https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%97%D7%92%D7%99%D7%92%D7%94_%D7%98_%D7%91פרשני:בבלי:חגיגה ט ב - היסטוריית גרסאות2026-04-04T13:32:26Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%97%D7%92%D7%99%D7%92%D7%94_%D7%98_%D7%91&diff=141743&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-09T12:41:05Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:41, 9 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l95">שורה 95:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 95:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת חגיגה (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי חגיגה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי חגיגה (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98412:rev-141743:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%97%D7%92%D7%99%D7%92%D7%94_%D7%98_%D7%91&diff=98412&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T10:21:28Z<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:21, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי <b style='font-size:20px; color:black;'>הניחא למאן דאמר: פסח</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;11&nbsp;</b> <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>שני</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>תשלומין דראשון הוא</b>, יפה אתה אומר: טומאה שאני, כיון שיש לה תשלומין בפסח שני. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי <b style='font-size:20px; color:black;'>הניחא למאן דאמר: פסח</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;11&nbsp;</b> <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>שני</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>תשלומין דראשון הוא</b>, יפה אתה אומר: טומאה שאני, כיון שיש לה תשלומין בפסח שני. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;11.&nbsp;</b> בפסחים צג א נחלקו תנאים בגר שנתגייר בין שני פסחים או קטן שנתגדל בין שני פסחים, אם חייבים בפסח שני. רבי סבר: מביא פסח שני, מפני שאין השני תשלומין לראשון. רבי נתן סבר: אינו מביא פסח שני, מפני שהשני תשלומין של ראשון הוא, וכל שאינו ראוי בראשון אינו ראוי בשני.</span> </span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;11.&nbsp;</b> בפסחים צג א נחלקו תנאים בגר שנתגייר בין שני פסחים או קטן שנתגדל בין שני פסחים, אם חייבים בפסח שני. רבי סבר: מביא פסח שני, מפני שאין השני תשלומין לראשון. רבי נתן סבר: אינו מביא פסח שני, מפני שהשני תשלומין של ראשון הוא, וכל שאינו ראוי בראשון אינו ראוי בשני.</span> </span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94076:rev-98412:php=table -->
</table>Micropedia bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%97%D7%92%D7%99%D7%92%D7%94_%D7%98_%D7%91&diff=94076&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T15:44:19Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|חגיגה ט ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי <b style='font-size:20px; color:black;'>הניחא למאן דאמר: פסח</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;11&nbsp;</b> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>שני</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>תשלומין דראשון הוא</b>, יפה אתה אומר: טומאה שאני, כיון שיש לה תשלומין בפסח שני. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;11.&nbsp;</b> בפסחים צג א נחלקו תנאים בגר שנתגייר בין שני פסחים או קטן שנתגדל בין שני פסחים, אם חייבים בפסח שני. רבי סבר: מביא פסח שני, מפני שאין השני תשלומין לראשון. רבי נתן סבר: אינו מביא פסח שני, מפני שהשני תשלומין של ראשון הוא, וכל שאינו ראוי בראשון אינו ראוי בשני.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא למאן דאמר</b>: פסח <b style='font-size:20px; color:black;'>שני</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>רגל בפני עצמו הוא</b>, ואינו תשלומין לראשון, הרי שלא מצאנו בפסח תשלומין לטומאה, ולפיו, <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי איכא למימר?!