https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%95_%D7%90
פרשני:בבלי:חולין ו א - היסטוריית גרסאות
2026-04-23T12:00:57Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.43.0
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%95_%D7%90&diff=144900&oldid=prev
Wikiboss: Try fix category tree
2020-09-16T10:00:51Z
<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:00, 16 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l77">שורה 77:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 77:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת חולין (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{תבנית:ניווט מסכת חולין (פרשני)}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{תבנית:ניווט מסכת חולין (פרשני)}}</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי חולין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי חולין (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-144865:rev-144900:php=table -->
</table>
Wikiboss
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%95_%D7%90&diff=144865&oldid=prev
Wikiboss: Try fix category tree
2020-09-16T09:31:18Z
<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:31, 16 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l77">שורה 77:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 77:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת חולין (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי חולין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי חולין (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-97095:rev-144865:php=table -->
</table>
Wikiboss
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%95_%D7%90&diff=97095&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T09:02:41Z
<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|חולין ו א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי סלקא דעתיך לא קבלה</b> רבי זירא <b style='font-size:20px; color:black;'>מיניה</b> דרבי יעקב דרבן גמליאל לגמרי אסר, אלא קסבר ששחיטת כותי מותרת כשישראל עומד על גביו, מאי קא קשיא ליה כיצד אכלו רבי יוחנן ורבי אסי משחיטת כותי? והרי רבי זירא היה יכול <b style='font-size:20px; color:black;'>לישני ליה לנפשיה,</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>כאן,</b> שאכלו רבי יוחנן ורבי אסי, איירי <b style='font-size:20px; color:black;'>כשישראל עומד על גביו,</b> ואילו <b style='font-size:20px; color:black;'>כאן,</b> שאסר רבן גמליאל, איירי <b style='font-size:20px; color:black;'>כשאין ישראל עומד על גבי ו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, לאו, שמע מינה, קיבלה</b> רבי זירא <b style='font-size:20px; color:black;'>מיניה</b> דרבי יעקב שרבן גמליאל ובית דינו אסרו שחיטת כותי אפילו כשישראל עומד על גביו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומסקינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>שמע מינה!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והשתא מבארינן לטעמא דרבן גמליאל ובית דינו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומאי טעמא גזרו בהו רבנן</b> לאסור שחיטת כותי?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כי הא דרבי שמעון בן אלעזר, שדריה</b> שלחו <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי מאיר לאתויי חמרא,</b> יין, <b style='font-size:20px; color:black;'>מבי כותאי.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אשכחיה ההוא סבא. אמר ליה</b> לרבי שמעון בן אלעזר מקרא זה מספר משלי: "<b style='font-size:20px; color:black;'>ושמת סכין בלועך</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אם בעל נפש אתה".</b> דהיינו, אם אתה אדם כשר, שים סכין בלחיים שלך כדי להמנע מאכילת איסור (והוא משל כיצד להתגבר על היצר), שיינם של הכותים אסור משום שמנסכים אותו לעבודה זרה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הלך רבי שמעון בן אלעזר וספר דברים</b> ששמע <b style='font-size:20px; color:black;'>לפני רבי מאיר, וגזר עליהן</b> רבי מאיר שלא לשתות מיינן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא</b> גזר על יינן? <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב נחמן בר יצחק: דמות יונה מצאו להן</b> לכותים <b style='font-size:20px; color:black;'>בראש הר גריזים שהיו עובדין אותה,</b> ונעשו מומרין לעבודה זרה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואף על גב שאותם כותים מהר גריזים לא היו רוב הכותים, גזר רבי מאיר על כולם, דאזיל <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי מאיר לטעמיה, דחייש למיעוטא,</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;19&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>וגזר רובא אטו מיעוטא.