https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%97%D7%92%D7%99%D7%92%D7%94_%D7%99%D7%90_%D7%91פרשני:בבלי:חגיגה יא ב - היסטוריית גרסאות2026-05-20T23:46:51Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%97%D7%92%D7%99%D7%92%D7%94_%D7%99%D7%90_%D7%91&diff=141750&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-09T12:41:57Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:41, 9 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l98">שורה 98:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 98:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת חגיגה (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי חגיגה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי חגיגה (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98414:rev-141750:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%97%D7%92%D7%99%D7%92%D7%94_%D7%99%D7%90_%D7%91&diff=98414&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T10:21:31Z<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:21, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא נצרכא</b> אלא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>ערוות <b style='font-size:20px; color:black;'>בתו מאנוסתו</b> (שנולדה לו בלי שישא את אמה), שאף היא ערווה כמו בתו מן הנשואין, הן שאסורה עליו, והן לחייב אותו עליה, <b style='font-size:20px; color:black;'>דלא כתיבא</b> בהדיא בתורה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא נצרכא</b> אלא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>ערוות <b style='font-size:20px; color:black;'>בתו מאנוסתו</b> (שנולדה לו בלי שישא את אמה), שאף היא ערווה כמו בתו מן הנשואין, הן שאסורה עליו, והן לחייב אותו עליה, <b style='font-size:20px; color:black;'>דלא כתיבא</b> בהדיא בתורה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b> </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> בתו מאשתו היא בכלל מה שאמרה תורה: ערות אשה ובתה לא תגלה, שהרי בתו מאשתו היא בת אשתו. ואף בת בתו מאנוסתו כתיבא בתורה, והיינו מה שאמרה תורה "ערות בת בנך או בת בתך לא תגלה ערותה", דמשמע מזה שתלה הכתוב את איסור נכדתו בו ולא תלה אותה בכך שהיא נכדת אשתו, שסיבת האיסור היא מחמת בתו (שהרי אף בתו מאנוסתו בתו היא). אך בכל זאת, אין פסוק מפורש על בתו מאנוסתו בעצמה. ואף על גב שקל וחומר הוא מנכדתו לבתו, שהרי נאסרה הנכדה רק מכח היותה הבת של בתו, הרי אין מזהירין ואין עונשין מן הדין, ולכך צריך לימוד מיוחד לבתו מאנוסתו, רש"י.</span> </span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> בתו מאשתו היא בכלל מה שאמרה תורה: ערות אשה ובתה לא תגלה, שהרי בתו מאשתו היא בת אשתו. ואף בת בתו מאנוסתו כתיבא בתורה, והיינו מה שאמרה תורה "ערות בת בנך או בת בתך לא תגלה ערותה", דמשמע מזה שתלה הכתוב את איסור נכדתו בו ולא תלה אותה בכך שהיא נכדת אשתו, שסיבת האיסור היא מחמת בתו (שהרי אף בתו מאנוסתו בתו היא). אך בכל זאת, אין פסוק מפורש על בתו מאנוסתו בעצמה. ואף על גב שקל וחומר הוא מנכדתו לבתו, שהרי נאסרה הנכדה רק מכח היותה הבת של בתו, הרי אין מזהירין ואין עונשין מן הדין, ולכך צריך לימוד מיוחד לבתו מאנוסתו, רש"י.</span> </span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94080:rev-98414:php=table -->
</table>Micropedia bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%97%D7%92%D7%99%D7%92%D7%94_%D7%99%D7%90_%D7%91&diff=94080&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T15:44:28Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|חגיגה יא ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא נצרכא</b> אלא <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>ערוות <b style='font-size:20px; color:black;'>בתו מאנוסתו</b> (שנולדה לו בלי שישא את אמה), שאף היא ערווה כמו בתו מן הנשואין, הן שאסורה עליו, והן לחייב אותו עליה, <b style='font-size:20px; color:black;'>דלא כתיבא</b> בהדיא בתורה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> בתו מאשתו היא בכלל מה שאמרה תורה: ערות אשה ובתה לא תגלה, שהרי בתו מאשתו היא בת אשתו. ואף בת בתו מאנוסתו כתיבא בתורה, והיינו מה שאמרה תורה "ערות בת בנך או בת בתך לא תגלה ערותה", דמשמע מזה שתלה הכתוב את איסור נכדתו בו ולא תלה אותה בכך שהיא נכדת אשתו, שסיבת האיסור היא מחמת בתו (שהרי אף בתו מאנוסתו בתו היא). אך בכל זאת, אין פסוק מפורש על בתו מאנוסתו בעצמה. ואף על גב שקל וחומר הוא מנכדתו לבתו, שהרי נאסרה הנכדה רק מכח היותה הבת של בתו, הרי אין מזהירין ואין עונשין מן הדין, ולכך צריך לימוד מיוחד לבתו מאנוסתו, רש"י.