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, אמר</b> מתרץ <b style='font-size:20px; color:black;'>רב פפא</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>קסבר רבי יוחנן: לילה אינו</b> נחשב <b style='font-size:20px; color:black;'>"מחוסר זמן</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לא אמר רבי יוחנן שהטמא משלים, אלא כשנטמא באמצע הלילה, כיון שיצאה שעה בלילה הראויה לקרבן, וכמו שאמר "נטמא בלילה"! כי כבר משהגיע ליל החג נקרא כבר האדם "מחויב בקרבן" של חגיגה וראייה, אלא שהלילה מעכבו מלהקריב בפועל משום שאין מקריבין קרבנות אלא ביום, ואין זה כמי שלא הגיע עדיין זמן חיוב החגיגה. (רש"י מנחות ק א בסוף העמוד).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואכתי תמהינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ומי אמר רבי יוחנן הכי</b>, שלילה אינו חשוב "מחוסר זמן"?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והאמר רבי יוחנן</b>: א. אדם הרואה ראיה אחת של זיבה, אין היא אלא כדין ראיית קרי בעלמא, והרי הוא טובל מיד, ונטהר ב"הערב שמש".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. אדם הרואה שתי ראיות, הרי זה סופר שבעה ימים נקיים מזיבה, וביום השביעי טובל ונטהר בהערב שמש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. אדם הרואה שלש ראיות, הרי זה סופר שבעה נקיים, טובל ביום השביעי, ונטהר בהערב שמש, ולכשיאיר היום השמיני מביא קרבן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ד. ראה שלש ראיות וספר שבעה נקיים, וטבל ביום השביעי והעריב שמשו, וחזר ונעשה זב בלילה, שראה אור ליום השמיני שלש ראיות חלוקות, והיו כל שלשת הראיות בלילה, קודם שהגיעה השעה הראויה להביא קרבן זב, הרי זה סופר שוב, ונטהר מזיבתו השניה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך אינו מביא אלא קרבן אחד לשתי זיבותיו, מפני שאנו מחשיבים את שתי זיבותיו כזיבה אחת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל אם נעשה זב החל מהיום השמיני בבוקר, אחר שהוא כבר יצא לשעה הראויה להביא קרבן - שתי זיבות הן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וגם אם עדיין לא הביא את הקרבן על הזיבה הראשונה, הוא אינו יוצא בו ידי חובת הזיבה השניה, אלא הוא חייב להביא קרבן נפרד לזיבתו השניה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ה. ואם ראה ראיה אחת מתוך שלש ראיות הזיבה השניה בלילה, אור ליום השמיני, קודם שיצא לשעה הראויה להביא קרבן (שהיא ביום), ושתי ראיות ראה אחר כך ביום - אז משייכים את הראיה הראשונה שראה בלילה לזיבה השנייה, שראיית הלילה מצטרפת לשתי הראיות ביום השמיני, לזיבה חדשה, המחייבת אותו בקרבן נפרד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכך אמר רבי יוחנן: הואיל ואין קרבנות קרבים אלא ביום, אין נקראת ה"שעה הראויה להביא קרבן", אלא ביום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולפיכך: אם <b style='font-size:20px; color:black;'>ראה</b> ראיית זיבה <b style='font-size:20px; color:black;'>אחת בלילה</b>, אור ליום השמיני, <b style='font-size:20px; color:black;'>ושתים ביום</b>, הואיל ושתי ראיות זוב היו כבר אחר שכבר יצאה השעה הראויה להביא קרבן, מצטרפת אליהן ראיית הלילה לשלש ראיות של זיבה חדשה - והרי זה <b style='font-size:20px; color:black;'>מביא</b> קרבן נפרד על זיבתו השניה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואפשר לצרף את ראיית הלילה הראשונה לשתי ראיות היום, על אף שראיית הלילה היתה בזמן הראוי לקרבן הראשון ולא לשני, כמו שמצינו בכל ראייה ראשונה של זב, שאין לה כל דין זיבה, והרי היא כקרי בעלמא, ובכל זאת אם ראה לאחריה עוד זיבה מצטרפת הראיה הראשונה לראייה השניה, לעשותו זב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל אם ראה <b style='font-size:20px; color:black;'>שתים</b> ראיות <b style='font-size:20px; color:black;'>בלילה</b>, אור ליום השמיני, שאינה שעה הראויה לקרבן, וכבר נעשה זב בלילה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אחר כך ראה עוד ראיה <b style='font-size:20px; color:black;'>אחת ביום</b> השמיני - הרי זה <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו מביא</b> קרבן על הזיבה השניה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וטעמו של דבר, הואיל ושתים מתוך שלשת הראיות העושות אותו לזב, היו קודם שיצאה שעה הראויה להביא קרבן, ושתי ראיות כבר נחשבות לראיית זב, בזמן הראוי לקרבן הזיבה הראשונה, הרי הן משתייכות לזיבה הראשונה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואין כאן אלא ראיית זיבה אחת ביום השמיני, שאינה אלא כראיית קרי בעלמא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי סלקא דעתך קסבר רבי יוחנן: לילה "אינו מחוסר זמן</b>", נמצא שמתחילת ליל יום השמיני חשוב הוא כמי ש"ראוי לקרבן". ואם כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו</b> אם ראה <b style='font-size:20px; color:black;'>שתים</b> ראיות <b style='font-size:20px; color:black;'>בלילה ואחת ביום</b>, היה לו לרבי יוחנן לומר: <b style='font-size:20px; color:black;'>מביא</b> קרבן נפרד לזיבתו השניה, שהרי כל ראיותיו היו לאחר שעה ראויה לקרבן. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;12&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;12.&nbsp;</b> לדעת האומר לילה אינו מחוסר זמן, הרי אפילו אם ראה כל שלשת הראיות בלילה, הרי זה מביא קרבן נפרד, ולא נקטה הגמרא לשון "שתים בלילה ואחת ביום" אלא מפני שעל כך דיבר רבי יוחנן.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>כי קאמר רבי יוחנן</b> את דינו גבי זיבה - <b style='font-size:20px; color:black;'>לדברי האומר "לילה מחוסר זמן</b>" אמר כך.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל רבי יוחנן עצמו סובר, שלילה אינו מחוסר זמן, ולכן אפילו ראה כולן בלילה הרי זה מביא קרבן נפרד, וכל שכן שתים בלילה ואחת ביום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: והרי <b style='font-size:20px; color:black;'>לדברי האומר</b> לילה מחוסר זמן, <b style='font-size:20px; color:black;'>פשיטא?!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר: הניחא אם דברי עצמו הוא שאמר רבי יוחנן, הרי השמיענו שלילה מחוסר זמן הוא. אבל אם לא אמר כן אלא לדברי האומר לילה מחוסר זמן הוא, אם כן מה השמיענו רבי יוחנן?! ומשנינן: הרואה <b style='font-size:20px; color:black;'>שתים ביום</b> השמיני <b style='font-size:20px; color:black;'>ואחת בלילה</b> שלפניו, אור ליום השמיני, <b style='font-size:20px; color:black;'>איצטריכא ליה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>עיקר חידושו של רבי יוחנן הוא, שאפילו ראה ראיה ראשונה קודם שיצא לשעה הראויה להביא קרבן, אף הוא מביא קרבן נפרד לטהרתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וחידוש הוא: כי <b style='font-size:20px; color:black;'>סלקא דעתך אמינא כאתקפתא</b> (כקושייתו) <b style='font-size:20px; color:black;'>דרב שישא</b> (בכריתות גרסינן "ששת") <b style='font-size:20px; color:black;'>בריה דרב אידי</b> על דברי רבי יוחנן -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דסבירא ליה, הואיל וראייה ראשונה שלו היתה קודם שיצא לשעה הראויה להביא קרבן, יש לדונה כהמשך זיבה ראשונה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>קא משמע לן</b> רבי יוחנן <b style='font-size:20px; color:black;'>כדרב יוסף</b>, שאמר: כשם שמצאנו בכל זב בעל שלש ראיות, שהראיה הראשונה, אף שאין שם זיבה עליה אלא קרי בעלמא היא, בכל זאת מצטרפת היא אחר כך לשתי ראיות נוספות של זיבה כדי לעשותו זב בעל שלש ראיות, הוא הדין כאן, אף שהראיה הראשונה היתה בלילה, קודם לשעה שיצא לידי חיוב קרבן, והיא היתה אז נחשבת להמשך הזיבה הראשונה, מכל מקום, לאחר מכן היא מצטרפת לשתי הראיות של הזיבה החדשה, והרי זה כמי שראה שלש ראיות של זיבה חדשה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>עבר הרגל ולא חג, אינו חייב באחריותו. ועל זה נאמר: מעוות לא יוכל</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>לתקון, וחסרון לא יוכל להימנות</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> הקשה <b style='font-size:20px; color:black;'>ליה בר הי הי להלל</b>: <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;13&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;13.&nbsp;</b> כתבו התוספות שבר הי הי, גר היה, ועל שם שניתוסף לאברהם ושרה ה"א לשמם (אברם נקרא אברהם, ושרי נקראה שרה), נקרא הוא "בן הי הי", כלומר: בן אברהם ושרה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כיצד נאמר שכוונת הכתוב "וחסרון לא יוכל להימנות" הוא על מי שלא חג בזמנו?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>האי "להימנות</b>" (וכי צריך היה הכתוב לומר: להימנות)?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>להמלאות מיבעי ליה</b> לומר, שהרי מילת הניגוד של "חסרון" הוא "מילוי", ולא "מינוי"?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b>, כך הוא ביאור "וחסרון לא יוכל להימנות":</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>זה שמנוהו חבריו לדבר מצוה</b>, שאמרו לו בוא עמנו, <b style='font-size:20px; color:black;'>והוא לא נמנה עמהן!