https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%96_%D7%91
פרשני:בבלי:חולין ז ב - היסטוריית גרסאות
2026-04-23T12:01:10Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.43.0
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%96_%D7%91&diff=144903&oldid=prev
Wikiboss: Try fix category tree
2020-09-16T10:01:13Z
<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:01, 16 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l82">שורה 82:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 82:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת חולין (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{תבנית:ניווט מסכת חולין (פרשני)}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{תבנית:ניווט מסכת חולין (פרשני)}}</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי חולין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי חולין (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-144868:rev-144903:php=table -->
</table>
Wikiboss
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%96_%D7%91&diff=144868&oldid=prev
Wikiboss: Try fix category tree
2020-09-16T09:31:40Z
<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:31, 16 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l82">שורה 82:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 82:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת חולין (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי חולין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי חולין (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-97098:rev-144868:php=table -->
</table>
Wikiboss
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%96_%D7%91&diff=97098&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T09:02:46Z
<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|חולין ז ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חבטינהו</b> את השעורים בנפה לנקותם, ולא הועיל. ועדיין <b style='font-size:20px; color:black;'>לא אכל.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>נקרינהו</b> לשעורים בידיים לנקותן מאבנים ומפסולת, ועדיין <b style='font-size:20px; color:black;'>לא אכל.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר להו</b> רבי פנחס בן יאיר: <b style='font-size:20px; color:black;'>דלמא</b> השעורים, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא מעשרן?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>עשרינהו</b> לשעורים, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואכל</b> מהם החמור. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;36&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> רבי פנחס: בהמה <b style='font-size:20px; color:black;'>ענייה זו הולכת לעשות רצון קונה</b> במצות פדיון שבויים, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואתם מאכילין אותה טבלים?!</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;36.&nbsp;</b> מקשה <b>המהרש"א</b> אמאי לא יועיל גבי החמור נותן עיניו בצד זה ואוכל בצד אחר. ודבריו תמוהין, שהרי החמור אינו בעלים לעשרן, ועוד הרי בהמה הוא ואינו יכול לעשר ולא חל מעשרותיו בשום פנים. וכתב ה"<b>אגרות</b> <b>משה</b>", דמצוה למחוק קטע זה של המהרש"א, דודאי לא כתבו לקושיא זו מעולם, ותלמיד טועה הכניסו. הערות למסכת חולין מהגרי"ש אלישיב (כתב יד).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיינו הא דאמרינן "בהמתן של צדיקים אין הקדוש ברוך הוא מביא תקלה על ידן".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ומי מיחייבא</b> מאכל בהמה הנלקח מעם הארץ לעשרו משום דמאי? <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;37&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;37.&nbsp;</b> וליכא למימר שהיה טבל והבהמה ידעה מכך, ובודאי טבל נאסרה, דהרי לבהמה גופה ליכא איסור אכילה, אלא שאין הקדוש ברוך הוא מביא לבעליה תקלה על ידה, וכיון דלרבי פנחס היה הטבל ספק, היה לה לאכול. <b>מהרש" א</b>.