</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;19.&nbsp;</b> שיטת רבי מאיר נאמרה <b>ביבמות קיט א</b>: קטן וקטנה אינם חולצים ואינם מייבמין. קטן אינו חולץ ומייבם, שמא ימצא סריס לכשיגדל, ונמצא שאינו ראוי לייבום. קטנה אינה חולצת ומייבמת, שמא תימצא איילונית. ועל אף שסריס ואיילונית מיעוט הם, בכל אופן חושש רבי מאיר למיעוט זה. ומשמע שחשש זה למיעוט, נאמר כלפי איסורים דאורייתא. וכמו איסור אשת אח, הקיים ביבם ויבמה קטנים. ובמסכת <b>עבודה זרה</b> (לד א) דן <b>רעק"א</b> שיתכן לומר שלא חשש רבי מאיר למיעוט אלא רק באיסורין דאורייתא, ולא בדרבנן.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבן גמליאל ובית דינו</b> דנמנו על שחיטת כותי ואסרוה, <b style='font-size:20px; color:black;'>נמי כרבי מאיר סבירא להו,</b> שמכח המיעוט שהיו מומרים לעבודה זרה גזרו על כל הכותים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והשתא מבארינן להאי קרא בספר משלי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>פשטיה דקרא במאי כתיב?</b>בתלמיד <b style='font-size:20px; color:black;'>היושב לפני רבו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתני רבי חייא</b>: הא דכתיב "<b style='font-size:20px; color:black;'>כי תשב ללחום את מושל</b> (את הגדול בתורה) - <b style='font-size:20px; color:black;'>בין תבין את אשר לפניך. ושמת סכין בלועך</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אם בעל נפש אתה".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אם יודע תלמיד ברבו שיודע להחזיר לו</b> על שאלתו תשובה שיש בה <b style='font-size:20px; color:black;'>טעם</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>בין!</b> ישאל ממנו ויקבל ממנו את תשובתו. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואם לאו,</b> שאינו יודע אם יכול רבו להשיבו על שאלה זו - <b style='font-size:20px; color:black;'>תבין</b> בעצמך <b style='font-size:20px; color:black;'>את אשר לפניך</b> ואל תשאלנו, כדי שלא תביישנו, ועליך להתגבר על יצרך המתאוה לשאול את השאלה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ושמת סכין בלועך</b> לעצור עצמך מלשאול. אך <b style='font-size:20px; color:black;'>אם בעל נפש אתה</b> ומתאוה לשאול ולהבין את עיקרי הדברים ואינך יכול לקבל מענה מרבך - <b style='font-size:20px; color:black;'>פרוש הימנו!</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;20&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;20.&nbsp;</b> וקשה, הרי אין זה "פשטיה דקרא"! ? ויש לומר, שהכונה לומר, <b>איך פירש ההוא סבא</b> כשאמרו לרבי שמעון בן אלעזר, מה כוונתו היתה? ופירש, שלא יקח היין אע"ג שרבו אמר לו ליקח. ואם אינו יכול לעמוד בזה שלא לבייש את רבו, יפרוש הימנו וילך לרב אחר. הערות למסכת חולין מהגרי"ש אלישיב (כתב יד).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יצחק בן יוסף</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>שדריה רבי אבהו לאתויי חמרא מבי כותאי. אשכחיה ההוא סבא. אמר ליה: לית כאן שומרי תורה!</b> ולפיכך אין ליקח מהם יין<b style='font-size:20px; color:black;'>.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הלך רבי יצחק, וספר דברים</b> אלו <b style='font-size:20px; color:black;'>לפני רבי אבהו. והלך רבי אבהו וספר</b> את ה<b style='font-size:20px; color:black;'>דברים</b> ששמע מרבי יצחק, <b style='font-size:20px; color:black;'>לפני רבי אמי ורבי אסי.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולא זזו משם עד ש</b>גזרו על הכותים, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>עשאום</b> כ<b style='font-size:20px; color:black;'>עובדי כוכבים גמורין.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודנה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>למאי,</b> לאיזה ענין <b style='font-size:20px; color:black;'>החשיבום כעובדי כוכבים?