https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%97%D7%92%D7%99%D7%92%D7%94_%D7%9B%D7%91_%D7%91פרשני:בבלי:חגיגה כב ב - היסטוריית גרסאות2026-04-04T13:34:41Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%97%D7%92%D7%99%D7%92%D7%94_%D7%9B%D7%91_%D7%91&diff=141768&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-09T12:44:09Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:44, 9 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l101">שורה 101:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 101:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת חגיגה (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי חגיגה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי חגיגה (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98420:rev-141768:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%97%D7%92%D7%99%D7%92%D7%94_%D7%9B%D7%91_%D7%91&diff=98420&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T10:21:42Z<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:21, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרו להם בית שמאי</b> לבית הלל: <b style='font-size:20px; color:black;'>כשטיהרנו אוכלין ומשקין שבתוכו</b>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>עם הארץ <b style='font-size:20px; color:black;'>עצמו</b> הוא ש<b style='font-size:20px; color:black;'>טיהרנו</b>, כי החברים בלאו הכי אין אוכלים אצלם מפני שמגעם מטמא. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;18&nbsp;</b> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרו להם בית שמאי</b> לבית הלל: <b style='font-size:20px; color:black;'>כשטיהרנו אוכלין ומשקין שבתוכו</b>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>עם הארץ <b style='font-size:20px; color:black;'>עצמו</b> הוא ש<b style='font-size:20px; color:black;'>טיהרנו</b>, כי החברים בלאו הכי אין אוכלים אצלם מפני שמגעם מטמא. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;18&nbsp;</b> </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;18.&nbsp;</b> לשון רש"י: לעצמו טהרנו, הוא יאכלם, שהרי החברים בדלין מהן וממגען, ובלאו הכי מאכלו טמא. פירוש, ומטעם זה אין לחוש שמא יבואו אותם אוכלים ומשקים לידיו של חבר, שלגביו אין הכלי חוצץ, כיון שהוא בחזקת טמא.</span> </span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;18.&nbsp;</b> לשון רש"י: לעצמו טהרנו, הוא יאכלם, שהרי החברים בדלין מהן וממגען, ובלאו הכי מאכלו טמא. פירוש, ומטעם זה אין לחוש שמא יבואו אותם אוכלים ומשקים לידיו של חבר, שלגביו אין הכלי חוצץ, כיון שהוא בחזקת טמא.</span> </span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94101:rev-98420:php=table -->
</table>Micropedia bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%97%D7%92%D7%99%D7%92%D7%94_%D7%9B%D7%91_%D7%91&diff=94101&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T15:45:17Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|חגיגה כב ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרו להם בית שמאי</b> לבית הלל: <b style='font-size:20px; color:black;'>כשטיהרנו אוכלין ומשקין שבתוכו</b>, <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>עם הארץ <b style='font-size:20px; color:black;'>עצמו</b> הוא ש<b style='font-size:20px; color:black;'>טיהרנו</b>, כי החברים בלאו הכי אין אוכלים אצלם מפני שמגעם מטמא. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;18&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;18.&nbsp;</b> לשון רש"י: לעצמו טהרנו, הוא יאכלם, שהרי החברים בדלין מהן וממגען, ובלאו הכי מאכלו טמא. פירוש, ומטעם זה אין לחוש שמא יבואו אותם אוכלים ומשקים לידיו של חבר, שלגביו אין הכלי חוצץ, כיון שהוא בחזקת טמא.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל נטהר את הכלי שטהרתו לך ולו?!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר: אם מטהרים אנחנו את הכלים לגביו, יש לחוש שמא ישאילם לחבר. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;19&nbsp;</b> ואכן מטעם זה היה לנו לומר שאף את כלי חרס אינו מציל. אלא מתוך שאין לו טהרה במקוה, וצריך שבירה, ודאי לא ישמע לנו עם הארץ. אבל כלים שיש להם טהרה על ידי טבילה במקוה, אף עם הארץ ישמע לנו, ויטבילנו. <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יהושע: בושני</b> (מתבייש אני) <b style='font-size:20px; color:black;'>מדבריכם בית שמאי</b>, שהרי מה טעם יש בדבריכם! <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;19.&nbsp;</b> מפיסקא זו מוכיחה הגמרא כי חוששין לשאלה, כדמפרש ואזיל.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי האם <b style='font-size:20px; color:black;'>אפשר</b> שתהיה <b style='font-size:20px; color:black;'>אשה לשה בעריבה</b> בעליה (והמת בבית וכלי החרס סותם את הפתח שביניהם), ויהיו ה<b style='font-size:20px; color:black;'>אשה ועריבה טמאין</b> טומאת מת שהיא <b style='font-size:20px; color:black;'>שבעה</b> ימים, כיון שלגביהם אין כלי החרס חוצץ, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אילו ה<b style='font-size:20px; color:black;'>בצק</b> יהיה <b style='font-size:20px; color:black;'>טהור</b>, כיון שלגבי אוכלין ומשקין מועילה סתימת הכלי לחצוץ בפני הטומאה?! <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;20&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;20.&nbsp;</b> ואם תאמר: והרי משנטמאה העריבה תטמא היא את העיסה שבתוכה?! ראה מה שכתב בזה המאירי.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכמו כן, האם אפשר שיהיה כלי הנקרא <b style='font-size:20px; color:black;'>לגין</b> (רש"ש, שאינו של חרס) <b style='font-size:20px; color:black;'>מלא משקין</b>, כשהוא נתון בתוך כלי חרס מכוסה, או בעליה שיש בפתח הארובה חציצה של כלי חרס, ויהיה ה<b style='font-size:20px; color:black;'>לגין טמא טומאת שבעה</b> כיון שנטמא באוהל המת, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אילו ה<b style='font-size:20px; color:black;'>משקין</b> שבו יהיה <b style='font-size:20px; color:black;'>טהור?!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>נטפל לו</b> לרבי יהושע <b style='font-size:20px; color:black;'>תלמיד אחד מתלמידי בית שמאי</b>, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו</b> לרבי יהושע: <b style='font-size:20px; color:black;'>אומר</b> אני <b style='font-size:20px; color:black;'>לך טעמן של בית שמאי</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו</b> רבי יהושע לאותו תלמיד: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמור!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> שאל <b style='font-size:20px; color:black;'>לו</b> אותו תלמיד לרבי יהושע: <b style='font-size:20px; color:black;'>כלי טמא חוצץ</b> הוא בפני הטומאה, <b style='font-size:20px; color:black;'>או אינו חוצץ?</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו</b> רבי יהושע: <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו חוצץ!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הוסיף אותו תלמיד ושאל: <b style='font-size:20px; color:black;'>כלי של עם הארץ טמא</b> הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>או טהור?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו</b> רבי יהושע: <b style='font-size:20px; color:black;'>טמא!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הוסיף אותו תלמיד: <b style='font-size:20px; color:black;'>ואם אתה אומר לו</b> לעם הארץ על כלי שלו שהוא <b style='font-size:20px; color:black;'>טמא, כלום משגיח עליך</b> אותו עם הארץ?! הרי ודאי אינו משגיח עליך.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולא עוד, אלא שאם אתה אומר לו</b> לעם הארץ שהוא <b style='font-size:20px; color:black;'>טמא</b>, הרי אותו עם הארץ <b style='font-size:20px; color:black;'>אומר לך</b>: אדרבה, <b style='font-size:20px; color:black;'>שלי טהור ושלך טמא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וזהו טעמן של בית שמאי!