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והתנן: הלוקח</b> פירות מן עם הארץ שלא לצורך אכילה אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>לזרע</b>, ולהאכיל <b style='font-size:20px; color:black;'>לבהמה, וקמח ל</b>עבד בו <b style='font-size:20px; color:black;'>עורות, ושמן לנר, ושמן לסוך בו את הכלים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>פטור</b> מהדמאי, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;38&nbsp;</b> שהרי מן הדין יש לסמוך על כך שרוב עמי הארץ מעשרים הם, ורק רבנן הוא דגזור, ודוקא לאכילת אדם גזרו. וכיון שפירות דמאי שנלקחו לצורך אכילת בהמה פטורים מן המעשר, תקשי אמאי לא אכל החמור? <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;38.&nbsp;</b> אבל טבל ודאי אסור בכל אלו, שכל הנאה של כילוי אסורה בו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>התם, הא אתמר עלה</b> דההיא מתניתין: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יוחנן: לא שנו</b> דפטור מדמאי, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא שלקחן</b> מעם הארץ <b style='font-size:20px; color:black;'>מתחלה ל</b>שם אכילת <b style='font-size:20px; color:black;'>בהמה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל, אם <b style='font-size:20px; color:black;'>לקחן מתחלה ל</b>שם אכילת <b style='font-size:20px; color:black;'>אדם, ו</b>אחר כך <b style='font-size:20px; color:black;'>נמלך עליהם</b> להאכילם <b style='font-size:20px; color:black;'>לבהמה, חייב לעשר</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וראיה לרבי יוחנן: <b style='font-size:20px; color:black;'>והתניא, הלוקח</b> פירות <b style='font-size:20px; color:black;'>דמאי מן השוק לאכילה, ונמלך עליהם</b> לשנותם <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>מאכל <b style='font-size:20px; color:black;'>בהמה, הרי זה לא יתן לא לפני בהמתו, ולא לפני בהמת חברו, אלא אם כן עישר.</b> והנך שעורים שנתנום לפני החמור, לקחום מתחלה לאדם, ומשום הכי לא אכל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שמע רבי</b> שבא רבי פנחס, <b style='font-size:20px; color:black;'>נפק לאפיה. אמר ליה</b>: אם <b style='font-size:20px; color:black;'>רצונך</b> הוא, <b style='font-size:20px; color:black;'>סעוד אצלי</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו</b> רבי פנחס: <b style='font-size:20px; color:black;'>הן!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>צהבו פניו</b> של רבי מתוך שמחה, מפני שלא היה רגיל רבי פנחס ליהנות משל אחרים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו</b> רבי פנחס לרבי: <b style='font-size:20px; color:black;'>כמדומה אתה שמודר הנאה מישראל אני?</b> לא כן הוא. שהרי <b style='font-size:20px; color:black;'>ישראל קדושים הן.</b> וודאי ראויים הם ליהנות מהם. אבל, זה שאין דרכי ליהנות מהם, הוא משום ש<b style='font-size:20px; color:black;'>יש</b> מי ש<b style='font-size:20px; color:black;'>רוצה</b> להנות אחרים משלו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואין לו</b> יכולת לכך, ואיני רוצה להכביד עליו. <b style='font-size:20px; color:black;'>ויש</b> מי <b style='font-size:20px; color:black;'>שיש לו</b> יכולת בידו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואינו רוצה</b> בכך, ואף על פי שקורא לי לסעוד אצלו, בלבו אינו חפץ. וממנו איני רוצה להנות משום <b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב</b> (משלי כג) <b style='font-size:20px; color:black;'>"אל תלחם את לחם רע עין, ואל תתאו</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>למטעמותיו. כי כמו שער בנפשו, כן הוא. אכול ושתה יאמר לך, ולבו בל עמך".</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;39&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;39.&nbsp;</b> ופירושו: "אל תלחם", כלומר "אל תסעוד", שלחם לשון סעודה הוא. ו"כמו שער בנפשו", כאילו אתה פותח שער בנפשו כשתאכל אצלו. ויש אומרים לשון מרירות הוא. כמו "כתאנים השוערים". לשון שערוריה (<b>רש"י ירמיה</b>). כלומר, שאתה מצערו בכך. ואפילו הכי קרי להו "קדושים" שסוף סוף נותן מפני הבושה. <b>תוס'</b>.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואסיק רבי פנחס לדבריו: אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>אתה, רוצה</b> אתה באמת להנות אותי. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>גם <b style='font-size:20px; color:black;'>יש לך</b> יכולת בידך! שהרי רבי עשיר מופלג היה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והמשיך רבי פנחס בן יאיר, ואמר: <b style='font-size:20px; color:black;'>מיהא השתא, מסרהיבנא</b> (ממהר אני), <b style='font-size:20px; color:black;'>דבמלתא דמצוה</b> של פדיון שבויים <b style='font-size:20px; color:black;'>קא טרחנא,</b> ואין לי פנאי לסעוד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל, <b style='font-size:20px; color:black;'>כי הדרנא</b> לשוב מהמצוה, <b style='font-size:20px; color:black;'>אתינא,</b> ו<b style='font-size:20px; color:black;'>עיילנא לגבך.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כי אתא</b> רבי פנחס בחזרתו מפדיון השבויים למקומו של רבי, <b style='font-size:20px; color:black;'>איתרמי</b> ד<b style='font-size:20px; color:black;'>על בההוא פיתחא</b> של בית רבי, <b style='font-size:20px; color:black;'>דהוו קיימין ביה</b> באותו פתח <b style='font-size:20px; color:black;'>כודנייתא חוורתא</b> (פרדות לבנות) של רבי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> רבי פנחס: <b style='font-size:20px; color:black;'>מלאך המות בביתו של זה, ואני אסעוד אצלו?!</b> שפרדות אלו כשהן בועטות באדם מכתן קשה ואינה מתרפאת, כמבואר להלן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שמע רבי</b> דברי רבי פנחס, <b style='font-size:20px; color:black;'>נפק לאפיה. אמר ליה: מזבנינא להו</b> לפרדות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רבי פנחס: כי היכי דאסור לך להחזיקן, כן אסור לאחרים, דכתיב "<b style='font-size:20px; color:black;'>ולפני עור לא תתן מכשול"</b> הלכך, אסור לך למוכרם. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;40&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;40.&nbsp;</b> וכן אסור למכרם לגויים, מפני שאין מוכרים להם בהמה גסה. <b>רש"י</b>. ומקשים על רש"י, דהא איתא במסכת עבודה זרה שעל ידי סרסור מותר למכור בהמה גסה לגוי, כי הא דאסור למכור בהמה גסה לגוי הוא משום שמא ימכור לו בערב שבת סמוך לשבת, וירצה הגוי לנסותו, ויהיה כבר שבת ויהיה עליו משא, ותשמע הבהמה קולו של המוכר הישראל שמכירו, ותלך מחמתו, ונמצא מחמר בשבת. אבל כשהסרסור מטפל במכירתו, אין חשש זה. ומתרץ הגאון <b>ר' יהושע לייב דיסקין</b>, דתנן בע"ז שם שאסור להעמיד בהמה בפונדק של גויים משום שחשודים על הרביעה, ומקשה הגמרא אם כן, איך מוכרים להם בהמה, הא יש בזה משום לפני עור שמכשילם ברביעה, ומשני, שאינם רובעים בהמת עצמם, משום שבהמה שנרבעה אינה יכולה להתעבר עוד, ומשום הפסד ממונם אינם רובעים. ולכן, כאן שמדובר בפרדות שאינן יולדות, הרי חזר החשד ונמצא שאסור למכור אלו כלל לגוי, ואף ע"י סרסור דליכא משום נסיוני ומחמר בשבת, גם אסור, כי כאן אסור משום לפני עור מצד רביעה. הערות למסכת חולין מהגרי"ש אלישיב (כתב יד).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אמר ליה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מפקרנא להו!</b> ואשלחן ליערות דעלמא להפקר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אמר ליה רבי פנחס: כל שכן שאסור לעשות כן. דהא <b style='font-size:20px; color:black;'>מפשת היזקא</b> דידהו. כי מתוך שאינן נשמרות הרי הן מזיקות יותר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אמר ליה: <b style='font-size:20px; color:black;'>עקרנא להו</b> שלא יוכלו לבעוט. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;41&nbsp;</b> אמר ליה רבי פנחס: גם זה אסור, משום ד<b style='font-size:20px; color:black;'>איכא</b> איסור <b style='font-size:20px; color:black;'>צער בעלי חיים.</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;41.&nbsp;</b> וליתא בזה משום "בל תשחית" מאחר שעדיין יהיו ראויות לדישה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אמר ליה: <b style='font-size:20px; color:black;'>קטילנא להו!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אמר ליה: <b style='font-size:20px; color:black;'>איכא</b> איסור משום "<b style='font-size:20px; color:black;'>בל תשחית!"