הסכין <b style='font-size:20px; color:black;'>כמגירה</b>, כאילו הפגימות הן מהסוג הפוסל את הסכין אפילו בפגימה אחת ולהלן יתבארו הדברים.</span>
	<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>סכין <b style='font-size:20px; color:black;'>שאין בה אלא פגימה אחת</b> הרי אם הפגימה הזאת "<b style='font-size:20px; color:black;'>אוגרת "</b>הרי הסכין <b style='font-size:20px; color:black;'>פסולה,</b> ואם היא <b style='font-size:20px; color:black;'>מסוכסכת</b> הסכין <b style='font-size:20px; color:black;'>כשרה</b></span>		<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>סכין <b style='font-size:20px; color:black;'>שאין בה אלא פגימה אחת</b> הרי אם הפגימה הזאת "<b style='font-size:20px; color:black;'>אוגרת "</b>הרי הסכין <b style='font-size:20px; color:black;'>פסולה,</b> ואם היא <b style='font-size:20px; color:black;'>מסוכסכת</b> הסכין <b style='font-size:20px; color:black;'>כשרה</b></span>
	<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודנה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>היכי דמיא "אוגרת</b>" <b style='font-size:20px; color:black;'>היכי דמיא "מסוכסכת"?</b> האיך היא צורת פגימות אלו?</span>		<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודנה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>היכי דמיא "אוגרת</b>" <b style='font-size:20px; color:black;'>היכי דמיא "מסוכסכת"?</b> האיך היא צורת פגימות אלו?</span>

Micropedia bot: Automatic page editing

2015-07-01T09:03:20Z

Automatic page editing

דף חדש

{{פרשני}}

{{מקור|חולין יז ב}}

==חברותא==

תנו רבנן: <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'>  סכין שיש בה פגימות הרבה ואפילו אם הפגימות הן מהסוג שנקרא "מסוכסכת", שאילו היתה רק פגימה אחת כזו היתה הסכין כשרה, הרי אם הן שתים תידון הסכין כמגירה, כאילו הפגימות הן מהסוג הפוסל את הסכין אפילו בפגימה אחת ולהלן יתבארו הדברים.
 וסכין שאין בה אלא פגימה אחת הרי אם הפגימה הזאת "אוגרת "הרי הסכין פסולה, ואם היא מסוכסכת הסכין כשרה
 ודנה הגמרא: היכי דמיא "אוגרת" היכי דמיא "מסוכסכת"? האיך היא צורת פגימות אלו?
 ומשנינן: אמר רבי אליעזר: "אוגרת" היא פגימה שיש לה שני חודים משתי רוחות בשני קצות הפגימה (ולשון "אוגרת" הוא משום שהפגימה אוגרת לתוכה את הצפורן שעוברת על הסכין כדי לבדוק אותה, בין שני חודיה).
 "מסוכסכת" היא פגימה שיש לה חוד אחד בלבד מרוח אחת של הפגימה ובקצה השני הוחלקה הפגימה במשחזת ואין שם חוד (ו"מסוכסכת" מלשון "סכסוך" שעל ידי הפגימה הסכין נתקלת בבשר).
 ומקשינן: מאי שנא פגומה משתי רוחות שאנו אומרים שהסכין פסולה משום דמורשא קמא, החוד הראשון שבקצה הפגימה, מחליש, חותך את העור והבשר בתחילה, ומורשא בתרא, החוד השני, בזע, קורע אחר כך את הסימנים שבצואר הבהמה. אם כן, גם אם היתה פגומה מרוח אחת נמי תיפסל הסכין, משום דחורפא דסכינא, החלק החד והבלתי פגום מהסכין, מחליש תחילה את העור והבשר, ומורשא בזע, החוד הבודד של הפגימה מגיע אחר כך לסימנים, וקורע אותם?
 ומתרצינן: זה שאנו מכשירים ב"מרוח אחת", הוא דוקא באופן דקאי ארישא דסכינא. שהפגימה נמצאת מיד בתחילת הסכין, והיא חותכת רק את העור והבשר, ואילו הסימנים נחתכים על ידי יתר הסכין שהוא חלק.
 ומקשינן: סוף סוף תיפסל השחיטה גם ב"מרוח אחת", דכי אזלא מחלשא, בהולכת הסכין על הצואר היא חותכת העור והבשר, וכי אתא בזע, ואחר כך בהבאתו חזרה של הסכין על הצואר יפגע שוב החוד הבודד של הפגימה בסימנים, ויקרע אותם?
 ומתרצינן: כגון שהוליך ולא הביא, ששחט על ידי הולכת הסכין בלבד! כך שהפגימה אינה עוברת על הצואר יותר מפעם אחת.  128  אמר רבא: ג' מדות בסכין. שלשה סוגי פגימות יתכנו בסכין:

  128.  כללו של דבר: הדין הזה שהפגימה "מסוכסכת" אינה פוסלת את הסכין, נאמר רק אם נתמלאו שני תנאים א. שהפגימה תהיה בראש הסכין ב. שישחוט בהולכה בלבד בלא הבאה. בנוסף לזה צריך גם שלא יהיה בסכין יותר מפגימה אחת "מסוכסכת" שאם יהיו בה שתי פגימות כאלה הרי שוב יש לומר כקושית הגמרא, שהפגימה הראשונה מחלישה והשניה קורעת את הסימנים. וזה ביאור הברייתא דלעיל "סכין שיש בה פגימות הרבה תידון כמגירה", שאפילו אם הפגימות הן מהסוג של "מסוכסכת", הן פוסלות את הסכין כשהן יותר מאחת, כאמור. 
 א. אוגרת, לא ישחוט בסכין בעל פגימה זו. ואם שחט, שחיטתו פסולה.
 ב. מסוכסכת, לא ישחוט בה לכתחילה, שמא יעשה הולכה והבאה בסכין ואז תיפסל השחיטה כאמור לעיל. ואם שחט, שחיטתו כשרה.
 ג. עולה ויורד בסכין, דהיינו שהיתה פגימה גדולה בסכין והחליק את שני חודי הפגימה במשחזת ונעשה אותו מקום נמוך יותר ועל ידי כן נראה להב הסכין כיורד ועולה, שוחט בה לכתחילה.
 אמר ליה רב הונא בריה דרב נחמיה לרב אשי: אמרת לן משמיה דרבא, מסוכסכת פסולה.
 והא תניא: מסוכסכת כשרה?
 ומתרצינן: לא קשיא.
 כאן, מה שאמר רבא דפסולה, שהוליך והביא את הסכין, שעל ידי כן נפסלת השחיטה כאמור לעיל, כאן, ברייתא דקתני כשרה כשהוליך ולא הביא.
 אמר ליה רב אחא בריה דרב אויא לרב אשי: דמיא לסאסאה, סכין שאינה חלקה לגמרי אבל אין בה פגימה ממש כמו השיער שבראש השבלים שיש בו פגימות קלות, מאי?האם כשרה הסכין? אמר ליה רב אשי: מאן יהיב לן מבשריה ואכלינן! מי יתן לנו מהבשר שנשחט בסכין זו ונאכל אותו, כלומר שהסכין כשרה לכתחילה.
 אמר רב חסדא: מנין לבדיקת סכין כדי לראות אם אין בה פגימה, שחייבים בה מן התורה? שנאמר אצל שאול שאמר "ושחטתם בזה ואכלתם". ולשון "בזה" משמע שישחטו בסכין שהוא בדק להם.
 ומקשינן: למה לן קרא לבדיקת סכין? פשיטא! כיון דכי נקב אם יש פגם בסכין ועל ידי כן היא מנקבת את הושט, טריפה היא, אם כן בעיא בדיקה?
 ומתרצינן: לחכם קאמרינן, שחייבים לתת לחכם לבדוק את הסכין, זה אנו צריכים ללמוד מהמקרא, שמצינו ששאול בדק הסכין.
 ומקשינן: והאמר רבי יוחנן, לא אמרו חכמים שצריך להראות סכין לחכם אלא מפני כבודו של חכם, ואינו חיוב מן התורה כדי שנלמדנו מהקרא?
 ומתרצינן: אכן מדרבנן הוא, וקרא שילפינן מיניה שיש להראות הסכין לחכם, אסמכתא בעלמא הוא.
 במערבא בדקו לה לסכין בשימשא. מסתכלים על חוד הסכין ממול השמש לראות היטיב אם אין בה פגימה.  129  בנהרדעא בדקו לה במיא, היו מוליכים הסכין על המים כשהלהב כלפי מטה ונוגע קלות במים ואם יש פגימה נראה כאילו הוא עושה חריץ במים בדרך הליכתו.  130 

  129.  פירוש אחר - שמים את הסכין מול השמש כדי שיווצר על ידה צל ואם יש פגימה בסכין ניכר הדבר על הצל לפי שהשמש נכנסת דרך הפגימה ופוגמת את הצל.   130.  פירוש אחר - מחזיק את הסכין בשיפוע כשהלהב כלפי מעלה ומטיף עליה טפת מים בקצה העליון ואם יש פגימה רואים שהמים נעצרים בתוכה. 
 רב ששת בדק לה בריש לישניה. מעביר את הסכין על קצה לשונו להרגיש אם יש בה פגימה.
 רב אחא בר יעקב בדק לה בחוט השערה שהיה מעביר על הסכין ומרגיש אם היא מתעכבת בפגימה.
 בסורא אמרי, בישרא אכלה, הסכין של השחיטה נועדה לחיתוך בשר של הסימנים, בישרא לבדקה, על כן יש לבדוק אותה על הבשר של הלשון או של האצבע, שהיא הבדיקה הנכונה. שאם הוא מרגיש שהבשר נתקל בפגימה כך יתקל בה הבשר של הסימנים והשחיטה נפסלת בכך. אבל אם יבדוק על דבר אחר הרי שהבדיקה לא תהיה נכונה שאם הוא קשה יותר מהבשר אז הוא יעבור על הפגימה מבלי שיורגש. וכן אם יהיה רך יותר מהבשר הרי שגם פגימה קלה תורגש עליו ואף על פי שפגימה כזאת אינה פוסלת עדיין את השחיטה.
 אמר רב פפא: סכין צריכא בדיקה אבישרא ואטופרא, על בשר האצבע ועל הצפורן,  131  ואתלתא רוחתא. בודק הסכין בשלש צדדיה דהיינו באמצע החוד ובשני צידי החוד שגם אם הפגימה היא בצד הסכין היא קורעת את הסימן.