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי ל</b>ענין <b style='font-size:20px; color:black;'>שחיטה,</b> ששחיטתן פסולה כשחיטת עובדי כוכבים (דפסלינן לשחיטתם מקרא ד"וזבחת ואכלת" - יצא עובד כוכבים שאינו בר זביחה), <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>לענין <b style='font-size:20px; color:black;'>יין נסך</b> - שסתם יינן אסור כמו יין עובד כוכבים,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הא ליכא למימר הכי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי <b style='font-size:20px; color:black;'>מהתם</b>, כבר מימות רבי מאיר ורבן גמליאל <b style='font-size:20px; color:black;'>גזרו בהו רבנן</b>, שרבי מאיר גזר על היין ורבן גמליאל גזר אחריו על השחיטה, כמובא לעיל. ולשם מה גזרו שוב רבי אמי ורבי אסי?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: הא דהוצרכו רבי אמי ורבי אסי לחזור ולגזור, הוא משום ד<b style='font-size:20px; color:black;'>אינהו</b>, רבן גמליאל ורבי מאיר, <b style='font-size:20px; color:black;'>גזור, ולא קבלו מינייהו</b> בני דורם, לפי שהיו רגילים בכותים. <b style='font-size:20px; color:black;'>אתו</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אמי ורבי אסי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>גזרו</b> על שחיטת הכותים ועל יינם, <b style='font-size:20px; color:black;'>וקבלו מינייהו</b>. לפי שבדורם היה אפשר להם לפרוש מן הכותים. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;21&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;21.&nbsp;</b> כן פירש <b>רש"י</b>. <b>וברמב"ן</b> מבואר דבימי רבן גמליאל ורבי מאיר, רק מיעוט הכותים עבדו עבודה זרה. ואינהו דגזרו בהם, לשיטתם אזלו דחיישינן למיעוטא. וכיון דלאו הלכתא הכי, לא קבלו גזירתם. אבל בימי רבי אמי ורבי אסי נתקלקלו רובם או כולם, לפיכך גזרו עליהם ונתקבלה הגזירה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותו הוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי</b> האי <b style='font-size:20px; color:black;'>דנקטי רבי אמי ורבי אסי בלישנייהו "עובדי כוכבים גמורין"</b>, מה אתא לאשמועינן "גמורין"?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב נחמן בר יצחק</b>: לעשותם כעובדי כוכבים אף לגבי הלכתא "<b style='font-size:20px; color:black;'>לבטל רשות וליתן רשות"</b> בעירובי חצירות ובשיתוף מבואות. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;22&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;22.&nbsp;</b> דיירים שיש להם חצר משותפת, וכן בני מבוי משותף, אין להם רשות לטלטל בשבת בחצר או במבוי אלא אם יעשו עירובי חצרות ושיתופי מבואות. וטעמו של דבר, שגזרו חכמים שלא לטלטל ברשות היחיד המשותפת לכמה דיירים, שמא יבואו לטעות ולטלטל גם ברשות הרבים. והתירו חכמים לטלטל במקום שעושים היכר כאילו כל הדיירים הם דיירים של רשות אחת, על ידי שמשתתפים כולם בפת ומניחים אותה ברשותו של אחד הדיירים, שאז נראה כאילו כל הדיירים הם דיירים של אותה הרשות, ואינם דיירים ברשויות חלוקות. ובכך נחשב כל המבוי או כל החצר לרשות אחת המותרת בטלטול. ואם שכח אחד מבני החצר להשתתף בעירוב, הרי הוא אוסר את כל בני החצר או המבוי בטלטול, מחמת רשותו הנפרדת. אך יש להם תקנה, על ידי ש"יבטל" את רשותו הפרטית או יתן להם את רשותו באמירה בעלמא. אבל גוי הדר במבוי וחולק רשות לעצמו, שאוסר נמי את כל בני המבוי בטלטול, לא מהניא ביה "ביטול רשותו", אלא בעינן שישכיר להם את רשותו בשכירות גמורה. ותקנו חכמים כן, בכדי שלא ידור ישראל עם גוי וילמד ממעשיו. ואף לדין זה גזרו רבי אמי ורבי אסי בכותי - שיהיה דינו כעובד כוכבים, דלא מהני ביה ביטול ונתינת רשות אלא צריכים לשכור ממנו את רשותו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכדתניא</b> לגבי מומר לחילול שבת, שעשאוהו כגוי לגבי דין זה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דתניא: <b style='font-size:20px; color:black;'>ישראל</b> שהוא <b style='font-size:20px; color:black;'>מומר</b> בכך שהוא מחלל שבת בצינעא, אבל הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>משמר שבתו בשוק</b>, שבפרהסיא אינו מחלל את השבת, הרי הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>מבטל רשות ונותן רשות</b>, לבני החצר או המבוי אם שכח לערב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ושאינו משמר שבתו בשוק</b>, אלא מחללה בפרהסיא, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;23&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו מבטל רשות ונותן רשות</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;23.