</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הוה</b> רבי <b style='font-size:20px; color:black;'>קא מבתש ביה</b> (הפציר בו) <b style='font-size:20px; color:black;'>טובא</b>, שבכל זאת יסעוד אצלו, ולא נענה לו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>גבה טורא בינייהו,</b> כאילו התרומם הר גבוה ביניהם, והבדילן. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;42&nbsp;</b> כלומר, גרם הדבר שנתרחקו זה מזה. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;42.&nbsp;</b> <b>הירושלמי</b> אומר שהיה עמוד אש ביניהם, ועל כך בכה רבי, שאם בעולם הזה הוא אינו יכול להיות במחיצתו של רבי פנחס בן יאיר, כל שכן בעולם הבא.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בכה רבי, ואמר: מה בחייהן</b> של צדיקים <b style='font-size:20px; color:black;'>כך</b> עוזר הקדוש ברוך הוא בידם שלא יעברו על דעתם, כמו כאן, שסובב הקב"ה שיכנס רבי פנחס דוקא בפתח זה ויראה את הפרדות ויפרוש ממני, כדי שלא יעבור על דעתו הראשונה שלא ליהנות מאחרים, <b style='font-size:20px; color:black;'>במיתתן,</b> שאז הם יותר גדולים, <b style='font-size:20px; color:black;'>על אחת כמה וכמה</b> שמתמלא כל רצונם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רבי חמא בר חנינא: גדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהן. שנאמר "ויהי הם קוברים איש, והנה ראו את הגדוד, וישליכו את האיש בקבר אלישע, וילך ויגע האיש בעצמות אלישע ויחי, ויקם על רגליו".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שאלישע בחייו כשרצה להחיות את בן השונמית, הוצרך לשים פיו על פיו ועיניו על עיניו ולבקש רחמים, ואילו לאחר מותו, בנגיעה בעלמא החיה את המת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רב פפא לאביי</b>: ומאי ראיה? <b style='font-size:20px; color:black;'>ודלמא</b> לאו מכוחו של אלישע הוי, אלא זכה לכך בשביל <b style='font-size:20px; color:black;'>לקיומי ביה ברכתא דאליהו</b>. כ<b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב</b> שביקש אלישע ממנו: "<b style='font-size:20px; color:black;'>ויהי נא פי שנים ברוחך אלי"</b>, והשיבו: "אם תראה אותי לקח מאתך יהי לך כן". ואליהו החיה מת אחד, והוא בן הצרפית. ואלישע החיה בחייו את בן השונמית. ובשביל שתתקיים בו הברכה של "פי שניים" היה צריך להחיות עוד מת אחד. וזכותא דאליהו היא, כי אי אפשר שלא תתקיים ברכתו שהרי כתיב בצדיקים "ותגזור אומר ויקם לך". ואכתי מנלן ד"גדולים צדיקים במיתתן?"</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> אביי: <b style='font-size:20px; color:black;'>אי הכי</b>, דמשום ברכתו של אליהו היה, תקשה <b style='font-size:20px; color:black;'>היינו דתניא</b>: הא דכתיב "ויקם על רגליו", <b style='font-size:20px; color:black;'>על רגליו עמד,</b> אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>לביתו לא הלך.</b> אלא מיד לכשיצא מקבר אלישע, מת שוב. וכל מה שהחייהו אלישע היה רק בשביל לסלקו מאצלו. ואי כדבריך, שהוא משום ברכת אליהו, הרי היה צריך להחיותו ממש, כמו שהחיה אליהו את בן הצרפית. דבלא זה לא מיקיים "פי שניים".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא, בהכרח, דבזכות אלישע היה. ושפיר מוכח ד"גדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהן".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: מאחר דאמרת דבהך עובדא לא איקיים ברכת אליהו, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא במה איקיים?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>כדאמר רבי יוחנן, שריפא</b> אלישע את <b style='font-size:20px; color:black;'>צרעת נעמן. ש</b>הצרעת <b style='font-size:20px; color:black;'>היא שקולה כמת. שנאמר</b> אצל אהרן כאשר ביקש למשה שיתפלל על מרים שתרפא מצרעתה, ואמר: "<b style='font-size:20px; color:black;'>אל נא תהי כמת"</b>. ובהכי איקיים "פי שניים", שהחיה את בן השונמית, וריפא את נעמן מצרעתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יהושע בן לוי: למה נקרא שמן</b> של כודנייתא חיוורתא "<b style='font-size:20px; color:black;'>ימים"?</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;43&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;43.&nbsp;</b> כדכתיב "אשר מצא את היימים במדבר" ובתרגום יונתן "כודנייתא".</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מפני <b style='font-size:20px; color:black;'>שאימתם מוטלת על הבריות.