  131.  לפי האמור לעיל הרי שהבדיקה על הבשר היא מחמת הושט שדומה ברכותו לבשר ועל הצפורן מחמת הקנה שדומה לו שהוא יותר קשה - תוס'. 
 אמר ליה רבינא לרב אשי, אמר לן רב סמא ברה דרב משרשיא משמך, דאמרת ליה משמיה דרבא, צריכא בדיקה אבישרא, ואטופרא, ואתלתא רוחתא.
 אמר ליה רב אשי לרבינא: אבישרא ואטופרא אמרי, ואתלתא רוחתא לא אמרי.
 איכא דאמרי, כך אמר רב אשי: אבישרא ואטופרא ואתלתא רוחתא אמרי. אבל משמיה דרבא לא אמרי, אלא מעצמי אמרתי כן.
 רבינא ורב אחא בריה דרבא הוו יתבי קמיה דרב אשי. אייתו סכין לקמיה דרב אשי לבדקה, אמר ליה רב אשי לרב אחא בריה דרבא: בידקא! בדוק את הסכין הזאת, בדקה רב אחא אטופרא ואבישרא ואתלתא ר וחתא.
 אמר ליה רב אשי: יישר! יפה עשית. וכן אמר רב כהנא שכך צריך לבדוק.
 רב יימר אמר: אטופרא ואבישרא צריכא. אבל אתלתא רוחתא לא צריכא! שגם אם יש פגימה בצידי הסכין אינה פוסלת, לפי שחוד הסכין חותך ראשונה את הסימן ומיד הוא מתרחב וצידי הסכין אינם נוגעים בו.
 וראיה לדבר: מי לא אמר רבי זירא אמר שמואל, ליבן סכין באש ושחט בה שחיטתו כשרה, ולא אומרים שחום הסכין שורף את הסימנים ונטרפה לפני החיתוך של הסכין, לפי שחידודה קודם לליבונה! הסכין מקדימה לחתוך לפני שהחום יגרום לכוית הסימנים.
 ומסיק רב יימר: וקשיא לן, האיכא צדדין של הסכין הנוגעים בשני חלקי הסימן החתוך, לפני גמר השחיטה, ונעשית טריפה בכך שהרי הם שורפים ומנקבים את הסימנים?
 ואמרינן, בית השחיטה מרווח רווח, מתרחב הוא מיד עם חיתוכו על ידי חוד הסכין וצידי הסכין כלל אינם נוגעים בסימנים.
 הכא נמי אין צורך לבדיקת צידי הסכין, כיון דבית השחיטה מרווח רווח. וכאמור לעיל.
 אמר רב הונא בר קטינא אמר רבי שמעון בן לקיש: שלש פגימות הן! שלשה דברים יש שבהן הפגימה פוסלת ושעור הפגימה שוה בשלשתם.
 א. פגימת עצם בקרבן פסח שאם עשה פגימה בעצם עבר על הלאו של "עצם לא תשברו בו".
 ב. פגימת אוזן בבכור שעל ידי הפגימה נעשה הבכור בעל מום ואפשר לשחוט אותו מחוץ למקדש.
 ג. פגימת מום בקדשים בקרבנות שהן נקבות שנעשים בעלי מום על ידי פגימה באיברים שאין הפגימה ניכרת בהן ונפסלים על ידי כן מהקרבה.  132 

  132.  עיין רש"י למה לא נכללו בכור וקדשים בכלל אחד. 
 ורב חסדא אמר: אף פגימת סכין שיעור פגימתה שוה לכל אלו.
 ואידך, האמורא הראשון שלא מנה פגימת סכין, משום שבחולין לא קא מיירי.
 וכולן, שיעור פגימתן הוא כדי פגימת המזבח שהמזבח שנפגם אחד מאבניו פסול הוא להקריב עליו.
 

 <nowiki name="HtmpReportNum0032_L2"></nowiki><nowiki name="דףBיחB-Bא"></nowiki> 


==דרשני המקוצר==

[[קטגוריה:בבלי חולין (פרשני)]]

פרשני:בבלי:חולין יז ב - היסטוריית גרסאות

Wikiboss: Try fix category tree

Wikiboss: Try fix category tree

Micropedia bot: Automatic page editing

Micropedia bot: Automatic page editing