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומנין אנו לומדים דין בתו מאנוסתו?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רבא: אמר לי רבי</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>יצחק ברבי אבדימי, אתיא</b> בגזירה שוה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כתיב גבי בתו ובת בתו מן הנשואין: ערות אשה ובתה לא תגלה. את בת בנה ואת בת בתה לא תקח לגלות ערותה. שארה "הנה", "זימה" היא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכתיב גבי בת בתו מן האונסין: ערות בת בנך או בת בתך לא תגלה ערותן, כי ערותך "הנה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכתיב גבי חמותו: איש אשר יקח את אישה ואת אמה "זימה" היא באש ישרפו אותו ואתהן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אתיא</b> תחילה בגזירה שוה, <b style='font-size:20px; color:black;'>"הנה</b>" (האמור בבת בתו מן האונסין) מ<b style='font-size:20px; color:black;'>"הנה</b>" (האמור בבת בתו מן הנשואין), כדי ללמד איסור בתו מן האונסין בגזירה שוה, כך: כשם שב"הנה" האמור בבת בנו ובת בתו מהנישואין, דימה שם הכתוב את דין בתו מאשתו לדין בת בתו ובת בנו (כדכתיב: ערות אשה ובתה לא תגלה).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כך ב"הנה" האמור בבת בנו ובת בתו מהאונסין, אסר שם הכתוב את בתו מאנוסתו כמו שאסר בת בנו ובת בתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(אף שאין מפורש בתורה אלא בת הבן ובת הבת מהאונסין).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומאחר שלמדנו בגזירה שוה "הנה הנה" אונסין מנשואין, הרי ה"זימה" האמורה בנשואין נחשב הדבר כאילו היא כתובה גם באונסין, וכיון שכך:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אתיא</b> עוד בגזירה שוה <b style='font-size:20px; color:black;'>"זימה</b>" (שאנו אומרים כאילו היא כתובה באונסין) מ<b style='font-size:20px; color:black;'>"זימה</b>" האמורה בחמותו, כדי ללמד שעונש בתו מאנוסתו הוא בשריפה, כמו בחמותו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו בסוף המשנה ו<b style='font-size:20px; color:black;'>הן הן גופי תורה</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשמע, אותם הדינים המפורשים רק הן גופי תורה, ולפיכך תמהינן:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכי <b style='font-size:20px; color:black;'>הני</b> (המפורשים), <b style='font-size:20px; color:black;'>אין</b>, אכן גופי תורה הן, ואילו <b style='font-size:20px; color:black;'>הנך</b> (שאין דיני התורה מפורשים כל כך) <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> גופי תורה הם?! ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא אימא: הן</b> (המפורשים), <b style='font-size:20px; color:black;'>והן</b> (שאינם מפורשים) - כולם <b style='font-size:20px; color:black;'>גופי תורה</b> הם.</span><br />
<BR><br><center><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>הדרן עלך פרק הכל חייבין</b></center><br />
<BR><br />
<!--$^--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0001_L5"></nowiki><nowiki name="פרקBשניB-BאיןBדורשין"></nowiki><br><hr><center><span style="font-size:39px; "><br />
<br />
<B><U><span style='color:RGB(34,80,136);'>פרק שני - אין דורשין</span><BR></U></B></span></center><br><hr><br><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אין דורשין בעריות, ב</b>חבורה של <b style='font-size:20px; color:black;'>שלשה</b> אנשים, שהם שני אנשים שומעים בצירוף איש אחד שדורש (כך סלקא דעתין בגמרא, ויתבאר שם).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולא</b> דורשין <b style='font-size:20px; color:black;'>במעשה בראשית ב</b>קבוצה של <b style='font-size:20px; color:black;'>שנים</b>, אחד השומע ואחד הדורש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולא</b> דורשין <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>מעשה <b style='font-size:20px; color:black;'>מרכבה, ביחיד, אלא אם כן היה</b> אותו היחיד <b style='font-size:20px; color:black;'>חכם ומבין מדעתו</b>, ומתבאר בגמרא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כל המסתכל בארבעה דברים</b> הבאים, <b style='font-size:20px; color:black;'>רתוי לו כאילו לא בא לעולם</b> (יפה לו וטוב היה לו, אם לא בא לעולם. רש"י), ואלו הם: <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;5&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;5.