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דאמר רבי חנינא (שהיה רופא): <b style='font-size:20px; color:black;'>מימי לא שאלני אדם</b> רפואה <b style='font-size:20px; color:black;'>על מכת פרידה לבנה</b> שהיתה בו, <b style='font-size:20px; color:black;'>וחיה.</b> והניחה הגמרא עתה ש"חיה" הכונה היא שלא חי האדם המוכה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>והא קחזינא</b> דאף מי שיש לו מכה זו, <b style='font-size:20px; color:black;'>דחיי?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: לא אאדם קאי. אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>אימא "</b>מעולם לא שאלני אדם על מכת פרידה לבנה <b style='font-size:20px; color:black;'>וחיית</b> (ונרפאת) המכה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ושוב מקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>והא קחזינא דמיתסי</b> מכה של פרדות לבנות?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: פרדות <b style='font-size:20px; color:black;'>דחיוורן ריש כרעייהו,</b> עליהן <b style='font-size:20px; color:black;'>קא אמרינן</b> דלא נרפאת מכתן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הא דכתיב "<b style='font-size:20px; color:black;'>אין עוד מלבדו", אמר רבי חנינא: ואפילו כשפים.</b> שאף הם אינם מלבדו. כלומר, שלא מדעתו. שאם אין גזירה מלפניו, אין מרעים הכשפים לאדם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ההיא איתתא, דהות קא מהדרא למישקל</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>עפרא מתותיה כרעיה דרבי חנינא,</b> וטרחה לעשות זאת באופן שלא יבין מעשיה. וכוונתה היתה להמיתו בכשפים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לה: שקולי</b> עפר כאוות נפשך, כי בין כך <b style='font-size:20px; color:black;'>לא מסתייעא מילתיך</b> לכשף אותי, שהרי "<b style='font-size:20px; color:black;'>אין עוד מלבדו" כתיב,</b> וכדדריש לעיל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>והאמר רבי יוחנן: למה נקרא שמן "כשפים"?</b> משום <b style='font-size:20px; color:black;'>ש</b>כאילו <b style='font-size:20px; color:black;'>"מכחישין" פמליא של מעלה.</b> שאף על פי שלא גזרו על אדם שימות, הכשפים ממיתין אותו. ואיך הקל בזה רבי חנינא? <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;44&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;44.&nbsp;</b> עיין <b>חינוך</b> מצוה סב, <b>ויד רמה</b> סנהדרין סז ב.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>שאני רבי חנינא דנפישא</b> שרבים <b style='font-size:20px; color:black;'>זכותיה</b>, ולכך אין הכשפים מזיקים לו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר רבי חנינא: אין אדם נוקף אצבעו מלמטה, אלא אם כן מכריזין</b> (גוזרים) <b style='font-size:20px; color:black;'>עליו מלמעלה. שנאמר "מה' מצעדי גבר כוננו".</b> וכן כתיב "<b style='font-size:20px; color:black;'>אדם מה יבין דרכו"</b>. שכל מה שעושה האדם לא מבינתו הוא, אלא משמים מכוונים דרכו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי אלעזר: דם ניקוף</b> (שנוקף אדם רגלו באבן ונפצע ומוציא דם), <b style='font-size:20px; color:black;'>מרצה</b> עליו לכפר בו <b style='font-size:20px; color:black;'>כדם עולה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא</b>: הא דרבי אלעזר מיירי שנוקף <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>אצבע <b style='font-size:20px; color:black;'>גודל</b> של רגל <b style='font-size:20px; color:black;'>ימין,</b> שבה הוא נוקף ביתר כח וצערו מרובה. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>מיירי <b style='font-size:20px; color:black;'>בניקוף שני,</b> קודם שנתרפאה מכתו מהניקוף הראשון, שגם זה מוסיף לכאבו. <b style='font-size:20px; color:black;'>והוא</b> מרצה דוקא כשאירע לו כן בזמן <b style='font-size:20px; color:black;'>דקאזיל לדבר מצוה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרו עליו על רבי פנחס בן יאיר: מימיו לא בצע על פרוסה שאינה שלו, ומיום שעמד על דעתו לא נהנה מסעודת אביו.</b></span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0012_L2"></nowiki><nowiki name="דףBחB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי חולין (פרשני)]]</div>
Micropedia bot