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי היות וכליו של עם הארץ טמאים, והוא אינו מקבל דברינו לומר שהן טמאים, לכן אמרו חכמים: כלים שיש להם טהרה במקוה הרי הם טמאים ואינן ניצולין על ידי כלי של עם הארץ, כיון שישמע לנו עם הארץ להטבילם, אבל כלי חרס, שאין להם טהרה במקוה ויצטרך לשוברם, לא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מיד הלך רבי יהושע, ונשתטח על קברי בית שמאי</b>, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אמר: נעניתי לכם עצמות בית שמאי</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומה סתומות שלכם כך, מפורשות על אחת כמה וכמה!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרו</b> חכמים על רבי יהושע: <b style='font-size:20px; color:black;'>כל ימיו</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>הושחרו שיניו מפני תעניותיו</b> (שיניו של השרוי בתענית הרבה משחירות), על שהתבטא כך על דברי בית שמאי!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכאן מפרשת הגמרא את הראיה ממשנה זו שיש לחוש לשאלה, שהרי:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>קתני מיהת</b>: אבל נטהר את הכלי שטהרתו <b style='font-size:20px; color:black;'>"לך ולו</b>", ויש לחוש לשאלה. <b style='font-size:20px; color:black;'>אלמא, שאלינן מינייהו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותיקשי, למה מותר להטביל כלי בתוך כלי לתרומה, והרי יש לחוש שמא יטביל עם הארץ אף הוא את כליו באופן שכזה, ויבוא חבר, וישאל ממנו?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>כי שיילינן מינייהו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מטבלינן להו!</b> כששואל חבר כלי מעם הארץ צריך לטובלו, שמא הטבילהו כלי בתוך כלי (רש"י).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אי הכי, ניהדרו להו</b> (ישיבו תשובה) נמי <b style='font-size:20px; color:black;'>בית הלל לבית שמאי: כי שאלינן מינייהו</b> כלים <b style='font-size:20px; color:black;'>מטבלינן להו</b>. ושוב אין לחוש לשאלה, ולמה טימאום בית שמאי?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: הואיל ובנידון מחלוקתם של בית שמאי ובית הלל, הרי אנו דנים לענין טומאת מת, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>טמא מת בעי הזאה</b> של מי חטאת <b style='font-size:20px; color:black;'>שלישי ושביעי</b>, שוב אי אפשר לסמוך על הטבילה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הואיל <b style='font-size:20px; color:black;'>ומנא לשבעה יומי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא מושלי אינשי</b> (אין דרך לשאול כלי לשבעה ימים).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואכתי תמהינן: היאך אתה אומר שכל השואל כלי מעם הארץ צריך שיטבילנו? <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>האם <b style='font-size:20px; color:black;'>אטבילה לא מהימני</b> עמי הארץ?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והתניא: נאמנין עמי הארץ על טהרת טבילת טמא מת</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי למדת שאין החבר צריך לחוש שמא הטבילו עם הארץ כלי בתוך כלי?! <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;21&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;21.&nbsp;</b> לפי מהלך הסוגיא ביאור קושיית הגמרא היא: הואיל ולמדנו שעם הארץ נאמן על הטבילה ואין החבר חוזר ומטביל, אם כן ממילא היה לנו לומר שאף לתרומה אין מטבילין כלי בתוך כלי, משום החשש שמא יראנו עם הארץ ויטביל כלי בתוך כלי, ושוב ישאל החבר את הכלי ממנו ויסמוך על טבילתו של עם הארץ.