&nbsp;</b> הוסיף רש"י: ואומר אני שהוא לשון רחמים, כלומר: מרוחם היה אם לא בא לעולם, ודוגמתו בתורת כהנים על הפסוק "ואל אלעזר ואיתמר בניו הנותרים", רבי אליעזר אומר: ראויין היו לישרף, אלא שריתה הכתוב לאהרן. ובפירוש המשניות להרמב"ם מבואר, ש"רתוי" הוא "ראוי".</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. המסתכל <b style='font-size:20px; color:black;'>מה למעלה</b> מן הרקיע שעל ראשי החיות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. המסתכל <b style='font-size:20px; color:black;'>מה למטה</b> מן החיות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. המסתכל <b style='font-size:20px; color:black;'>מה לפנים</b>, חוץ למחיצת הרקיע לצד מזרח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ד. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>המסתכל <b style='font-size:20px; color:black;'>מה לאחור</b>, לצד מערב. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;6&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;6.&nbsp;</b> והוא הדין צפון ודרום, תוספות. וכתבו עוד, שבכלל "מה לפנים ומה לאחור", שלא להסתכל מה היה לפני שנברא העולם ומה יהיה אחריו, כדמוכח בגמרא.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכל שלא חס על כבוד קונו</b> (מתבאר בגמרא) - <b style='font-size:20px; color:black;'>רתוי לו שלא בא לעולם</b>.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: אין דורשין במרכבה ביחיד, אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמרת ברישא: ולא במרכבה ביחיד</b>. ועל כרחך עוסקת המשנה במי שהוא חכם ומבין מדעתו, שהרי בלא רב אתה אוסר עליו, שלא ידרוש בעצמו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אילו <b style='font-size:20px; color:black;'>הדר אמרת: אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו</b>, הרי שיכול לדרוש בעצמו?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: אין המשנה כוללת את הדורש עצמו, אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>הכי קאמר</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אין דורשין בעריות לשלשה</b> לבד מהדורש אלא רק בפחות משלשה שומעים, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא במעשה בראשית לשנים</b>, מלבד הדורש, אלא ליחיד בלבד, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא במרכבה</b> אפילו <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>תלמיד <b style='font-size:20px; color:black;'>יחיד, אלא אם כן היה</b> אותו התלמיד היחיד <b style='font-size:20px; color:black;'>חכם ומבין מדעתו</b>, שלא יצטרך לשאול לרב במקום שיסתפק, דלאו אורח ארעא לפרושי בהדיא. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;7&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;7.&nbsp;</b> כתב הרמב"ם (יסודי התורה ד יא): ומה בין ענין מעשה מרכבה לענין מעשה בראשית? שענין מעשה מרכבה אפילו לאחד אין דורשין בו. אלא, אם כן היה חכם ומבין מדעתו, מוסרין לו ראשי הפרקים. וענין מעשה בראשית מלמדין אותו ליחיד אע"פ שאינו מבין אותו מדעתו, ומודיעים אותו כל מה שיכול לידע מדברים אלו<b>;</b> ולמה אין מלמדין אותו לרבים? לפי שאין כל אדם יש לו דעת רחבה להשיג פירוש וביאור כל הדברים על בוריין.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>אין דורשין בעריות בשלשה</b> (כלומר: לשלשה):</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אילימא משום דכתיב: "איש איש אל כל שאר בשרו</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"איש איש</b>" משמע <b style='font-size:20px; color:black;'>תרי</b> שני אנשים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"שאר בשרו</b>" משמע <b style='font-size:20px; color:black;'>חד</b> איש נוסף.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר רחמנא</b> ביחס לדרוש את הפסוק ברבים: <b style='font-size:20px; color:black;'>"לא תקרבו לגלות ערוה</b>". וה"קירבה" האמורה כאן, מרמזת גם שלא להתקרב זה לזה כדי לדרוש ביחד פסוקים אלו בשלשה אנשים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי אי אפשר לפרש כן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי: <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא מעתה</b> הא <b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב: "איש איש כי</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>יקלל אלהיו</b>", וכמו כן כתיב: <b style='font-size:20px; color:black;'>"איש איש אשר יתן מזרעו למולך</b>", האם <b style='font-size:20px; color:black;'>הכי נמי</b> נפרש "איש איש" על דרך זה?