https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%97%D7%92%D7%99%D7%92%D7%94_%D7%9B%D7%95_%D7%91פרשני:בבלי:חגיגה כו ב - היסטוריית גרסאות2026-04-04T14:57:24Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%97%D7%92%D7%99%D7%92%D7%94_%D7%9B%D7%95_%D7%91&diff=141776&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-09T12:45:09Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:45, 9 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l63">שורה 63:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 63:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת חגיגה (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי חגיגה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי חגיגה (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98423:rev-141776:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%97%D7%92%D7%99%D7%92%D7%94_%D7%9B%D7%95_%D7%91&diff=98423&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T10:21:47Z<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:21, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אומרין להם</b> לעמי הארץ ברגל: <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>הזהרו שלא תגעו בשולחן</b> ותטמאוהו.</span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אומרין להם</b> לעמי הארץ ברגל: <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>הזהרו שלא תגעו בשולחן</b> ותטמאוהו.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כל הכלים שהיו במקדש, יש להם שניים ושלישים</b> (כלים חילופיים כפולים) כדי <b style='font-size:20px; color:black;'>שאם נטמאו הראשונים יביאו שניים תחתיהן</b> להשתמש בהן עד שיטבילו את הראשונים וייטהרו.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כל הכלים שהיו במקדש, יש להם שניים ושלישים</b> (כלים חילופיים כפולים) כדי <b style='font-size:20px; color:black;'>שאם נטמאו הראשונים יביאו שניים תחתיהן</b> להשתמש בהן עד שיטבילו את הראשונים וייטהרו.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כל הכלים שהיו במקדש טעונין טבילה</b> לאחר הרגל, <b style='font-size:20px; color:black;'>חוץ ממזבח הזהב ומזבח הנחושת מפני שהן כקרקע, דברי רבי אליעזר</b>.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כל הכלים שהיו במקדש טעונין טבילה</b> לאחר הרגל, <b style='font-size:20px; color:black;'>חוץ ממזבח הזהב ומזבח הנחושת מפני שהן כקרקע, דברי רבי אליעזר</b>.</span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94109:rev-98423:php=table -->
</table>Micropedia bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%97%D7%92%D7%99%D7%92%D7%94_%D7%9B%D7%95_%D7%91&diff=94109&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T15:47:50Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|חגיגה כו ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אומרין להם</b> לעמי הארץ ברגל: <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>הזהרו שלא תגעו בשולחן</b> ותטמאוהו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כל הכלים שהיו במקדש, יש להם שניים ושלישים</b> (כלים חילופיים כפולים) כדי <b style='font-size:20px; color:black;'>שאם נטמאו הראשונים יביאו שניים תחתיהן</b> להשתמש בהן עד שיטבילו את הראשונים וייטהרו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כל הכלים שהיו במקדש טעונין טבילה</b> לאחר הרגל, <b style='font-size:20px; color:black;'>חוץ ממזבח הזהב ומזבח הנחושת מפני שהן כקרקע, דברי רבי אליעזר</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחכמים אומרים: מפני שהן מצופין</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובגמרא יתבארו דברי רבי אליעזר ודברי חכמים.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנא</b> בברייתא: כך היו אומרים להם לעמי הארץ ברגלים: <b style='font-size:20px; color:black;'>הזהרו שמא תגעו בשולחן ובמנורה</b>, שאת שניהם אין יכולים להטביל, כדמפרש טעמא ואזיל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ותנא דידן</b> (דמשנתנו) <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא לא תני מנורה</b> אלא שולחן?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>שולחן</b> הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>כתיב ביה</b>: לחם פנים לפני <b style='font-size:20px; color:black;'>"תמיד</b>", ואין יכולים להסירו ממנו ולהטביל את השולחן, אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>מנורה לא כתיב בה</b> (בהדלקת נרותיה) <b style='font-size:20px; color:black;'>"תמיד</b>", ואין צריך להדליקה אלא מערב עד בוקר, הרי שבבוקר יכולים להטבילה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ואידך</b> (תנא דברייתא) הסובר: אף את המנורה אין יכולין להטביל, טעמו: <b style='font-size:20px; color:black;'>כיון דכתיב: ואת המנורה</b> (תשים) <b style='font-size:20px; color:black;'>נכח השולחן, כמאן דכתיב בה</b> במנורה <b style='font-size:20px; color:black;'>"תמיד</b>", <b style='font-size:20px; color:black;'>דמי</b>, שהרי אמרה תורה שכל זמן שהשולחן שם תהא המנורה נכחו. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;23&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ואידך</b> (תנא דמשנתנו) שאין חושש לזה, כי: <b style='font-size:20px; color:black;'>ההוא</b> קרא כדי <b style='font-size:20px; color:black;'>לקבוע לה</b> למנורה <b style='font-size:20px; color:black;'>מקום הוא דאתא</b>, שיעמידנה כנגד השולחן, אבל לא אמרה תורה שתהא תמיד עומדת המנורה נוכח השולחן, ויכול ליקחה משם ולהטבילה. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;23.&nbsp;</b> כלומר: דין הוא בשולחן, שתהא המנורה עומדת נכחו, וכיון שצריך שיהא לחם הפנים על השולחן תמיד, ממילא צריך שתהא המנורה נכחו<b>;</b> וראה חידושי מרן רי"ז הלוי על התורה בפרשת אמור.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשה הגמרא על שאומרים לעמי הארץ לבל יגעו בשולחן -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ותיפוק לי</b> שאין השולחן - שהיה עשוי מעצי שטים - מקבל טומאה כלל?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>כלי עץ העשוי לנחת</b> (להיות מונח) במקום אחד <b style='font-size:20px; color:black;'>הוא</b> ואינו עשוי לטלטול, <b style='font-size:20px; color:black;'>וכל כלי עץ העשוי לנחת לא מטמא</b>, כדמפרש טעמא ואזיל, הרי נמצא שאף אם יגעו בו לא יטמאוהו, ולמה לנו להזהירם?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן להך דינא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא</b> אין כלי עץ העשוי לנחת מיטמא?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי אמרה תורה: כל אשר יפול עליו מהם (מן השרצים) במותם יטמא מכל כלי עץ או בגד או עור או שק, הרי שהקישה תורה כלי עץ לשק, כדי ללמדך:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלי עץ <b style='font-size:20px; color:black;'>דומיא דשק בעינן, מה שק מיטלטל</b> הן כשהוא <b style='font-size:20px; color:black;'>מלא ו</b>הן כשהוא <b style='font-size:20px; color:black;'>ריקם</b> שהרי לתבואה הוא עומד, <b style='font-size:20px; color:black;'>אף כל</b> - הנזכרים באותו פסוק, וכלי עץ מכללם - אין הם מיטמאים אלא כשהוא <b style='font-size:20px; color:black;'>מיטלטל מלא וריקם</b>, ולא כשעשוי הוא לעמוד במקום אחד ולא לטלטול. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;24&nbsp;</b> וכיון שכן: הרי השולחן אינו מיטמא, ולמה לנו להזהירם על הנגיעה בו? <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;24.&nbsp;</b> וכן למדו חז"ל מהיקש זה, שכלי עץ שנופחו גדול כשיעור שקבעו חכמים אינו טמא כיון שאינו מיטלטל מלא וריקם.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>האי נמי</b> (השולחן) <b style='font-size:20px; color:black;'>מיטלטל מלא וריקם הוא, כדריש לקיש</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר ריש לקיש: מאי דכתיב: על השולחן "הטהור</b>", ויש לך ללמוד: <b style='font-size:20px; color:black;'>מכלל שהוא טמא</b> כלומר: אפשר שיהיה השולחן טמא, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואמאי</b>, הרי השולחן <b style='font-size:20px; color:black;'>כלי עץ העשוי לנחת הוא ואינו מקבל טומאה?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, מלמד שמגביהין אותו</b> את השולחן <b style='font-size:20px; color:black;'>ומראין בו לעולי רגלים</b> את <b style='font-size:20px; color:black;'>לחם הפנים</b> שעליו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואומרים להם: ראו חיבתכם לפני המקום</b>, שהרי <b style='font-size:20px; color:black;'>סילוקו</b> של לחם הפנים מן השולחן בשבת <b style='font-size:20px; color:black;'>כסידורו</b> בשבת שלפניו, כדמפרש ואזיל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והואיל ומטלטלים את השולחן, שוב אין זה כלי עץ העשוי לנחת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רבי יהושע בן לוי: נס גדול נעשה בלחם הפנים, כסידורו כך סילוקו</b> שלא נתקרר הלחם משעת סידורו בשבת ועד שעת סילוקו בשבת שלאחריו, <b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר: לשום לחם חום ביום הלקחו</b>, שיהיה עדיין חם ביום שלוקחים את הלחם מעל השולחן. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;25&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;25.&nbsp;</b> כתבו התוספות: לענין שהיה רך, ומה שאמר הפסוק: "חום" ביום הלקחו, לאו דוקא, וראה שם מה שהכריחם לזה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתמהת הגמרא על שביארנו, שהיה השולחן מקבל טומאה רק משום שאינו עשוי לנחת, ואילו עשוי היה לנחת אכן לא היה מיטמא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ותיפוק לי משום ציפוי</b> השולחן שהיה של זהב, ואם כן כלי מתכת הוא, ואף כשעשוי הוא לנחת הרי הוא מיטמא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דהתנן</b> שציפוי של אבן מפקיע כלי מקבלת טומאה כיון שנעשה כלי אבן שאינו מקבל טומאה, ואם להקל מועיל הציפוי, כל שכן שהוא מועיל להחמיר:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שכך שנינו במסכת כלים:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>השולחן והדולפקי</b> (כסא מתקפל ומכוסה עור) <b style='font-size:20px; color:black;'>שנפחתו</b> (נשבר קצתם), <b style='font-size:20px; color:black;'>או שחיפן