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר אביי, לא קשיא</b>, כי:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b> ששנינו עמי הארץ נאמנים על הטבילה, היינו דוקא <b style='font-size:20px; color:black;'>בגופו</b> של עם הארץ, שנטהר על ידי טבילה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b> - שאמרנו אין עם הארץ נאמן וצריך החבר להטביל שוב - <b style='font-size:20px; color:black;'>בכליו</b>, כיון שיש לחוש שמא הטביל כלי בתוך כלי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבא אמר</b>: לעולם <b style='font-size:20px; color:black;'>אידי ואידי בכליו, ולא קשיא</b>, כי:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b> ששנינו עמי הארץ נאמנים על הטבילה, מיירי <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר</b> עם הארץ: <b style='font-size:20px; color:black;'>מעולם לא הטבלתי כלי בתוך כלי</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא</b> דאמרנו אין עם הארץ נאמן וצריך להטביל שוב, מיירי <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר: מעולם לא הטבלתי כלי בתוך כלי שאין בפיו כשפופרת הנוד</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והתניא</b> (בניחותא) שיש חילוק על מה מעיד עם הארץ:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>נאמן עם הארץ לומר: פירות</b> אלו <b style='font-size:20px; color:black;'>לא הוכשרו</b> לקבל טומאה, וממילא הם טהורים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל אינו נאמן לומר</b>: ה<b style='font-size:20px; color:black;'>פירות</b> הללו <b style='font-size:20px; color:black;'>הוכשרו, אבל לא נטמאו</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והכא נמי נאמן לומר: לא הטבלתי כלי בתוך כלי מעולם, אבל לומר: הטבלתי כלי בתוך כלי שפיו רחב כשפופרת הנוד, אינו נאמן, (רבינו חננאל). <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;22&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;22.&nbsp;</b> הקשה הטורי אבן: למה לא נאמינו בין לגבי הכשר ובין לגבי טבילה, והרי יש לו מיגו, שהיה יכול לומר: לא הוכשרו כלל, או שלא הטביל כלי בתוך כלי מעולם? ! ראה שם. ובמקדש דוד (טהרות, בענין חולין בטהרה בד"ה והנה אמרינן בחגיגה), כתב בטעם הדבר שאין עם הארץ נאמן בזה, דאינו משום חשש משקר, כי עם הארץ אינו חשוד לשקר בטהרות, אלא חיישינן שמא לא דקדק יפה בשיעור של שפופרת הנוד, שהרי נאמן לומר שלא הטביל כלי בתוך כלי, רק איכא מילי דעם הארץ לא בקיאי בהו, ראה שם<b>;</b> ואם כן לכאורה אין מקום לקושייתו של הטורי אבן, (וראה מה שכתב שם בדיבור שאחר זה).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן על אביי: <b style='font-size:20px; color:black;'>ואגופו מי מהימן</b> עם הארץ שטבל?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והתניא: חבר</b> שנטמא במת, <b style='font-size:20px; color:black;'>שבא להזות</b>, ואמר: הריני ביום השלישי לטומאתי, וראוי אני להזאה ראשונה של אפר פרה - <b style='font-size:20px; color:black;'>מזין עליו מיד</b> הזאה ראשונה, שהיא בשלישי לטומאתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו <b style='font-size:20px; color:black;'>עם הארץ שבא להזות, אין מזין עליו עד שיעשה בפנינו שלישי ושביעי</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר: אין מזין עליו מיד, אלא ממתינים לו שלשה ימים, כי אין אנו מאמינים לו שעתה הוא היום שלישי לטומאתו (טורי אבן, וראה תוספת ביאור בהערות)?! <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;23&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;23.&nbsp;</b> לפירוש הטורי אבן לשון "בפנינו" אינו מבואר כל כך. והנה הקשה הטורי אבן: והרי אין אנו יודעים שנטמא אלא מפיו, כי אם ידוע לנו שנטמא, מסתמא יודעים אנו באיזה יום היה. ונמצא, שהוא "<b>הפה שאסר</b>" את עצמו, וכיון שכן יהיה הוא "<b>הפה שהתיר</b>", וייאמן לומר שכבר יום השלישי לטומאתו? ! וכתב לתרץ, שעל כרחך מיירי שבאו עדים שנטמא ושכחו באיזה יום היה, נמצא שהם אסרוהו ולפיכך אינו נאמן להתיר. ואל תתמה על זה שיודעים מהטומאה ושכחו באיזה יום היה, שהרי לכאורה קשה לשון הברייתא: עד שיעשה בפנינו שלישי "ושביעי", ולמה צריך לעשות בפנינו את השביעי, והרי כיון שעשה בפנינו שלישי, שוב ממילא ידעינן מתי הוא יום השביעי, שהוא אחר ארבעה ימים מהזאת יום השלישי. אלא ודאי, לאפוקי שאם עשה לפנינו יום שלישי ושכחו, ואין יודעים כמה ימים יש מהזאת יום שלישי להיום. והוא הדין שיש לפרש עיקר דין הברייתא באופן זה, ששכחו באיזה יום נטמא, ראה שם. אבל במקדש דוד (טהרות בענין חולין בטהרה בד"ה אמרינן שם בחגיגה) הביא דבריו והוכיח לא כן, וכתב לפרש על פי הר"ש באופן אחר: דלא