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שלא הלך, אלא חיסר עצמו מאותו המנין, ששוב אינו יכול להימנות איתם כדי למלאות את החסרון שהחסיר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא נמי הכי: "מעוות לא יוכל לתקון", זה</b> מי <b style='font-size:20px; color:black;'>שביטל קריאת שמע של שחרית או קריאת שמע של ערבית</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או שביטל תפלה של שחרית או תפלה של ערבית</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;14&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;14.&nbsp;</b> אגב דנקט גבי קריאת שמע שחרית וערבית נקט כן גבי תפילה ולא כלל גם את תפלת המנחה, מהרש"א.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"וחסרון לא יוכל להימנות", זה שנמנו חבריו לדבר מצוה, והוא לא נמנה עמהן</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> הקשה <b style='font-size:20px; color:black;'>ליה בר הי הי להלל</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי דכתיב: "ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע, בין עובד אלהים לאשר לא עבדו</b>"</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי <b style='font-size:20px; color:black;'>היינו "צדיק" היינו "עובד אלהים</b>"?! ו<b style='font-size:20px; color:black;'>היינו "רשע" היינו "אשר לא עבדו</b>"?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> הלל לבר הי הי:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לא כדבריך שרק "עובד אלהים" הוא הצדיק, ואילו "אשר לא עבדו" הוא רשע.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא: הן <b style='font-size:20px; color:black;'>"עבדו" ו</b>הן <b style='font-size:20px; color:black;'>"לא עבדו</b>" - <b style='font-size:20px; color:black;'>תרווייהו צדיקי גמורי נינהו!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואינו דומה שונה פרקו מאה פעמים</b> בלבד, והוא נקרא "אשר לא עבדו", <b style='font-size:20px; color:black;'>לשונה פרקו מאה ואחד</b> פעמים, והוא נקרא "עובד אלהים", מפני שעבדו יותר. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;15&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;15.&nbsp;</b> ראשי התיבות של <b>ע</b>ובד <b>א</b>להים <b>ל</b>אשר (לא עבדו), עולה בגימטריא מאה ואחד, ואילו ראשי התיבות של <b>ל</b>א <b>ע</b>בדו, עולה מאה, מהרש"א.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> בר הי הי להלל: <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>משום חד זימנא</b> (פעם אחת בלבד שלא שנה זה כמו עובד האלהים) <b style='font-size:20px; color:black;'>קרי ליה "לא עבדו</b>"?! <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> הלל לבר הי הי: <b style='font-size:20px; color:black;'>אין</b>, אכן כך הוא!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי <b style='font-size:20px; color:black;'>צא ולמד משוק של חמרין</b> הנשכרים עם חמוריהם, שאם תשכירם למהלך <b style='font-size:20px; color:black;'>עשרה פרסי</b> (פרסאות) יישכרו לך <b style='font-size:20px; color:black;'>בזוזא</b>, ואילו ללכת בו <b style='font-size:20px; color:black;'>חד עשר פרסי</b> שאינו אלא פרסה אחת יותר מעשרה, יישכרו לך <b style='font-size:20px; color:black;'>בתרי זוזי</b>, כפול ממחיר עשרה פרסי. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;16&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;16.&nbsp;</b> כתב בספר ענף יוסף בשם הקדמת קהלת יעקב בביאור הענין, כי מהלך אדם ביום עשר פרסאות, וזה דרך כל החמרין הנשכרין. ואילו הנשכר לאחד עשר פרסאות הרי הוא עושה יותר מכפי כחו ורגילותו, ועל כן שכרו כפול. וכן השונה פרקו מאה פעמים כך היה דרכם, ומחויב בזה לבל יתחייב בנפשו בשוכחו דבר ממשנתו. אבל המוסיף יותר מכפי רגילותו, מורה על אהבת התורה, ודומה למה שאמר עוד בן הי הי: לפום צערא אגרא. וראה במהרש"א ביאור אחר.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה אליהו לבר הי הי, ואמרי לה לרבי אלעזר: מאי דכתיב: הנה צרפתיך</b> (זקקתיך) <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא בכסף בחרתיך בכור עוני</b> (לא על ידי אור של גיהינום, כצורף הכסף באור, אלא בחרתי לך כור - כלי שצורפין בו - עוני כדי לצרפו בו). <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;17&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;17.