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b>, בהכרח, ש<b style='font-size:20px; color:black;'>הנהו</b> ("איש איש" האמור בברכת ה' ובמולך) <b style='font-size:20px; color:black;'>מיבעי ליה</b> כדי <b style='font-size:20px; color:black;'>לרבות את הנכרים</b>, לומר <b style='font-size:20px; color:black;'>ש</b>גם הם <b style='font-size:20px; color:black;'>מוזהרין על ברכת השם ועל עבודה זרה, כ</b>מו <b style='font-size:20px; color:black;'>ישראל</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכיון שכן, <b style='font-size:20px; color:black;'>האי נמי</b> - "איש איש" האמור בעריות - <b style='font-size:20px; color:black;'>מיבעי ליה לרבות את הנכרים</b>, לומר <b style='font-size:20px; color:black;'>שמוזהרין על העריות כישראל</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> שמא תאמר: מכאן אנו לומדים שאין דורשים בעריות לשלשה, <b style='font-size:20px; color:black;'>מדכתיב: "ושמרתם את משמרתי</b>", <b style='font-size:20px; color:black;'>"ושמרתם</b>" משמע <b style='font-size:20px; color:black;'>תרי</b> אנשים, <b style='font-size:20px; color:black;'>"משמרתי</b>" משמע עוד <b style='font-size:20px; color:black;'>חד</b> איש, ואמרה תורה שיש לעשות משמרת <b style='font-size:20px; color:black;'>"לבלתי עשות מחקות התועבות</b>", ומשמרת זאת כוללת את האיסור לדרוש ביחד בעניני עריות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אף זה אי אפשר. כי:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא מעתה</b>, הא ד<b style='font-size:20px; color:black;'>כתיב: "ושמרתם את השבת</b>", וכתיב עוד: <b style='font-size:20px; color:black;'>"ושמרתם את המצות</b>", וכתיב עוד: <b style='font-size:20px; color:black;'>"ושמרתם את משמרת הקודש</b>" - האם <b style='font-size:20px; color:black;'>הכי נמי</b> נפרש על דרך זה?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, אמר רב אשי: מאי "אין דורשין בעריות בשלשה</b>" - <b style='font-size:20px; color:black;'>אין דורשין ב"סתרי עריות" לשלשה!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(עריות שאינן מפורשות, כגון בתו מאנוסתו, ואם חמיו, ואם חמותו, שהם נלמדים מדרשה, רש"י) <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;8&nbsp;</b><span style='background-color:cyan;'>xxx</span> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;8.&nbsp;</b> רבינו חננאל פירש: כגון העראה ונשיקה, ואזהרה ועונש לדבר הנשכב, וכן בן כמה שנים יהיה ויתחייב השוכב עמו, וכיוצא בהן. וכתב מהרש"א על פירושו של רש"י: ולשון "סתרי" לא משמע כן<b>;</b> ומתוך ספר ישן למדתי לפרש: סתרי ממש וסוד איסור העריות. כגון סוד איסור אחותו, שהשטן מונה את ישראל באיסורה, שהרי עולם בתחלת בנינו היה מאח ואחות, שקין והבל נשאו אחותם, ואין האדם דן בשכלו לאסור. וכן באיסור אחות אשתו, אין אדם דן בשכלו, שמטתו של יעקב שלימה היתה, ונשא אחות אשתו. והשתא ניחא, דהוי "סתרי עריות" דומה ממש למעשה בראשית ולמעשה מרכבה, שהם ודאי סודות ודברים נסתרים ממש.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא?</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>סברא הוא!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>בי תרי כי יתבי קמי רבייהו, חד שקיל וטרי בהדי רביה, ואידך מצלי אודניה לגמרא</b> (שני תלמידים היושבים לפני רבם, כאשר האחד נושא ונותן עם הרב באיזה ענין, הרי השני מטה אזנו לשמוע את דבריהם).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל כאשר יושבים <b style='font-size:20px; color:black;'>תלתא</b> שלשה תלמידים, <b style='font-size:20px; color:black;'>חד שקיל וטרי בהדי רביה, והנך תרי שקלו וטרו בהדי הדדי</b> (פעמים כשהאחד נושא ונותן עם הרב, הרי השנים האחרים נושאים ונותנים בינם לבין עצמם).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>מתוך כך <b style='font-size:20px; color:black;'>לא ידעי מאי קאמרי רבייהו</b> לאותו תלמיד, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואתו למישרא איסורא בעריות</b> (באותו זמן אינם מטים אזניהם לדברים שאומר הרב לאותו תלמיד, ויש לחוש שמא יבואו להתיר איסורי עריות).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן עלה: <b style='font-size:20px; color:black;'>אי הכי</b>, אף ב<b style='font-size:20px; color:black;'>כל התורה נמי</b> נאמר אין דורשין לשלשה, מאותו הטעם!