חשדינן ליה למשקר במה שאומר שנטמא לפני שלשה ימים, אלא דחיישינן שנטמא אף היום דאינו זהיר הוא, והיום הוא יום הראשון שלו. ולפי זה מה דאמרינן: צריך שיעשה בפנינו שלישי ושביעי, היינו שישמור עצמו לפנינו שלא יטמא עוד, ראה עוד שם. ולדברי המקדש דוד מבואר היטב לשון "בפנינו". ולשון הרמב"ם בהלכות פרה אדומה (יא ב) הוא: מי שנטמא במת ושהה כמה ימים בלא הזאה, כשיבוא להזות <b>מונה בפנינו שלשה</b> <b>ימים</b>, ומזין עליו בשלישי ובשביעי, ומעריב שמשו. במה דברים אמורים בעם הארץ, שאפילו אמר היום שלישי שלי, <b>אינו נאמן שמא היום</b> <b>נטמא</b>, לפיכך צריך למנות בפנינו. ולשונו נוטה יותר כפירוש הטורי אבן, וביותר מוכח כן ממה שלא הזכיר כלל שצריך מנין בפנינו בין שלישי לשביעי.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא אמר אביי</b>, ישוב אחר לקושיא שהקשתה הגמרא לעיל, שלענין כלי בתוך כלי אין מאמינים לו, ואילו בברייתא מבואר שנאמן עם הארץ על טהרת טבילת טמא מת, כי הטעם בברייתא הוא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מתוך חומר שהחמרת עליו בתחלתו</b>, שאם בא לפניך ואמר הריני ביום השלישי לטומאתי אינך מאמינו, לפיכך <b style='font-size:20px; color:black;'>הקלת עליו בסופו</b> להאמינו על הטבילה שאחר ההזאה, אבל בשאר טבילות אינו נאמן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>אחוריים ותוך</b> ובית הצביטה לתרומה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי אחוריים ותוך?</b> כלומר: לענין מה אנו מחלקים את האחוריים ותוך הכלי ובית הצביטה שלו?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>כדתנן</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. אין אוכל או משקה טמאים מטמאים את הכלי מן התורה, שאין כלי נטמא אלא מאב הטומאה, ואי אפשר לאוכל ומשקה שיהיו אב הטומאה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. משקה הזב והזבה, כגון רוקם ומימי רגליהם, הן אב הטומאה, ומטמאין את הכלי מן התורה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. גזרו חכמים, שכל משקה, אפילו אם נטמא בשני לטומאה הרי הוא ראשון לטומאה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ד. עוד גזרו חכמים: כל משקה טמא מטמא את הכלי ועושהו שני לטומאה. ואף שאין משקה מטמא כלי מן התורה, גזרו חכמים על המשקין כולן, אטו משקה הזב והזבה, שהם מטמאים כלי מן התורה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הואיל וטומאת משקין לטמא כלים מדברי סופרים היא, וחששו חכמים שמא יבואו לשרוף עליה תרומה וקדשים, לפיכך עשו חכמים היכר לטומאה זו שאינה אלא מדרבנן, ואמרו:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כלי</b> (שאינו של חרס ומקבל טומאה מגבו) <b style='font-size:20px; color:black;'>שנטמא אחוריו במשקין</b>, הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>אחוריו</b> בלבד הן ש<b style='font-size:20px; color:black;'>טמאין</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>תוכו</b> של הכלי, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אוגנו</b> (שפתו הכפולה כלפי חוץ וראויה לתשמיש, רש"י) ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אזנו</b> (כגון אוזן החבית), <b style='font-size:20px; color:black;'>וידיו</b> (בית יד) של הכלי, הרי אלו <b style='font-size:20px; color:black;'>טהורין</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;24&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>נטמא תוכו</b> של הכלי במשקין, הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>כולו טמא</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;24.&nbsp;</b> ראה מה שכתב רש"י במשנה שדין זה אמור כשכל אחד מחלקי הכלי ראוי לתשמיש, וראה מה שכתב שם הרש"ש בביאור הדבר, והביא גם דברי רש"י כאן גבי אוגנו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: אחוריים ותוך <b style='font-size:20px; color:black;'>ובית הצביטה</b> לתרומה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי בית הצביטה?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יהודה אמר שמואל: מקום שצובטו</b> (אוחז בו את הכלי ומושיטו לאחרים).