&nbsp;</b> במהרש"א כתב על פירושו של רש"י שהוא דחוק, כי היה לו לומר: צרפתיך ולא "ככסף". ולפיכך פירש גם את תחילת הפסוק על העוני, כלומר: צרפתיך על ידי "ולא בכסף" שלא יהיה להם עשירות, שבכל מקום נקראת העשירות על שם הכסף.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מלמד שחזר הקב"ה על כל מדות טובות ליתן לישראל, ולא מצא אלא עניות</b>, כדי שיהיה לבם שבור, וכוונתם לשמים, ועיניהם תלויות לרחמיו וחסדיו (ר"ח).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר שמואל, ואיתימא רב יוסף: היינו דאמרי אינשי: יאה עניותא ליהודאי, כי ברזא סומקא לסוסיא חיורא</b>. יפה העניות ליהודים, כרצועה (תוספות) אדומה לסוס לבן, שגלוי וידוע לפני הקב"ה כשמרבין עושר, בועטין בו. שנאמר: וישמן ישורון ויבעט, (ר"ח). <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;18&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;18.&nbsp;</b> בספר עץ יוסף הקשה בשם ספר קול יעקב: הרי יותר היה לו לדמותו לתכשיט כסף וזהב. וביאר, שתכשיט כסף וזהב נאה הוא מצד עצמו, מה שאין כן רצועה אדומה אינה נאה בעצמותה, והיופי הוא בשילוב שבין הרצועה האדומה ובין הסוס הלבן, וכן הוא העניות וישראל.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון בן מנסייא אומר: אי זה הוא מעוות לא יוכל לתקון, זה הבא על הערוה והוליד ממנה ממזר</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודייקינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הוליד</b> ממזר <b style='font-size:20px; color:black;'>אין</b>, אכן אין לו תקנה בתשובה. אבל הבא על אשת איש ו<b style='font-size:20px; color:black;'>לא הוליד</b>, אלא רק גרם לאוסרה על בעלה, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> נאמר עליו שאין לו תקנה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא תניא</b> לא כן: <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון בן מנסיא אומר: גונב אדם, אפשר שיחזיר גנבו ויתקן, גוזל אדם, אפשר שיחזיר גזלו ויתקן, אבל הבא על אשת איש ואסרה לבעלה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>נטרד מן העולם והלך לו</b>, אין לו עוד תשובה, לפי שעשה דבר שאין לו רפואה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון בן יוחי אומר: אין אומר</b> אדם למשרתיו: <b style='font-size:20px; color:black;'>"בקרו גמל</b> זה" או <b style='font-size:20px; color:black;'>"בקרו חזיר</b> זה" לקרבן, שמא נפל בו מום, ונתקלקל. כיון שאלו, מתחילתם אינם ראויים לקרבן. כלומר: מי שהוא מעוות ומקולקל מתחלתו אין זה "מעוות" לא יוכל לתקון.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> כך אומר: <b style='font-size:20px; color:black;'>בקרו טלה!</b> שהטלה כשר לקרבן, ולכן יש לבקרו אם יש בו מום ונתקלקל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר: העוות והקלקול שייך רק במי שהיה טוב מתחלתו, ונתקלקל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי זה</b> ה"מעוות" שאינו יכול לתקון: <b style='font-size:20px; color:black;'>זה תלמיד חכם שפירש מן התורה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה בן לקיש אמר: כל תלמיד חכם שפירש מן התורה, עליו הכתוב אומר: כצפור נודדת מן קנה כן איש נודד ממקומו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואומר: מה מצאו אבותיכם בי עול, כי רחקו מעלי</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי למדנו כי לדעת רבי שמעון בן מנסייא אפילו אם רק אסרה על בעלה ולא הוליד ממנה ממזר אין לו תקנה בתשובה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא קשיא</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כאן - שאמרנו: לא הוליד ממנה יש לו תקנה - מיירי <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>בא על <b style='font-size:20px; color:black;'>אחותו</b>, שהיא אמנם ערוה עליו, אך היא <b style='font-size:20px; color:black;'>פנויה</b>, שאינה נאסרת על שום אדם בביאתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כאן</b> - שאמרנו: אפילו לא הוליד ממנה אין לו תקנה - <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>בא על <b style='font-size:20px; color:black;'>אשת איש</b> הנאסרת על בעלה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי בעית אימא, הא והא באשת איש, ולא קשיא</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כאן</b> - שאמרו: לא הוליד ממנה יש לו תקנה -</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0016_L2"></nowiki><nowiki name="דףBיB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי חגיגה (פרשני)]]</div>Micropedia bot