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>עריות שאני</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר מר: גזל ועריות</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>נפשו</b> של אדם <b style='font-size:20px; color:black;'>מחמדתן ומתאוה להם</b>, ויש לחשוש שיבואו לטעות בלימודם ולהתיר עניני עריות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואכתי תמהינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אי הכי</b>, בעניני <b style='font-size:20px; color:black;'>גזל נמי</b>, כיון שנפשו של אדם מחמדתן ומתאוה להם, לא ידרוש הרב לשלשה תלמידים שמא יבואו לטעות להתיר עניני גזל?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>עריות, בין בפניו בין שלא בפניו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>נפיש יצריה</b>, מתגבר ומתרבה כח הייצר, ואפילו בשעת הלימוד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך <b style='font-size:20px; color:black;'>גזל</b>, רק כשהזדמנות הגזל מצויה <b style='font-size:20px; color:black;'>בפניו</b> של האדם <b style='font-size:20px; color:black;'>נפיש יצריה</b>, אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא בפניו</b>, בשעת לימודו, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא נפיש יצריה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולפיכך לא יבוא להתיר איסור גזל בשעת לימודו, כיון שאינו לפניו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנינו במשנה</b>: אין דורשין, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא במעשה בראשית בשנים</b> (כלומר: לשנים):</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מנא הני מילי</b> דאין שנים שואלין לרב במעשה בראשית?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתנו רבנן</b>: כתיב: "כי שאל נא לימים ראשונים אשר היו לפניך, למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ, ולמקצה השמים ועד קצה השמים. הנהיה כדבר הגדול הזה, או הנשמע כמוהו".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>"כי שאל נא לימים ראשונים</b>", הרי למדת: רק <b style='font-size:20px; color:black;'>יחיד שואל!</b> לפי שנאמר "שאל" לשון יחיד, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואין שנים שואלין</b> לימים ראשונים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יכול ישאל אדם</b> מה היה <b style='font-size:20px; color:black;'>קודם שנברא העולם?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר</b>: "כי שאל נא: <b style='font-size:20px; color:black;'>למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ</b>"! ואין אתה שואל קודם היום שנברא האדם. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;9&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;9.&nbsp;</b> רבינו חננאל גורס: תלמוד לומר "לימים ראשונים", מששת ימי בראשית ולמטה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יכול</b>, כיון שהכתוב אוסר לשאול קודם בריאת האדם, שהיתה ביום הששי למעשה בראשית, אם כן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא ישאל אדם מששת ימי בראשית</b> שקדמו לבריאת האדם? <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;10&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;10.&nbsp;</b> ורבינו חננאל - על פי גירסתו - מפרש: יכול לא ישאל אדם מה היה באלו ששת ימי בראשית<b>;</b> וגורס: תלמוד לומר "למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ", מיום שנברא האדם יש רשות לשאול, אבל מקודם לכן אסור לשאול בהן.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר</b>: "כי שאל נא <b style='font-size:20px; color:black;'>לימים ראשונים אשר היו לפניך</b>". הרי משמע שמיום ראשון אתה שואל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יכול ישאל אדם: מה למעלה ומה למטה, מה לפנים ומה לאחור?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר</b>: "כי שאל נא, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולמקצה השמים ועד קצה השמים</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי למדת כי אך ורק <b style='font-size:20px; color:black;'>מלמקצה השמים ועד קצה השמים</b> אכן <b style='font-size:20px; color:black;'>אתה שואל, ואין אתה שואל: מה למעלה?</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>מה למטה?</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>מה לפנים?</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>מה לאחור?</b></span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0020_L2"></nowiki><nowiki name="דףBיבB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי חגיגה (פרשני)]]</div>Micropedia bot