https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%97%D7%92%D7%99%D7%92%D7%94_%D7%99%D7%96_%D7%91 2026-04-04T13:33:36Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%97%D7%92%D7%99%D7%92%D7%94_%D7%99%D7%96_%D7%91&diff=141758&oldid=prev 2020-09-09T12:42:56Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:42, 9 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l71">שורה 71:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 71:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת חגיגה (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי חגיגה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי חגיגה (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94091:rev-141758:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%97%D7%92%D7%99%D7%92%D7%94_%D7%99%D7%96_%D7%91&diff=94091&oldid=prev 2015-06-30T15:44:56Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|חגיגה יז ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;משום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דכתיב&lt;/b&gt; &quot;כי אם אל המקום אשר יבחר ה&#039; אלהיך לשכן שמו, שם תזבח את הפסח בערב. ובשלת ואכלת במקום אשר יבחר ה&#039; אלהיך בו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ופנית בבוקר והלכת לאהליך&lt;/b&gt;&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ועל כרחך בוקר זה של חול המועד הוא, שהרי בבוקרו של יום טוב אינו יכול לילך לאהלו משום איסור תחומין (רש&quot;י). &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;13&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;13.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רש&quot;י במסכת ראש השנה ה א פירש באופן אחר: ביום טוב לא קאמר קרא, שהרי הוא יום שחיובו ליראות בעזרה&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; וביאר בטורי אבן, כי אף שיש לו תשלומין כל שבעה, מכל מקום מי שאינו מתראה ביום ראשון נקרא פושע. ותמה על זה, שהרי מצות ראייה אפשר לקיים גם בלילה, ראה שם אריכות בזה. התוספות תמהו על פירושו של רש&quot;י כאן, שהרי רק לרבי עקיבא תחומין דאורייתא, אבל לדעת רבנן אין איסור תחומין אלא מדרבנן, וראה עוד בדבריהם בדין י&quot;ב מיל אם הוא מדאורייתא לכולי עלמא (כשיטת הרי&quot;ף והרמב&quot;ם). ובטורי אבן הקשה, דאפילו לרבי עקיבא לא ניחא, כי אף הוא לא אמר אלא בשבת ולא ביום טוב.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנן&lt;/b&gt; במשנתנו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עצרת שחל להיות ערב שבת&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בית שמאי אומרים: יום טבוח&lt;/b&gt; שלה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אחר השבת&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ובית הלל אומרים: אין לה יום טבוח&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי לאו&lt;/b&gt;, הכי קא אמרי בית הלל: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין לה&lt;/b&gt; לעצרת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יום טבוח כלל&lt;/b&gt;, כלומר: אם לא הקריב ביום טוב שוב אין מקריב כלל (רש&quot;י), לפי שאין תשלומין לעצרת. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;14&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;14.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; תמה בטורי אבן, האיך סלקא דעתין לפרש כוונת המשנה שאין לה יום טבוח מפני שאין לה תשלומין, והרי לפי זה האיך נפרנס את הסיפא של משנתנו שאמרו: ומודים שאם חלה להיות בשבת שיום טבוח אחר השבת, והרי אין לעצרת יום טבוח כלל? ! וכתב הטורי אבן, דקא סלקא דעתין שאין לעצרת אלא יום אחד של תשלומין (וכמו שמוזכרת סברא זו לקמן בגמרא), ולפיכך כשחלה להיות בערב שבת אין לה יום טבוח כלל, שהרי זמנו היה בשבת, וכשחלה בשבת יש לה יום טבוח באחד בשבת. ראה שם בד&quot;ה מאי לאו אין לה, ובד&quot;ה מאי לאו יום טוב של עצרת שבהמשך הגמרא, ראה שם. ומיהו לשון רש&quot;י הוא: אם לא הקריבם ביום טוב עוד אין להם תשלומין.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא&lt;/b&gt; כאשר פירשת, אלא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שאינה צריכה יום טבוח&lt;/b&gt;, כיון שלדעת בית הלל מקריבה ביום טוב.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותמהינן עלה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כיון שאתה מפרש כן, אם כן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי קא משמע לן&lt;/b&gt; בית הלל - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דמקרבינן ביומיה&lt;/b&gt; (מותר להקריב עולת ראייה ביום טוב)?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא איפליגו בה&lt;/b&gt; (נחלקו כבר בדבר בית שמאי ובית הלל) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חדא זימנא&lt;/b&gt;, ברישא דמשנתנו, וממילא אתה למד שאינה צריכה יום טבוח?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתנן: בית שמאי אומרים: מביאין שלמים ואין סומכין עליהם, אבל לא עולות&lt;/b&gt; ואפילו עולות ראייה; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ובית הלל אומרים: מביאין שלמים ועולות, וסומכין עליהם&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;צריכא&lt;/b&gt; סיפא דמשנתנו להשמיענו מחלוקת בית שמאי ובית הלל, האם מותר להקריבה ביום טוב שיש שבת למחרתו, שאף בה אי אפשר להקריב.