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכן הוא אומר</b> אצל בועז ורות: <b style='font-size:20px; color:black;'>ויצבט לה קלי</b>, ומתרגמינן: ואושיט לה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אסי אמר רבי יוחנן</b> לפרש "בית הצביטה": <b style='font-size:20px; color:black;'>מקום שנקיי הדעת צובעין</b> (האיסטניסים מטבילים).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר: יש שהיו עושים בצלחותיהם בית קיבול קטן שבו היו נותנים חומץ או חרדל כדי להטביל בו, והוא נקרא "בית הצביטה". <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;25&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;25.&nbsp;</b> א. ביאר הרש"ש: אונקלוס תרגם בכל מקום שאמרה תורה "וכבס בגדיו" - דהיינו טבילת הבגדים - "ויצבע לבושוהי", וזהו שאמרו כאן: צובעין. ב. בערוך ערך בית צבע כתב: פירש רבי יוחנן מקום שנקיי הדעת שותין בו, והוא אצל אוזן הכלי שאין דרך בני אדם ליגע בו, כי דרך בני אדם להטות הכלי ולשתות מכנגד אזנו מפני שאוחזין אותו באזנו, ונקיי הדעת משנין ואין שותין ממקום שכל אדם שותה בו אלא שותין מאצל אזנו כמו שאמרנו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תני רב ביבי קמיה דרב נחמן</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כל הכלים אין להם אחוריים ותוך</b>, כלומר: אין אחוריהן חלוקין מתוכן, אלא אם נטמאו אחוריהן נטמאו אף תוכן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אחד קדשי המקדש ואחד קדשי הגבול</b>, ומפרש לה ואזיל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> תמה <b style='font-size:20px; color:black;'>ליה</b> רב נחמן לרב ביבי: <b style='font-size:20px; color:black;'>קדשי הגבול</b> - שאתה אומר אין להם אחוריים ותוך - <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי נינהו?</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>תרומה</b>, שהיא נאכלת בכל גבול ארץ ישראל! <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;26&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;26.&nbsp;</b> לאו דוקא בגבול ארץ ישראל שהרי נאכלת אף בחוץ לארץ, אלא שאין הגבלה לאוכלה דוקא בירושלים או בעזרה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והתנן</b> במשנתנו: <b style='font-size:20px; color:black;'>אחוריים ותוך ובית הצביטה לתרומה</b>, הרי שאף לקדשי הגבול יש אחוריים ותוך, ולא כפי שאתה אומר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דלמא לחולין שנעשו על טהרת הקודש קאמרת</b>, ולזה אתה קורא קדשי הגבול, שאף הן נאכלין בכל גבול ארץ ישראל, וללמד: אף לחולין שנעשו על טהרת הקודש אין חילוק בין אחוריים לתוך, ואם נטמא אחד מהם נטמא כולו. כי לענין מעלה זו אף חולין שנעשו על טהרת הקודש כקודש דמו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אדכרתן מילתא דאמר</b> (הזכרתני את אשר אמר) <b style='font-size:20px; color:black;'>רבה בר אבוה: אחת עשרה מעלות שנו כאן</b> במשנתנו, <b style='font-size:20px; color:black;'>שש ראשונות בין לקודש בין לחולין שנעשו על טהרת הקודש</b>, ואילו שש <b style='font-size:20px; color:black;'>אחרונות</b> הן רק <b style='font-size:20px; color:black;'>לקודש, אבל לא לחולין שנעשו על טהרת הקודש</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומעלה זו, שאין לקודש אחוריים ותוך, מן המעלות הראשונות היא, ועשו מעלה זו אף לחולין שנעשו על טהרת הקודש, וכאשר אמרת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>הנושא את המדרס נושא את התרומה, אבל לא את הקודש</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>קודש</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא לא</b> ישא, והרי אין הוא נוגע בתרומה שיטמאנה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>משום מעשה שהיה!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רב יהודה אמר שמואל: מעשה באחד שהיה מעביר חבית של יין קודש ממקום</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>למקום</b>,</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0042_L2"></nowiki><nowiki name="דףBכגB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי חגיגה (פרשני)]]</div>Micropedia bot