בשייש</b> ונעשו כלי אבן שאינם מקבלים טומאה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ושייר בהם</b> - שלא נפחת ולא ציפה אותם - <b style='font-size:20px; color:black;'>מקום הנחת כוסות</b>, הרי הוא עדיין <b style='font-size:20px; color:black;'>טמא</b>, כיון שעדיין ראוי הוא למלאכתו הראשונה אף לאחר הפחת וללא מקום הציפוי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה אומר</b>: אין די שישייר מקום הנחת כוסות אלא אף <b style='font-size:20px; color:black;'>מקום הנחת החתיכות</b> של לחם ובשר, אבל אם לא שייר מקום החתיכות, אין שם שולחן של עץ עליו, והרי הוא טהור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי למדת שציפוי אבן מוציאו מתורת כלי עץ או עור ועושהו כלי אבן, וכן ציפוי זהב עושהו לכלי מתכת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכי תימא</b> לפיכך אין ציפוי הזהב שעל השולחן במקדש עושהו לכלי מתכות, כי <b style='font-size:20px; color:black;'>שאני עצי שטים</b> מהם עשוי היה השולחן <b style='font-size:20px; color:black;'>דחשיבי</b> (חשובים הם) <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא בטלי</b> על ידי הציפוי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הניחא לריש לקיש</b> הסובר כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר</b> ריש לקיש: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא שנו</b> הך דקתני שציפויו מבטלו (רש"י) <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא בכלי אכסלגים</b> (שם מקום, תוספות מנחות צז א) <b style='font-size:20px; color:black;'>הבאין ממדינת הים</b> שאינם חשובים כל כך, <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל בכלי מסמים</b> שהם חשובים <b style='font-size:20px; color:black;'>לא בטלי</b> על ידי הציפוי -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שפיר</b> יש לפרש גם בעניננו, הואיל ומעצי שטים היה עשוי השולחן, לא נפקע ממנו תורת כלי עץ על ידי ציפוי הזהב שעליו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא לרבי יוחנן, דאמר: אפילו בכלי מסמים נמי בטלי</b> על ידי הציפוי, ואף שחושבים הם -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי איכא למימר</b> גבי שולחן, למה לא יתבטל שמו על ידי הציפוי? <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;26&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;26.&nbsp;</b> אין קושיית הגמרא כאן על ריש לקיש שאמר שהשולחן אינו מקבל טומאה אם לא שהיו מראים אותו לעולי רגלים, כי לשיטתו שלו הרי ניחא<b>;</b> ואין נידון הגמרא כאן אלא על המקשה שהקשה על משנתנו: ותיפוק לי דכלי עץ העשוי לנחת הוא.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכי תימא</b> לתרץ:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כאן</b> - שאנו אומרים: ציפויו מבטלו - <b style='font-size:20px; color:black;'>בציפוי עומד</b> שהוא קבוע במסמרים לגוף הכלי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כאן</b> - בשולחן, לפיכך אין ציפויו מבטלו - <b style='font-size:20px; color:black;'>בציפוי שאינו עומד</b>, כלומר: שמא תאמר שלא היה ציפויו עומד וקבוע במסמרים (רש"י), ולפיכך אינו מקבל טומאה אילו היה עשוי לנחת. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;27&nbsp;</b> אף זה אי אפשר לומר, ד<b style='font-size:20px; color:black;'>הא בעא מיניה ריש לקיש מרבי יוחנן</b>: <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;27.&nbsp;</b> לשון רש"י: ציפוי שאינו עומד, שאינו מחוזק במסמרים ותאמר דההוא דמקדש לאו עומד הוא. וצריך לפרש כוונתו, שמא תאמר: כך היה לרבותינו בקבלה שלא היה ציפויו עומד, ועל כן הקשו רבותינו למה מקבל השולחן טומאה<b>;</b> שאם לא כן אי אפשר לעשות קושיא מכח "אפשר". והתוספות פירשו באופן אחר: ציפוי השולחן היה עשוי כציפוי הארון שהיו שלשה כלים החיצון והפנימי זהב והפנימי עשוי עץ, ואין זה ציפוי עומד.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>בציפוי עומד</b> בלבד הוא שאמרו "ציפויו מבטלו", <b style='font-size:20px; color:black;'>או</b> אף <b style='font-size:20px; color:black;'>בציפוי שאינו עומד?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>בחופה את לבזבזיו</b> (מכסה הציפוי אף את שפתו) הוא שאמרו: ציפויו מבטלו, <b style='font-size:20px; color:black;'>או</b> אף <b style='font-size:20px; color:black;'>בשאינו חופה את לבזבזיו?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר ליה</b> רבי יוחנן לריש לקיש:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לא שנא בציפוי עומד ולא שנא בציפוי שאינו עומד</b>, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>לא שנא בחופה את לבזבזיו ולא שנא בשאינו חופה את לבזבזיו</b>, בין כך ובין כך ציפויו מבטלו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> מסבירה הגמרא באופן אחר את הטעם, שדין השולחן ככלי עץ ולא ככלי מתכות ואף שהיה מצופה זהב, (ולפיכך צריכים אנו לומר שלא היה השולחן כלי העשוי לנחת והיה ראוי לקבל טומאה, ועל כן הזהירו את עמי הארץ שלא יגעו בו), כי:</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0050_L2"></nowiki><nowiki name="דףBכזB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי חגיגה (פרשני)]]</div>Micropedia bot