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאי אשמעינן&lt;/b&gt; משנתנו רק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בהא&lt;/b&gt; (ביום טוב שאין שבת למחרתו), הוה אמינא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בהא קאמרי בית שמאי&lt;/b&gt; שאין מקריבה ביום טוב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום דאפשר&lt;/b&gt; להקריבה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למחר&lt;/b&gt; שהוא חול, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל בהא&lt;/b&gt; (ביום טוב שיש שבת למחרתו), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אימא מודו להו לבית הלל&lt;/b&gt; שמקריבה ביום טוב, כיון שיש לחוש שמתוך שמתייאש ממנה יבוא לפשוע שלא להקריבה עוד. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;15&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;15.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לדעת רש&quot;י בביצה יט, כ, טעמם של בית הלל שמתירים להקריב עולת ראייה ביום טוב, הוא משום שמא יפשע, ולשיטה זו הסוגיא מבוארת יותר.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואי אשמעינן&lt;/b&gt; משנתנו רק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בהא&lt;/b&gt; (ביום טוב שיש שבת למחרתו), הוה אמינא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בהא קאמרי בית הלל&lt;/b&gt; שמותר להקריב ביום טוב, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום דלא אפשר למחר&lt;/b&gt;, שהרי שבת היא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל בהא&lt;/b&gt; (בשאר יום טוב, שאין שבת למחרתו), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אימא מודו להו לבית שמאי&lt;/b&gt; שאין מקריבין ביום טוב.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;לפיכך: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;צריכא!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תא שמע: מי שלא חג&lt;/b&gt; (הביא קרבן חגיגה) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שבעת ימי הפסח ושמונת ימי החג ויום טוב של עצרת, שוב אינו חוגג&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי לאו&lt;/b&gt;, הפירוש הוא כפשוטו, שאם לא חג ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יום טוב של עצרת&lt;/b&gt; שוב אין לו תשלומין, הרי למדנו שאין תשלומין לעצרת?! &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;16&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;16.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב הטורי אבן: לפי מה דסלקא דעתין השתא לפרש כפשוטו, היה לגמרא להקשות ממשנתנו שמבואר בהדיא שיש תשלומין לעצרת כשחלה להיות בשבת? ! וביאר, כי אכן זה הוא טעם דחיית הגמרא ששיבשה את הברייתא ופירשה: &quot;יום טבוח&quot; ולא &quot;יום טוב&quot; כפשוטו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודחינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא&lt;/b&gt;, מאי יום טוב של עצרת: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יום טבוח&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כלומר: אם לא הקריב ביום המיועד לתשלומי עצרת, שוב אינו חוגג.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי הכי&lt;/b&gt;, על כל פנים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ניפשוט מינה&lt;/b&gt; מדקתני &quot;יום&quot; דמשמע יום אחד, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דחד יום טבוח&lt;/b&gt; הוא דאיכא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כלומר: אין תשלומין לעצרת אלא יום אחד בלבד?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודחינן: אף זו לא תפשוט, כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אימא: &quot;ימי&quot; טבוח&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;17&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;17.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב הטורי אבן: הואיל ובלאו הכי מוכרחים אנו לשבש את הברייתא, שהרי אי אפשר לפרש &quot;יום טוב&quot; ממש מכח המשנה, וכמבואר לעיל, על זה הוא שסומכת הגמרא לשבש את הברייתא ולומר: ימי טבוח.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תא שמע&lt;/b&gt; מהא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתני רבה בר שמואל&lt;/b&gt;: הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרה תורה: מנה ימים וקדש חדש&lt;/b&gt; (ראש חודש) להקרבת מוספין. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;18&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;18.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; שנאמר: עד חדש ימים, רש&quot;י ראש השנה ה א, וכמו שכתבו התוספות כאן.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואמרה תורה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מנה ימים&lt;/b&gt; (ספירת העומר) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וקדש עצרת&lt;/b&gt; להקרבת קרבנותיה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי למדת: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה חדש למנויו&lt;/b&gt;, כלומר: כשם שבחודש זמן הקרבת המוספין הוא יום אחד מתוך הימים שהוא נמנה על ידם, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף עצרת&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למנוייה!