&nbsp;</b> לגבי עובד עבודה זרה לא בעינן בפרהסיא. והטעם, שלגבי העובד עבודה זרה אין חילוק אם עושה זאת בצנעא או בפרהסיא, כי אמנם בפרהסיא יש בזה משום חילול השם, אבל אין בכך תוספת בגוף העבירה. אבל לגבי שבת נאמר "ושמרו בני ישראל את השבת. ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם", והמחלל שבת בצינעא בתוך ביתו אמנם עובר על איסורים דאורייתא אבל עדיין האות קיים. אבל אם מחלל את השבת בפרהסיא, עקר בכך את האות. <b>הערות</b> <b>מהגרי"ש אלישיב</b> (כתב יד)</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מפני שאמרו: ישראל</b> ששכח לערב <b style='font-size:20px; color:black;'>נותן רשות ומבטל רשות</b> שלו לבני המבוי. אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>בעובד כוכבים</b> שגר במבוי עם הישראל - אין הישראל מותר בטלטול <b style='font-size:20px; color:black;'>עד שישכור</b> מן הגוי את רשותו. ואף מחלל שבת בפרהסיא, דינו הוא כגוי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כיצד</b> הוא "ביטול ונתינת רשות", דמהני בישראל?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו: רשותי קנויה לך</b> או <b style='font-size:20px; color:black;'>רשותי מבוטלת לך</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>קנה</b> השני את רשותו לענין שלא יחשב הנותן כאחד מבעלי הבתים שבחצר או במבוי. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואינו צריך לזכות</b> ממנו בקנין גמור, אלא באמירה בעלמא סגי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכיון שהובא לעיל ענין "בהמתן של צדיקים" וכו', מביאה הגמרא עוד כמה דברים בענין הזה. <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי זירא ורב אסי איקלעו</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>לפונדקא דיאי</b> (שם העיר) שהיתה מקום של עמי הארץ החשודים על הדמאי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אייתו לקמייהו ביצים המצומקות ביין</b>, ביצים צלויות הרבה שערבום וטרפום ביין. ואותו יין היה אסור משום תערובת דמאי. <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי זירא לא אכל, ורבי אסי אכל.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רבי זירא לרב אסי: ולא חייש מר לתערובת דמאי!?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רב אסי: <b style='font-size:20px; color:black;'>לאו אדעתאי,</b> לא שמתי לבי, משום שלא היה היין בעין<b style='font-size:20px; color:black;'>.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב זירא</b>: וכי <b style='font-size:20px; color:black;'>אפשר</b> ש<b style='font-size:20px; color:black;'>גזרו</b> חכמים <b style='font-size:20px; color:black;'>על התערובת דמאי, ומסתייעא מילתא דרב אסי</b> שישכח הגזירה הזאת ואתי <b style='font-size:20px; color:black;'>למיכל איסורא</b> בשוגג? <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;24&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;24.&nbsp;</b> <b>הנתיבות</b> אומר שהעובר עבירה דרבנן בשוגג אין עליו שום עונש. ונחלקו עליו האחרונים, וגם מכאן משמע שלא כדבריו, דמשמע שיש איסור דרבנן גם בשוגג. הערות למסכת חולין מהגרי"ש אלישיב (כתב יד).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי <b style='font-size:20px; color:black;'>השתא, בהמתן של צדיקים אין הקדוש ברוך הוא מביא תקלה על ידן,</b> כדאשכחן בחמורו של רבי פנחס בן יאיר<b style='font-size:20px; color:black;'>, צדיקים עצמן לא כל שכן?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>נפק רבי זירא, דק, ואשכח</b> שכדין נהג רב אסי כשאכל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא: הלוקח יין</b> מן עם הארץ, בשביל <b style='font-size:20px; color:black;'>לתת</b>ו <b style='font-size:20px; color:black;'>לתוך המורייס או לתוך האלונתית</b> (תערובת של מים, יין ושמן אפרסמון), או שלקח מעם הארץ <b style='font-size:20px; color:black;'>כרשינין לעשות מהם טחינין</b> (תערובת גריסין ותבלין), או לקח <b style='font-size:20px; color:black;'>עדשים לעשות מהן רסיסין,</b> אף על פי שסוף כל אלו לערבם, כיון שבאו לידו כשהן בעינייהו, <b style='font-size:20px; color:black;'>חייב</b> לעשרן <b style='font-size:20px; color:black;'>משום דמאי</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואין צריך לומר</b> שאם אמר לו המוכר שלא הפריש מהם, שצריך לעשרן <b style='font-size:20px; color:black;'>משום ודאי</b> טבל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אם לקח מעם הארץ את מיני האוכלין הללו, הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>הן עצמן</b>, לאחר שנתערב בהם הדמאי, <b style='font-size:20px; color:black;'>מותרין, מפני שהן תערובת</b>, ואינן דמאי בעין. <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא גזרו על תערובת דמאי.