&lt;/b&gt; וכדמפרש ואזיל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי לאו, גמר&lt;/b&gt; עצרת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מחדש, מה חדש יום אחד&lt;/b&gt; מן המנויים בלבד הוא מקריב, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף עצרת יום אחד&lt;/b&gt; בלבד הוא מקריב שהרי עצרת באה לאחר ספירת ימים?! &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;19&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;19.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; תמה בטורי אבן: והרי אם נפרש כן, למה צריך ללמוד דין זה מבנין אב, והרי יום אחד מפורש בתורה, ולא יישב. ויש לתמוה עוד, והרי יום אחד לתשלומין בודאי מוכח ממשנתנו שיש אף בעצרת, וכמו שכתב הטורי אבן שהובא לעיל בהערות, ואם כן האיך קא סלקא דעתין, שאין תשלומין אלא יום אחד, ועל דרך שהקשה הטורי אבן עצמו. ובשפת אמת רצה לפרש, שהדרשה באה לומר שיש יום נוסף לתשלומין, ראה שם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר&lt;/b&gt; מתרץ &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבא: ותסברא&lt;/b&gt; להוכיח מכאן שאין מקריבין אלא יום אחד!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אטו&lt;/b&gt; האם ל&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עצרת יומי מנינן&lt;/b&gt; (ימים בלבד סופרים), ואילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שבועי לא מנינן&lt;/b&gt; (שבועות אין מונים בספירת העומר עד העצרת)?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והאמר אביי: מצוה למימני יומי, דכתיב&lt;/b&gt;: וספרתם לכם ממחרת השבת וגו&#039; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תספרו חמשים יום, ומצוה למימני שבועי, דכתיב: שבעה שבועות תספר לך, ועוד&lt;/b&gt; אתה למד שמצוה למימני שבועי, משום ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חג &quot;שבועות&quot; כתיב&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכיון שכן, אדרבה, יש לך לפרש דהכי קאמר: מה חדש אתה מקריב יום אחד כיון שהוא נמנה בימים, אף בעצרת אתה מקריב שבוע אחד כיון שהוא נמנה בשבועות, וללמדך: יש לה תשלומין כל שבעה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;20&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כאן שבה הגמרא לעיקר הלימוד שאף בעצרת יש תשלומין כל שבעה, ומוסיפה עוד לימוד מלבד לימודו של רבי אלעזר ברבי אושעיא בעמוד א&#039; שלמדו מהיקש חג השבועות לחג המצות. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;20.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הקשו התוספות: נמצא שיש לנו ללמוד מבנין אב זה שיש לעצרת תשלומין כל שבעה, ולמה הוצרך רבי אלעזר לעיל ללומדו מלימוד אחר? ! וראה מה שיישבו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דבי רבי אליעזר בן יעקב, תנא&lt;/b&gt;: מכאן אתה למד שיש לעצרת תשלומין כל שבעה: ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר קרא: &quot;וקראתם&lt;/b&gt; בעצם היום הזה מקרא קודש יהיה לכם&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וסמוך לו אמר קרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;ובקצרכם&lt;/b&gt; את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איזהו חג שאתה קורא&lt;/b&gt; בו &quot;מקרא קודש&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;גם אתה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קוצר בו?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוי אומר: זה חג עצרת&lt;/b&gt;, וכדמפרש ואזיל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אימת&lt;/b&gt; אתה קורא וקוצר?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אילימא ביום טוב&lt;/b&gt; עצמו, לא יתכן, כי הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קצירה ביום טוב מי שרי?!&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;21&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;21.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הקשה הטורי אבן: והרי קצירה לצורך אוכל נפש מותרת מן התורה? ! ראה שם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא לאו לתשלומין&lt;/b&gt;, כלומר: אחר העצרת יש יום שהוא מקרא קודש לענין תשלומין, ומכל מקום מותר בעשיית מלאכה (רש&quot;י).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומפרשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואף על גב דאיתמר דרבי אלעזר אמר רבי אושעיא&lt;/b&gt; שיש לעצרת תשלומין כל שבעה מהיקש לחג המצות, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איצטריך&lt;/b&gt; נמי את לימודו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דרבי אליעזר בן יעקב!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשום: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאי מדרבי אלעזר אמר רבי אושעיא&lt;/b&gt; לבד, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוה אמינא: מה תשלומין של חג המצות אסיר&lt;/b&gt; אותו יום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בעשיית מלאכה&lt;/b&gt; שהרי חול המועד הוא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף תשלומי עצרת נמי אסור בעשיית מלאכה&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;לפיכך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קמשמע לן&lt;/b&gt; לימודו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דרבי אליעזר בן יעקב&lt;/b&gt;, שיום התשלומין אינו אסור בעשיית מלאכה שהרי מותרת בו הקצירה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0032_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBיחB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי חגיגה (פרשני)]]</div>

Micropedia bot