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: וכי לא גזרו על תערובת דמאי?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והתניא: הנותן לשכנתו</b> שהיא אשת עם הארץ, <b style='font-size:20px; color:black;'>עיסה לאפות</b>, ומסר עמה שאור, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כן אם נתן לשכנתו <b style='font-size:20px; color:black;'>קדירה לבשל</b> ומסר עמה תבלין - <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו חושש</b> שמא החליפה <b style='font-size:20px; color:black;'>לשאור ותבלין</b> שבה, ונתנה במקומם שאור או תבלין משלה. שאין עמי הארצות חשודים על הגזל, הילכך לא חיישינן <b style='font-size:20px; color:black;'>לא משום</b> איסור <b style='font-size:20px; color:black;'>שביעית ולא משום</b> חיוב <b style='font-size:20px; color:black;'>מעשר</b> שיש בפירות עם הארץ.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואם אמר לה: עשי לי</b> את העיסה והקדירה עם שאור ותבלין <b style='font-size:20px; color:black;'>משליכי,</b> הרי הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>חושש לשאור ותבלין שבה משום שביעית ומשום מעשר.</b> והרי שאור, דתערובת דמאי בעלמא הוא בעיסה, ואפילו הכי אסרינן!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>שאני התם, דכיון דקאמר לה "עשי לי משליכי"</b>, הוי כמו שלקח ממנה בעצמו את השאור קודם שעירבתו בעיסה. וכשמערבתו על פיו ובשליחותו, <b style='font-size:20px; color:black;'>כמאן דעריב</b> איהו <b style='font-size:20px; color:black;'>בידים דמי</b>, והמערב דמאי בידים חייב לעשרו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רפרם אמר</b>: הכא איירי אפילו לקח קדרה מבושלת ולא נעשתה שלוחתו. אלא, <b style='font-size:20px; color:black;'>שאני שאור ותבלין, דלטעמא עביד</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כל <b style='font-size:20px; color:black;'>טעמא לא בטיל.</b> ונחשב כעיקר התערובת, לפי שהוא מתקן הכל. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;25&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;25.&nbsp;</b> לכך הוי בכלל גזירת דמאי, דחשיב בעין ולא כתערובת (עיין <b>חתם סופר</b>). מה שאין כן כשהתערב יין במורייס או בביצים, לאו עיקר הוא.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן ארישא דברייתא דלעיל: <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>לחילופי</b>, שתחליף אשת עם הארץ את השאור שלו בשאור שלה, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא חיישינן?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והתנן: הנותן לחמותו</b>, שהיא אשת עם הארץ, לאפות עיסה, <b style='font-size:20px; color:black;'>מעשר את</b> העיסה בשעה <b style='font-size:20px; color:black;'>שהוא נותן לה</b>, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;26&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>גם מעשר לאחר מכן <b style='font-size:20px; color:black;'>את</b> הלחם, בשעה <b style='font-size:20px; color:black;'>שהוא נוטל ממנה, מפני שחשודה</b> ש<b style='font-size:20px; color:black;'>מחלפת</b> את הלחם <b style='font-size:20px; color:black;'>המתקלקל</b> בתנור, בלחם משלה שאסור משום דמאי. אלמא, חיישינן לחילופי. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;26.&nbsp;</b> מעשר את העיסה לפני שנותן לה בכדי שלא יכשילנה בטבל, אם תטלנה לעצמה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>התם,</b> בחמותו, חיישינן <b style='font-size:20px; color:black;'>כדקתני טעמא: אמר רבי יהודה: רוצה היא בתקנת בתה, ובושה מחתנה!</b> שרק בכהאי גוונא היא מחלפת את הלחם אם הוא מתקלקל בשעת אפיה, שהרי לטובתה של בתה היא מתכוונת. אבל לאדם זר, שאין בדעתה להיטיב עמו, אין היא מחלפת, ולגזל לא חיישינן.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0009_L2"></nowiki><nowiki name="דףBוB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי חולין (פרשני)]]</div>
Micropedia bot